מסכת אבות פרק ראשון


אל הקחבר לרשע ואל הקנאש מן בפץנות: ח יהוךה כן טבאי ושמעין כן
שטח קבלו מהם. (הודה כן טבאי אומר אל פש צמך קעורכי הדינין וכשיהיו
כלי הדין עוסדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך והיו עיניך
כזכאין כשקבלו עליהם את הדין: ט שמעון כן שטח אומר הוי מרנה לקור
תהעדים והוי זהיר בדבריך שנא מתוכם ילמדו לשקר: י שמעיה ואבטליון
קבלו מהם. שמעיה אומר אהב את המלאכה ושנא את הבבנות ואל תובע
לרשות
פירוש מהרב החסיד ר' יוסף יעב"ץ ז"ל
מפשערב, יאמר שהבלתי חושש בשמירת הדבר הנפקד אצלו ואף על פי שלא אבדו במזיד
הוא פושע, כך המתחבר לרשעים כיון שידוע שהם רבי הפשעים נקרא פושע אף על פי
שיחטא בשוגג
ואל תתיאש. ענינו אצלי אף על פי שתתרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, הוי ירא
לעולם מקורות הזמן ותחבולותיו ואל תבטח בעצמך, כי גלגל הוא שחוזר בעולם או
ע"ד מוסר מהש"י, כמו שקשר רבינו יונה (משלי ג) מוסר ה' עם וימלאו אסמיך שבע, כי
תחלה אמר (שם) כבד את ה' מהונך וגו' וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו, אח"כ
אמר ואם לא ימשך כן מוסר ה' וגו' כי את אשר יאהב וגו'. ד"א ואל תתיאש כי טבע האדם
מושך אל העבירות כאמרם רשע מעצמו צדיק מחבירו. ולזה רמז שע"ה באמרו (שם יג) בן
חכם מוסר אב, מוסר האב עשאו חכם לא למד מעצמו, והלץ בעבור שלא שמע גערה נשאר
בליצנותו אותה אשר היתה מטבעו, לכן אזור נא כגבר חלציך ויסר בנך, ולא תחשוב שאם
תתחבר לרשע ירשע ואם לא ישאר בינוני. ולז"א אע"פ שתתרחק וכו' אל תתייאש מן הפורענות
יהודה. אל תעש עצמך כעורכי הדיינים. עורכי הדיינים הם מסדרי הטענות לבעלי
דינים ועורכים תביעות התובעים ותשובות הנתבע. ולפי שהם סבה שיתמידו
הדיינים מקום מושבם ויעוררוהו פעם אחר פעם לשמוע הטענות קראם עורכי הדיינים.
ולא מצאתי פי' נאה לזאת האזהרה, כי מי שפירש שיזהיר לדיין שלא יסדר טענות לבעלי
הריב, וכי בשופטני עסקינן, ועוד היה לו לומר אל תהי כעורכי הדיינים, ודברי מי שפירש
עורכי [כמו אורכי בא' לשון ראש] אין לו ריח ולא טעם. והנ"ל שהזהיר לדיין הצדיק בענין
דק, והוא שידוע שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ויש לו לדון לפי טענות בעלי הריב לא
לפי מה שאפשר להתפלפל ולחשוב בסתירת הטענות. הוא אמרו אל תעש עצמך בהיותך
יושב ודן כעורכי הדיינים שהם חושבים דבר והפכו, שמא תוליד מחשבתך טענה סותרת
ע"ד הפלפול, וכשיטעון בעל הריב אותה הטענה תהיה אצלך קרובה, זה סבה לנטות מן
האמת כאילו היה הטוען קרובך. ולזה הזהיר עוד וכשיהיו בעלי הדינין לפניך וכו', כדי שלא
תהיה מחשבתך נוטה לאותו אשר הוא צדיק בעיניך
שמעון. הוי מרבה לחקור את העדים. בעבור שהזהיר למעלה שלא יחקור הטענות
וכמו שפירשתי אמר עכשיו שהמרבה לחקור את העדים הרי זה משובח, כי
חקירה העדים סבה לעמוד על האמת מה שאין כן בטענות. והוי זהיר בדבריך,
כשתפסוק הדין אל תגלה הטעם, כלומר פסקתי כן מפני שהודה במקצת, כי ילמדו לעשות
כן פעם אחרת כשיזדמן להם דין כיוצא בזה
י שמעיה. אהוב את המלאכה. לאלה האנשים יאתה לפסוק זה הדין כי היו מגדולי
עולם מזרע המלוכה. וכתב הר"י ן' שושן ז"ל אהוב את המלאכה וחתנהג בה
בשפלות והתכבד בה, לא שתעסוק בה ולבך נוהג בגאוה, אטו זוטר מאי דכתיב (תהלים
קכח) יגיע כפיך, וכיון שהמלאכה מחיה הגוף והנפש למה לא תאהבנה. ושנא את הרבנות,
שהיא מקברת את האדם ומגבהת את לבו לחטוא, לכן ראוי שתשנאנה, ואין די בשלא
תרדוף