ה' הנהגת האדם בפוקר סימן 
ד דידץשישחץשהיבב
מטמא מקדש וכי אמרת דיו התם נמי מעכב וכ"ת כיון דחטא'
ועולבמטמא מקדא בדיבור אחד נאמרו עם שמיעת קול
וביטוי וגם דין קדימת חטאת לעולה על ג' עניני' אלו נאמרו
וא"כ ליכא לפלוגי דבמטמא מקדש יהיה לעיסוב ובשמיעת
קול וביטוי למוה לבד שהרי הוקשו כולם כאחת זה אינו דא"כ
מה"הז"ל לומר דגם בשמיעת קול וביטוי מעכל דקול' וחומר'
לחומרא מקשינן ועוד דמת"ש התו' בזבתים ד"ח בד"ה חטאת
ע"א י"ש שכתוב חטאת ע"ז ומטמא מקדש כו' הרי דיליף
תטמא מקדש ולא שמיעת קול וביטוי ואף שתתו' דחו גרסת
זאת מטעם דחטאת חלב אינה באה בדלות ע"ש מ"מ גם הם
מודים דאי ליכא פירכא הוה ילפינן לחטאת דחטמא מקדש
ולא לחמאת דשמיעת קול וביטוי וא"כ ה"נ י"ל דאם הקדים
עולה לחטאת בטומאת מקדש מעכב ולא בשמיע' קול וביוי
עדבר זה צ"ע אנלי
אך את זה ק"ל להראב"ד והאיטב"א שהרי שגינו שם בזבחי'
כל התדיר מחבירו קודם את חבירו כו' ומקראי ילפינן
ה שם במשנה וגמרא ושם שניצו כל המקודש מחבירו קורם
לחבירו דם חטאת קודם לדם עולה והרי בקדימת תדיר מבואר
בש"ס דאינו מעכב כמו תהכריתו התו' במנחות דמ"ט בד"ה
תלמוד וגם בזבחים דב"א מרואר דמדיר אינו מעכב דבעו
שח את מאינו תדיר אם יגמור אן ימרח והביאו שם רא"ה
ממקודש וכיון תכן ק' לשמוע מהי תיתי עיכוב בקדימ' חטאת
דאי קדימה היה לעיכוב היה פוסל בתדיר ושאינו תדי' דתם
כמי מריבוי הכתוב נפיק וכיון דפשיט להו דאינו מעכב א"כ
ה"נ אינו מעכל בחטאת ועולה וכן ק' להמו' בקידושין שהעלו
דאי לאו דגלי קרא במצורע דאילו מעכב וילפינן מיני' הוה
פשיט לן דמטרב ע"א ופשיטות זאת לא ידעתי מה טיבו שו
ראיתי דפשיטות זה דמעעב הוא דקי"ל במנחות ד"ה דיא
מחוסר זמן לבו ביום ומה"ט פסלינן שם בהקדים חטא
מצורע לאשמו אע"ג דאחיטה צאו עבודה היא וכן מצאתי
בבירו' להתז' בזבחי' ד"ת ד"ה עולתה ע"א וכ"נ דעת הרימב"א
שדחה דברי התו' שכתבו דאין בקדימה עיכוב מתך דפ"ק
דמנחות ע"ש ש"מ דעיקר פיסול בקדימת עולה לחטאת היינו
מטעם דיש מחומר לבו ביום וא"כ י"ל דמחוסר זמן לא שייך
ב"א היכא דשני הקרבנו' הם באים על ענין א' כעין חטאת
ואשם של מצורע או חטאות הבאות עם עולות שחייב הכתוב
את ב' אבל תדיר ושאינו תדיר וכן במקודש שתם קרבנו נפרדי'
שלא נתחייבו על דבר אאר לא שייך בתו מחוחר זמן ראפילו
תמיד ומוסף של יום לא באו על דבר אחד דממיד על עצומו
של יום בא ומוסף עלקדושת היום שנתחדש בו בא וכל כי חאי
לא חייך ביה מחוסר זמן כך יש לישב בדוחק ואינו נכון
בעיני דגם בתמיד ומותוף של יום וכן בי"ד בניסן אם שח
שס קודם התמיד הו"ל לפחול משום מחוסר זמן כיון שיש
קדימה לתמיד מד"ת והקדימה זו הוי מחומר זמן להמאוחר
והדבד צ"י
וע"ק לי ע"ז שהרי מדתנן דם חטאת קודם לדם עולה
אירריעולת קודמין לאיברי חטאת והיינו כפרש"י
דאיירי בעבר ושחט את שניהם דבלא"
מעשיו כדברי הכ"מ והר"י קורקזס אהבאתי לע"ל ומעיקר
החוייא יש להוכיח דאם עבר ושחטן את ב' גם בחטאות
הבאות עם העולות הדין כן דאיברי עולה קודמין שהרי
מחטאת הלויים ילפינן לה והתם עולה הכאה עם החטאת
היא והרי שם בד"ין אמרינן דעולת בהמה הבאה עם חטאת
בהמה נפק"ל דחטאת קודם מדכתיב זכר ב' ן' בקר בחטאת
הלויים גם בת"כ פ' מצורע בפסוק והעלה הכהן את העולה
דרשו והעלה כו' אע"פ שקדמה לחטאת והעלה הכתן את העול'
ממד שאיברי עולה קודמין לאיברי חטאת ע"ש וכיון שכן אי
החטאת קודם בכל
אמרת דקדימת חטאת הוי לעיכוב וא"כ מדינא צריך להקדיה
כל מעשה חטאת קודם שיתחיל בעולה וכי שחט עולה קודם
הקטרת איברי חטאת הרי נפחל ואיך יתיר הכתוב להקדים
איברי עולה וכ"מ שאני הקטרה דגלי ביה קרא אכתי מינה
נשמע דלא אמרי' בקדימה זו יש מחוסר זמן ותו מנ"ל פיתול
וע"ק דמדתגן דם חטאת קודם לדם עולה ולמדו כן מחטא
הבאה עם עולה נראה דזריקת דם דעבודה היא הוא שחייב
להקדים אבל בשחיטה אין לו דין קדימה כל שזרק דם חטאת
קודם אף ששחט העולה קודם או ב' כאחת ש"ד ואיך שייך
מחוסר זמן בהו אף בשחיטה נפסל אי שחיט עול. קודה
וכ"ת ע"כפ תיקשי איך אמרו בד"ה דמנחות גבי חטחת ואש
של מצורע דאמרי' ביה יש מחוסר זמץ לבו ביום כיון דבאו על
ענין אחד אי מהא י"ל דדוקא במצורע דחטאת ואשם מעכבין
לטהרתו כמ"ש בנזיר די"ח ובן בפסחים דנ"ט הק' והאיבא
אשם בשקרב אשמו כו' נראת דאשם מעכב וע"כ תו"ל חטאת
ואשם דבר אחד וכיון שהקדי' הבמוב האשם אמרי' כיה מחוסר
זמן משא"כ בכל עולות הבאות עם החטאות דאינ] מעכבות
א"כ אף אם תקדימן לחטאות אינו נפסל בכך אך לתריטכ"א
והתו' ק' מכל מ"ש וכעת צ"ע
ונ"ל ראיה למ"ש דבעולה כיון דאינו מעכב לא אמרינן
מחוסר זמן מהא אתנן בזבחים דקי"ב איזהו
מחוסר זמן בבעליו הזב וזבה ויולדת ומצור' שתקריבו חטאת'
ואשמם בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיתן בחוק חייבין וכן
פסק הרמב"ם בפי"ח מה' מע"הק ה"ט וכ' הטעם שהמוצה
דורון הוא והחטאת ואשם היא עיקר הכפרה ועיין בתוי"וש
שם מ"ש ע"ז ומינה י"ל שגם בהקדים העולה לאחשיב מחוכא
זמן כיון דדורון בעלמא הוא
קוית כל הראשוגים בהך מתני' דקינין דתני
האשה שהביאה עולתה לא יביאו ורשין טאמה
ודייקו הא אם היתה קיימת היה בדין שתביא חמאתה אף
שהקדימה תעולה נראת דקדימת חטאת אינו לעכב ואילו
בפסחים דל"ט מוכח דהוי לעיכוב והדבר ק' דמאי ק"ל והרי
בתוספתא דפ"י דזבחים אחר דאזיל וחשיב כל דיני קדימא
בקרבנות דתדיר ומקודש תני עלה אימתי בזמן שבאו את
אבל הבא ראשון קרב ראשון ע"ש ופסקו הרמב"ם בפ"ש מה'
תמידין הי"א וז"ל אימתי בזמן שבאו כולם כאחת אבל הבא
ראשון קרב ראשון כו' גם ראיתי דמשנה שלימה היא זאת
דתנן בזבחים ד"ז שלמים של אמש ושלמים אל יום חל אמ
קודמין לסל יום שלמים חל אמש ותנזאת ואשם של יום שלמים
של אמש קודמין דברי ר"מ וחכמים אומרים חטאת קודמת
מפני שהיא קודא קדשים
בריך ביאור דעולה של אמש וחטאת של יום
לרבנן הי מנייהו קדים שי"ל כיון ששניהם קודש
קדשים עולה של אמש קודם וכ"ת דאפ"ת כיון שהחטאת
מרקודח לעולה של אמש זה אינו דא"כ הו"ל למת טעם זה
לשלמיה של אמש כיון דמכפר החטאת דהוה נפיק גם לעולת
ומדתלי הטעם בק"ק נראה דלעולה של אמת קודם לחטאמ
של יום וכ"נ דבלא"ה תו"ל למיתני ריבותא מפי בעולה וליתני
עולה של אמש וחטאת של יום דרבנן מקדימין החטאת וכ"
בשלמים ועיין מ"ש התו' שם בדפ"ט בד"ה אלל עולה ועם
שיש לדחות דא"הנ ולאשמועינן כת דהיתרא דר"מ דמקדים
שלמים לחטאת תני הכי מ"מ כיון דתלה הטעם דהוי ק"ק
לאדמכפר ש"מ דהטע דמכפר לא מתני ליה להקדים לשל
אמשונ"מ דעולה של אמש קודם לחטאת של יוסגם לרבנן
והנת אמת שראיתי להתו' שם כד"ה שלמים שכ'פר"
דזילזול הוא להשהותן כל כך שמרת הבשר מתקלק
ועל חנם דחק אלא ת"ט דשלתים של אמש אין להנז
אכילת
ועיקר
זהדבר