```heb
כל הלשון. כל התורה בכל מקום.
[שירה]
צריך להיות נושא בעול עם חבריו.
אנחנו לא נמצאים בקו החזית.
מחבלים לא הסתובבו בחצרות שלנו, לא נכנסו לתוך החדרים שלנו.
לא היינו בטווח אש, לא היינו פני הרובה.
אבל צריך להיות נושא בעול.
אלפים, אלפים אחינו בני ישראל, בישראל יהודים עברו ועוברים דברים נוראים.
כתוב על משה רבנו שזכה להיות מושיען של ישראל, רבן של ישראל.
אנחנו לא יודעים מה הגדלות של משה רבנו באמונה, בביטחון, בעבודת המידות, בהשגות אלוקיות.
אבל מה שהתורה כן מלמדת אותנו על משה רבנו,
את המעלות שהתורה כותבת ללמד אותנו, למה הוא נבחר.
ויהי בימים ההם, ויגדל משה ויצא אל אחיו
וירא בסבלותם.
וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו.
ויפן כה וכה, ויך את המצרי ויטמנהו בחול.
נושא בעול. משה רבנו היה מסודר.
הוא חי כמו נסיך בבית של פרעה, לא היה חסר לו כלום. ילד,
נער. אולי לא ילד, נער, ויגדל.
אבל, וירא בסבלותם, אומרים חז"ל הקדושים, נושא בעול.
ראה משא גדול על קטן, קטן על גדול, עבודת גברים לנשים, נשים לגברים.
נשא בעול בצער. הוא עצמו
כופף את עצמו לשאת בחומר ולבנים.
עד כדי כך הוא נשא בעול, שסיכן את עצמו למוות.
כשהוא הרג את המצרי, להושיע את היהודי המוכה.
והיה צריך בשביל זה לגלות 40 שנה גלות.
נושא בעול. א'-ב' של יהודי.
מרן החפץ חיים זצ"ל, במלחמת העולם הראשונה,
הוא היה אז קרוב לגיל 80, לפי הגרסה של המשפחה, הוא היה מעל גיל 80.
ארבע שנים של המלחמה, לא ישן על מיטה, ישן על הארץ.
אמר בחורים יהודים ישנים בתעלות, בשוחות, איך אני יכול לישון על המיטה?
נושא בעול. רבותיי, רק לחשוב מה קורה.
מדובר על למעלה מ-600 הרוגים.
למעלה מ-2000 פצועים.
רשימה של מאות פצועים קשה.
רחמנא ליצלן, כמה עלולים להישאר נכים לכל החיים מהפצועים.
מדובר על מספר, חוששים לקרוב ל-200 שבויים, שזה נורא נוראות.
גזירה נוראה.
לא דיברנו על נפגעי חרדות.
אתם יודעים מה זה טראומה של נשים וילדים ששומעים יריות, קרבות רחוב,
שנכנסו לבתים שלהם?
גם אם הם שרדו את התופת, איזה צלקת זה לכל החיים.
מי שזוכר, שהיה התקפת טילים בצפון, לא קטיושות אלא טילים, טילים של טון, של חצי טון.
סיפר לי מנהל חיידר בצפת, היה התקפת טילים בשנת תשס"ו כמדומה,
לפני 17, 18 שנה.
אומר לי, היה אצלנו בחיידר ילד בכיתה ח'.
ארבע, חמש שנים אחרי התקפת הטילים,
הוא לא התפתח.
וסבל מ... נפשית, שכלית, היה מוגבל.
החרדה של התקפת הטילים השפיעה עליו שהוא לא יצא מזה כל החיים.
רבותיי, מדובר באלפי נפגעי חרדה.
על זה לא מדברים בכלל.
שהשם ישלח לכולם רפואה שלמה, רפואת הנפש, רפואת הגוף, שיצאו מזה.
אבל יש כאלה שסוחבים את זה, השם ירחם.
מדובר בגזירה נוראה, היקף של
אלפי משפחות. לכל אחד יש, כל הרוג, כל נעדר, אלמנות, יתומים, עגונות.
משפחה מורחבת שחרב עליהם עולמם.
אלפים במעגל הזה של אלמנות, יתומים, משפחות של פצועים, משפחות של נפגעי חרדה.
אין לנו מושג מה עובר עליהם, העולם שלהם השתנה.
ועל כולם, חז"ל הקדושים אומרים ששבי קשה מכולם.
שזה כולל את הכל. רעב, חרב, דבר. רבותיי.
גלעד שליט אחד,
כל היישוב פה נשא בעול עם מה שהוא עבר.
אתם מדומים שש שנים.
אתם יודעים מה זה להיות בתוך איזה מחסן דלוח,
מרתף עמוק במחני עזה?
אף אחד לא יודע איפה אתה נמצא.
לחשוב להיות שם שעה, 24 שעות, בן אדם יחשוב על עצמו.
ליד רוצחים אכזרים שחיי אדם אצלם כקליפת השום.
כל רגע יכולים להרוג אותך.
ואתה נמצא שם, ואתה לא יודע אם אי פעם תזכה לצאת מפה, לראות את אור השמש, לחזור לאבא ואמא, אישה וילדים.
ואנשים נמצאים שם עכשיו.
שמעתי גרסה שמדובר על קרוב ל-200, עוד לא יודעים, הכל בלאגן,
כאוס אחד גדול.
כל שעה זה נצח של גיהנום, כל שעה.
נושא בעול, מה עובר עליהם. נורא נוראות.
הדבר הראשון, להיות נושא בעול.
עולם שלם של תוכן מחכה לך בכל הלשון. 03-617-1111.
```