שאלות ותשובות זכרון יהודה  
סט  

מתבואת[^1] הארץ מחויב לתת להם בארץ כי אין להם חלק ונחלה בארץ ד' הוא נחלתו וע"כ ראוי להם חלק ה' יתברך[^2] כמפורש במפרש משא"כ העניים כמובן. ואחרי שכן הראני היתברך ברחמיו מקור למצות מעשר כספים מדברי קבלה לדעת הירושלמי וכפסק הרמב"ם ושו"ע וכדברי הטו"ז שבכספי סי' של"א א"כ עלינו לישב משה"ק בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' של"ד [שרמז עליו מע"כ במכתבו נ"י] א"כ שהוא מצוה דרבנן א"כ בוודאי קיימו אאע"ה כמו שאר כל התורה שקיים אברהם אע"ה עד שלא ניתנה א"כ למה לא רצה הרמב"ם ז"ל לפרש קרא ויתן לו מעשר מכל לעניים מצות מעשר כספים שהביא בפ"ט מה' מלכים. יצחק קיים מצות מעשר ולא קאמר באאע"ה רק שקיים מצות מילה וכמו שהקשה המפרש ז"ל נלענ"ד אדרבא דהא פשיטא שאאע"ה איש החסיד קיים המצוה מן המובחר ונתן חומש וע"כ הא דכתיב ויתן לו מעשר מכל לא למצות מעשר לצאת בו ידי חובה לגמרי. והא באמת במדרש תנחומא כתיב[^3] בפרשת עשר תעשר שם פירש דגם מה שכתוב הרימותי ידי אל ד' הפירוש שאברהם אבינו ע"ה קיים מצות תרומה ולא דרש [...] על ויתן לו מעשר מכל שקיים מצות מעשר. [...] הרימותי וכו' שקיימתי מצות תרומה ר"ל בתבואת הארץ לפי מדרש הנ"ל צ"ל דנשבע במצות תרומה[^4] שחביבה עליו [וע"ד רש"י ז"ל בפ' ח"ש שנשבע במצות מילה] ובחמת יומתק לפי המ"ד בירושל' הנ"ל עד היכן עד כשיעור תרומה ותרומת מעשר דתרוויהו נכללו[^5] במ"ש הרימותי ולמ"ד כמראשית שפי' כעיל דקאי אמעשר ג"כ ניחא דקרי ליה הרימותי וכו' וקאי על מה שנתן מעשר למלכי צדק מלך שלם ולרמב"ם ז"ל לא ניחא ליה לפרש כן כנ"ל משום דמעשר כספים בוודאי לא הוי דאורייתא רק כנ"ל דצ"ל כפשוטו הרימותי וכו' או פירוש דהרימותי וכו' שנשבע במצות תרומה שחביבה עליו והפשט והדרש שייכים אהדדי כנלעכ"ד.]

ומה שלא כתב הר"מ ז"ל מיעקב אע"ה שקיים מצות מעשר משום דרק נדר שיקיים ויל"כ על מעשר תבואת הארץ ולא מצינו בהדיא שהיה לו תבואת הארץ ושקיים מצות מעשר תרומה דאורייתא. ובאמת בתשו' מהרי"א הנ"ל במד"ת הנ"ל שהביא שמע בני מוסר אביך על האה"ק וכו' שקיים יצחק מצות מעשר ואח"כ דרש ואל תטוש[^6] תורת אמך על דוד המלך ע"ה שאמר ותורתך בתוך מעי שלא אכלתי משאינו מעושר והקשה בתשו' הנ"ל מה חידש בזה יותר וע"כ הוכיח דמשמע דקאי אמעשר כספים אפשר אי משום הא לא ארי' די"ל שלא אכלתי מתבואה שלא עישרתי ממנה ואין מזה משמעות על מעשר כספים לענ"ד.

ובאופן זה ג"כ יש ליישב דלכאורה קשה דלכ"ע הוי מעשר כספים אינו מדאורייתא א"כ מה נעשה לדרשא שהביא תוס' בתענית דף ט' מספרי את כל תבואת זרעך לרבות פרקמטיא ושאר רווחים ממון ת"ל את כל וכו' ג"כ י"ל מלבד מה שפי' המפרש דאסמכתא בעלמא י"ל לפי הנ"ל דקאי על פרקמטיא ושאר רווחים כגון שלקח תבואת הארץ מאחרים לסחורה או בדרך שאר סחורה שזה הוי מדאורייתא[^7] וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל הלכה ב' בפ"ב מה' מעשרות עיין שם.

ועוד נלע"ד לפרש כוונת המד"ת מה שכתב מדהע"ה עפ"י מה שראיתי בירושלמי סוף ברכות[^8] א"ר יהושע דרומיא ג' דברים גזרו ב"ד של מטה והסכים ביד של מעלה עמהם ר"א בשם ר' יהושע בן לוי אף המעשרות[^9] שנאמר הביאו את כל המעשר וכו' ומפרש המפרש המעשרות בבית שני שמעצמן קבלו עליהן. ואפשר ע"ז רמז קרא הנ"ל ואל תטוש תורת אמך.

הכלל העולה מהנ"ל די"ל דגם הרמב"ם ז"ל מסכים בזה לדאב"ד ז"ל דגם האבות כולם קיימי מצות מעשר כספים מדרבנן ורק עדיפא מינייהו עבדי שקיימי חומש שהוא מצוה מן המובחר. ונתחזקו דברי הטיו"ז עכ"פ לקיים מצות מעשר כספים.

ומה שכתב מע"כ ידיד נפשי נ"י דגבי מעלתו שיניי שבלא"ה עליו החיוב לקיים שמע בני מוסר[^10] אביך שגם כתב אביי ידיד נפשי הנגיד שיחי' מקיים מצות[^11] מעשר. האמת מתחילה גם אנכי סבור הייתי דשייך בזה כמו נדר[^12] כהא דאיתא בשו"ע ה' נדרים סי' חי"ד ס"ב קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם[^13] ואפי' ברברים שלא קבלו עליהם בהסכמנה אלא שנוהגין[^14] כן מעצמם[^15] וכו' והדהנא בי דיחיד שאני ימצאתי אח"כ בכתב שמזכרון יעיף יעיינתי גם בפנים שהעלה דאין תבן מחייב לתתנהג בהנהגת אביו זונת מה שהתנהג הבן מיי' שהגדיל שהרגליהו אבותיו ננכת בדרביהם וכו' ע"כ.

אבל עכ"פ אדרבא זכור נטו. יהי' הם יתנהג[^16] כן וכל[^17] המיכיף נהתנהג במדות טובית יוסיף[^18] לו היתברך שנות חיים עושר וכבוד בפרט במצות מעשר[^19] שהבטיח היתברך ובחנינו וכו' והריקותי שפע ברבה עד בני די כן יהי' חלנו[^20] וכן יבורך גבר ירא ד' מע"כ לאויש"ני בכי"א. כ"ל למב"י תרכ"ז לפ"ק כתבתי בנחיצה רבה או"נ הדוש"ת באהבה.

יא ד  
מקרולאם  

ש צ סם  
ישופט"ס לכפיד הירר הנגיד[^21] הנדיב[^22] הרבני[^23] המופלג[^24] מו"ד שמואל ר"ב נ"י.  

דש"ה הנה כבוד גיסו מורי"ף סג"ל נ"י אמר לי שגם מע"כ נוהג ליתן מעשרותיו לעניי אה"ק תי'. ולמע"כ יש לו אחותו שנשארה אלמנה גלמודה עם יתומים קטנים שהמה עניים ואביונים ר"ל והחיוב על הקרובים להחזיק אותם אמנם מע"כ חושש יען שכבר נהג מכמה זמן לשלוח מעשרותיו לאה"ק ומתיירא לשנות מרגלותיו ע"כ ביקש ממני גיסו הנ"ל שאכתוב לכבודו בזה וכו' ע"כ יצאתי בזה להעתיק לו תשובתי ששלחתי אשתקד לגיסו בדבר הזה והיא לעיל בסי' של"ה וממנו יראה וכן יעשה ומכ"ש עתה שגיסו מה' יוסף מאיר ז"ל שבק לן חיים ונשארו בני ביתם עניים ודלים.

ואיתא בס' חסידים[^25] סי' שכ"ד וז"ל עשיר א' הי' מחלק מעות לעניים לצדקה והי' נותן ביד הגבאי והי"ל א' עני וקרוביו עניים א"ל החכם כל מה שאתה נותן לעניים ולגבאי נחשב לצעקה טוב שתתן שתהן

[^1]: original OCR: מתבוא' → מתבואת — תוספת ת' להשלמת המילה
[^2]: original OCR: הי"ב → ה' יתברך — תיקון לפי ההקשר
[^3]: original OCR: כ'רא → כתיב — תיקון קיצור שגוי
[^4]: original OCR: תדומה → תרומה — בלבול ד/ר
[^5]: original OCR: נכנלו → נכללו — בלבול נ/כ
[^6]: original OCR: חטוש → תטוש — בלבול ח/ת
[^7]: original OCR: מדאורמיתא → מדאורייתא — בלבול מ/ת
[^8]: original OCR: ברפות → ברכות — בלבול פ/כ
[^9]: original OCR: המעשרית → המעשרות — בלבול ת/ר
[^10]: original OCR: מיכר → מוסר — בלבול ס/כ
[^11]: original OCR: מצית → מצות — בלבול ו/י
[^12]: original OCR: נדד → נדר — בלבול ד/ר
[^13]: original OCR: זדעם → זרעם — בלבול ד/ר
[^14]: original OCR: שנותגין → שנוהגין — בלבול ה/ת
[^15]: original OCR: מעמם → מעצמם — תיקון חסר צ'
[^16]: original OCR: יתנאג → יתנהג — בלבול ה/א
[^17]: original OCR: ובל → וכל — בלבול כ/ב
[^18]: original OCR: ייסיף → יוסיף — בלבול ו/י
[^19]: original OCR: מעבר → מעשר — בלבול ש/ב
[^20]: original OCR: חלןו → חלנו — בלבול ן/נ
[^21]: original OCR: דנגיד → הנגיד — בלבול ה/ד
[^22]: original OCR: דנדיב → הנדיב — בלבול ה/ד
[^23]: original OCR: דרבני → הרבני — בלבול ה/ד
[^24]: original OCR: דמופלג → המופלג — בלבול ה/ד
[^25]: original OCR: חסי' → חסידים — תיקון קיצור חסר