ה הנהגת האדם בכוקר סימן איב

הרא"ש בס' פ"ב דקינין כתב כדברי התוח' וכ"כ ר' עובדיה
בפ"ב דקינין והרמב"ן בחי לקידושין אחר שהביא דברי התוח'
והעלה עיקד כדבריהם כתב בשם הראב"ד לישב דהביאה
דמתני' היינו הפרישה ע"ש שמדבריו נראה דח"ל דכי קי"ל
חטאת קודם לעולה הוי אף לעיכוב ולכן אם הקריב עולתה
אף אם הייתה קיימת אינה יכולה להקריב החטאת גם
הריטב"א בתי' לקידושין לדינא אחר שכתב דברי התו' הביא
פי' הראב"ד וכ' וזה יהיה יותר נכון ע"ש נמצא לפ"ז
דהראב"ד והריטב"א ס"ל דחסאת קודם לעולה הוי לעיכוב
נמי ואני תמיה בדבריהם מהא דתנן בנזיר דנ"ט מת אחד
מהם הו' אמר לו בן זומא ומי שומע לו שידור כנגדו בנזיר
אלא מביא חטאת העוף הבא על הספק ועולת בתמה ואוח'
אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה ואם תור
הייתי העולה מחובתי והחטאת מספק וסופר ל' יום ומכיא
קרבן טהרה ואומר אם טמא הייתי העולה ראשונה נדבה
וזו חזבה ואם טהור הייתי העולה ראשונה חובה וזו נרבה
וזה שאר קרבני ע"ש והרי הבא לצד דהיה טהור נמנא
שהקריב העולה קודם לחטאת ולדבריהם כבר נפסל' ב' ואין
לומר כיון דעכ"פ בין בראשונה שהקריב החטאת ועולה וכן
בשניה הקדים החטאת לעולה אף דלצד דטהור הוא עולת
נדבה הוא שהקריב אחר החטאת ש"ד דזה אינו דבזבחים דף
עיקר הרבויי דחטאת קודם להעולה הוא בעולות הבאות
ע החטאות שיקדים החטאת וא"כ כי הקריב עולה קודם
מאי אהני ליה שהקריב עולת נדבה אחר החטאת הרי כבר
נפסלו קודם וע"ק רא"כ מאי ק"ל במתבי' דהאשה שהביאה
עולתה אימא דאיירי אף בהקריבה ואם הייתה קיימת הייתה
מביאה עולת נדבה אחר החטאת וכן ק' ממ"ש שם בד"ס
גבי גזיר שהיה טמא בס' ומוחלע בס' דמגלח ד'תגלחיות
ובתגלחת מביא חטאת העוף וציכורים ועולת בהמה ואמרו
שם דכתגלחת רביעית מביא קרבן טהרה ומתני אי ודאי
בזיר הוא עולה הראשונה הזו נדכה כו' הרי דאם שמא ומוחל'
ננמצא שהקדים עולה לחטאת וש"מ דאינו מעכב הפך
דברי הראב"ד והריטב"א וחבזר הייתי ליישב דמ"ש
תקוני גברא שאני שהרי חולין בעזרה מד"מ הוא ואע"פ כן
מביא חטאת העוף על הספק כמ"ש המוס' בגיטין דכ"ח בד"ה
אבל דאדם עצמו בדין הוא שמביא על הספק כדי לפטור
עצמו ה"נ מקדים העולה דבלא"ה א"א ואין זה נכון שהרי
בנזיר דכ"ט מפיק ליה מקרא דחטאת העוף בא על הסק
ע" וא"כ י"ל דוקא התם דגלי קרא אבל בלא"ה אין להתיר
איסור תורה משום תקוני גברא
ראיתי הדבר מבואר בתוס' דזבתים דע"ז בד"ה
תקוני גברא שכ' תימא אי מד"ת קאמר ר"ש אין
מתנדבין שמן היכי שרי משום תקוני גברא יע"ש ובר
מן דין נ"ל דאף את"ל דמשום תקוני גברא שרי לעבור על של
רהמ"מ כעין נ"ד דהוי לעיכוב אין הפה יכולה לדגר דאי
מדינא קרכן פסול כיון שהקדים העולה איך יתקן גברא
בקרכן פסול וכ"נ ממ"ש התוס' במנחות דמ"ט בר"ה תלמוד
שהכריחו דעשה דהשלמה אינו לעכב ממ"ש בדנ"ט דפסחים
ושוב
דעה דפסח דתי עשה דהשצמה ואי הוה מפסיל לא שייך
ביה דחיה ע"ש כי ע"כ הדר כי קושיין.
עד ק"ל בדבריהם מאותה ששנינו בנזיר דמ"ה מגלחת
הטהרה כיצד היה מביא ג' בהמות חטאת עולה
ושלמי' ר"א אומר לא היה מגלח אלא על התכא שהחטא' קוד'
בכמקום ואם גילח על אחר משלשתן יצא ומרתני על א'
משלשתן מתבאר שאם גילח על העולה יצא אע"ג דהקדים
עולה לחטאת ואי מיפסיל בהכי הו"ל גילח על הזכח ונמצא
פסול דתנן שם בדמ"ו דתגלחתו פחולה
וע"ק מח"ש שם בנזיר דכ"ח ור"ע שבר אפילו אישתחיטת
האינו יכול להפר משום הפסד קדשים מתקי'
לה ר"ז אמאי ליזרוק דמן שלא לשמן ויתיר בשר לאכילה
אמרי אי דשחט עולה או שלמים ה"נ הב"ע כגון ששתע חא'
ברישא הרי נראה דכי שחיט עולה ברישא הזבח כשר
ע"ק דתנן בנזיר דמ"ו ואם גילח על ג' ונמצא אחת מהם
בשר תגלחתו כשירה ויביא שאר זבתים הרי דאם גילח על
העולה קודם לזבאת השר הפך דעת הראב"ד והריטב"א
להתוס' ושאר ראשונים ק' איך לא הכריחו דחטאת קודם
עולה אינו מעכב מכל הנך סוגיי
אחר החיפוש האיר ה' את עיני ורואה אני דל"ק
מכל זה שהרי אמרו בזבחים דב"ה ואלא למאי
הלכמא אתקוש אמר רבא שאם גילח על אחת משלשתן יצא
ופרש"י דחטאת יליף משלמים כו' ע"ש וא"כ י"ל דה"נ איתקש
עולה לשלמים דהא ג' כתיבר כנש בן שנתו לעולה וכבשה
אחת בת שנתה לחטאת ואיל אחת לשלמים ומינה דאם גילת
על העולה תחילה יצא אף שהקדים העולה לחטאת 
נזיר החצורע דגלי ביה קרא והעלה שהעלה כבר כמ"ש
בפסחים דנ"ט כי ע"פ הבאר הנה מקום לישב מאי דהוה
ק"ל בדברי התו' דקידושין די"ג ושאר ראשונים שכתבו דכי
קי"ל דחטאת קודם לעולה היינו לבתר דגלי במצורע והעלה
שהעלה כבר שאינו מעכב ובבנין אב ילפינן לכל א
דאם קדמו העולות כשר ע"ש
ק' דבזבאים ד"ח דבעו למילף פיחול בחטאת
בשינוי קודש ובשינוי בעלים אמרי' דחטאת חלב
ונזיר ומצורע לא מצו ילפי מהדדי דחלב יש בו כרת
וורעיש בהם דמים אחרים דנזיר ממצורע לא יציף דליתי'
בשאלה ותן ממרע מנזיר לא אתי שכן אינו בא בדלות ולפי
זה נזיר לא מצי יליף מבנין אב ממצורע דאינו מעכב דמה
למצורע שכן בא בדלות וכ"ת אה"נ דבחטאת נזיר הוי עיכובא
מ"מ ק' שכבר נתבא' מכל הנך חוגיי דאינו מעכב ואי ממצור'
יליף הא לא אתי אך למ"ש הנה נכון דגם בנזיר גלי קרא
להקש זה דאינו מעכב ואי ק"ל א"כ איך פסיט ליה למקשן
בפסחי דג"ט דהוי לעיכוב קודם שידע דרבי קרא במצורע
דאינו מעכג בלא"ה הו"ל למילף מנזיר דאינו מעכב הא ל"ק
דמצורע מנזיר ל"מ יליף דמה לנזיר דאיתיה בשאלה אלא
דאכתי ק' היכא שיש לפניו חטאת חלב ועולת נדגה דקי"
אף בהא דחטאת קודם לעולה כדמוכח בזבחים ד"ק "
פהעלם דבר קודם לפר של ע"ז וכ"נ דסתם שנינו ם
בדפ"ט דם חטאת קודם לדם עולה וכי תנן דאיברי עולה
קודמין לאברי חטאת היינו מפני שכבר נשחמו אבל בלא"ה
מקריב כל מעשה החטאת ואח"כ העולה פמ"ש הכ"מ פ"
מה' תמידין ה"ו והתם אף בחטאות ועולות שאינן באין כאחת
הוא ולמה שהעלה בהך סוגייא דחטאת חלב צ"מ יליףמנזי
ומצורע א"כ הו"ל לומר בהו דמעכב דצ"מ יליף מהנך ואילו
מסדברי הראשונים נראה דבכל גווני אין קדימת חטאת
לעולה מעככ וי"ל דכיון דכי גלי קרא דחטאת קודם לעולה
אינו אלא בתמאות הבאות עם העולות כגון חטאות
וחטאת שמיעת קול וביטוי ומטמא מקדש וחטאת חלב ע
עולת נדגה או חובה לא למד כ"א מחטאות הבאות ם
עולות וכל חטאות הבאות עם עולות מצו לפי שפיר
דאינו מעכב וא"כ י"ל בחטאת חלב דיו לבא מן
הדין להיות כנדון דגם בבנין אב שייך לומר דיו כמ"ש בחולין
דק"ך ע"ש וא"כ ה"נ רוכוותא אלא דאכתי ק' חטאת דטומאת
מקדש שיתנו בכרת וכתיב ביה קדימת חטאת לעולה הו"ל לומר
דמעכב דהרי מנזיר ומצורע ל"מ יליף דהנך ליתנהו בכרת
והשתא ק' אף לחטאת חלב דליהוי מעכב שי"ל דיליף מחאת
ושוב
והדבר