ימחזר השוכר ושכרן לתמנין יומי וקבלה בתורת שכירות חזרו הבעלים בוביום ושאלו
מיניה לתשעין יומי וקבלוה מיניה בשאלה ומתה בידו ומצאה בה לבעלים שתי שאלות
ולא החזירוה כי קבלת השכירות אינה חוזרת השאלה והנה שיש על הבעלים לשלם ב'
פרות ועוד פרה אחת להשלים לו צ' יום של שכירות ע"כ והב"ה כתב דשכירות שנייה
דתמנין יומי לא היה צריך לפחתה מן השאלה הראשונה אלא משום דנקט פתחה בשאלה
נקט נמי בכולהו ולאו דוקא הוא ומ"ה מרן הראב"ד ז"ל שנשתמש בו בשאלה י' ימים
ונ"א שהשכירה לתמנין יומי כל ימי שאלתו הנשארים עוד כתב הב"ה עניין אחר וז"ל
א"נ אי הוה נקיט אגרא כל אותן תשעין יומין ששאלה ולא תחזור לידו בתורת שאלה
אחר שיכלו כל ימי השכירות כלל י"ל שבטלה השאלה דלא אמר בלשון שהשאילה
קיימת לפי שהוא פועל לו שכרה ממנו אלא דמי כאילו בטל עיקר השאילה דא"ל קבל
מעות הללו ותבטל השאלה שהשאלתיה לך אילו תשעין יומי אבל כי אגרה ממנו תמנין
יומי אין נראין ימי השאלה שהרי לסוף השמנים תחזיר לידו עשרה ימים בתורת שאלה
ע"כ: רב אשי אמר אין לו עליהם אלא שתי פרות וכו' דסבירא ליה כאתקפתא דרב
אתא מדפתי
לג ע"ב המפקיד אצל חברו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו או שאבדו לאו
דוקא נקט הכא דכפל לא שייך באבדה אלא משום נגנבו נקט אבדו
דשוו בחיובא אצל ש"ש ושוו לפטורא אצל שומר חנם
שם, חוספחא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל וקשיא לן היכי קתני במתניתין
משלם תשלומי כפל והא אינו מבית בעלים ולא קרינן ביה מבית האיש
וכגונב מבית הגנב דמי דלא לישלם כפל בלל אותו גנב: ואיכא למימר כיון דפקדון
הוא ברשותיה דרשותיה דמריה אתיח ומבית האיש קרינ' ביה ומשלם כפל הגנב
שם מחקף להרמי בר חמא והא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וקס"ד
דבהמה גופא מקנה לה לכשנגנבה: וקשיא לן והא לאו דבר שלא בא לעולם
דהא כיון דבידו להקנותה עתה כדא' במס' כתובות בפ' אע"פ הא לא דמיא אלא לאומר
לחברו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך מי לא קדשה מי דמיהתם בידו ומ"ה
קדשה דדבר שבא לעולם הוא כיון שבידו לקדשה עתה שהוא בידו: ה"נ היכי קרי ליה
דבר שלא בא לעולם דהא בידו להקנותו עכשיו: ועוד ביבמות בהאשה רבה מוקמינן
לה לההיא דלאחר שיחלוץ ליך יבמיך כמ"ד אין קידושין תופסין ביבמה ומשום הכי מיקרי
דבר שלא בא לעולם שאין בידו לקדשה עכשיו אבל אם היו קידושין תופסי' בה שבידו
לקדשה עכשיו לא מיקרי דבר שלא בא לעולם ויש לפ"ש דהא לא דמיא להתם דהתם
השתא בידו להקדישה ולאחר שיקנה יהיה בידו להקדיש ומ"ה אע"פ שתנא דלק חה אין
בידו קדש אבל הכא אע"ג שבידו עתה להקנותה אליו מיהו בשעה שהוא מקנה אותה אליו
דהיינו בשעת הגנבה אינו בידו ואין ברשותו כלל ואין בידו להקנותו לשום אדם מאחר שאינו
ברשותו ומ"ה קרי ליה דבר שלא בא לעולם ואע"פ שבידו להקנותה עתה כיון דבשעת
השלמת הקניין אינה בידו דלא דמי לדקל לפירותיו דהתם נמי בידו היא כשיהיו הפירות
בעולם
שם ואפי' לרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם והא נמי דבר שלא
בא לעולם הוא כדפרי' וכי היכי דלרבי מאיר מקנה לעולם שאינו בידו
עכשיו בא לאחר זמן ובהשלמת התנאי יהיה בידו ה"נ אדם מקנה דבר שבא לעולם והוא
בידו עכשיו אע"פ שאינו בידיו בשעת גמר הקנין
שם ה"מ דס"ל הכי כגון פירות דקל דעבידי דאתו להכי נקט פירות דקל דבפרק
איזהו נשך דפליגי רב הונ' ורב נחמן במוכר פירות דקל לחבירו וקשיא לן דהא
תנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שתתגיירי ושת שתחררי שתמות אחותך
ושיחלץ וכו'. דא"ר מאיר הרי זו מקודשת ואע"ג דלא עביד דאתי דילמא לא איחגיירא
ולא משתחררה וי"ל דכל הני כפירות דקל דעבידי דאתי ניפהו על מנת שתחגיירי
דשמע שרוצה להתגייר ושתחררי דשמע מבי מרי וסמכא דעתיה ושתמות אחותך כגון
שהיא גוססת ושימות בעליך נמי שהוא גוסס א"נ מיתה שכיחא וע"מ שיחל"ץ ליך
יבמיך באלמנה לכ"ג דחולץ ולא מייבם א"נ בדורות האחרונים דמצוה לחלוץ א"כ
התם גבי כולהו ליכא אלא חדא ספיקא וליתא דבפרק המוכר את הספינה אמרי' דני
היכי אע"ג דליכא ספ' תרי והוי כפירות דקל אבל הכא גבי גנב דאיכא כמה ספקי לא
אמר דמי יימר דמשתכח גנב וכו' והא דאמר פ' השולח גבי מוכר עצמו (קנס דאפילו
וכו' ואע"ג דלא עביד דאתי הא קאי שור והא קאי עבד דלא מיקרי דבר שלא בא לעולם
ה"נ נימא הכי הא פירש התם דאמסקנא דהכא קאי מי הוי כאומר ליה הרי עבד זה
מכור לך לכשיגנב מעכשיו וצ"ע א"נ בהא ס"ד השתא דלא מקני ליה אלא כפילא
כמו שפירשתי בדף של מעלה אבל התם מקנה ליה בגוף העבד
לג ע"א אמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנוב ותרצה ותשלמני הרי פרה קנויה לך
מעכשיו וא"ת פיון דדבר שלא בא לעולם הוא כדפרי' מאי אהני מעכשיו דהא אינו קונה
בכלום עד שגנב וכיון שכן מאי איכפת לן כי אמר מעכשיו אטו כל דבר שלא ב"ל אי אמר
מעכשיו קני וי"ל דה"פ שבשעה שמפקיד ד' אצלו אומר לו הרי שלך לפניך כלומר הרי פרה
קנוייה לך מעכשיו בתנאי שאם תגנוב ותרצה ותשלמני דמעכשיו הוא דמקני ליה לגמרי
הוה נמזכר דברים לחבירו בתנאי שאם יתקיים התנאי קנאה ואם לאו לא קנאה אבל
אם אמר לא תקנה לך עד שתתגנב אפי' אמר מעכשיו לא מהני דאין בידו לחכור באותה
שעה וכי אמרינן משוך פרה זו ולא תקנה לך עד לאחר זמן של שלשים קנה ומעכשיו
אפי' עומדת באגם שאינה בידו סתם התם נהי שאינו ביד הקונה אבל ברשות המוכר
מיהא איתא אפילו באגם דכל היכא דאיתא ברשותיה דמריה איתא: חזר בו
רבינו יצו' מזה דמאחר שהיא עכשיו בידו וא"ל מעכשיו ה"ל האי דא"ל לכשתגנב תנאה
ובקיום תנאי לא בעינן ויהא נגמר הקניין בידו לא קשיא הא דאמר שדה זו
לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו לא קנה דהא אכתי לא לקחה ואין לו בה כלום עתה שיאמר
שיקנה אותה מעכשיו וההוא הוי ודאי דבר שלא בא לעולם ולא מהני בה מעכשיו אבל
הכא הא פרשינן דעכשיו הוא דמקני לה על תנאי שאם תגנב ישלם ומ"ה מקשי ליה אי
אי גיזות וולדות נמי פי' כי נגנבה ושלמה שהרי קיים תנאי אשתכח דמשעה שהפקיד
אצלו קנאה נימא שיהו גיזות וולדות שהיו משעת הפקדון ועד עכשיו היו שלוממשני
וכו'וה"גליכא למיגזר דאסמכתא היא דהא מפרשי' דמעכשיו הוא קנאה אותה אליו
ע"מ שיקיים התנאי ואם מכתא במעכשיו קני ולהאי תירוץ קשיא איכא דאמרי א"נ
דכי אמרי' אסמכתא לא קניא כגון שהעדר אינו רוצה ליתן לו ברצונו כלום אלא בעל
כרחונותן לו לפי שנדר לו הלכך לא סמכא דעתיה לא זה ולא זה אבל הכא דזה המפקיד
חפץ שישלם לו אחר הגנבה וע"מ כן מוכר לו את הפרה ולכשיהיה המעשה שגנב
עדיין הוא חפץ שישלם לו הקרן ויהיה הכפל קנוי לו והנפקד נמי כן לאחר גנבה חפץ
לשלם לו ברצון כדי שיקנה לו כפילא הלכך בשעת קנייה תרוייהו מנו דעתייהו וקניתו
 נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני הרי פרה זו קנויה לך מעכשיו
כלומר אומדן דעתא הוא שמחמת נחת רוח שעשה לו רוצה להקנותה לו ובכל כחו זכה
שיזכה בו ואפילו גוף הבהמה הקנה ליה ה"א דבההוא הנאה דלא מטרח ליה לבקש אחר
הגנב ומשלם ואינו רוצה לישבע מקנה לו גוף הבהמה ואית דמוכחי מהתם דאדם
שנותן לחבירו עסק ממון להתעסק כדין עסיק ובא בעל הממון ליטול ממנו וידע אותו
בעל הממון כל החובות שעשה מאותו הממון והפיר וראה כי החובות הם אבודין בעיניו
ובא המקבל ופרע לו כל הקרן ולא אטרחיה בחוב החובות ולאחר כן הקרו לו מן השמים
שפרעיה מאותן הנאבדין בעיניו ויצא הריבית משלם דין הוא שכל הריבית של המקבל
דכיון דעשה לו לפנים משורת הדין ופרע לו כל הממון והיה לו לפטור עצמו בחלוקו דהוה
פלגא מלוה ופלגא פקדון וההוא פקדון ברשותיה דמריה הוא והוא שלמו בודאי הקנה
לו כל הריבית דהוי ודאי רווחא דאתי ממלוה ונעשה כאומר לו בשעת הלוחה לכשיאבדו
כל המעות ותרצה ותשלמני הקרן הרי הריוח קנוי לך מעכשיו והממון משועבד לך
מעכשיו לריוח
שם אינמי דקיימא באגם פירש ללישנא קמא קני לך כיון דמעכשיו בשעה
שהפקידה אצלו הקנה אותם אליו אבל ללישנא בתרא דלא קני ליה אלא
סמוך לגניבתה ובההיא שעתא קיימא באגם ודאי לא קני לה ומקשה ר"ש אמאי לא
קני לה מעכשיו במשיכה ראשונה שמשכה ע"מ שיקנה אותה סמוך לגניבתה ותירץ
דהא אמרינן האומר לחברו משוך פרה זו ולא תקנה עד לאחר שלשים לא קנה כיון דלא
אמר מעכשיו ומ"ה אינו יכול לקנותה במשיכה ראשונה א"נ דכי קאמר הכא נעשה
כאילו פרה זו לכשתגנב ותרצה ותשלם סמוך לגניבתה קנויה לך לאו למימרא דנימא
נעשה כאומר בשעה שהפקידה אצלו ומשכה לכשתגנב ותרצה ותשלם סמוך לגניבתה
קנויה לך אלא הכי מפרשינן נעשה כאומר לו סמוך לגניבתה שיקנה אותה תכף ע"מ
שיקיים זה התנאי שאם תגנב ותרצה ותשלמני כי לא הוי אסמכתא כלל ואי קשיא לך
לוקמה דאמר הכי משוך פרה עכשיו ולא תקני עד סמוך לגניבתה דקני אפי' עומדת
באגם כדאמרינן במסכת כתובות פרק האשה שנפלה א"ר יוחנן הא אמר לחברו משוך
פרה זו מעכשיו ולא תקנה לך עד לאחר ל' יום קנה ואפילו עומדת באגם ואמאי שי
מדיבודיה דאוקמה מעכשיו ה"נ לוקמה מעכשיו ויקנה אפילו עומדת באגם י"ל
דלא דמי דהתם משום הכי קני ואפילו עומדת באגם משום דלאחר ל' יום כשנגמרה
הקנייה ליכא שום תנאי ותכף שנשלמו שלשים יום קונה אותה אבל הכא שאפילו סמוך
לגניבתה אינו יכול לקנותה אם לא בתנאי שאם תגנב תרצה ותשלמני אינו קונה אם
אינה ברשותו סמוך לגניבתה אבל באגם לא
שם שומר חנם כיון דאמר פשעתי מקני ליה כפילא כלומר כיון שאמר פשעתי מקני
ליה כפילא וקשיא לן מאי קמ"ל רב פפא טפי ממתני' דאמרינן דשומר חנם
מקני ליה כפילא ואיכא למימר דאשמעינן רב פפא דלא תימא מתני' דאמרינן
ליה כפילא הני דעבד ליה לפנים משורת הדין נגוןש"ח דמשלם גנבה ואבדה אע"פ
שפטור עליה אבל ש"ח כשאומר פשעתי דמודה שחייב לשלם וכי משלם אימא לומר
ליה כפילא קמ"ל רב פפא דאפילו הכי מקני ליה כפילא הואיל והוא דה לו על האמת
מקני לו דאי בעי הוי מצי פטר ליה אי טעין שנגנבה לו ואע"ג דלא היה יכול לחשדו
מ"מ כיון דלא אטרחיה לבי דינא אקני ליה כפילא מעיקרא משעה שהפקידה לו
שואל אע"פ שאמר נאנסה ומחייב נפשיה לא מקני ליה כפילא דבמאי הוה פטרנ
הלכך לא מחזיק ליה שום טובת הנאה אע"ג דלא אטרחיה לבי דינא
 שלמו בנים ישלם לבנים הני תרתי שנגנבו קודם ד שמת האב אבל א
מתו האבות ואחר כך נגנבו לא זה קנה ולא זה קנה ואיכא
למימר שלמו בנים אפילו מתו האבות ואחר כך נגנבו כיוןדמש
מאי דלא מחייבי אף לדידהו מקנה לה סמוך לגניבתה שהרי בידו להקנותה להם
אבל כפל לגנב ודאי בעינן שיהא המקנה ויהיה בעת הקניין והבנים לא הקנו כלום
ליה דכיון דאמר הוא אינו משלם לא הקנה לו כפל וכ"ש לבניו אחריו אף
ששלמו תוספתא
שם שאל מן השותפין ושלם לאחד מהן פירוש חצי הבהמה שהוא חלקו מהו
אמרינן מקני לו כפילא מאותו החצי או לא מי אמרינן הרי שילם לו
כל מה ששאל ממנו ומקני ליה או דילמא כיון דלשותף האחר יוכל לתבוע
שפרע לו לשניהם יש חלק במה ששלם לו וה"ל כשילם מחצה ולא אקני ליה
שם שותפין ששאלו ושילם לו אחד מהן חצי הבהמה המגיע לחלקו מהו
הרי שילם כל חלקו המוטל עליו או דילמא על כל אחד ואחד מוטל
הכל ולא אקני ליה כפילא אלא אם כן יפרעו לו הכל שכ נפרו
שם שאל מן האשה ושלם לבעלה פירש פרה נכסי מלוג שהקרן שלה והפירות
לבעל ושלם הפרה לבעל מהו לקנות הכפל מי אמרינן כיון דקרן לאו
הוא לאו תשלמין מעליא נינהו ולא קני ליה כפילא או דילמא כיון דאפוטרופוס
עלה דבנכסים ואוכל פירות בעלים הוה עליה ותשלומין הם ע"כ ורש"י
דשם לבעליה הוא דקבעי אם היישה מקני ליה כפילא הא שילם ליה פשיטא
ליה כפילא והיכי מצי א יהיה לאקנויי ליה כפילא והאמרינן בכתובות פרק הא
הא נכסים וכו' הגנב ולד נכסי מלוג כפילא לאשה ודוקא יולד מלוג דפירא
רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן הא בהמת נכסי מלוג עצמן כפילא לאיש
מצי לאקנויי ליה כפילא דהא לאו דידיה הוא ואיכא למימר דניחא ליה הא
להקנות כפילא לשואל כי היכי דשואל ישלם קרן לרצונו ולא תכלה קרנא יאכל
התשלומין דאם לא יקנה כפל השואל לא ירצה לשלם וישבע ויפסיד זה אף
ומקשינן בתוספתא לפירוש ר"ש שהרי בלא רשות הבעל אינה יכולה להשאיל ואיהי
ברשות הבעל פשיטא דתשלומין דעביד לדידיה הוו תשלומין כשני שותפין ואי שלא
ברשות השאילה לו מאי האי דהא דומיא דשותף שלא ברשות חברו הוא ומשום הני
קושיא נראה פי' הראב"ד ז"ל וכ"ח שפירש שאל מן אשה כשהיתה פנויה ונשאת ושלם
לבעלה שהרי יש לבעל פירות בבהמת מלוג מי הוי כמו ששילם לה קודם שנשאת ואקני
ליה כפילא דקרינא ביה לכשתגנב ותשלמני אי לאו הכי אקני ליה כפילא אדעתא
שישלם לה ואיכא נמי בתוס' דלא קשיא מידי שאל מן האשה ומתה ושלם לו עלה מהו
מצי אמר בעל כי אקני לך כפילא בשעת שאלה משום דעבדת ליה ניח נפשא אבל אנא
לא מקנינא לך כפילא דאפילו את"ל כשישלמו בנים לבנים דמקנו כפילא התם משום
נייח נפשא דעבד נפקד למפקיד חיישי בני מפקיד ומקנו לבני נפקד אבל לבעל לא חייש
לנייח נפשא דאיתתא או דילמא ל"ש ואשה ששאלה ומתה ושלם בעלה מהו מי מצי
אמר משאיל כי אקני אנא כפילא לאיתתא דעבדא לי נייח נפשא ומתה דילמא ל"ש
גם פירש יש לתרץ דלעולם ברשות בעלה השאילה ושלם לבעלה ואפילו הכי
ליה ואע"ג דבשני שותפין הוא פשיטא שאם השאילו שניהם ובא ושילם