ה' הנהגת האדם בבוקר סימן א
ד
א   א א אאר שישהל נער אבל הל המב שה אמרומת אמ ל
בזכ הפ אצל יצי אצל אצב אצא אצה אצר אפלאצ אאצ א אצר אל אא
  את ל אזר התת מנאאנ אב צא אמנ אר אנ

חלק אח סימן א

אי אצר א שי זאי אששנאיש אצר א צי אא י
אש אאר אאר אצל אנ אמל אל אה ל א אאל אאב האכאל צמל 
י השי "צו אאל אצי א צר "צו אב  ישנל צי יצל אצי א" צי
א א אק שלל הענ אר אות א ב אזת אשב את אצל אצת אא 
על חקירת חכם שחקר הרב מגן אברהם
דת
בא"ח חי' א' סק"ח על מה שכתב הור
תש"ע וטוב לומר פ' העקידה כו' ופרשת הקרבנות כגון פ'
העולה והמנחה ושלמים וחטאת ואשם דלמה כתבו שיקדים
העולה לחטאת ואנן קי"ל בזבחים ד"נ דהתמאת קודם לעול'
זתי בחה שאמרו בזבחים ד"ז למה חטאת קודם לעולה ריצה
ברקליט נכנס דורון אחריו והמוס' כתפו עולה דורון הוא
אע"ג דהעשה מכפרת יותר מתעאת פירוס דאיתא במרא
חטאת מכסדת על חייבי עשה מקופייא ועולה מכפרת
הקיבעא אע"פ כן כשקרב החטאת ראשונה אם כן כבר כיפר
על חייני עשה וכרת א"כ עולה הוי דורון ובאמירתינו
ת המור שלא יאמר יהי רצון אחר פרשת החטאמ שמא
אינו חי"ב תטאמ והוי כקורא בתורה ועולה מכפרת אעשה
א"כ יאמר עולה קודם שמכפרת ואין אדם שאינו מחוייב
ארל כשידע שחייב חטאת יאמר חטאת קודם אלו
דבריו
המחילה אין זה מספיק דמה שוהבין בדברי התוס'
דזבחים הם בעיני דברי תימה שהבין דכי אחר
רבא יעולה דורון הוא היינו בעולת הבאה עם החטאת כנון
יולדת ומכורע ודומיהן אבל עולת נדבה הבאה בלי חמאת
לל דמכפר אעשה הדכתיב בריש פ' ויקרא ונרצה לו לכפר
עליו ודרשו כת"כ והביאו רש"י בחומש הבאה לכפר על עשה
אינה דורון כיון שלא הקריב קודם החטא והעולה הוא שכפר
לו וזה אינו שהרי אמרו היכי דמי אי דליכא תשובה זבח
רתעים מועבה ואי דעבד תשובה התניא עבר על עשה לא
זז משם עד שמוחלין לו אלא ס"מ דורון הוא הרי להדייא
דגם עולת נדבה דודון שכבר נתכפר לו בתשובה וכן פרש"י
דהעולה דורון אחר המשובה דריצה התשובה נכנח ודון
אחדין כי ע"כ כזנת התוח' נראה ברור שגם הם כיוונו לזה
דאע"פ שמכפר אעשה מקיבעא אינה כפרה גמורה בחטאת
דאף בת' לא נתכפר לו כי אם בחטאת אחר התשובה אבל
עולה כיזן דעבד תשובה כבר נתנכר לו לגמרי כי ע"כ ע"כ
דמ"ס דעולה מכפר אעשה היינו דהוי דורון לכפרת אעשה
וכה"ג כתב רש"י בזבחים ד"ן בר"ה כיון שלא חייב הכתוב
להביא עולה על כל עשה אלא ורון בעלמא ע"ש וכנ
מוכר שסנינו בערכין דכ"א דחייבי עולות ממשכנין כיון
דאינן באין לכפר וש"ר להתוס' בד"ה ד"ו ד"ה יקריג שכתב
בן להדיא ע"ש כי ע"כ מה שהכין הרב בפי' דברי התוח'
"עולמ"ש ע"כ הא דמכפר לו קריאת העולה
עה תשובה איירי דבלא"ה זבח רשעים תועב כיון דבעשה
תשובה איירי דאינה אלא דודון למה ישנה להקדים העולה
שכבר נתככד בתשובה ולדורון הוא שמביאה ומה טעם
להקרימה לחטאת
שהרי כתבו התוח שם בד"ה ריצה דאע"ג דיולדת
ומורע ונזיר אין החטאת באה לכפר אפ"ה קודם
לעולה דלא חלקה תורה ע"ש וכעין זה אמדו בזבחיםד
הכא בחטאת דלוים עסקינן אע"ג דכי עולה דמי קאמר
רתמנא היא תקדים ע"ש וא"כ ה"נ י"ל דאף ע"ג דבקריאת
חטאת אינו מבכר אעפ"כ הו"ל להקדים החטאת ולזה י"ל
את
ע"ק
דכי קרים חטאת בכל אלו היינו שגם לעולה אין בהם שום
עדיפות דאי משום דמכפר אעשה גם החטאת בכל אלו מכפר
אעשת אבל כאן דאם אינו חייב אין כאן קרבן חשאת וגם
לעשה לא כיפר דאין החטאת בא עקרו לבפר אעסה וא"כ
נמנא שיש עריסות בעולה דמכפר אעשה משא"כ בקריאת
סדר החטאת ולמאי דהוה ק"ל דגם אעשה כבד נמכפר לו
בתשובה ח"מ דורון כפרה הוא משא"כ חטא' דאם אינו חייב
אין בו לא כפרה ולא דורו ובכי האי דעת הרב דאדרנא
עולה קודמת לחטאת
ואין לחשיב ממ"ש הב"י ראם חטא אף שאינו יודע ר
לו ע"ש דמ"מ אם אינו חייב אין כאן חטאת כלל
ולכד זה אררבא עולה קוימת ומיהו אין ישוכו מספיקי
אין שום איסור לקרוא בתורה קודם הקרבת הקרבן ואם כן
למה יכנס בס' איסור על מגן דאם חייב תטאת הקריל
לחטאת אדרב א הו"ל להקדים פ' חפאת ממ"נ אם אינו חיי
לא הפסיד שקרא בתורה קודם העולה ואם נתחייב נמצא
שעשה הדין להקרים עולה לחטאת
להרב שמלה חדשה דק"ח שתי' דכיון דאינו אלא
קריאה לא דקדקו לעשות הכל בעין הקרבה ולא
רצו לשנות מסדרם הכתוב בתורה והביא ראיה חמהש
לפחקים וכתבים פי' קי"ח שי"ל ע"ח עולה וחטאת כתדר
שכתבנו את"ר ואין ראיה זו בלום דהתם בוידוי
חטאים אין לנו דין קדימה כדי לשנות תדר הכתוב משא"כ
הכא דהקריאה חשוב כמקריב ומדינה חטאת קודם גם עיקר
ישובו אינו נכון דמה לנו ליכנס בתגר זה ואין חי למקרא
ובידו לקרות פ' וזאת הברכה קודם פ' בראשית ואי חייבו
לקרות הדי שיהיה הקריאה כקרבן כל כמה דמצי עביד כעין
הקרבת הקרבן עדיף מפי וראיה שהטור כ' דלא יקריפרשת
הקרבנות בלילה ע"ש בב"י וא"כ כ"ש דהיה לנו להקדים
חטאת לעולה דהתם אפשר שביום לא יהיה לו פנאי ואע"פ
בן לא חשו כדי שיקרא בעת תראוי לקרבן כ"ס כאן דאין דבר
חוץ להקדים פ' חטאת לעולה
שהרי מדברי הב"י בשם האורחות חיים מבואר
דאחר ס' העולה הכתובה בפ' ויקרא יקרא זאת
ורת העולה הכתובה בפ' כו ואח"כ יקרא פ' החטאת גפ'
זיקרא ואין זה ח' הכתוב ועכ"ל דלא זו הדרך בהקרב תקרבן
לעסות החטאת במוך מעשה העול והמתחיל במצוה אומרים
לו גמור וא"כ מה"ט גופיה הז"ל לאקדומי לקרא תחילה ח'
החטאת
ראיתי להרב שב יעקב ח"א סי' ביכתב דמג' טעמים
לק"מ למה לא הקדימו פרשת חטאת חדא ר
אמרו בזבחים ד"ק למקראה הקדימה הכתוב ופרש"י שתהא
נקראת בענין תחילה ואפשר שגם זו הוי בכלל קריאת התורה
אף ראח"כ במה שאומר יהי רצון הוי הקריאה הקרבה אין
בכך כלו דמאי דהוה הוה דבדיעבד אף אם הקדי עולה חטא'
כשר את"ד והנה עיקר תי' ע"פ פרש"י הוא והתוס דח רס"י
וכתב בשם הר' חיים דלמקראה היינו בתפרשה ע"ש ולדידיה
ק' כי קושין אמת שהתוס' ז"ל הק' על פי' תר' חיים חמ"ש
בערכין דכ"א ע"ש
ק"ל ממ"ש בקידושין רי"ג גבי מה חשנינו ביולדת
האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה
ואפליתו בה שמואל ור"י דשמואל אתר דהיינו כשהפריתעו
מחיים ור"י אמר אף שלא הפריש מחיים ע"ש ואי בהפרסה
בעינן עולת תחילת א"כ מאחר שהביאה החטאת מינה שכגר
הפרישה העולה קודם ואף שמואל צ"ק כי אם על צד הספק
והוא שהכרישה מחיים ואף בהפרישה בתיים אין במשמע
שהפרישה קודם החטאת ועל התדס' ג"כ ק"ל איך לא תקשו
עליו
גליו
וראיתי
ע"
ושוב
ועוד