ה' הנהגת האדם בבוקר סימן א

אכילה אלא עד הלילה וחטאת ואשם של יום עד הנוקר
דנאכלין ליום ולילה עכ"ל תנה נראה דמפרשים מתני' לענין
אכילה וגם נותח פרש"י שהביאו שכ' דצמרת הבשר מתקלקל'
נראה כן דלענין אכילה איירי מתני' וא"כ לפ"ז עולה חטאת
דלא שייןך בהו קדימת אכילה דעולה כולה כליל חטאת קודמת
עכ"פ אכל דברי התו' הם דברי מימה דבפרש"י שבירינו
ממאר דלאו לענין אכילה איירי מתני' כ"א לזריקה והקטרת
כ" ממה שחיים שם דוילזול להשהותן ב"כ והואיל ובאו ראשון
יקרבו ראשון וכן מפורש בתוס' דזבחים ע"ש והרי המוח'
מבואר הוא דלא איירי בענין אכילה רתני לה קודם מאי
דתני שם כשם שקודמין בהקרבתם קודמין באכילתם ע"ש וגם
מ"ש על שם פרש"י שצורת הבשר מתקלקלת ליתיה בפרש"י
שלפנינו כי ע"כ נראה ברור שרש"י מפרש דאיירי מתני' בין
לזריקה והקטרה ואכילה
וראיתי להתי"ט בפ"ו דזבחים משנה ו' שהביא פרש"י וכ'
דהראיה של התו' אינה ראיה דלאו המתני' דהכא
קאי אלא אתם אות העוף כו' פרים קודמין לאילים כו' דהמתני'
דהכא שנוי שם בתוס' קדשי קדשים קורמים לקדשיי קלים
הנאכל ליום ולילה כו' שלמי' של אמש כו' ומינה ראיה דענין
אכילה היא ע"ש וצא ידעתי מאי ראיה הביא מהתו הפך
פרש"י דכי תנן בתו' ק"ק קודמים לקדשים קלים היינו
לענין זריקה והקטרה ששם בתו' אינו שנוי ברישא קדימה זו
כן מאי דתני תנאכלים ליום אחר דהיינו מאי דתנן במתני'
אשם קודם לתודה ואיל נזיר מפני שהיא ק"ק התודה ואיל נזי'
קודמין לשלמים מכני שהם נאכלין ליום ולילה והן הם דרי
לא ששינה כן אחר ששינו דכל הקודם בהיקרבה קודם
באכיצה וכיון דלא תני להו ברישא לענין קדימה זריקה
והקטרה אין ספק דכי תני הכי הוא בין לאכילה ובין לזריק'
והקטרה דשלמים של אמש קודמים לשלמים של יום בכל דב
דלגל חטאת פליגי בה ר"מ ורבנן ול"ק מכל דבריי"
וממאוד ממהני להברכת הזבח שהביא דברי התי"ט אלו
אחר שהביא דגם מפרש"י בתוגייא מבואר דמפרש מתני'
לענין הקרבה וכ' דמהתוספתא מבואר דקאי השלמים ששחט
מאתחול וא"כ גם דברי רש"י צריך לפרשן כמו כן וצ"עא
ואני לא ידעתי מה מצאו התו' להכריח דלא קאי כ"א
לענין אכילה ועל הכל תמהני להתו' ז" 
והברכת הזכח שהרי שם בש"ס מבואר להדייא דשלמים של
אמש לענין הקרבה קאי ולא לענין אסילה דבדצ"א
בתדיר ושאינו תדיר וקדם ושחט את שאינו תדיר אי גומר את
שאינו תדיר א"ד ממרח בדמו ומקריב לתדיר ואמרי "
שלמים של אמש וחטאת ואשם של יום של אמש קודם לשל ו
הא דיום דומיא דאחש וה"ד דקדים שחטיה לשלמים חטאת
ואשם קדמ' דילמא שלמים דאמש וחטאת ואשם של יום היכי
משכחת לה דשחטינהו לתרמיהו אבל לא שחטינהו 
תינעי לך ומינה מבואר דלאו לענין אכילה איירי דא
מר הא דיום דומיא דאמש דקדים שחט לשלמים ולענין
אכילה ששוט דקודם אכילת חטאת ואשם דאלו עד קר
ושלמים של יום עד לערב של מחר ומה ראיה היא זו 
שאינו תדיר אי גומר דלענין הקרבה הוא הבעיא ועוד שדחו
בשלמים שלאמש איירי דשתיענהו לתרוויהו ולפ"ז מי
שיקדים אכילת שלמים של אמש והרי כיון שנשחט ביום שחיט'
חטא הם נאכלים לב' ימים ולילה וחטאת לימם ולילה כי
 ע"כ דפשיט לתו דמתני' לענין זריקה והקטרה
איירי כפרש"י הך דברי הקו' והמי"וט ויותר תימה להברכת
הזבח שהביא פרש"י כהך הזגייא ולא נרגש דמהסוגימבואר
ואיך חזר נו מכח התוספתא וכ' שגם בפרש"י צריך לפרש
כן ודבריהם נ"ע אנלי
ומ"מ למאי דאמאן עלה למאי דקי"ל כרבנן דשלמים של
אמש חטאת ואשם של יום קודם א"כ לפ"ז צריך
לומר דלגבי ק"ק לגר קדשים קלים לא מהני בא ראשון קר
ראשון אן בעולה נגד החטאת כבר ביאותי דמהני (א"כ ק"ט
מאי ק"ל מהכיאה עולתה והרי כל שתפיאה העולה קודם
תחטאת יום או יומים אף אם עומדים בפנינו שניהם על
קודמתכיון שבא ראשון כ"ש שאם הקריב עולתה שתביא
אח"כ חטאתה שאין הקדימות אלו כ"א חבאו כאחת משאכ
אם הניאה המאוחר יום אחד קודם
לרש' שם בדנ"א דובחים בר"ה הא דיום שהכין
דכי תנן דשלמים של אמש קודמין לחטאת של
לר"מ היינו בעבר ושחט את השלמים דאי קורם שחיטה
ושניהם עומדין לפניו בודאי דחמאת קודם ע"ש ולדבריו
תני בתו' הבא ראסון קרב ריאשזן היינו בששניהם שקולים
אבל כל שיש לו קדימה מדינוא אף אם בא ראשון קרב אחרון
אך מ"מ מבואר גם לדברין שכל שבא המאותר ראחון ואין
הקוד לפנינו מקריבין אותו ואח"כ אם יביא הקודם מקרינין
אח" דכ"ש הוא אם עבר ושחט לר"מ קוים הבא ראשון
שיש לו קרימה מדינא אף שהיו לפניו מקדימין אותוכ
הקודם אינו לפניו וא"כ אם הביאה עולתה ביום אחד
יוםאחר אין בזה דין קדימה ותו מאי ק"ל להראשונים
בזה ומדבריהם נראה תאם הביאה העולה יום או יומים
החטאת אין יכולין להקריב העולה ומכ"ש שאם שניה
אף אם שחט העולה קודם ימדש בדם העולה עד שישחו
ויזרוק דם החטאת ולא ידעתי מנ"ל הא דמכל מ"ש נדאה
זה ואי ק"ל לדברינו ממ"ש בפסחים דצ"ט וכ"ת בשקרב'
עולאה ומי קרבה כו'וא"א לישני שהביאה קודם העולה
חטאת אי מהא צ"ק דהתם במחוסר כיפורים איירי
בים אחר וביום אחד אין כו דין קדימה להגא ראשון כדריין
מתני' למיתני שלמים נשל אמש ושלמים של יום כנאה
שבא ראשון שעה או שתים קודם אין בו דין קדימה
ושקולים הם דאין בו זילזול בשהייתו כל שנקרל ביום שהניאן
אך אם הביא העולה היום מדינא אין מקריבין מפנישהחא
קודמתאך למחר מקריבין אותה מדינא שגם קדימת יום מדינ
הא ו"ל דס"ל דכישייך לפלוגי בין הבא ראשון היינו כשאין
' הקרבנו' ענין אחד אבל יולרת ודומה לה שנתחייבו
ועולה לעולם חטאת קודם מריבוי הכתוב אף אם הביעולה
או יומים קודם ובהכי א"ח דבברייתא תני שם בד"ץ זה
בנה אב לכל תטאות שיקרחו לעולות הבאות עמהם שק והרי
אף באינן באות טמהם חטאת קודם כדתני רישא דםחטת
קודם לדם עולה מפני שמרצה והרי טעם הכפרה גם ול
שאינה באה עם החטאת וגם כולה מתני' לאו בקרבנוהות
כאחת מחיוב הכתוב איירי כמבואר שם וא"כ למנ"מ הצריכו
כן למינקט בכאן אך למ"ש א"ש דאצטריך להפי דאף אם
הביא העולה יום או יומים קודם כל חטאת אין מקריבין
אותה ומה"ט הצריכו אף בהפרשה שיקדים החטאת משא"ל
אם יש לאדם חטאת חלב יכול להפריש קודם עולת נדבה א
חובה על חטא אחר ובהכי י"ל מה שתמהו תתוס' בדף '
בד"ה מגא דלמ"ל קרא תיפוק ליה דמרצה ע"ש ולמ"ש ל
דאימטעם דמרנה אם הביא העולה יום אחד קודם 
אם היה לפניו החטאת שהביא ביום ב' ושחט העלה
יזק דם העולה ואתר כך מקריב החטאת וכן הפושה
יכול להקדים העזלה אך מרטי זה נכל ענין מקדים 
כנ"ל
כנ"ל
א"נ ית ליישב תמיהת התוח' דחטאת נזיר ומצורע ויולדת
וזב וזבה דמלן אינן כאים לכפר זכעולות חשיי
כמ"ח בפ"ק דמנחות רג דחטאת חלב ששחטה לשם חטאת
נזיר
נזיר
ודאיתי