סידור זכר מנחם
נוסח ספרד (מנהג האשכנזים)
 ' : ;' 
(יש לשים לב שיש שינויים בברכות ובפסקי ההלכות בין סידור זה לסידור נוסח עדות המזרח)
 

 סדר השכמת הבוקר
 מודה אני


{תיכף כשיעור יתגבר כארי לעבודת בוראו ויאמר מודה אני וכו' עד אמונתך. ויכול לאומרו בלא נטילת ידים:}
 מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך:

{פסוקים ואמרות לקטנים לומר כל יום בבקר:}
 ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד:

 ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב. שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. תורה תהא אמונתי. ואל שדי בעזרתי. ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום. לישועתך קויתי יהוה:

{כשלובש הציצית יאמר:}
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ציצית:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה מצות ציצית לפניך כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלוים בה אמן סלה:

 מצות יהוה ברה מאירת עינים:
 סדר לבישת טלית גדול

{בשעת בדיקת ציצית של טלית גדול קודם ברכתו יאמר זה:}
 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת: עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה:

((( [לשם ] יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הריני מתעטף גופי בציצית. כן תתעטף נשמתי ורמ"ח איברי ושס"ה גידי באור הציצית העולה תרי"ג. וכשם שאני מתכסה בטלית בעולם הזה. כך אזכה לחלוקא דרבנן. ולטלית נאה לעולם הבא בגן עדן. ועל ידי מצות ציצית. תנצל נפשי ורוחי ונשמתי ותפילתי מן החיצונים. והטלית יפרוש כנפיו עליהם. ויצילם כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף. ותהא חשובה מצות ציצית לפני הקדוש ברוך הוא. כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה. ותרי"ג מצות התלוים בה. אמן סלה: )))

{אוחז את הטלית בשתי ידיו ויברך שצוונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בציצית ויברך מעומד להתעטף בציצית:}
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית:

{ואחרי העטיפה יאמר:}
((( [מה ] יקר חסדך אלהים. ובני אדם בצל כנפיך יחסיון: ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם:

 [כי ] עמך מקור חיים. באורך נראה אור: משוך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב: )))
 סדר הנחת תפילין

{קודם הנחת תפילין יאמר:}
((( [לשם ] יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל: הנני מכון בהנחת תפלין לקים מצות בוראי. שצונו להניח תפלין. ככתוב בתורתו וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך והם ארבע פרשיות אלו שמע והיה אם שמע קדש והיה כי יביאך שיש בהם יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם. ושנזכר נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו: וצונו להניח על היד לזכרון זרוע הנטויה ושהיא נגד הלב לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו. ועל הראש נגד המח שהנשמה שבמחי עם שאר חושי וכחותי כלם יהיו משעבדים לעבודתו יתברך שמו. ומשפע מצות תפלין יתמשך עלי להיות לי חיים ארכים ושפע קדש ומחשבות קדושות בלי הרהור חטא ועון כלל. ושלא יפתנו ולא יתגרה בנו יצר הרע ויניחנו לעבד את יהוה כאשר עם לבבנו. ויהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתהא חשובה מצות הנחת תפלין לפני הקדוש ברוך הוא כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה וכונותיה ותרי"ג מצות התלוים בה אמן סלה: )))

{מניח את התפילין מעומד. מניח תחילה של יד וקודם שמהדק את הקשר מברך להניח תפילין (הה"א בקמץ) ומהדק את הקשר ועושה כריכות על ידו ואחר כך מניח תיכף את של ראש ומברך על מצות תפילין ומהדק:}

{קודם הקשירה יברך:}
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפלין:

{ואחר כך מניח תפילין של ראש וקודם שמהדק הרצועה על ראשו מברך:}
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפלין:

{ומהדקו בראשו ואומר:}
 ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

 ומחכמתך אל עליון תאציל עלי ומבינתך תבינני ובחסדך תגדיל עלי ובגבורתך תצמית אויבי וקמי ושמן הטוב תריק על שבעה קני המנורה להשפיע טובך לבריותיך. פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון:

{אחר כך יכרוך שלש כריכות על האצבע האמצעית ויכרוך תחלה כריכה אחת בפרק האמצעי ואח"כ אחת בראש פרק התחתון ואחת בסוף פרק התחתון ואומר:}
 וארשתיך לי לעולם: וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים: וארשתיך לי באמונה. וידעת את יהוה:

{אחר הנחת תפילין יאמר זה:}
 וידבר יהוה אל משה לאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא: ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ: היום אתם יצאים בחדש האביב: והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה: שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה: מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים: והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה:

 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך: והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה: וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה: והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים: ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה: והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים:
 תפילה קודם התפילה

{יהי רצון מהרב האלקי המפורסם רבי אלימלך זצוקללה"ה מליזענסק:}
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שומע קול שועת עתירות ומאזין לקול תפילת עמו ישראל ברחמים שתכין לבנו ותכונן מחשבותינו ותשגר תפילתנו בפינו ותקשיב אזניך לשמע בקול תפילת עבדיך המתחננים אליך בקול שועה ורוח נשברה:

 [ואתה ] אל רחום ברחמיך הרבים ובחסדיך הגדולים תמחול ותסלח ותכפר לנו ולכל עמך בית ישראל את כל מה שחטאנו והעוינו והרשענו ופשענו לפניך כי גלוי וידוע לפניך כי לא במרד ובמעל חלילה וחלילה מרינו את פיך ודברי תורתך ומצותיך כי אם מרב היצר הבוער בקרבנו תמיד לא ינוח ולא ישקט עד אשר מביאנו אל תאות העולם השפל הזה ואל הבליו ומבלבל את מחשבותינו תמיד אפלו בשעה שאנחנו עומדים להתפלל לפניך ולבקש על נפשנו הוא מבלבל את תפילתנו ואת מחשבותינו תמיד בתחבולותיו ואין אנו יכולים לעמד נגדו כי נחלש שכלנו ומחנו ולבנו עד מאד וכשל כח הסבל מרב הצרות והתלאות וטרדת הזמן:

 [לכן ] אתה אל רחום וחנון עשה עמנו כמו שהבטחתנו על ידי נאמן ביתך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ואמרו חכמינו זכרונם לברכה אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי כי כן דרכך להיטיב לרעים ולטובים כי גלוי וידוע לפניך אנקתנו וצערנו ושיחנו על אשר אין אנו יכולים לקרב עצמנו לעבודתך ולדבק לבנו בך באמת ובתמים אהה על נפשנו אוי עלינו מאד אבינו שבשמים:

 [ועתה ] תעורר נא עלינו רחמיך וחסדיך הגדולים והמרבים לגרש ולבער את יצרנו הרע מקרבנו ותגער בו שיסור וילך מאתנו ואל יסית אותנו להדיחנו מעבודתך חלילה ואל יעלה בלבנו שום מחשבה רעה חלילה הן בהקיץ הן בחלום בפרט בעת שאנחנו עומדים בתפילה לפניך או בשעה שאנחנו לומדים תורתך ובשעה שאנחנו עוסקים במצותיך תהא מחשבותינו זכה צלולה וברורה וחזקה באמת ובלבב שלם כרצונך הטוב עמנו:

 [ותעורר ] לבבנו ולבב כל ישראל עמך ולבב כל הנלוים אלינו ולבב כל החפצים בחברתנו ליחדך באמת ובאהבה לעבדך עבודה הישרה המקבלת לפני כסא כבודך ותקבע אמונתך בלבנו תמיד בלי הפסק ותהא אמונתך קשורה בלבנו כיתד שלא תמוט ותעביר מעלינו כל המסכים המבדילים בינינו לבינך אבינו שבשמים ותצילנו מכל מכשול וטעות אל תעזבנו ואל תטשנו ואל תכלימנו ותהא עם פינו בעת הטיפנו ועם ידינו בעת מעבדינו ועם לבנו בעת מחשבותינו:

 [ותזכנו ] אבינו שבשמים אל מלא רחמים שניחד את לבבנו ומחשבותינו ודבורנו ומעשינו וכל תנועותינו והרגשותינו הידועות לנו ושאינן ידועות לנו הנגלות והנסתרות שיהא הכל מיוחד אליך באמת ובתמים בלי שום מחשבת פסול חלילה וטהר לבנו וקדשנו וזרק עלינו מים טהורים וטהרנו באהבתך ובחמלתך ותטע אהבתך ויראתך בלבנו תמיד בלי הפסק בכל עת ובכל זמן ובכל מקום בלכתנו ובשבתנו ובשכבנו ובקומנו תבער תמיד רוח קדשך בקרבנו ונשענים תמיד בך ובגדלתך ובאהבתך וביראתך ובתורתך שבכתב ושבעל פה הנגלה והנסתר ובמצותיך הכל ליחד שמך הגבור והנורא:

 [ותשמרנו ] מן הפניות והגאות ומן הכעס והקפדנות והעצבות והרכילות ושאר מדות רעות ומכל דבר המפסיד עבודתך הקדושה והטהורה החביבה עלינו ותשפיע רוח קדשך עלינו שנהיה דבקים בך ושנשתוקק תמיד אליך יותר ויותר וממדרגה למדרגה תעלנו שנזכה לבוא למעלת אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב וזכותם יעמד לנו שתשמע בקול תפילתנו שנהיה תמיד נענים בעת שנתפלל אליך עלינו או על שום אחד מעמך ישראל על יחיד או על רבים ותשמח ותתפאר בנו ונעשה פרי למעלה ושרש למטה:

 [ואל ] תזכר לנו חטאתינו ובפרט חטאת נעורינו כמאמר דוד המלך עליו השלום חטאת נעורי ופשעי אל תזכר ותהפך עונותינו ופשעינו לזכות ותשפיע עלינו מעולם התשובה תמיד הרהור לשוב אליך בלב שלם ולתקן את אשר פגמנו בשמותיך הקדושים והטהורים:

 [ותצילנו ] מקנאת איש מרעהו ולא יעלה קנאת אדם על לבנו ולא קנאתנו על אחרים אדרבה תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה:

 [ותחזק ] התקשרותנו באהבה אליך כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך וזה עקר כונתנו ואם אין לנו שכל לכון את לבבנו אליך אתה תלמדנו אשר נדע באמת כונת רצונך הטוב: ועל כל זאת מתחננים אנחנו לפניך אל מלא רחמים שתקבל את תפילתנו ברחמים וברצון אמן כן יהי רצון:

{נוהגים לומר זה מתיקוני הזהר לפני התפילה:}
 פתח אליהו הנביא זכור לטוב ואמר רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין לית מחשבה תפיסא בך כלל אנת הוא דאפקת עשר תקונין וקרינן לון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגלין ועלמין דאתגלין ובהון אתכסיאת מבני נשא ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון ובגין דאנת מלגאו כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר ספירן אתחשיב ליה כאלו אפריש בך: ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן חד אריך וחד קציר וחד בינוני ואנת הוא דאנהיג לון ולית מאן דאנהיג לך לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא לבושין תקנת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכמה גופין תקנת לון דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסין עליהון ואתקריאו בתקונא דא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא נצח והוד תרין שוקין יסוד סיומא דגופא אות ברית קדש מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה: חכמה מוחא איהי מחשבה מלגאו בינה לבא ובה הלב מבין ועל אלין תרין כתיב הנסתרות ליהוה אלהינו כתר עליון איהו כתר מלכות ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית ואיהו קרקפתא דתפלי ( ((נ"א)) קרקפתא דלא מנח תפלי) מלגאו איהו יו"ד ק"א וא"ו ק"א דאיהו ארח אצילות איהו שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי כמיא דאשקי לאילנא ואתרבי בההוא שקיו:

 רבון העולמים אנת הוא עלת העלות וסבת הסבות דאשקי לאילנא בההוא נביעו וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהי חיים לגופא ובך לית דמיון ולית דיוקנא מכל מה דלגאו ולבר ובראת שמיא וארעא ואפקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי ובארעא אילנין ודשאין וגנתא דעדן ועשבין וחיון ועופין ונונין ובני נשא לאשתמודעא בהון עלאין ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין ואיך אשתמודען מעלאי ותתאי ולית דידע בך כלל ובר מנך לית יחודא בעלאי ותתאי ואנת אשתמודע עלת על כלא ואדון על כלא וכל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע ובהון אתקריאו מלאכיא ואנת לית לך שם ידיע דאנת הוא ממלא כל שמהן ואנת הוא שלימו דכלהו וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כלהו שמהן כגופא בלא נשמתא: אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא דין איהו גבורה משפט עמודא דאמצעיתא צדק מלכותא קדישא מאזני צדק תרין סמכי קשוט הין צדק אות ברית כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל: ברוך יהוה לעולם אמן ואמן:
 
((( [אודה לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר: ]

שימו לב אל הנשמה לשם שבו ואחלמה ואורה כאור החמה שבעתים כאור בקר:

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

מכסא כבוד חצבה. לגור בארץ ערבה. להצילה מלהבה. ולהאירה לפנות בקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

עורו נא כי בכל לילה. נשמתכם עולה למעלה. לתת דין וחשבון מפעלה. ליוצר ערב ובקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

ימצאה מטנפת. מעונות ותוספת. כמו שפחה נחרפת. תמיד בבוקר בבקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

ימצאה מקשטת. בטלית וטוטפת. כמו כלה מקשטת. תמיד בבוקר בבקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

הנאמן בפקדונו. יחזירנה לו כרצונו. איש לא גוע בעונו. ויהי ערב ויהי בקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

קומו כי זאת המנוחה. מידת רחמים מתוחה. איש לא גוע בעונו. ויהי ערב ויהי בקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

ושנה אל תאהבו. להקדיש לאל אהבו. הבו ליהוה הבו. כבוד והיה הבקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

סלה כמו ערמים. נפש בהמות נרדמים. יען למשטח חרמים. לסדר עולת הבקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

והחיו העניה. יחידה תמה ונקיה. ואשר נפשו לא חיה. איך יזכה לאור הבקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

נועם ה' לחזות. נזכה ובשנה הזאת. בשמחות תחת רגזות. בוקר תשמע קולי בקר.

 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר: ))
 
{ [כתב הרב מבוטשאטש ] זי"ע: בכל יום בבקר קודם ברכת התורה יאמר זאת:}
((( [הריני ] מכון מעתה על כל פרט ופרט ממעשי ודבורי ומחשבותי של כל היום עד למחר בעת הזאת לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בשם כל ישראל להכריע את עצמי ואת כל עם בני ישראל ואת כל העולם לכף זכות:

 [והריני ] מכון מעתה עד למחר בעת הזאת בכל פעם שאזכיר שם הוי"ה הקדוש שהוא בכתיבתו היה הוה ויהיה ובקריאתו אדני שהוא אדון הכל. וכשאזכיר שם אלהים שהוא תקיף ובעל היכלת ובעל הכחות כלם עלת העילות וסיבת כל הסיבות: )))

{עצה זו אינה מועילה בפסוק ראשון של קריאת שמע:}

 סדר הליכה לבית הכנסת

((בעת הליכתו לבית הכנסת ילך בזריזות ויכוין במחשבתו בכל עת ההליכה בזה הלשון:))
 אני הולך לבית הכנסת לעבוד את בוראי יתברך שמו:

((כתוב בזוה"ק: נכון לאדם להתפלל טרם כניסתו לבית הכנסת תפילה קצרה זו:))
 נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני: יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא תפלתי צלולה וזכה וברורה מכל ערבוביה המבטלת כונת התפילה:

((נכון לקבל עליו מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך:))
 [הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך: ]

((בהכנסו לבית הכנסת אומר זה:))
 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל: ואני ברב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך: יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך: ואני אשתחוה ואכרעה אברכה לפני יהוה עשי: ואני תפילתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:

 אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא: לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא: ואחרי ככלות הכל לבדו ימלך נורא: והוא היה והוא הוה והוא יהיה בתפארה: והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה: בלי ראשית בלי תכלית ולו העז והמשרה: והוא אלי וחי גואלי וצור חבלי בעת צרה: והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא: בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה: ועם רוחי גויתי יהוה לי ולא אירא:

 יגדל אלהים חי וישתבח נמצא ואין עת אל מציאותו אחד ואין יחיד כיחודו נעלם וגם אין סוף לאחדותו אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערך אליו קדשתו קדמון לכל דבר אשר נברא ראשון ואין ראשית לראשיתו הנו אדון עולם לכל נוצר יורה גדלתו ומלכותו שפע נבואתו נתנו אל אנשי סגלתו ותפארתו לא קם בישראל כמשה עוד נביא ומביט את תמונתו תורת אמת נתן לעמו אל על יד נביאו נאמן ביתו לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו צופה ויודע סתרינו מביט לסוף דבר בקדמותו גומל לאיש חסד כמפעלו נותן לרשע רע כרשעתו ישלח לקץ הימין משיחנו לפדות מחכי קץ ישועתו מתים יחיה אל ברב חסדו ברוך עדי עד שם תהלתו:
 תפילת שחרית לימות החול
 ברכות השחר

((כל היום אף אם עשה צרכיו אינו מברך על נטילת ידים רק אשר יצר:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים:

((ובכל פעם שעושה צרכיו יברך ברכת אשר יצר:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים. גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אי אפשר להתקים ולעמד לפניך אפלו שעה אחת. ברוך אתה יהוה רופא כל בשר ומפליא לעשות:

((יסמוך ברכת אלהי נצור לברכת אשר יצר:))
 אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא. אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד לטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא. כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. רבון כל המעשים אדון כל הנשמות. ברוך אתה יהוה המחזיר נשמות לפגרים מתים:
 ברכות התורה

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה:
((אין עונין אמן אחר ברכה זו:))

 והערב נא יהוה אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו (וצאצאי צאצאינו) וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה. ברוך אתה יהוה המלמד תורה לעמו ישראל:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. ברוך אתה יהוה נותן התורה:

 וידבר יהוה אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:

 יברכך יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:

 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם:

 אלו דברים שאין להם שעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה. אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והשכמת בית המדרש שחרית וערבית והכנסת אורחים ובקור חולים והכנסת כלה ולוית המת ועיון תפלה. והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. ותלמוד תורה כנגד כלם:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שלא עשני גוי:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שלא עשני עבד:

((גברים מברכים:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שלא עשני אשה:

((נשים מברכות:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שעשני כרצונו:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם פוקח עורים:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם מלביש ערמים:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם מתיר אסורים:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם זוקף כפופים:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם רוקע הארץ על המים:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם המכין מצעדי גבר:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שעשה לי כל צרכי:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אוזר ישראל בגבורה:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם עוטר ישראל בתפארה:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם הנותן ליעף כח:

((אין לענות אמן אחר ברכה זו כי הכל ברכה אחת עד לעמו ישראל:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי:

 ויהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתרגילנו בתורתך ודבקנו במצותיך ואל תביאנו לא לידי חטא ולא לידי עברה ועון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון ואל ישלט בנו יצר הרע והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים וכף את יצרנו להשתעבד לך ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו ותגמלנו חסדים טובים ברוך אתה יהוה הגומל חסדים טובים לעמו ישראל:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתצילני היום ובכל יום מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע מיצר רע ומחבר רע ומשכן רע ומפגע רע מעין הרע מלשון הרע ממלשינות מעדות שקר משנאת הבריות מעלילה ממיתה משנה מחלים רעים ממקרים רעים ומשטן המשחית מדין קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית ומדינה של גיהנם:

 תפילת השחר

((בשבת ויום טוב אין אומרים תפילה זו:))
 אלהינו ואלהי אבותינו זכרנו בזכרון טוב מלפניך ופקדנו בפקודת ישועה ורחמים משמי שמי קדם וזכר לנו יהוה אלהינו אהבת הקדמונים אברהם יצחק וישראל עבדיך את הברית ואת החסד ואת השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה ואת העקדה שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח ככתוב בתורתך:

 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני: ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך: וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים: ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק: ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם: ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו: ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה: ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו: ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים: וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו: ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני: ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני: וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו: ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה: ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים: ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך: כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו: והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי: וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע:

((בשבת ויום טוב אין אומרים תפילה זו:))
 רבונו של עולם כמו שכבש אברהם אבינו את רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ויגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עמנו יהוה אלהינו במדת החסד ובמדת הרחמים ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך וקים לנו יהוה אלהינו את הדבר שהבטחתנו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר: ונאמר ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: ונאמר וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים. אני יהוה: ונאמר ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: ונאמר והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך: ונאמר יהוה חננו לך קוינו היה זרועם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה: ונאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע: ונאמר בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם: ונאמר מי אל כמוך נשא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא: ישוב ירחמנו יכבש עונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם: ונאמר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו. וישכם ויאמר:

 רבון כל העולמים ואדוני האדונים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים. מה אנו מה חיינו מה חסדנו מה צדקותינו מה ישועתנו מה כחנו מה גבורתנו. מה נאמר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו הלא כל הגבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשיהם (מעשינו) תהו וימי חייהם הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל:

 לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה לתן דין וחשבון לפני כסא כבודך. וכל הגוים כאין נגדך. שנאמר הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטל:

 אבל אנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אהבך שנשבעת לו בהר המוריה; זרע יצחק יחידו שנעקד על גבי המזבח עדת יעקב בנך בכורך שמאהבתך שאהבת אותו ומשמחתך ששמחת בו קראת את שמו ישראל וישרון:

 לפיכך אנחנו חיבים להודות לך ולשבחך ולפארך ולברך ולקדש ולתן שבח והודיה לשמך. אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירשתנו אשרינו כשאנו משכימים ומעריבים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ומיחדים שמך בכל יום תמיד ואומרים פעמים באהבה:

 
שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 
((ואומר בלחש:)) ((ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:))
 
 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך: ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך: וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך: וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך:

 אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא. קדש את שמך בעולמך על עם מקדישי שמך ובישועתך תרום ותגביה קרננו למעלה והושיענו בקרוב למען שמך ברוך המקדש שמו ברבים:

 אתה הוא יהוה האלהים בשמים ובארץ ובשמי השמים העליונים. אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין אלהים: קבץ נפוצות קויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו כל באי עולם כי אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם ומי בכל מעשה ידיך בעליונים או בתחתונים שיאמר לך מה תעשה ומה תפעל אבינו שבשמים (חי וקים) עשה עמנו צדקה וחסד בעבור שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו. וקים לנו יהוה אלהינו מה שכתוב (את הדבר שהבטחתנו על ידי צפניה חוזך כאמור:) בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה:
 קרבנות

 וידבר יהוה אל משה לאמר: ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה. ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם.

 וידבר יהוה אל משה לאמר: צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח: ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה:

((בשבת ויום טוב אין אומרים זה:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם עלינו ותמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדנו כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 וידבר יהוה אל משה לאמר: צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עלה תמיד: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין: עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה:

 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתהא אמירה זו חשובה ומקבלת ומרצה לפניך כאלו הקרבנו קרבן התמיד במועדו ובמקומו וכהלכתו:

 אתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קים כאשר צוית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך:

 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה סמים. ולבנה זכה בד בבד יהיה: ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:

 תנו רבנן פטום הקטרת כיצד: שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה מנה לכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכפורים ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סממנין היו בה. ואלו הן: הצרי והצפרן החלבנה והלבונה משקל שבעים שבעים מנה מור וקציעה שבלת נרד וכרכם משקל ששה עשר ששה עשר מנה הקשט שנים עשר וקלופה שלשה וקנמון תשעה ברית כרשינה תשעה קבין יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כפת הירדן כל שהיא ואם נתן בה דבש פסלה ואם חסר אחד מכל סמניה חיב מיתה:

 רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה למה היא באה כדי ליפות בה את הצפרן כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בו את הצפרן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 תניא רבי נתן אומר: כשהוא שוחק אומר: הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה לשליש ולרביע לא שמענו: אמר רבי יהודה זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה:

 תניא בר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין: ועוד תני בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה:

(( [(ג"פ) ])) יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה:
(( [(ג"פ) ])) יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך:
(( [(ג"פ) ])) יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות:

 אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואלבא דאבא שאול מערכה גדולה קודמת למערכה שניה של קטרת ומערכה שניה של קטרת קודמת לסדור שני גזרי עצים וסדור שני גזרי עצים קודם לדשון מזבח הפנימי ודשון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודמת לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת שתי נרות קודמת לקטרת וקטרת קודמת לאברים ואברים למנחה ומנחה לחבתין וחבתין לנסכין ונסכין למוספין ומוספין לבזיכין ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערבים. שנאמר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כלם:
 
 [אנא ] בכח גדולת ימינך תתיר צרורה: ((אב"ג ית"ץ))
קבל רנת עמך. שגבנו טהרנו נורא: ((קר"ע שט"ן))
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם: ((נג"ד יכ"ש))
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם: ((בט"ר צת"ג))
חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך: ((חק"ב טנ"ע))
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך: ((יג"ל פז"ק))
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות: ((שק"ו צי"ת))
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: 
((בשבת ויום טוב אין אומרים את התחינה:))
 רבון העולמים אתה ציויתנו להקריב קרבן התמיד במועדו ולהיות כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם. ועתה בעוונותינו חרב בית המקדש ובטל התמיד ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא לוי בדוכנו ולא ישראל במעמדו ואתה אמרת: ונשלמה פרים שפתינו: לכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקבל ומרוצה לפניך כאילו הקרבנו קרבן התמיד במועדו (יש מוסיפין: ועמדנו על מעמדו כמה שנאמר: ונשלמה פרים שפתינו: ונאמר: ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב: ונאמר: זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים:) ובמקומו וכהלכתו:
 ((לשבת:))
 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו: עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה:
 
((לראש חדש:))
 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד: ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה: ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה: ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו:
 
 איזהו מקומן של זבחים קדשי קדשים שחיטתן בצפון. פר ושעיר של יום הכפורים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרכת ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון אם לא נתן לא עכב:

 פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון הזיה על הפרכת ועל מזבח הזהב. מתנה אחת מהן מעכבת שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון אם לא נתן לא עכב אלו ואלו נשרפין בבית הדשן:

 חטאת הצבור והיחיד אלו הן חטאת הצבור: שעירי ראשי חדשים ושל מועדות שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות כיצד: עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית. שירי הדם היה שופך על יסוד דרומי ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות:

((בשבת ויו"ט אין אומרים יהי רצון:))
((( [יהי ] רצון מלפניך. יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אם נתחיבתי חטאת שתהא אמירה זו מרצה לפניך כאלו הקרבתי חטאת: )))

 העולה קדש קדשים שחיטתה בצפון וקבול דמה בכלי שרת בצפון ודמה טעון שתי מתנות שהן ארבע וטעונה הפשט ונתוח וכליל לאשים:

((( [יהי ] רצון כאלו הקרבתי עולה: )))

 זבחי שלמי צבור ואשמות אלו הן אשמות: אשם גזלות אשם מעילות אשם שפחה חרופה אשם נזיר אשם מצורע אשם תלוי. שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהנה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות:

((( [יהי ] רצון מלפניך. יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אם נתחיבתי אשם שתהא אמירה זו מרצה לפניך כאלו הקרבתי אשם: )))

 התודה ואיל נזיר קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל ליום ולילה עד חצות. המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:

((( [יהי ] רצון כאלו הקרבתי תודה: )))

 שלמים קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלין בכל העיר לכל אדם בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד. המורם מהם כיוצא בהם אלא שהמורם נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם:

((( [יהי ] רצון כאלו הקרבתי שלמים: )))

 הבכור והמעשר והפסח קדשים קלים שחיטתן בכל מקום בעזרה ודמן טעון מתנה אחת ובלבד שיתן כנגד היסוד. שנה באכילתן הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם ונאכלין בכל העיר בכל מאכל לשני ימים ולילה אחד. הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות ואינו נאכל אלא למנויו ואינו נאכל אלא צלי:
 ברייתא דר' ישמעאל

 רבי ישמעאל אומר בשלש עשרה מדות התורה נדרשת בהן: (א) מקל וחמר. (ב) ומגזרה שוה. (ג) מבנין אב מכתוב אחד ומבנין אב משני כתובים. (ד) מכלל ופרט. (ה) ומפרט וכלל. (ו) כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. (ז) מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל. (ח) כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא. (ט) כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר. (י) כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר. (יא) כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפרוש. (יב) דבר הלמד מענינו ודבר הלמד מסופו. (יג) וכן (נ"א וכאן) שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם:

((( [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות: )))

((קדיש דרבנן:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן: [יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך ] וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא מן כל ברכתא (בעשי"ת לעלא ולעלא מכל ברכתא) ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [על ישראל ] ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמין וחיין אריכין ומזונא רויחא ופורקנא מן קדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן: [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((יש נוהגין לומר זה קודם הודו:))
((( מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך: הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו: לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו: נבזה בעיניו נמאס ואת יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימר: כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם: )))

((יש נוהגין לומר זה:))
((( ידיד נפש אב הרחמן. משוך עבדך אל רצונך. ירוץ עבדך כמו איל: ישתחוה אל מול הדרך. יערב לו ידידותיך. מנופת צוף וכל טעם:

 הדור נאה זיו העולם. נפשי חולת אהבתך. אנא אל נא רפא נא לה: בהראות לה נועם זיוך. אז תתחזק ותתרפא. והיתה לה שמחת עולם:

 ותיק יהמו נא רחמיך. וחוסה נא על בן אהובך: כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזך. אלה חמדה לבי. וחוסה נא ואל תתעלם:

 הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סכת שלומך. תאיר ארץ מכבודך: נגילה ונשמחה בך. מהר אהוב כי בא מועד וחננו כימי עולם: )))

((יש נוהגין לומר זה:))
((( ה אדֽרת והאמונה לחי עולמים.
 ה בינה והברכה לחי עולמים.
 ה גאוה והגדלה לחי עולמים.
 ה דעה והדבור לחי עולמים.
 ה הוד וההדר לחי עולמים.
 ה וֽעד והותיקות לחי עולמים.
 ה זך והזֽהר לחי עולמים.
 ה חֽיל והחֽסן לחי עולמים.
 ה טֽכס והטֽהר לחי עולמים.
 ה יחוד והיראה לחי עולמים.
 ה כֽתר והכבוד לחי עולמים.
 ה לֽקח והלבוב לחי עולמים.
 ה מלוכה והממשלה לחי עולמים.
 ה נוי והנֽצח לחי עולמים.
 ה סגוי והשֽגב לחי עולמים.
 ה עז והענוה לחי עולמים.
 ה פדות והפאר לחי עולמים.
 ה צבי והצֽדק לחי עולמים.
 ה קריאה והקדשה לחי עולמים.
 ה רן והרוממות לחי עולמים.
 ה שיר והשֽבח לחי עולמים.
 ה תהלה והתפאֽרת לחי עולמים:)))

 שחרית לחול
 הודו

 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו: שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו: התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה: דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד: זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו: זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו: הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו: זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור: אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק: ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם: לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם: בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה: ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר: לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים: אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו: שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו: ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו: כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים: כי כל אלהי העמים אלילים ((כאן צריך להפסיק מעט)) ויהוה שמים עשה: הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו: הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש: חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט: ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך: ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו: אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ: הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני: זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים: נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים: אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא: כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו: יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך: הראנו יהוה חסדך וישעך תתן לנו: קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך: אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה כי גמל עלי:

 מזמור שיר חנכת הבית לדוד: ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי: יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני: יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור: זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו: כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה: ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם: יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל: אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן: מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך: שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי: הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך:

((עומדים ואומרים:))
 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: 
 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: 

 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: כל הנשמה תהלל יה הללויה:

(( ' ' בשבת ויום טוב אומרים כאן "למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל..." ))

 למנצח בנגינת מזמור שיר: אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ:
 ברוך שאמר

((( [הריני ] מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל: )))

 ברוך שאמר והיה העולם. ברוך הוא. ברוך אומר ועושה. ברוך גוזר ומקים: ברוך עושה בראשית ברוך מרחם על הארץ. ברוך מרחם על הבריות ברוך משלם שכר טוב ליראיו. ברוך חי לעד וקים לנצח ברוך פודה ומציל ברוך שמו. ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם האל אב הרחמן המהלל בפה עמו משבח ומפאר בלשון חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך נהללך יהוה אלהינו בשבחות ובזמירות ונגדלך ונשבחך ונפארך ונמליכך ונזכיר שמך מלכנו אלהינו יחיד חי העולמים מלך משבח ומפאר עדי עד שמו הגדול: ברוך אתה יהוה מלך מהלל בתשבחות:

((בערב פסח ובחול המועד פסח ובערב יום כפור אין אומרים מזמור לתודה:))
 מזמור לתודה הריעו ליהוה כל הארץ: עבדו את יהוה בשמחה באו לפניו ברננה: דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו: באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו: כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו:
 פסוקי דזמרה

 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יהוה: רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו: יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר: יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה: ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך: יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו: יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים: רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום: עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר: כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד: כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו: כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו: כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 הללויה הללי נפשי את יהוה: אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה: תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו: אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו: עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם: עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים: יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים: יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות: ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה:

 הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה: בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס: הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם: מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא: גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר: מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ: ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור: המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר: נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו: לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה: רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו: שבחי ירושלם (ירושלים) את יהוה הללי אלהיך ציון: כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך: השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך: השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו: הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר: משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד: ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים: מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל: לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה:

 הללויה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים: הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו: הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור: הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים: יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו: ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור: הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות: אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו: ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים: החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף: מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ: בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים: יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:

 הללויה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים: ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם: יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו לו: כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם: רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם: לעשות נקמה בגוים תוכחת בלאמים: לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל: לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה:

 הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל יה הללויה:

 ברוך יהוה לעולם אמן ואמן: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((יש לעמוד כשאומרים ויברך דוד עד אחר ישתבח:))
 ויברך דוד את יהוה לעיני כל הקהל. ויאמר דוד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם: לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל: ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך: ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה: אתה הוא יהוה לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים: אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם: ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה: ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף: ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה: והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים:

 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים: וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו:

 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: יהוה איש מלחמה יהוה שמו: מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף: תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן: ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב: וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש: וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים: אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי: נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים: מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא: נטית ימינך תבלעמו ארץ: נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך: שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת: אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען: תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית: תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך: יהוה ימלך לעלם ועד: כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים: ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:
 ישתבח

 ישתבח שמך לעד מלכנו האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ כי לך נאה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שיר ושבחה הלל וזמרה עז וממשלה נצח גדלה וגבורה תהלה ותפארת קדשה ומלכות ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש ומעולם ועד עולם אתה אל: ברוך אתה יהוה אל מלך גדול ומהלל בתשבחות אל ההודאות אדון הנפלאות בורא כל הנשמות רבון כל המעשים הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמים. אמן:

 ((בעשרת ימי תשובה אומרים כאן שיר המעלות:)) 
(( [שיר ] המעלות ממעמקים קראתיך יהוה: אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני: אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד: כי עמך הסליחה למען תורא: קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי: נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר: יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות: והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו:)) 

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

((חזן:)) ברכו את יהוה המברך: 
 ((בשעה שהחזן אומר ברכו אומרים הקהל יתברך:)) 
((יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים: סלו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. ושמו מרומם על כל ברכה ותהלה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:)) 
 ((קהל:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד: 

((חזן:)) [ברוך יהוה המברך לעולם ועד: ]
 ק"ש וברכותיה

((נוהגין למשמש בתפילין בברכה זו:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חשך. עשה שלום ובורא את הכל:

 המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך. המלך המרומם לבדו מאז המשבח והמפואר והמתנשא מימות עולם. אלהי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו אדון עוזנו צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדנו. [א ]ל [ב ]רוך [ג ]דול [ד ]עה [ה ]כין [ו ]פעל [ז ]הרי [ח ]מה. [ט ]וב [י ]צר [כ ]בוד [ל ]שמו [מ ]אורות [נ ]תן [ס ]ביבות [ע ]זו. [פ ]ינות [צ ]באיו [ק ]דושים [ר ]וממי [ש ]די [ת ]מיד מספרים כבוד אל וקדושתו. תתברך יהוה אלהינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת על כל שבח מעשה ידיך ועל מאורי אור שיצרת המה יפארוך סלה:

 תתברך לנצח צורנו מלכנו וגואלנו בורא קדושים ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה יחד בקול דברי אלהים חיים ומלך עולם. כלם אהובים כלם ברורים כלם גיבורים כלם קדושים וכלם עושים באימה וביראה רצון קונם וכלם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין.

 את שם האל המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא. וכלם מקבלים עליהם על מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדשה כלם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה:

 קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: 

 והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעמת שרפים לעמתם משבחים ואומרים:

 ברוך כבוד יהוה ממקומו: 

 לאל ברוך נעימות יתנו למלך אל חי וקים זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כאמור: לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו. והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא. אור חדש על ציון תאיר ונזכה כלנו (יחד) במהרה לאורו. ברוך אתה יהוה יוצר המאורות:

 אהבת עולם ( ((אהבה רבה)) ) אהבתנו יהוה אלהינו חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו. אבינו מלכנו בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם כן תחננו ותלמדנו אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמע ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. כי בשם קדשך הגדול הגבור והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך ורחמיך יהוה אלהינו וחסדיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד: מהר ((יאחוז בארבע הציציות בידו השמאלית בין קמיצה לזרת כנגד הלב)) והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות כל הארץ ושבור עלנו ( ((נ"א)) על הגוים) מעל צוארנו ותליכנו מהרה קוממיות לארצנו כי אל פועל ישועות אתה ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת באהבה להודות לך וליחדך באהבה ולאהבה את שמך ברוך אתה יהוה הבוחר בעמו ישראל באהבה:

((יאמר הקריאת שמע באימה ביראה ברתת ובזיע יכוון לקיים שלוש מצוות מן התורה: לקרוא קריאת שמע לקבל אלהותו יתברך ולהאמין ביחוד השם וידקדק היטב באמירתה ויזהר שלא יחבר התיבות זו עם זו ויאמרה בכוונה גדולה והכוונה כך: שמע ישראל – הבן ישראל יהוה – אדון הכל היה הווה ויהיה אלהינו – אלהים שלנו שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם יהוה – כנ"ל אחד – יחיד ומיוחד – שולט בשבעה רקיעים ובארץ ומושל בארבע רוחות עולם – יכוון שהוא מוכן למות על קידוש השם))

 ((( (יחיד אומר: אל מלך נאמן: ) ))) 


 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 

((בלחש:)) (( [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: ])) 
 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:

 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם. ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ:

 ויאמר יהוה אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם : אמת:
((הש"ץ חוזר ואומר:)) יהוה אלהיכם אמת

 ויציב ונכון וקים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד. אמת אלהי עולם מלכנו צור יעקב מגן ישענו לדור ודור הוא קים ושמו קים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קימת ודבריו חיים וקימים ונאמנים ונחמדים לעד ((ינשק הציציות ויניחם מידיו)) ולעולמי עולמים. על אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך.

 על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב וקים לעולם ועד: אמת ואמונה חק ולא יעבור. אמת שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. מלכנו מלך אבותינו. גואלנו גואל אבותינו. יוצרנו צור ישועתנו. פודנו ומצילנו מעולם הוא שמך ואין לנו עוד אלהים זולתך סלה:

 עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ אמת אשרי איש שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים על לבו. אמת שאתה הוא אדון לעמך ומלך גבור לריב ריבם לאבות ובנים אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע. אמת ממצרים גאלתנו יהוה אלהינו ומבית עבדים פדיתנו כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת וים סוף להם בקעת וזדים טבעת וידידים העברת (עברו ים). ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר. על זאת שבחו אהובים ורוממו לאל ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות ברכות והודאות למלך אל חי וקים רם ונשא גדול ונורא משפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עדי מרום מוציא אסירים ופודה ענוים ועוזר דלים ועונה לעמו ישראל בעת שועם אליו. תהילות לאל עליון גואלם ברוך הוא ומבורך משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם:

 מי כמכה באלים יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא. 

 שירה חדשה שבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים יחד כלם הודו והמליכו ואמרו: 

 יהוה ימלך לעלם ועד. 

 צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאמך יהודה וישראל ונאמר: גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל. ברוך אתה יהוה גאל ישראל:
 תפילת שמונה עשרה לשחרית לחול

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים.)) 

 מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים:)) 
 ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 קדושה 
(( [בחזרת הש"ץ ]: אומרים קדושה:))

((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך: וקרא זה אל זה ואמר: [קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו. ] לעמתם משבחים ואומרים: [ברוך כבוד יהוה ממקומו. ] ובדברי קדשך כתוב לאמר: [ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה. ]))
 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חננו מאתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה יהוה חונן הדעת:

 השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה יהוה הרוצה בתשובה:

 סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה. ברוך אתה יהוה חנון המרבה לסלח:

 ראה נא בענינו וריבה ריבנו. וגאלנו גאלה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. ברוך אתה יהוה גואל ישראל:
 (( [((בתענית ציבור:)) ] אומר כאן [שליח הציבור ] בחזרה עננו אם יש עשרה שמתענין ומשלימין:))

(( [עננו ] יהוה עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו היה נא קרוב לשועתנו יהי נא חסדך לנחמנו טרם נקרא אליך עננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יהוה העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה: ברוך אתה יהוה העונה לעמו ישראל בעת צרה:))
 

 רפאנו יהוה ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו רפואה שלמה לכל מכותינו 
 ((הרוצה להתפלל בעד החולה יאמר כאן תחינה זו:
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים. רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה (פב"פ) בתוך שאר חולי ישראל:))
 
 כי אל רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה יהוה רופא חולי עמו ישראל:

 ברך עלינו יהוה אלהינו את השנה הזאת. ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן ((בקיץ:)) [ברכה ] ((בחורף:)) [טל ומטר לברכה ] על פני האדמה. ושבענו מטובה. וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה יהוה מברך השנים:

 תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה יהוה מקבץ נדחי עמו ישראל:

 השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה ומלך עלינו מהרה אתה יהוה לבדך בחסד וברחמים וצדקנו בצדק ובמשפט. ברוך אתה יהוה מלך אוהב צדקה ומשפט: ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך המשפט:)) 

 ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזידים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו. ברוך אתה יהוה שובר אויבים ומכניע זדים:

 על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל ועל פלטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך יהוה אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו. ברוך אתה יהוה משען ומבטח לצדיקים:

 ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכן בתוכה כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין ברוך אתה יהוה בונה ירושלים:

 את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. כי לישועתך קוינו כל היום. (ומצפים לך לישועה). ברוך אתה יהוה מצמיח קרן ישועה:

 אב הרחמן שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. חננו ועננו ושמע תפלתנו.
 ((בתענית ציבור אומרים כאן עננו לפני שומע תפילה:
 [עננו ] יהוה עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו היה נא קרוב לשועתנו יהי נא חסדך לנחמנו טרם נקרא אליך עננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יהוה העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה: ברוך אתה יהוה העונה לעמו ישראל בעת צרה:

בברכת שמע קולינו קודם שמסיים כי אתה שומע יתוודה בהכנעה ובשברון לב ויאמר:))
(( [אנא ] יהוה חטאתי. עויתי. ופשעתי לפניך. מיום היותי על האדמה עד היום הזה (ובפרט בחטא פלוני): אנא יהוה. עשה למען שמך הגדול. ותכפר לי על חטאי ועוני ופשעי. שחטאתי. ושעויתי. ושפשעתי לפניך. מנעורי עד היום הזה. ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול:

תפילה שיתפלל על מזונו קודם כי אתה שומע:))
(( [אתה ] הוא יהוה האלהים. הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כנים. הטריפני לחם חקי. והמצא לי ולכל בני ביתי מזונותי קודם שאצטרך להם. בנחת ולא בצער. בהתר ולא באסור. בכבוד ולא בבזיון. לחיים ולשלום. משפע ברכה והצלחה. משפע ברכה עליונה. כדי שאוכל לעשות רצונך. ולעסוק בתורתך. ולקים מצותיך. ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם. ויקים בי מקרא שכתוב. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון:

תפילה נגד עצירת הגשמים בארץ ישראל :))
(( [ועננו ] בורא עולם במדת הרחמים בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו והדרת כבודו שומע תפילה תן טל ומטר על פני האדמה ותשביע את העולם כלו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידך שמור והצל שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פרעניות ועשה לה תקוה ואחרית שלום חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתנו ופרותינו וברכנו בגשמי ברכה ונדבה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות והסר ממנו דבר וחרב ורעב וחיה רעה ושבי ובזה ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעות וקשות וגזור עלינו גזרות טובות מלפניך ויגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו:))
 
 כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים ברוך אתה יהוה שומע תפלה.

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד:)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בחוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בחוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:)) 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בחנוכה ופורים)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' לברכת כהנים... 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. ))

 ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך: עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי:))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

(( ' - ' [בראש חודש ] אומרים כאן הלל... ))
 תחנון

((אין נופלין על פניהם בבית האבל או בבית הכנסת שמלין בו התינוק או שבעל ברית או סנדק והמוהל מתפללין שם ולא כשיש שם חתן כל ז' ימי המשתה ולא בט"ו באב ובט"ו בשבט ר"ח חנוכה פורים קטן ופורים גדול ב' ימים ול"ג בעומר ועיו"כ וערב ראש השנה ולא בכל חודש ניסן ולא בתשעה באב ומערב יום הכיפורים עד אחר ראש חודש חשון ומתחלת ר"ח סיון עד י"ג סיון וכל אלו הימים אין אומרים במנחה שלפניהם זולת עיו"כ וער"ה שאומרים במנחה שלפניהם. (מדה"ח):))

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבוא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו. שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו. אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 [א ]שמנו. [ב ]גדנו. [ג ]זלנו. [ד ]ברנו דפי. [ה ]עוינו. [ו ]הרשענו. [ז ]דנו. [ח ]מסנו. [ט ]פלנו שקר. [י ]עצנו רע. [כ ]זבנו. [ל ]צנו. [מ ]רדנו. [נ ]אצנו. [ס ]ררנו. [ע ]וינו. [פ ]שענו. [צ ]ררנו. [ק ]שינו ערף. [ר ]שענו. [ש ]חתנו. [ת ]עבנו. [ת ]עינו. [ת ]עתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו. ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשית. ואנחנו הרשענו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכור היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים. כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפילה פניך נקדם. כהודעת לענו מקדם. מחרון אפך שוב. כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן. כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

((יחיד אינו אומר זה ולא הי"ג מדות:))
 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 

 יהוה. יהוה. אל רחום וחנון. ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים. נשא עון ופשע וחטאה. ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו:

 סלח לנו אבינו כי חטאנו. מחל לנו מלכנו כי פשענו. כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפלה:

((נופלים על פניהם ואומרים:))
 רחום וחנון חטאתי לפניך. יהוה מלא רחמים. רחם עלי וקבל תחנוני: יהוה אל באפך תוכיחני. ואל בחמתך תיסרני: חנני יהוה. כי אמלל אני. רפאני יהוה. כי נבהלו עצמי: ונפשי נבהלה מאד. ואתה יהוה עד מתי: שובה יהוה. חלצה נפשי. הושיעני למען חסדך: כי אין במות זכרך. בשאול מי יודה לך: יגעתי באנחתי. אשחה בכל לילה מטתי. בדמעתי ערשי אמסה: עששה מכעס עיני. עתקה בכל צוררי: סורו ממני כל פעלי און. כי שמע יהוה קול בכיי: שמע יהוה תחנתי. יהוה תפלתי יקח: יבשו ויבהלו מאד כל איבי. ישבו יבשו רגע:

((ואחר כך אומרים "שומר ישראל" וכו' תמצא להלן:))
 אבינו מלכנו

 אבינו מלכנו (( [בתענית ציבור ובעשרת ימי תשובה ] אומרים:))
(( [אבינו מלכנו ] - חטאנו לפניך:
 [אבינו מלכנו ] - אין לנו מלך אלא אתה:
 [אבינו מלכנו ] - עשה עמנו למען שמך:
 [אבינו מלכנו ] – ברך ((בעשי"ת חדש)) עלינו שנה טובה:
 [אבינו מלכנו ] - בטל מעלינו כל גזרות קשות:
 [אבינו מלכנו ] - בטל מחשבות שנאינו:
 [אבינו מלכנו ] - הפר עצת אויבינו:
 [אבינו מלכנו ] - כלה כל צר ומשטין מעלינו:
 [אבינו מלכנו ] – סתם פיות משטינינו ומקטריגנו:
 [אבינו מלכנו ] - כלה דבר וחרב ורעה ורעב ושבי ומשחית (ועון) ושמד מבני בריתך:
 [אבינו מלכנו ] - מנע מגפה מנחלתך:
 [אבינו מלכנו ] - סלח ומחל לכל עונותינו:
 [אבינו מלכנו ] - מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך:
 [אבינו מלכנו ] - מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו:
 [אבינו מלכנו ] - החזירנו בתשובה שלמה לפניך:
 [אבינו מלכנו ] - שלח רפואה שלמה לחולי עמך:
 [אבינו מלכנו ] - קרע רוע גזר דיננו:
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו בזכרון טוב מלפניך:
 ((לתענית ציבור:))
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לחיים טובים:
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לגאלה וישועה:
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לפרנסה ולכלכלה:
((יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לי ולבני ביתי ולכל הסמוכים על שולחני היום ובכל יום ויום מזונותי בכבוד בזכות שמך הגדול (דיקרנוסא) (ס"א ניקוד זה דיקרנוסא) הממונה על הפרנסה:))
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לזכיות:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר מחילה וסליחה וכפרה: 
 ((לעשרת ימי תשובה:))
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר חיים טובים:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר גאלה וישועה:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר פרנסה וכלכלה:
((יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לי ולבני ביתי ולכל הסמוכים על שולחני היום ובכל יום ויום מזונותי בכבוד בזכות שמך הגדול (דיקרנוסא) (ס"א ניקוד זה דיקרנוסא) הממונה על הפרנסה:))
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר זכיות:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר סליחה ומחילה: 
 [אבינו מלכנו ] - הצמח לנו ישועה בקרוב:
 [אבינו מלכנו ] - הרם קרן ישראל עמך:
 [אבינו מלכנו ] - הרם קרן משיחך:
 [אבינו מלכנו ] - מלא ידינו מברכותיך:
 [אבינו מלכנו ] - מלא אסמינו שבע:
 [אבינו מלכנו ] - שמע קולנו חוס ורחם עלינו:
 [אבינו מלכנו ] - קבל ברחמים וברצון את תפלתנו:
 [אבינו מלכנו ] - פתח שערי שמים לתפלתנו:
 [אבינו מלכנו ] - זכור כי עפר אנחנו:
 [אבינו מלכנו ] - נא אל תשיבנו ריקם מלפניך:
 [אבינו מלכנו ] - תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך:
 [אבינו מלכנו ] - חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען הרוגים על שם קדשך:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען טבוחים על יחודך:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך:
 [אבינו מלכנו ] - נקום נקמת דם עבדיך השפוך:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למענך אם לא למעננו:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למענך והושיענו:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען רחמיך הרבים:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו:
 [אבינו מלכנו ] - חננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו:)) 
 תחינות לשני וחמישי

((בשני ובחמישי לפי שהם ימי רצון מרבים בהם תחנונים ואומרים "והוא רחום" מעומד. ואין אומרים אותו ביום שאין אומרים תחנון:))
 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית. והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: אתה יהוה. לא תכלא רחמיך ממנו. חסדך ואמתך תמיד יצרונו: הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים. להודות לשם קדשך. להשתבח בתהלתך: אם עונות תשמר יה. אדני מי יעמד: כי עמך הסליחה למען תורא: לא כחטאינו תעשה לנו ולא כעונותינו תגמל עלינו: אם עונינו ענו בנו. יהוה. עשה למען שמך: זכר רחמיך יהוה וחסדיך. כי מעולם המה: יעננו יהוה ביום צרה. ישגבנו שם אלהי יעקב: יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו: אבינו מלכנו חננו ועננו. כי אין בנו מעשים. עשה עמנו צדקה כרוב רחמיך והושיענו למען שמך: אדונינו אלהינו. שמע קול תחנונינו. וזכר לנו את ברית אבותינו והושיענו למען שמך: ועתה אדני אלהינו. אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה. חטאנו רשענו: אדני. ככל צדקותיך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר קדשך. כי בחטאינו ובעונות אבתינו. ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבתינו: ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו. והאר פניך על מקדשך השמם. למען אדני:

 הטה אלהי אזנך ושמע. פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה. כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך. כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה. אדני סלחה. אדני הקשיבה. ועשה אל תאחר. למענך אלהי. כי שמך נקרא על עירך ועל עמך: אבינו אב הרחמן. הראנו אות לטובה וקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ. יכירו וידעו כל הגוים. כי אתה יהוה אלהינו: ועתה יהוה אבינו אתה. אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו: הושיענו למען שמך. אבינו מלכנו צורנו וגואלנו: חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים. למה יאמרו בעמים איה אלהיהם: ידענו יהוה כי חטאנו ואין מי יעמד בעדנו. אלא שמך הגדול יעמד לנו בעת צרה. ידענו כי אין בנו מעשים. צדקה עשה עמנו למען שמך: כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו. והושיענו למען שמך: חמול על עמך. רחם על נחלתך. חוסה נא כרוב רחמיך. חננו מלכנו ועננו. כי לך יהוה הצדקה. עשה נפלאות בכל עת:

 הבט נא רחם נא והושיעה נא צאן מרעיתך. ואל ימשל בנו קצף. כי לך יהוה הישועה. בך תוחלתנו אלוה סליחות. אנא סלח נא. כי אל טוב וסלח אתה:

 אנא מלך רחום וחנון. זכר והבט לברית בין הבתרים ותראה לפניך עקדת יחיד. ולמען ישראל אבינו. אל תעזבנו אבינו. ואל תטשנו מלכנו. ואל תשכחנו יוצרנו. ואל תעש עמנו כלה בגלותינו. כי אל מלך חנון ורחום אתה:

 אין כמוך חנון ורחום יהוה אלהינו. אין כמוך אל ארך אפים ורב חסד ואמת. הושיענו ורחמנו ברחמיך הרבים. מרעש ומרגז הצילנו: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב. אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך: והסר ממנו מכת המות כי רחום אתה. כי כן דרכך. לעשות חסד חנם בכל דור ודור. חוסה יהוה על עמך והצילנו מזעמך. והסר ממנו מכת המגפה וגזרה קשה. כי אתה שומר ישראל: לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים. מה נתאונן ומה נאמר מה נדבר ומה נצטדק: נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה אליך. כי ימינך פשוטה לקבל שבים: אנא יהוה הושיעה נא. אנא יהוה הצליחה נא. אנא יהוה עננו ביום קראנו: לך יהוה חכינו. לך יהוה קוינו. לך יהוה ניחל. אל תחשה ותעננו. כי נאמו גוים. אבדה תקותם. כל ברך לך תכרע וכל קומה (לפניך) לך לבד תשתחוה:

 הפותח יד בתשובה לקבל פושעים וחטאים. נבהלה נפשנו מרוב עצבוננו. אל תשכחנו נצח. קומה והושיענו. אל תשפך חרונך עלינו כי אנחנו עמך בני בריתך: אל. הביטה דל כבודנו בגוים. ושקצונו כטמאת הנדה. עד מתי עזך בשבי ותפארתך ביד צר: עוררה גבורתך והושיענו למען שמך. אל ימעטו לפניך תלאותינו. מהר יקדמונו רחמיך בעת צרותינו. לא למעננו אלא למענך פעל. ואל תשחית את זכר שאריתנו. כי לך מיחלות עינינו. כי אל מלך חנון ורחום אתה: וזכר עדותנו בכל יום תמיד אומרים פעמים באהבה: שמע ישראל. יהוה אלהינו. יהוה אחד:

 יהוה אלהי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך:

 הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגוים. נחשבנו כצאן לטבח יובל. להרוג ולאבד ולמכה ולחרפה:
ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא אל תשכחנו. יהוה אלהי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך:

 זרים אומרים אין תוחלת ותקוה. חון אום לשמך מקוה. טהור. ישועתנו קרבה. יגענו ולא הונח לנו. רחמיך יכבשו את כעסך מעלינו: אנא שוב מחרונך ורחם סגלה אשר בחרת. יהוה אלהי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך:

 חוסה יהוה עלינו ברחמיך ואל תתננו בידי אכזרים. למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם. למענך עשה עמנו חסד ואל תאחר: אנא שוב מחרונך ורחם סגלה אשר בחרת. יהוה אלהי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך:

 קולנו תשמע ותחון. ואל תטשנו ביד איבינו למחות את שמנו. זכר אשר נשבעת לאבותינו ככוכבי השמים ארבה את זרעכם. ועתה נשארנו מעט מהרבה: ובכל זאת שמך לא שכחנו. נא אל תשכחנו. יהוה אלהי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך:

 עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:

 יהוה אלהי ישראל. שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך:

((עד כאן מוסיפים בשני וחמישי:))

 שומר ישראל. שמר שארית ישראל. ואל יאבד ישראל. האומרים שמע ישראל:

 שומר גוי אחד. שמר שארית עם אחד. ואל יאבד גוי אחד. המיחדים שמך יהוה אלהינו יהוה אחד:

 שומר גוי קדוש. שמר שארית עם קדוש. ואל יאבד גוי קדוש. המשלשים בשלש קדשות לקדוש:

 מתרצה ברחמים ומתפיס בתחנונים. התרצה והתפיס לדור עני. כי אין עוזר: אבינו מלכנו. חננו ועננו. כי אין בנו מעשים. עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו:

 ואנחנו לא נדע מה נעשה. כי עליך עינינו: זכר רחמיך יהוה וחסדיך. כי מעולם המה: יהי חסדך יהוה עלינו. כאשר יחלנו לך: אל תזכר לנו עונות ראשונים. מהר יקדמונו רחמיך. כי דלונו מאד: עזרנו בשם יהוה. עשה שמים וארץ: חננו יהוה חננו. כי רב שבענו בוז: ברגז רחם תזכור. ברגז עקדה תזכור. ברגז תמימות תזכור: יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו: כי הוא ידע יצרנו. זכור כי עפר אנחנו: עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))
 ספר תורה

((בשני וחמישי אומרים זה למעט ימים שאין אומרים בהם תחנון:))
(( [(נוסח אשכנז:) ]))
 אל ארך אפים ורב חסד ואמת. אל באפך תוכיחנו. חוסה יהוה על ישראל עמך והושיענו מכל רע. חטאנו לך אדון. סלח נא כרוב רחמיך אל:

(( [(נוסח פולין:) ]))
 אל ארך אפים ומלא רחמים אל תסתר פניך ממנו. חוסה יהוה על ישראל עמך והצילנו מכל רע. חטאנו לך אדון. סלח נא כרוב רחמיך אל:

((כשפותחין את ארון הקודש אומרים זה:))
 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך: כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים: ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו: 

 ((בעשרת ימי תשובה אומרים זה:
(( [(ג"פ:) ])) [יהוה. ] יהוה. אל רחום וחנון. ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים. נשא עון ופשע וחטאה. ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו:

 [שיר ] למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום: ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו: הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו: כי עמך הסליחה למען תורא: חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש: כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים: אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון: כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו:

 [יהי ] רצון מלפניך. על ידי הארת תקונים עתיקא קדישא דעתיקין בזעיר שבאריך. יכבשו רחמיך את כעסך. ויגלו רחמיך על מדותיך. ותתנהג עמנו במדת הרחמים. ותתן לנו חיים ארוכים וטובים בעסקי תורתך וקיום מצותיך ולעשות רצונך. אמן וכן יהי רצון:

 [יהיו ] לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי:

(ג"פ:) [ואני תפלתי ] לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:))

((בריך שמיה וכו':)) 
 בריך שמה דמרא עלמא. בריך כתרך ואתרך. יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם. ופרקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך. ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבותא. ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא. למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. אנת הוא דשליט על מלכיא. ומלכותא דילך היא. אנא עבדא דקדשא בריך הוא דסגידנא קמה ומקמא דיקר אוריתה בכל עדן ועדן. לא על אנש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא. אלא באלהא דשמיא. דהוא אלהא קשוט ואוריתה קשוט ונביאוהי קשוט. ומסגא למעבד טבון וקשוט. בה אנא רחיץ. ולשמה קדישא יקירא אנא אמר תשבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באוריתא. (ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך). ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל. לטב ולחיין ולשלם אמן:

((חזן:)) גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו: 

((קהל:)) לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ: לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו:

 אב הרחמים. הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים. ויציל נפשותינו מן השעות הרעות. ויגער ביצר הרע מן הנשואים. ויחון אותנו לפליטת עולמים. וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים:

((בחול ובשבת במנחה אומר הש"ץ:))
 ותגלה ותראה מלכותו עלינו בזמן קרוב. ויחון פלטתנו ופלטת עמו בית ישראל לחן ולחסד ולרחמים ולרצון ונאמר אמן. הכל הבו גדל לאלהינו ותנו כבוד לתורה. כהן קרב יעמד (פלוני בן פלוני) הכהן. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו: ((קהל:)) ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום:

 [((סדר ברכת התורה:)) ]
(( [(העולה אומר:) ])) ברכו את יהוה המברך:
(( [(והקהל עונין:) ])) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:
(( [(והעולה חוזר:) ])) [ברוך ] יהוה המברך לעולם ועד:

(( [(ואחר כך מברך:) ]))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר בחר בנו מכל העמים. ונתן לנו את תורתו: ברוך אתה יהוה. נותן התורה:

 ' ' סדר הקריאה לשני וחמישי 

(( [בתענית ציבור קוראים ויחל משה: ]))
 ' ' קריאה והפטרה לתענית צבור 

((ואחר קריאת התורה מברך העולה:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו: ברוך אתה יהוה. נותן התורה:

((ברכת הגומל:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. הגומל לחיבים טובות. שגמלני כל טוב:
(( [(והקהל עונה:) ])) אמן. מי שגמלך כל טוב. הוא יגמלך כל טוב סלה:

((אם קראו לספר תורה נער שנעשה בר מצוה אזי אחר שבירך ברכה אחרונה יאמר אביו:))
 [ברוך שפטרני מענשו שלזה: ]

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

((מגביהים את ספר התורה המגביה פותח את ספר התורה שיהיו שלשה עמודים מן הכתב גלויים ואומרים:))
 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל: על פי יהוה ביד משה:

 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד: יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: יהוה אלהינו אמת משה אמת ותורתו אמת:

((בימי שני וחמישי ביום שאומרים תחנון אומר החזן:))
 יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לכונן את בית חיינו. ולהשיב את שכינתו בתוכנו במהרה בימינו. ונאמר אמן:

 יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לרחם עלינו ועל פליטתינו. ולמנוע משחית ומגפה מעלינו ומעל כל עמו בית ישראל. ונאמר אמן:

 יהי רצון מלפני אבינו שבשמים לקים בנו חכמי ישראל. הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם. ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. בכל מקומות מושבותיהם. ונאמר אמן:

 יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנשמע ונתבשר בשורות טובות. ישועות ונחמות. ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ. ונאמר אמן:

 אחינו כל בית ישראל. הנתונים בצרה ובשביה. העומדים בין בים ובין ביבשה. המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרוחה. ומאפלה לאורה. ומשעבוד לגאלה. השתא בעגלא ובזמן קריב. ונאמר אמן:
 ' ' 

 אשרי ובא לציון

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד [א ]רוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: [ב ]כל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: [ג ]דול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: [ד ]ור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: [ה ]דר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: [ו ]עזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: [ז ]כר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: [ח ]נון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: [ט ]וב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: [י ]ודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: [כ ]בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: [ל ]הודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: [מ ]לכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: [ס ]ומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: [ע ]יני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: [פ ]ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: [צ ]דיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: [ק ]רוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: [ר ]צון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: [ש ]ומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: [ת ]הלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

((אלו ימים שאין אומרים בהם למנצח: ר"ח חוה"מ אסרו חג תשעה באב חנוכה שני ימי פורים קטן וגדול ערב פסח וערב יום הכפורים גם אין אומרים אותו בבית האבל ר"ל:))
 למנצח מזמור לדוד: יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב: ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך: יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה: יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא: נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל ימלא יהוה כל משאלותיך: עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו: אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר: המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((אין אומרים פסוק ואני זאת בריתי בבית האבל ובתשעה באב:))
 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה: ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל: וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה קדיש על ארעא עובד גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יהוה צבאות מליא כל ארעא זיו יקרה: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו: ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע שגיא דמשבחין ואמרין בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה יהוה ימלוך לעולם ועד יהוה מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא: יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: כי אתה יהוה טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך: צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: ברוך (הוא) אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שנשמר חקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה. והיה יהוה מבטחו: בטחו ביהוה עדי עד. כי ביה יהוה צור עולמים: ויבטחו בך יודעי שמך. כי לא עזבת דרשיך יהוה: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר:

 יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ: חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה:

 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר: זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה:

((קדיש שלם:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

((קהל:)) [קבל ] ברחמים וברצון את תפלתנו:

((חזן:)) [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

((קהל:)) [יהי ] שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

((קהל:)) [עזרי ] מעם יהוה עשה שמים וארץ:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 
((ומחזירין את ספר התורה למקומו והש"ץ אומר:))
 [יהללו ] את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו.

((והקהל אומרים:))
 הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:

 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה: כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

((וכשמכניסין הספר תורה להיכל אומרים זה:))
 ובנחה יאמר. שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: קומה יהוה למנוחתך. אתה וארון עזך: כהניך ילבשו צדק. וחסידיך ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טוב נתתי לכם. תורתי אל תעזבו: עץ חיים היא למחזיקים בה. ותמכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: השיבנו יהוה אליך ונשובה. חדש ימינו כקדם:
 בית יעקב

((בימים שאין אומרים תחנון אין אומרים "תפילה לדוד" מתחילין מ"בית יעקב". ובימים שאין אומרים גם "אל ארך אפים" שלפני קריאת התורהמתחילין בשיר של יום:))
 [תפלה לדוד ] הטה יהוה אזנך ענני כי עני ואביון אני: שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך: חנני אדני כי אליך אקרא כל היום: שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך: האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי: ביום צרתי אקראך כי תענני: אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך: כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך: כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך: הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך: אודך אדני אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם: כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה: אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם: ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך: עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני:

 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה: כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד:

 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו: להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:

 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל: לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם: אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו: אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו: אזי עבר על נפשנו המים הזידונים: ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם: נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו: עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ:
 שיר של יום

((שיר של יום ראשון:))
((היום יום ראשון בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [לדוד מזמור ] ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה: כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 
((שיר של יום שני:))
((היום יום שני בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [שיר מזמור ] לבני קרח: גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו: יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב: אלהים בארמנותיה נודע למשגב: כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו: המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו: רעדה אחזתם שם חיל כיולדה: ברוח קדים תשבר אניות תרשיש: כאשר שמענו כן ראינו בעיר יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה: דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך: כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך: ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך: סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה: שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון: כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 
((שיר של יום שלישי:))
((היום יום שלישי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [מזמור לאסף ] אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט: עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה: שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו: פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו: לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם: אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו: קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 
 ((שיר של יום רביעי:))
((היום יום רביעי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [אל נקמות ] יהוה אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים: עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו: יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און: עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו: אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו: ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב: בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו: הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט: היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת: יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו: להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת: כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב: כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב: מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און: לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי: אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני: ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי: היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק: יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו: ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי: וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 
((שיר של יום חמישי:))
((היום יום חמישי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [למנצח ] על הגתית לאסף: הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב: שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל: תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו: כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע: הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה: בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה: שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי: לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר: אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו: ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי: ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם: לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו: כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי: משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם: ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 
((שיר של יום ששי:))
((היום יום ששי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים: מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה: עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 ברכי נפשי

((בראש חדש אחר שיר של יום אומרים ברכי נפשי:))
 [ברכי ] נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת: עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה: המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח: עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט: יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד: תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים: מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון: יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם: גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ: המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון: ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם: עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול: משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ: ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד: ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע: אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה: הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים: עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער: הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם: תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב: מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות: שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו: תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב: תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון: תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה: יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו: אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה:
((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 לדוד ה' אורי וישעי

((מראש חדש אלול עד אחר הושענא רבה מוסיפים מזמור זה:))
 [לדוד ] יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד: בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני: ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה: שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני: לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש: אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי: כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני: הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי: אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס: לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים: קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה:
((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:)) מזמורים לבית האבל 
((בבית האבל מוסיפים בשחרית ובמנחה מזמור זה ביום שיש בו תחנון:))

(( [למנצח ] לבני קרח מזמור: שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד: גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון: פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות: אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי: למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני: הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו: אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו: ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם: ויחי עוד לנצח לא יראה השחת: כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם: קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות: ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו: זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה: כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבל לו: אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה: אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו: כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו: כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך: תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור: אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו: ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה: ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו:))

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((ביום שאין בו תחנון אומרים בבית האבל מזמור זה:))
(( [מכתם ] לדוד שמרני אל כי חסיתי בך: אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך: לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם: ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי: יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי: חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי: אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי: שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט: לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח: כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת: תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח:))

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:)) 
 קוה

 קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה: אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו: כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו:

 אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו: מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו: נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו: ברוך אלהינו ברוך אדוננו ברוך מלכנו ברוך מושיענו: אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תושיענו: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד:

 פטום הקטרת הצרי. והצפרן. החלבנה. והלבונה. משקל שבעים שבעים מנה. מור. וקציעה. שבלת נרד. וכרכם. משקל ששה עשר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשר. וקלופה שלשה. וקנמון תשעה. ברית כרשינה תשעה קבין. יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא. ואם אין לו יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר. אף כפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה ששפין בה את הצפרן. כדי שתהא נאה. יין קפריסין ששורין בו את הצפרן. כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה. אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 תניא רבי נתן אומר. כשהוא שוחק אומר. הדק היטב. היטב הדק. מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה. לשליש ולרביע לא שמענו. אמר רבי יהודה זה הכלל. אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: תניא בר קפרא אומר. אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין. ועוד תני בר קפרא. אלו היה נותן בה קורטוב של דבש. אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה :

(( [(ג"פ:) ])) יהוה ] צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה:
(( [(ג"פ:) ])) יהוה ] צבאות אשרי אדם בוטח בך:
(( [(ג"פ:) ])) יהוה ] הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו:

 אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 תנא דבי אליהו. כל השונה הלכות בכל יום. מבטח לו שהוא בן עולם הבא. שנאמר. הליכות עולם לו. אל תקרי הליכות אלא הלכות:

 אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שנאמר. וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך. אל תקרי בניך. אלא בוניך: שלום רב לאהבי תורתך. ואין למו מכשול: יהי שלום בחילך. שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

((קדיש דרבנן:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן: [יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. ] [יתברך ] וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא מן כל ברכתא (בעשי"ת לעלא ולעלא מכל ברכתא) ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [על ישראל ] ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמין וחיין אריכין ומזונא רויחא ופורקנא מן קדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ברכו את יהוה המברך:
((קהל וחזן:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:
 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 תוספות אחרי תפילת שחרית
 
 שש זכירות
 
((כתבו המקובלים מצות עשה להזכיר בפה אלו הזכירות והנזהר בהם לאומרם מובטח לו שהוא בן עולם הבא

((זכירת יציאת מצרים:))
 [למען ] תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך:

((זכירת מעמד הר סיני:))
 [רק ] השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב:

((זכירת מעשה עמלק ומחייתו:))
 [זכור ] את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים: והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח:

((זכירת מעשה העגל:))
 [זכר ] אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר:

((זכירת מעשה מרים:))
 [זכור ] את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים:

((זכירת שבת:))
 [זכור ] את יום השבת לקדשו:
 שלשה עשר עיקרים

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים והוא לבדו אלהינו היה הוה ויהיה.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא ראשון והוא אחרון.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שכל דברי נביאים אמת.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שנבואת משה רבנו עליו השלום היתה אמתית ושהוא היה אב לנביאים לקודמים לפניו ולבאים אחריו.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שכל התורה המצויה עתה בידינו היא הנתונה למשה רבנו עליו השלום.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו יודע כל מעשה בני אדם וכל מחשבותם שנאמר היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצותיו ומעניש לעוברי מצותיו.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא.

 [אני ] מאמין באמונה שלמה שתהיה תחית המתים בעת שיעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים.
 
 [לישועתך ] קויתי יהוה: קויתי יהוה לישועתך: יהוה לישועתך קויתי:

 [לפורקנך ] סברית יהוה: סברית יהוה לפורקנך: יהוה לפורקנך סברית:

 [אדון ] עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא: לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא: ואחרי ככלות הכל לבדו ימלך נורא: והוא היה והוא הוה והוא יהיה בתפארה: והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה: בלי ראשית בלי תכלית ולו העז והמשרה: והוא אלי וחי גואלי וצור חבלי בעת צרה: והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא: בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה: ועם רוחי גויתי יהוה לי ולא אירא:
 פרשת היראה

((איתא בספרי יראים שצריך לומר פרשת היראה ופרשת התשובה וכדי לזכות את הרבים הצגנום פה:))
((דברים י':))
 [ועתה ] ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך: לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך: הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה: רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה: ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד: כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד: עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה: ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים: את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע: הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך: בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב: ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים: וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה: ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו: ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה: ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה: ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל: כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה: ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה: ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש:

(( [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתטע יראתך ואהבתך בלבי ובלב כל עמך ישראל ליראה את שמך הגדול הגבור והנורא בכל לבבכם ובכל נפשכם יראת הרוממות של אין סוף יתברך ויתעלה שמך כי גדול אתה ונורא שמך. אמן סלה.))
 פרשת התשובה

((דברים ל:))
 [והיה ] כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה: ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך: ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך: ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך: ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום: והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך: כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:

(( [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתחתר חתירה מתחת כסא כבודך להחזיר בתשובה שלמה לכל פושעי עמך בית ישראל ובכללם תחזירני בתשובה שלמה לפניך כי ימינך פשוטה לקבל שבים ורוצה אתה בתשובה. אמן סלה.))
 פרשת המן

((חכמינו ז"ל אמרו כל מי שיאמר פרשת המן בכל יום לא יחסר לו פרנסה ומקודם אומרים את היה"ר. ויוכל לומר פרשת המן אפילו בשבת רק התפלות על הפרנסה לא יאמר בשבת:))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתזמין פרנסה לכל עמך בית ישראל ופרנסתי ופרנסת אנשי ביתי בכללם. בנחת ולא בצער בכבוד ולא בבזוי בהתר ולא באסור כדי שנוכל לעבוד עבודתך וללמוד תורתך כמו שזנת לאבותינו מן במדבר בארץ ציה וערבה:

((שמות טז:))
 [ויאמר ] יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא: והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום: ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים: ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלינו עלינו: ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה: ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם: ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן: וידבר יהוה אל משה לאמר: שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם : ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה: ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ: ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה: זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עומר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו: ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט: וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו: ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר: ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה: וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס: ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה: ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר: ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו: ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה: ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו: ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו: ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי: ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי: וישבתו העם ביום השביעי: ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש: ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים: ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם: כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת: ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען: והעמר עשרית האיפה הוא:

((תפילה על הפרנסה:))
(( [אתה ] הוא יהוה לבדך אתה עשית את השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם ואתה הוא שעשית נסים ונפלאות גדולות תמיד עם אבותינו גם במדבר המטרת להם לחם מן השמים ומצור החלמיש הוצאת להם מים וגם נתת להם כל צרכיהם שמלותם לא בלתה מעליהם כן ברחמיך הרבים ובחסדיך העצומים תזוננו ותפרנסנו ותכלכלנו ותספיק לנו כל צרכנו וצרכי עמך בית ישראל המרובים במלוי וברוח בלי טרח ועמל גדול מתחת ידך הנקיה ולא מתחת ידי בשר ודם:

 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתכין לי ולאנשי ביתי כל מחסורנו ותזמין לנו כל צרכנו לכל יום ויום מחיינו די מחסורנו ולכל שעה ושעה משעותינו די ספוקנו ולכל עצם מעצמינו די מחיתנו מידך הטובה והרחבה ולא כמעוט מפעלינו וקוצר חסדינו ומזעיר גמולותינו ויהיו מזונותי ומזונות אנשי ביתי וזרעי וזרע זרעי מסורים בידך ולא ביד בשר ודם:))

 בקשות לאחר התפילה

((בבוקר ובערב אחר כל התפילות אומרים זה:))
 [יהי ] יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו: אל יעזבנו ואל יטשנו. להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו לשמר מצו?תיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו. ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה: לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו. למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:

 [למנצח ] בנגינת מזמור שיר: אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ:

 [מזמור ] לדוד יהוה רעי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני: נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני: תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים:

((כשרוצה לצאת מבית הכנסת ישב מעט ויאמר:))
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך:

((ואחר כך יעמוד ויאמר:))
 [כי ] כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: יהוה ימלך לעולם ועד:

((ואחר כך ילך אל הפתח לאחוריו או יצדד וישתחוה אל ארון הקודש ויאמר:))
 [יהוה ] נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך:

((ואחר כך כשהולך יאמר שלשה פסוקים אלו:))
 [גד ] גדוד יגודנו והוא יגד עקֽב: ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ויהוה עמו: ונח מצא חן בעיני יהוה:

((אם בדעתו לילך באותו יום לעסוק במשא ומתן יאמר אלו הפסוקים:))
 [עזרי ] מעם יהוה עשה שמים וארץ: השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך: שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום: בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה: הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד: כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה: רבונו של עולם בדברי קדשך כתוב לאמר הבוטח ביהוה חסד יסובבנו. וכתיב. ואתה מחיה את כלם. יהוה אלהים אמת תן לי ברכה והצלחה בכל מעשה ידי כי בטחתי בך שעל ידי מלאכתי ומשא ומתן ועסקים שלי תשלח לי ברכה שאוכל לפרנס את עצמי ובני ביתי בנחת ולא בצער בהתר ולא באסור לחיים ולשלום ויקוים בי מקרא שכתוב השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך אמן:

 פרק שירה

 [תניא ] רבי אליעזר הגדול אומר כל העוסק בפרק שירה זה בכל יום מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא ונצול מפגע רע ומיצר הרע ומדין קשה ומשטן ומכל מיני משחית ומזיקין. גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת דרכי ולשמור דלתות היכלי ותורתי ולשמור מצותי וחקי. נצור תורתי בלבבך ונגד עיניך תהיה יראתי. שמור פיך ולשונך מכל חטא ואשמה ואני אהיה עמך בכל מקום שתלך ואלמדך שכל ובינה מכל דבר [ברכות יז ע"א]. והוי יודע שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו כי אם לכבודו שנאמר [ישעיה מג ז] כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו [אבות פ"ו מי"א]

 [אמר ] רבי כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה זוכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקים ותלמודו מתקים בידו ונצול מיצר הרע ומפגע רע ומחבוט הקבר ומדינה של גיהנם ומחבלו של משיח ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא.

 [תניא ] אמר רבי אליעזר כל האומר שירה זו בעולם הזה זוכה ואומרו לעולם הבא שנאמר אז ישיר משה [שמות ט א] שר לא נאמר אלא ישיר מלמד שעתיד לומר (אותו) לעתיד לבא [עי' סנהדרין צא ע"ב.]

 [אמרו ] רבותינו זכרונם לברכה [ילקוט שמעוני סוף תהלים] על דוד מלך ישראל עליו השלום בשעה שסים ספר תהלים זחה דעתו עליו ואמר לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יש בריה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני. באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו דוד אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת [אני] עליה שלשת אלפים משלים שנאמר וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף [מלכיםא ה יב]. ולא עוד אלא שאני עוסקת במצוה גדולה וזו היא המצוה שאני עוסקת בה יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כי אם מן המים ובשעה שהוא רעב נוטלני ואוכלני. זו היא המצוה לקים מה שנאמר אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך [משלי כה כא כב] אל תקרי ישלם לך אלא ישלימנו לך [סוכה נב ע"א:]

(( פרק ראשון 

 [שמים אומרים ])) השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע: (תהלים יט ב)

 [ארץ אומרת ] (לדוד מזמור) ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה: (תהלים כד א). ואומר. מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק (ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו): (ישעיה כד טז)

 [גן עדן אומר ] עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו: (שיר השירים ד טז)

 [גיהנם אומר ] כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב: (תהלים קז ט)

 [מדבר אומר ] יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת: (ישעיה לה א)

 [שדות אומרים ] יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה: (משלי ג יט)

 [מים אומרים ] לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ (ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו): (ירמיה נא טז)

 [ימים אומרים ] מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה: (תהלים צג ד)

 [נהרות אומרים ] נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו: (תהלים צח ח)

 [מעינות אומרים ] ושרים כחללים כל מעיני בך: (תהילים פז ז)
 
 פרק שני 

 [יום אומר ] יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת: (תהלים יט ג)

 [לילה אומר ] להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: (תהלים צב ג)

 [שמש אומר ] שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך: (חבקוק ג יא)

 [ירח אומרת ] עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: (תהלים קד יט)

 [כוכבים אומרים ] אתה הוא יהוה לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים: (נחמיה ט ו)

 [עבים אומרים ] ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים: (תהלים יח יב)

 [ענני כבוד אומרים ] אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו: (איוב לז יא)

 [רוח אומר ] אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ: (ישעיה מג ו)

 [ברקים אומרים ] (מעלה נשאים מקצה הארץ) ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו: (תהלים קלה ז)

 [טל אומר ] אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון: (הושע יד ו)

 [גשמים אומרים ] גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה: (תהלים סח י)
 

 פרק שלישי 

 [אילנות שבשדה אומרים ] אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ: (ד"ה א טז לג)

 [גפן אומרת ] כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל: (ישעיה סה ח)

 [תאנה אומרת ] נצר תאנה יאכל פריה (ושמר אדניו יכבד): (משלי כז יח)

 [רמון אומר ] כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך: (שיר השירים ו ז)

 [תמר אומר ] צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה: (תהלים צב יג)

 [תפוח אומר ] כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי: (שיר השירים ב ג)

 [שבלת חטים אומרת ] שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה: (תהלים קל א)

 [שבלת שעורים אומרת ] תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו: (תהלים קב א)

 [שאר השבלים אומרים ] לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו: (תהלים סה יד)

 [ירקות שבשדה אומרים ] תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך: (תהלים סה יא)

 [דשאים אומרים ] יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: (תהלים קד לא)

 
 פרק רביעי 

 [תרנגול אומר ] בשעה שבא הקדוש ברוך הוא אצל הצדיקים בגן עדן זולפים כל אילני גן עדן בשמים ומרננין ומשבחים ואז גם הוא מתעורר ומשבח:

 [בקול ראשון אומר ] שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה: (תהלים כד ז-ח)

 [בקול שני אומר ] שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה: (תהלים כד ט-י)

 [בקול שלישי אומר ] עמדו צדיקים ועסקו בתורה כדי שיהיה שכרכם כפול לעולם הבא:

 [בקול רביעי אומר ] לישועתך קויתי יהוה: (בראשית מט יח)

 [בקול חמישי אומר ] עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך: (משלי ו ט)

 [בקול ששי אומר ] אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם: (משלי כ יג)

 [בקול שביעי אומר ] עת לעשות ליהוה הפרו תורתך: (תהלים קיט קכו)

 [תרנגלת אומרת ] נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו: (תהלים קלו כה)

 [יונה אומרת ] כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני: (ישעיה לח יד). אומרת יונה לפני הקדוש ברוך הוא. רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ואל יהיו מתוקים כדבש על ידי בשר ודם: (עירובין דף יח ע"ב)

 [נשר אומר ] ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה: (תהלים נט ו)

 [עגור אומר ] הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו: (תהלים לג ב)

 [צפור אומר ] גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי: (תהלים פד ד)

 [סנונית אומרת ] למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך: (תהלים ל יג)

 [טסית אומרת ] עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: (תהילים קכא ב)

 [ציה אומרת ] אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה: (תהלים צז יב)

 [רציפי (נ"א אונכי) אומר ] נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם : (ישעיה מ א)

 [חסידה אומרת ] דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה: (ישעיה מ ב)

 [עורב אומר ] מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו (יתעו לבלי אכל): (איוב לח מא)

 [זרזיר אומר ]. ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה: (ישעיה סא ט)

 [אוז שבבית אומרת ] הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו: שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו: (תהלים קה א-ב)

 [אוז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת ] קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו: (ישעיה מ ג) ועל מציאות מזונותיה במדבר אומרת (כה אמר יהוה) ארור הגבר אשר יבטח באדם (ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו): (ירמיה יז ה). ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו: (ירמיה יז ז)

 [פרוגיות אומרים ] בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים: (ישעיה כו ד)

 [רחמה אומרת ] אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו: (זכריה י ח)

 [צפרת כרמים אומרת ] (שיר למעלות) אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: (תהלים קכא א)

 [חסיל אומר ] יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן: (ישעיה כה א)

 [שממית אומרת ] הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: (תהלים קנ ה)

 [זבוב אומר ] בשעה שאין ישראל עוסקים בתורה קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה: (ישעיה מ ו). יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם: (ישעיה מ ח). בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו: (ישעיה נז יט)

 [תנינים אומרים ] הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות: (תהלים קמח ז)

 [לויתן אומר ] הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: (תהלים קלו א)

 [דגים אומרים ] קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים: (תהלים כט ג)

 [צפרדע אומרת ] ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: (יומא פ"ג מ"ח)
 
 פרק חמישי 

 [בהמה דקה טהורה אומרת ] מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא: (שמות טו יא)

 [בהמה גסה טהורה אומרת ] הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב: (תהלים פא ב)

 [בהמה דקה טמאה אומרת ] היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם: (תהלים קכה ד)

 [בהמה גסה טמאה אומרת ] יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: (תהלים קכח ב)

 [גמל אומר ] (ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם) יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו (הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ): (ירמיה כה ל)

 [סוס אומר ] הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו: (תהילים קכג ב)

 [פרד אומר ] יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך: (תהלים קלח ד)

 [חמור אומר ] לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: (דה"א כט יא)

 [שור אומר ] אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: (שמות טו א)

 [חיות השדה אומרים ] ברוך הטוב והמטיב: (ברכות פ"ט מ"א)

 [צבי אומר ] ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי: (תהלים נט יז)

 [פיל אומר ] מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך: (תהלים צב ו)

 [אריה אומר ] יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר: (ישעיה מב יג)

 [דוב אומר ] ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו: ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו: (ישעיה מב יא-יב)

 [זאב אומר ] על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו: (שמות כב ח)

 [שועל אומר ] הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו: (ירמיה כב יג)

 [זרזיר אומר ] רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה: (תהילים לג א)

 [חתול אומר ]. ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם: (תהלים יח לח)

 
 פרק ששי 

 [שרצים אומרים ] ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם: (תהלים קמט ב)

 [אלים שבשרצים אומרים ] אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך: (תהלים קכח ג)

 [נחש אומר ] סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: (תהלים קמה יד)

 [עקרב אומר ] טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: (תהלים קמה ט)

 [שבלול אומר ] כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש: (תהלים נח ט)

 [נמלה אומרת ] לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם: (משלי ו ו)

 [עכבר אומר ] ואתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי: (עי' נחמיה ט לג)

 [חלדה אומרת ] כל הנשמה תהלל יה הללויה: (תהלים קנו ו)

 [כלבים אומרים ] באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו: (תהלים צה ו)
 

 [רבי ישעיה ] תלמידו של רבי חנינא בן דוסא התענה חמש [נ"א - שמונה] ושמונים תעניות. אמר כלבים שכתוב בהם "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" [ישעיה נו יא] יזכו לומר שירה. ענה לו מלאך מן השמים ואמר לו ישעיה עד מתי אתה מתענה על זה הדבר שבועה היא מלפני המקום ברוך הוא מיום שגלה סודו לחבקוק הנביא לא גלה דבר זה לשום בריה בעולם. אלא בשביל שתלמידו של אדם גדול אתה שלחוני מן השמים להזדקק אליך להגיד לך במה זכו כלבים לומר שירה. לפי שכתוב בהם "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו" [שמות יא ז] ולא עוד אלא שזכו לעבד מצואתם עורות שכותבין בהם תפלין ומזוזות וספרי תורה. על כן זכו לומר שירה. ולענין השאלה ששאלת חזור לאחוריך ואל תוסיף בדבר הזה עוד כמו שכתוב [משלי כא כג] "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו" : ברוך יהוה לעולם אמן ואמן: ברוך יהוה מציון שוכן ירושלים הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:))
 

 תפילת מנחה לימי החול
 קורבנות

 וידבר יהוה אל משה לאמר: ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה. ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם.

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם עלינו ותמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדנו כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 וידבר יהוה אל משה לאמר: צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עלה תמיד: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין: עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה:

 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב:

 אתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קים כאשר צוית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך:

 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה סמים. ולבנה זכה בד בבד יהיה: ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:

 תנו רבנן פטום הקטרת כיצד: שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה מנה לכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכפורים ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סממנין היו בה. ואלו הן: א הצרי ב והצפרן ג החלבנה ד והלבונה משקל שבעים שבעים מנה ה מור ו וקציעה ז שבלת נרד ח וכרכם משקל ששה עשר ששה עשר מנה ט הקשט שנים עשר י וקלופה שלשה יא וקנמון תשעה ברית כרשינה תשעה קבין יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כפת הירדן כל שהיא ואם נתן בה דבש פסלה ואם חסר אחד מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה למה היא באה כדי ליפות בה את הצפרן כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בו את הצפרן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 תניא רבי נתן אומר: כשהוא שוחק אומר: הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה לשליש ולרביע לא שמענו: אמר רבי יהודה זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: תניא בר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין: ועוד תני בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה:

(( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: (( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: (( [(ג"פ:) ])) יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות:

 אשרי

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד [א ]רוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: [ב ]כל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: [ג ]דול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: [ד ]ור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: [ה ]דר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: [ו ]עזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: [ז ]כר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: [ח ]נון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: [ט ]וב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: [י ]ודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: [כ ]בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: [ל ]הודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: [מ ]לכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: [ס ]ומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: [ע ]יני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: [פ ]ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: [צ ]דיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: [ק ]רוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: [ר ]צון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: [ש ]ומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: [ת ]הלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))
 קריאת התורה לתענית ציבור במנחה

((בתענית ציבור מוציאין ספר תורה וקורין ויחל (שמות פר' כי תשא) וקוראין ג' גברי והשלישי הוא המפטיר ומפטירין דרשו ה' בהמצאו (ישעיה נ"ה) ומגביהין הס"ת ואין אומרים קדיש אחר הקריאה ומכניסין הס"ת להיכל ואומרים חצי קדיש ומתפללים שמונה עשרה:))

(( ' ' קריאה והפטרה לתענית צבור ))
 שמונה עשרה למנחה לחול

 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים. ))

 מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים:)) 
 ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 קדושה 
(( [בחזרת הש"ץ ] אומרים קדושה:))

((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך: וקרא זה אל זה ואמר:
 [קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו. ] לעמתם משבחים ואומרים:
 [ברוך כבוד יהוה ממקומו. ] ובדברי קדשך כתוב לאמר:
 [ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה. ])) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חננו מאתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה יהוה חונן הדעת:

 השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה יהוה הרוצה בתשובה:

 סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה. ברוך אתה יהוה חנון המרבה לסלח:

 ראה נא בענינו וריבה ריבנו. וגאלנו גאלה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. ברוך אתה יהוה גואל ישראל:
 (( [בתענית ציבור ] אומר כאן [שליח הציבור ] עננו:))
(( [עננו ] יהוה עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו היה נא קרוב לשועתנו יהי נא חסדך לנחמנו טרם נקרא אליך עננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יהוה העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה: ברוך אתה יהוה העונה לעמו ישראל בעת צרה:)) 
 רפאנו יהוה ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו רפואה שלמה לכל מכותינו 
 (( [הרוצה להתפלל בעד החולה יאמר כאן תחינה זו: ] יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים. רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה (פב"פ) בתוך שאר חולי ישראל:)) 
כי אל רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה יהוה רופא חולי עמו ישראל:

 ברך עלינו יהוה אלהינו את השנה הזאת. ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן ((בקיץ:)) [ברכה ] ((בחורף:)) [טל ומטר לברכה ] על פני האדמה. ושבענו מטובה. וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה יהוה מברך השנים:

 תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה יהוה מקבץ נדחי עמו ישראל:

 השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה ומלך עלינו מהרה אתה יהוה לבדך בחסד וברחמים וצדקנו בצדק ובמשפט. ברוך אתה יהוה מלך אוהב צדקה ומשפט: ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך המשפט:)) :

 ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזידים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו. ברוך אתה יהוה שובר אויבים ומכניע זדים:

 על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל ועל פלטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך יהוה אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו. ברוך אתה יהוה משען ומבטח לצדיקים:

 ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכן בתוכה כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין (( [בתשעה באב ] מוסיפים:))
(( [נחם ] יהוה אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה והחרבה ממעונותיה והבזויה מכבודה והשוממה מאין יושב והיא יושבת וראשה חפוי כאשה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונות ויירשוה עובדי זרים ויטילו את עמך ישראל לחרב ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון במרר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם מעי מעי על חלליהם כי אתה יהוה באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.
 [ברוך ] אתה יהוה מנחם ציון בבנין ירושלים.)) ((וממשיכים ["את צמח" ] וכו'..} ברוך אתה יהוה בונה ירושלים:

 את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. כי לישועתך קוינו כל היום. (ומצפים לך לישועה). ברוך אתה יהוה מצמיח קרן ישועה:

 אב הרחמן שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. חננו ועננו ושמע תפלתנו.
 
((בתענית ציבור אומרים כאן עננו לפני שומע תפילה:
 [עננו ] יהוה עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו היה נא קרוב לשועתנו יהי נא חסדך לנחמנו טרם נקרא אליך עננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יהוה העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה: ברוך אתה יהוה העונה לעמו ישראל בעת צרה:

בברכת שמע קולינו קודם שמסיים כי אתה שומע יתוודה בהכנעה ובשברון לב ויאמר:))
(( [אנא ] יהוה חטאתי. עויתי. ופשעתי לפניך. מיום היותי על האדמה עד היום הזה (ובפרט בחטא פלוני): אנא יהוה. עשה למען שמך הגדול. ותכפר לי על חטאי ועוני ופשעי. שחטאתי. ושעויתי. ושפשעתי לפניך. מנעורי עד היום הזה. ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול:

תפילה שיתפלל על מזונו קודם כי אתה שומע:))
(( [אתה ] הוא יהוה האלהים. הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כנים. הטריפני לחם חקי. והמצא לי ולכל בני ביתי מזונותי קודם שאצטרך להם. בנחת ולא בצער. בהתר ולא באסור. בכבוד ולא בבזיון. לחיים ולשלום. משפע ברכה והצלחה. משפע ברכה עליונה. כדי שאוכל לעשות רצונך. ולעסוק בתורתך. ולקים מצותיך. ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם. ויקים בי מקרא שכתוב. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון:

תפילה נגד עצירת הגשמים בארץ ישראל :))
(( [ועננו ] בורא עולם במדת הרחמים בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו והדרת כבודו שומע תפילה תן טל ומטר על פני האדמה ותשביע את העולם כלו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידך שמור והצל שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פרעניות ועשה לה תקוה ואחרית שלום חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתנו ופרותינו וברכנו בגשמי ברכה ונדבה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות והסר ממנו דבר וחרב ורעב וחיה רעה ושבי ובזה ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעות וקשות וגזור עלינו גזרות טובות מלפניך ויגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו:)) 
 כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים ברוך אתה יהוה שומע תפלה.

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בחוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בחוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בחנוכה ופורים)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' בתענית ציבור אומרים כאן ברכת כהנים... 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. ))

 ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:
 ((יחיד שרוצה לקבל עליו תענית יאמר זה במנחה קודם התענית קודם ליהי רצון:))
((רבון העולמים הרי אני לפניך בתענית נדבה למחר בלי נדר ובלי שבועה. לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתקבלני באהבה וברצון ותבא לפניך תפלתי ותעלה עתירתי ותרפאני ברחמיך הרבים רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף ותבטל מעלי ומעל כל עמך ישראל כל גזרות קשות ורעות כי אתה שומע תפלת כל פה:
יהיו לרצון וכו':))

((מי ששכח לקבל התענית בתפילה יכול לקבל כל זמן שהוא יום:
לאחר התענית יאמר זה ובמנחה קודם יהיו לרצון:
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך בזמן שבית המקדש קים אדם חוטא ומביא קרבן ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ואתה ברחמיך הרבים מכפר ועתה בעונותינו חרב בית מקדשנו ואין לנו מקדש ולא כהן שיכפר בעדנו לכן יהי רצון מלפניך שיהא מעוט חלבי ודמי שנתמעט היום כחלב מונח על גבי המזבח לפניך ותרצני:
יהיו לרצון וכו':)) 
((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי:))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 תחנון למנחה

((אין נופלין על פניהם בבית האבל או בבית הכנסת שמלין בו התינוק או שבעל ברית או סנדק והמוהל מתפללין שם ולא כשיש שם חתן כל ז' ימי המשתה ולא בט"ו באב ובט"ו בשבט ר"ח חנוכה פורים קטן ופורים גדול ב' ימים ול"ג בעומר ועיו"כ וערב ראש השנה ולא בכל חודש ניסן ולא בתשעה באב ומערב יום הכיפורים עד אחר ראש חודש חשון ומתחלת ר"ח סיון עד י"ג סיון וכל אלו הימים אין אומרים במנחה שלפניהם זולת עיו"כ וער"ה שאומרים במנחה שלפניהם. (מדה"ח):))

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבוא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו. שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו. אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 [א ]שמנו. [ב ]גדנו. [ג ]זלנו. [ד ]ברנו דפי. [ה ]עוינו. [ו ]הרשענו. [ז ]דנו. [ח ]מסנו. [ט ]פלנו שקר. [י ]עצנו רע. [כ ]זבנו. [ל ]צנו. [מ ]רדנו. [נ ]אצנו. [ס ]ררנו. [ע ]וינו. [פ ]שענו. [צ ]ררנו. [ק ]שינו ערף. [ר ]שענו. [ש ]חתנו. [ת ]עבנו. [ת ]עינו. [ת ]עתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו. ואתה צדיק על כל הבא עלינו. כי אמת עשית. ואנחנו הרשענו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכור היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים. כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפילה פניך נקדם. כהודעת לענו מקדם. מחרון אפך שוב. כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן. כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

((יחיד אינו אומר זה ולא הי"ג מדות:))
 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: יהוה. יהוה. אל רחום וחנון. ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים. נשא עון ופשע וחטאה. ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: 

 סלח לנו אבינו כי חטאנו. מחל לנו מלכנו כי פשענו. כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפלה:

((נופלים על פניהם ואומרים:))
 רחום וחנון חטאתי לפניך. יהוה מלא רחמים. רחם עלי וקבל תחנוני:
יהוה אל באפך תוכיחני. ואל בחמתך תיסרני: חנני יהוה. כי אמלל אני. רפאני יהוה. כי נבהלו עצמי: ונפשי נבהלה מאד. ואתה יהוה עד מתי: שובה יהוה. חלצה נפשי. הושיעני למען חסדך: כי אין במות זכרך. בשאול מי יודה לך: יגעתי באנחתי. אשחה בכל לילה מטתי. בדמעתי ערשי אמסה: עששה מכעס עיני. עתקה בכל צוררי: סורו ממני כל פעלי און. כי שמע יהוה קול בכיי: שמע יהוה תחנתי. יהוה תפלתי יקח: יבשו ויבהלו מאד כל איבי. ישבו יבשו רגע:

((ואחר כך אומרים "שומר ישראל" וכו' תמצא להלן:))
 אבינו מלכנו

 אבינו מלכנו (( [בתענית ציבור ובעשרת ימי תשובה ] אומרים:))
(( [אבינו מלכנו ] - חטאנו לפניך:
 [אבינו מלכנו ] - אין לנו מלך אלא אתה:
 [אבינו מלכנו ] - עשה עמנו למען שמך:
 [אבינו מלכנו ] – ברך ((בעשי"ת חדש)) עלינו שנה טובה:
 [אבינו מלכנו ] - בטל מעלינו כל גזרות קשות:
 [אבינו מלכנו ] - בטל מחשבות שנאינו:
 [אבינו מלכנו ] - הפר עצת אויבינו:
 [אבינו מלכנו ] - כלה כל צר ומשטין מעלינו:
 [אבינו מלכנו ] – סתם פיות משטינינו ומקטריגנו:
 [אבינו מלכנו ] - כלה דבר וחרב ורעה ורעב ושבי ומשחית (ועון) ושמד מבני בריתך:
 [אבינו מלכנו ] - מנע מגפה מנחלתך:
 [אבינו מלכנו ] - סלח ומחל לכל עונותינו:
 [אבינו מלכנו ] - מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך:
 [אבינו מלכנו ] - מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו:
 [אבינו מלכנו ] - החזירנו בתשובה שלמה לפניך:
 [אבינו מלכנו ] - שלח רפואה שלמה לחולי עמך:
 [אבינו מלכנו ] - קרע רוע גזר דיננו:
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו בזכרון טוב מלפניך:
 ((לתענית ציבור:))
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לחיים טובים:
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לגאלה וישועה:
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לפרנסה ולכלכלה:
((יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לי ולבני ביתי ולכל הסמוכים על שולחני היום ובכל יום ויום מזונותי בכבוד בזכות שמך הגדול (דיקרנוסא) (ס"א ניקוד זה דיקרנוסא) הממונה על הפרנסה:))
 [אבינו מלכנו ] - זכרנו לזכיות:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר מחילה וסליחה וכפרה: 
 ((לעשרת ימי תשובה:))
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר חיים טובים:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר גאלה וישועה:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר פרנסה וכלכלה:
((יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתתן לי ולבני ביתי ולכל הסמוכים על שולחני היום ובכל יום ויום מזונותי בכבוד בזכות שמך הגדול (דיקרנוסא) (ס"א ניקוד זה דיקרנוסא) הממונה על הפרנסה:))
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר זכיות:
 [אבינו מלכנו ] - כתבנו בספר סליחה ומחילה: 
 [אבינו מלכנו ] - הצמח לנו ישועה בקרוב:
 [אבינו מלכנו ] - הרם קרן ישראל עמך:
 [אבינו מלכנו ] - הרם קרן משיחך:
 [אבינו מלכנו ] - מלא ידינו מברכותיך:
 [אבינו מלכנו ] - מלא אסמינו שבע:
 [אבינו מלכנו ] - שמע קולנו חוס ורחם עלינו:
 [אבינו מלכנו ] - קבל ברחמים וברצון את תפלתנו:
 [אבינו מלכנו ] - פתח שערי שמים לתפלתנו:
 [אבינו מלכנו ] - זכור כי עפר אנחנו:
 [אבינו מלכנו ] - נא אל תשיבנו ריקם מלפניך:
 [אבינו מלכנו ] - תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך:
 [אבינו מלכנו ] - חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען הרוגים על שם קדשך:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען טבוחים על יחודך:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך:
 [אבינו מלכנו ] - נקום נקמת דם עבדיך השפוך:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למענך אם לא למעננו:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למענך והושיענו:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען רחמיך הרבים:
 [אבינו מלכנו ] - עשה למען שמך הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו:
 [אבינו מלכנו ] - חננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו:)) 
 שומר ישראל. שמר שארית ישראל. ואל יאבד ישראל. האומרים שמע ישראל:

 שומר גוי אחד. שמר שארית עם אחד. ואל יאבד גוי אחד. המיחדים שמך יהוה אלהינו יהוה אחד:

 שומר גוי קדוש. שמר שארית עם קדוש. ואל יאבד גוי קדוש. המשלשים בשלש קדשות לקדוש:

 מתרצה ברחמים ומתפיס בתחנונים. התרצה והתפיס לדור עני. כי אין עוזר: אבינו מלכנו. חננו ועננו. כי אין בנו מעשים. עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו:

 ואנחנו לא נדע מה נעשה. כי עליך עינינו: זכר רחמיך יהוה וחסדיך. כי מעולם המה: יהי חסדך יהוה עלינו. כאשר יחלנו לך: אל תזכר לנו עונות ראשונים. מהר יקדמונו רחמיך. כי דלונו מאד: עזרנו בשם יהוה. עשה שמים וארץ: חננו יהוה חננו. כי רב שבענו בוז: ברגז רחם תזכור. ברגז עקדה תזכור. ברגז תמימות תזכור: יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו: כי הוא ידע יצרנו. זכור כי עפר אנחנו: עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך. והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:

 ' ' 
((קדיש שלם:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((מראש חדש אלול עד אחר הושענא רבה מוסיפים מזמור זה:))
 [לדוד ] יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד: בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני: ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה: שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני: לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש: אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי: כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני: הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי: אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס: לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים: קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((בבית האבל מוסיפים בשחרית ובמנחה מזמור זה ביום שיש בו תחנון:))
(( [למנצח ] לבני קרח מזמור: שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד: גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון: פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות: אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי: למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני: הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו: אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו: ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם: ויחי עוד לנצח לא יראה השחת: כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם: קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות: ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו: זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה: כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבל לו: אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה: אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו: כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו: כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך: תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור: אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו: ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה: ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו:))

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((ביום שאין בו תחנון אומרים בבית האבל מזמור זה:))
(( [מכתם ] לדוד שמרני אל כי חסיתי בך: אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך: לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם: ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי: יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי: חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי: אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי: שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט: לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח: כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת: תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח:))

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 תפילת ערבית לימי החול

 שיר המעלות. הנה ברכו את יהוה כל עבדי יהוה. העמדים בבית יהוה בלילות: שאו ידיכם קודש וברכו את יהוה: יברכך יהוה מציון. עשה שמים וארץ: (( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה: (( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: (( [(ג"פ:) ])) יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו. יגל יעקב ישמח ישראל: בשלום יחדו אשכבה ואישן. כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני: יומם יצוה יהוה חסדו. ובלילה שירה עמי. תפלה לאל חיי: ותשועת צדיקים מיהוה. מעוזם בעת צרה: ויעזרם יהוה ויפלטם. יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((חזן:)) ברכו את יהוה המברך:
((קהל וחזן:)) [ברוך ] יהוה המברך לעולם ועד:
 ק"ש וברכותיה

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו. בורא יומם ולילה גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור ומעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה. יהוה צבאות שמו. אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד: ברוך אתה יהוה המעריב ערבים:

 אהבה רבה (אהבת עולם) בית ישראל עמך אהבת תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת. על כן יהוה אלהינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצותיך לעולם ועד כי הם חיינו וארך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. ואהבתך אל תסור ממנו לעולמים ברוך אתה יהוה אוהב עמו ישראל:

 ((( (יחיד אומר: אל מלך נאמן: ) ))) 

 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 

((בלחש:)) ((ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:)) 

 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:

 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם. ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ:

 ויאמר יהוה אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם : אמת

((וחוזר החזן:)) יהוה אלהיכם אמת:

 ואמונה כל זאת וקים עלינו כי הוא יהוה אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו הפודנו מיד מלכים מלכנו הגאלנו מכף כל העריצים האל הנפרע לנו מצרינו המשלם גמול לכל אויבי נפשנו העושה גדולות עד אין חקר. (נסים) ונפלאות עד אין מספר: השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו המדריכנו על במות אויבינו וירם קרננו על כל שונאינו העשה לנו נסים ונקמה בפרעה אותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע. וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קבלו עליהם. משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם.

 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא: מלכותך ראו בניך בוקע ים לפני משה זה אלי ענו ואמרו:

 יהוה ימלך לעולם ועד: 

 ונאמר: כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו: ברוך אתה יהוה גאל ישראל:

 השכיבנו יהוה אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום ופרש עלינו סכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו כי אל מלך חנון ורחום אתה. ושמר צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם. ברוך אתה יהוה שומר את עמו ישראל לעד.
 ((בחוץ לארץ מוסיפים ברכה זו לפני חצי קדיש:
 [ברוך ] יהוה לעולם אמן ואמן: ברוך יהוה מציון שכן ירושלים הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן: יהי כבוד יהוה לעולם. ישמח יהוה במעשיו: יהי שם יהוה מברך. מעתה ועד עולם: כי לא יטש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול. כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם: וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים: והיה יהוה למלך על כל הארץ. ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד: יהי חסדך יהוה עלינו. כאשר יחלנו לך: הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: כל גוים אשר עשית יבאו וישתחוו לפניך אדני. ויכבדו לשמך: כי גדול אתה ועשה נפלאות. אתה אלהים לבדך: ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך: ברוך יהוה ביום. ברוך יהוה בלילה. ברוך יהוה בשכבנו. ברוך יהוה בקומנו. כי בידך נפשות החיים והמתים אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת: אלהינו שבשמים יחד שמך וקים מלכותך תמיד ומלך עלינו לעולם ועד: יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת באמר לציון מלך אלהיך: יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד כי אין לנו מלך אלא אתה: ברוך אתה יהוה. המלך בכבודו תמיד ימלך עלינו לעולם ועד ועל כל מעשיו:)) 
 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))
 תפילת שמונה עשרה לערבית לחול ולמוצ"ש

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים. ))

 מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים:)) 
 ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה.
 (( [במוצאי שבת ויום טוב ] מוסיפים אתה חוננתנו:))
(( [אתה ] חוננתנו יהוה אלהינו למדע תורתך. ותלמדנו לעשות בהם חקי רצונך. ותבדל יהוה אלהינו בין קדש לחל. בין אור לחשך. בין ישראל לעמים. בין יום השביעי לששת ימי המעשה. אבינו מלכנו החל עלינו הימים הבאים לקראתנו לשלום. חשוכים מכל חטא. ומנקים מכל עון. ומדבקים ביראתך))
 ו... 
חננו מאתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה יהוה חונן הדעת:

 השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה יהוה הרוצה בתשובה:

 סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה. ברוך אתה יהוה חנון המרבה לסלח:

 ראה נא בענינו וריבה ריבנו. וגאלנו גאלה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. ברוך אתה יהוה גואל ישראל:

 רפאנו יהוה ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו רפואה שלמה לכל מכותינו (( [הרוצה להתפלל בעד החולה יאמר כאן תחינה זו: ] יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים. רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה (פב"פ) בתוך שאר חולי ישראל:)) כי אל רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה יהוה רופא חולי עמו ישראל:

 ברך עלינו יהוה אלהינו את השנה הזאת. ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן ((בקיץ:)) [ברכה ] ((בחורף:)) [טל ומטר לברכה ] על פני האדמה. ושבענו מטובה. וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה יהוה מברך השנים:

 תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה יהוה מקבץ נדחי עמו ישראל:

 השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה ומלך עלינו מהרה אתה יהוה לבדך בחסד וברחמים וצדקנו בצדק ובמשפט. ברוך אתה יהוה מלך אוהב צדקה ומשפט: ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך המשפט:)) 

 ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזידים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו. ברוך אתה יהוה שובר אויבים ומכניע זדים:

 על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל ועל פלטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך יהוה אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו. ברוך אתה יהוה משען ומבטח לצדיקים:

 ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכן בתוכה כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין ברוך אתה יהוה בונה ירושלים:

 את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. כי לישועתך קוינו כל היום. (ומצפים לך לישועה). ברוך אתה יהוה מצמיח קרן ישועה:

 אב הרחמן שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. חננו ועננו ושמע תפלתנו.
 
((בברכת שמע קולינו קודם שמסיים כי אתה שומע יתוודה בהכנעה ובשברון לב ויאמר:
אנא יהוה חטאתי. עויתי. ופשעתי לפניך. מיום היותי על האדמה עד היום הזה (ובפרט בחטא פלוני): אנא יהוה. עשה למען שמך הגדול. ותכפר לי על חטאי ועוני ופשעי. שחטאתי. ושעויתי. ושפשעתי לפניך. מנעורי עד היום הזה. ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול:

תפילה שיתפלל על מזונו קודם כי אתה שומע:
אתה הוא יהוה האלהים. הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כנים. הטריפני לחם חקי. והמצא לי ולכל בני ביתי מזונותי קודם שאצטרך להם. בנחת ולא בצער. בהתר ולא באסור. בכבוד ולא בבזיון. לחיים ולשלום. משפע ברכה והצלחה. משפע ברכה עליונה. כדי שאוכל לעשות רצונך. ולעסוק בתורתך. ולקים מצותיך. ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם. ויקים בי מקרא שכתוב. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון:

תפילה נגד עצירת הגשמים בארץ ישראל :
ועננו בורא עולם במדת הרחמים בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו והדרת כבודו שומע תפילה תן טל ומטר על פני האדמה ותשביע את העולם כלו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידך שמור והצל שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פרעניות ועשה לה תקוה ואחרית שלום חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתנו ופרותינו וברכנו בגשמי ברכה ונדבה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות והסר ממנו דבר וחרב ורעב וחיה רעה ושבי ובזה ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעות וקשות וגזור עלינו גזרות טובות מלפניך ויגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו:))
 
 כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים ברוך אתה יהוה שומע תפלה.

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בחוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בחוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 על הניסים (( [((בחנוכה ופורים)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. )) ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי:))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((בכל לילות החול מלבד מוצאי שבת - אומר החזן קדיש שלם:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ערבית למוצאי שבת

 במוצאי שבת (( [במוצאי שבת ] - אומר החזן חצי קדיש ואחר כך אומרים:))
 [ישב בסתר עליון ] בצל שדי יתלונן: אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו: כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים: יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש: רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה: כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך: לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך: על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין: כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:

 [ואתה קדוש ] יושב תהלות ישראל: וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה קדיש על ארעא עובד גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יהוה צבאות מליא כל ארעא זיו יקרה: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו: ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע שגיא דמשבחין ואמרין בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה יהוה ימלוך לעולם ועד יהוה מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא: יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: כי אתה יהוה טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך: צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: ברוך (הוא) אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שנשמר חקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה. והיה יהוה מבטחו: בטחו ביהוה עדי עד. כי ביה יהוה צור עולמים: ויבטחו בך יודעי שמך. כי לא עזבת דרשיך יהוה: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר:

 יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ: חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה:

((קדיש שלם:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:)) 
((בתפילת ערבית בארץ ישראל יש נוהגים לומר כאן שיר למעלות:))
 שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((חזן:)) ברכו את יהוה המברך:
((קהל וחזן:)) [ברוך ] יהוה המברך לעולם ועד:
 ספירת העומר
 ' ' 
((שכח לספור סופר ביום למחר בלי ברכה שכח גם אז יספור בלילות הבאים בלי ברכה וטוב שאחר יוציא אותו בברכה:))
(( [לשם ] יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו. ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנני מוכן ומזומן לקים מצות עשה של ספירת העומר. כמו שכתוב בתורה. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה. שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום. והקרבתם מנחה חדשה ליהוה:
ויהי נועם אדני אלהינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו:))

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העמר:
((
(( [ט"ז ניסן ]))
 היום יום אחד לעמר: 
 [אנא ] חסד שבחסד [אלהים ] י

(( [י"ז ניסן ]))
 היום שני ימים לעמר: 
 [בכח ] גבורה שבחסד [יחננו ] ש

(( [י"ח ניסן ]))
 היום שלשה ימים לעמר: 
 [גדולת ] תפארת שבחסד [ויברכנו ] מ

(( [י"ט ניסן ]))
 היום ארבעה ימים לעמר: 
 [ימינך ] נצח שבחסד [יאר ] ח

(( [כ ניסן ]))
 היום חמשה ימים לעמר: 
 [תתיר ] הוד שבחסד [פניו ] ו

(( [כ"א ניסן ] ))
 היום ששה ימים לעמר: 
 [צרורה ] יסוד שבחסד [אתנו ] ו

(( [כ"ב ניסן ] ))
 היום שבעה ימים שהם שבוע אחד לעמר: 
 [אב"ג ית"ץ ] מלכות שבחסד [סלה ] י

(( [כ"ג ניסן ]))
 היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעמר: 
 [קבל ] חסד שבגבורה [לדעת ] ר

(( [כ"ד ניסן ]))
 היום תשעה ימים שהם שבוע אחד ושני ימים לעמר: 
 [רנת ] גבורה שבגבורה [בארץ ] נ

(( [כ"ה ניסן ]))
 היום עשרה ימים שהם שבוע אחד ושלשה ימים לעמר: 
 [עמך ] תפארת שבגבורה [דרכך ] נ

(( [כ"ו ניסן ]))
 היום אחד עשר יום שהם שבוע אחד וארבעה ימים לעמר: 
 [שגבנו ] נצח שבגבורה [בכל ] ו

(( [כ"ז ניסן ]))
 היום שנים עשר יום שהם שבוע אחד וחמשה ימים לעמר: 
 [טהרנו ] הוד שבגבורה [גוים ] ל

(( [כ"ח ניסן ]))
 היום שלשה עשר יום שהם שבוע אחד וששה ימים לעמר: 
 [נורא ] יסוד שבגבורה [ישועתך ] א

(( [כ"ט ניסן ]))
 היום ארבעה עשר יום שהם שני שבועות לעמר: 
 [קר"ע שט"ן ] מלכות שבגבורה [יודוך ] מ

(( [ל ניסן ]))
 היום חמשה עשר יום שהם שני שבועות ויום אחד לעמר: 
 [נא ] חסד שבתפארת [עמים ] י

(( [א אייר ]))
 היום ששה עשר יום שהם שני שבועות ושני ימים לעמר: 
 [גבור ] גבורה שבתפארת [אלהים ] ם

(( [ב אייר ]))
 היום שבעה עשר יום שהם שני שבועות ושלשה ימים לעמר: 
 [דורשי ] תפארת שבתפארת [יודוך ] כ

(( [ג אייר ]))
 היום שמונה עשר יום שהם שני שבועות וארבעה ימים לעמר: 
 [יחודך ] נצח שבתפארת [עמים ] י

(( [ד אייר ]))
 היום תשעה עשר יום שהם שני שבועות וחמשה ימים לעמר: 
 [כבבת ] הוד שבתפארת [כלם ] ת

(( [ה אייר ]))
 היום עשרים יום שהם שני שבועות וששה ימים לעמר: 
 [שמרם ] יסוד שבתפארת [ישמחו ] ש

(( [ו אייר ]))
 היום אחד ועשרים יום שהם שלשה שבועות לעמר: 
 [נג"ד יכ"ש ] מלכות שבתפארת [וירננו ] פ

(( [ז אייר ]))
 היום שנים ועשרים יום שהם שלשה שבועות ויום אחד לעמר: 
 [ברכם ] חסד שבנצח [לאמים ] ו

(( [ח אייר ]))
 היום שלשה ועשרים יום שהם שלשה שבועות ושני ימים לעמר: 
 [טהרם ] גבורה שבנצח [כי ] ט

(( [ט אייר ]))
 היום ארבעה ועשרים יום שהם שלשה שבועות ושלשה ימים לעמר: 
 [רחמי ] תפארת שבנצח [תשפוט ] ע

(( [י אייר ]))
 היום חמשה ועשרים יום שהם שלשה שבועות וארבעה ימים לעמר: 
 [צדקתך ] נצח שבנצח [עמים ] מ

(( [י"א אייר ]))
 היום ששה ועשרים יום שהם שלשה שבועות וחמשה ימים לעמר: 
 [תמיד ] הוד שבנצח [מישור ] י

(( [י"ב אייר ]))
 היום שבעה ועשרים יום שהם שלשה שבועות וששה ימים לעמר: 
 [גמלם ] יסוד שבנצח [ולאמים ] ם

(( [י"ג אייר ]))
 היום שמונה ועשרים יום שהם ארבעה שבועות לעמר: 
 [בט"ר צת"ג ] מלכות שבנצח [בארץ ] מ

(( [י"ד אייר ]))
 היום תשעה ועשרים יום שהם ארבעה שבועות ויום אחד לעמר: 
 [חסין ] חסד שבהוד [תנחם ] י

(( [ט"ו אייר ]))
 היום שלשים יום שהם ארבעה שבועות ושני ימים לעמר: 
 [קדוש ] גבורה שבהוד [סלה ] ש

(( [ט"ז אייר ]))
 היום אחד ושלשים יום שהם ארבעה שבועות ושלשה ימים לעמר: 
 [ברב ] תפארת שבהוד [יודוך ] ו

(( [י"ז אייר ]))
 היום שנים ושלשים יום שהם ארבעה שבועות וארבעה ימים לעמר: 
 [טובך ] נצח שבהוד [עמים ] ר

(( [י"ח אייר ]))
 היום שלשה ושלשים יום שהם ארבעה שבועות וחמשה ימים לעמר: 
 [נהל ] הוד שבהוד [אלהים ] ו

(( [י"ט אייר ]))
 היום ארבעה ושלשים יום שהם ארבעה שבועות וששה ימים לעמר: 
 [עדתך ] יסוד שבהוד [יודוך ] ל

(( [כ אייר ]))
 היום חמשה ושלשים יום שהם חמשה שבועות לעמר: 
 [חק"ב טנ"ע ] מלכות שבהוד [עמים ] א

(( [כ"א אייר ]))
 היום ששה ושלשים יום שהם חמשה שבועות ויום אחד לעמר: 
 [יחיד ] חסד שביסוד [כלם ] מ

(( [כ"ב אייר ]))
 היום שבעה ושלשים יום שהם חמשה שבועות ושני ימים לעמר: 
 [גאה ] גבורה שביסוד [ארץ ] י

(( [כ"ג אייר ]))
 היום שמונה ושלשים יום שהם חמשה שבועות ושלשה ימים לעמר: 
 [לעמך ] תפארת שביסוד [נתנה ] ם

(( [כ"ד אייר ]))
 היום תשעה ושלשים יום שהם חמשה שבועות וארבעה ימים לעמר: 
 [פנה ] נצח שביסוד [יבולה ] ב

(( [כ"ה אייר ]))
 היום ארבעים יום שהם חמשה שבועות וחמשה ימים לעמר: 
 [זוכרי ] הוד שביסוד [יברכנו ] א

(( [כ"ו אייר ]))
 היום אחד וארבעים יום שהם חמשה שבועות וששה ימים לעמר: 
 [קדושתך ] יסוד שביסוד [אלהים ] ר

(( [כ"ז אייר ]))
 היום שנים וארבעים יום שהם ששה שבועות לעמר: 
 [יג"ל פז"ק ] מלכות שביסוד [אלהינו ] ץ

(( [כ"ח אייר ]))
 היום שלשה וארבעים יום שהם ששה שבועות ויום אחד לעמר: 
 [שועתנו ] חסד שבמלכות [יברכנו ] ת

(( [כ"ט אייר ]))
 היום ארבעה וארבעים יום שהם ששה שבועות ושני ימים לעמר: 
 [קבל ] גבורה שבמלכות [אלהים ] נ

(( [א סיון ]))
 היום חמשה וארבעים יום שהם ששה שבועות ושלשה ימים לעמר: 
 [ושמע ] תפארת שבמלכות [וייראו ] ח

(( [ב סיון ]))
 היום ששה וארבעים יום שהם ששה שבועות וארבעה ימים לעמר: 
 [צעקתנו ] נצח שבמלכות [אותו ] ם

(( [ג סיון ]))
 היום שבעה וארבעים יום שהם ששה שבועות וחמשה ימים לעמר: 
 [יודע ] הוד שבמלכות [כל ] ס

(( [ד סיון ]))
 היום שמונה וארבעים יום שהם ששה שבועות וששה ימים לעמר: 
 [תעלומות ] יסוד שבמלכות [אפסי ] ל

(( [ה סיון ]))
 היום תשעה וארבעים יום שהם שבעה שבועות לעמר: 
 [שק"ו צי"ת ] מלכות שבמלכות [ארץ ] ה
))

 הרחמן. הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו. אמן סלה:

 למנצח בנגינת מזמור שיר: אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ:
 
אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה: ((אב"ג ית"ץ))
קבל רנת עמך. שגבנו טהרנו נורא: ((קר"ע שט"ן))
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם: ((נג"ד יכ"ש))
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם: ((בט"ר צת"ג))
חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך: ((חק"ב טנ"ע))
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך: ((יג"ל פז"ק))
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות: ((שק"ו צי"ת))
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: 

 [רבונו ] של עולם. אתה צויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר כדי לטהרנו מקלפותינו ומטומאותינו. כמו שכתבת בתורתך. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום. כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזהמתם:

 [ובכן ] יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שבזכות ספירת העומר שספרתי היום יתקן מה שפגמתי בספירה (השייך לאותו הלילה). ואטהר ואתקדש בקדשה של מעלה. ועל ידי זה ישפע שפע רב בכל העולמות ולתקן את נפשותינו ורוחותינו ונשמותינו מכל סיג ופגם. ולטהרנו ולקדשנו בקדשתך העליונה. אמן סלה:
 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 קידוש לבנה

(( [עיקר קידוש הלבנה על פי האריז"ל משיעברו עליה שבעת ימים מהמולד מעת לעת ומיום השמיני והלאה הוא זמן קידוש הלבנה ויש לקדש בבגדים נאים ובשמחה כי הוא קבלת פני השכינה הק' ורגליהם רגל ישרה ולצד מזרח דווקא וכשמגיע לברוך יוצרך כשם שאני רוקד וכו' אזי יהפוך פניו נגד הלבנה: ]))

 הללויה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים: הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו: הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור: הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים: יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו: ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור:

((( [הריני ] מוכן ומזמן לקים המצוה לקדש הלבנה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל: )))

(( [ישים פניו למזרח ויישר רגליו ויראה ראיה אחת בפני הלבנה קודם שיתחיל לברך ואח"כ לא יביט בה כלל: ]))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועל אמת שפעלתו אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו: ברוך אתה יהוה מחדש חדשים:

(( [(ג"פ:) ])) [ברוך ] יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך:

((ורוקד ג"פ ואומר ג"פ:))
 [כשם ] שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה:

(( [(ג"פ:) ])) [תפל ] עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן:

(( [(ג"פ:) ])) [כאבן ] ידמו זרועך בגדל ופחד אימתה עליהם תפל:

(( [(ג"פ:) ])) [דוד ] מלך ישראל חי וקים:

(( [(ואומר לחבירו ג"פ:) ])) [שלום עליכם: ]

(( [(ואומר לחבירו ג"פ:) ])) [עליכם שלום: ]

(( [(ג"פ:) ])) [סמן ] טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן:

 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים:

 שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

 הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל יה הללויה:

 תנא דבי רבי ישמעאל אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים פעם אחת בחדש דים. אמר אביי הלכך צריך למימרא מעומד: מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה: ויהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי למלאת פגימת הלבנה ולא יהיה בה שום מעוט. ויהי אור הלבנה כאור החמה וכאור שבעת ימי בראשית כמו שהיתה קודם מעוטה. שנאמר את שני המארות הגדולים: ויתקים בנו מקרא שכתוב ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם. אמן:

 [למנצח ] בנגינת מזמור שיר: אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ:

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))


 קריאת שמע שעל המיטה

 רבונו של עולם הרֽיני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי או שחטא כנגדי בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל אשר לי בין באֽנס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בדבור בין במעשה בין בגלגול זה בין בגלגול אחר לכל בן אדם ולא יענש שום אדם בסיבתי : יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שלא אחטא עוד ולא אחזר בהם ולא אשוב עוד להכעיסֽך ולא אעשה הרע בעינֽיך ומה שחטאתי לפניך מחק ברחמיך הרבים אבל לא על ידי יסורים וחלים רעים: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם המפיל חבלי שנה על עיני ותנומה על עפעפי ומאיר לאישון בת עין יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתשכיבני לשלום ותעמידני לחיים טובים ולשלום ותן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עברה ואל תביאני לידי חטא ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וישלט בי יצר טוב ואל ישלט בי יצר הרע ותצילני משטן ומפגע רע ומחלים רעים. ואל יבהלוני רעיוני וחלומות רעים והרהורים רעים ותהי מטתי שלמה לפניך והאר עיני פן אישן המות. ברוך אתה יהוה המאיר לעולם כלו בכבודו:

 ((((יחיד אומר: אל מלך נאמן: )))) 

 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 

((בלחש:)) ((ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:)) 

 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:

 ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

 ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן: אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו: כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים: יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש: רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה: כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך: לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך: על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין: כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:

 יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי: רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה: ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי: קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה: אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני: לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי: קומה יהוה הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה:

 השכיבנו יהוה אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום ופרש עלינו סכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו כי אל מלך חנון ורחום אתה. ושמר צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם.

 ברוך יהוה ביום. ברוך יהוה בלילה. ברוך יהוה בשכבנו. ברוך יהוה בקומנו. כי בידך נפשות החיים והמתים אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת: אלהינו שבשמים יחד שמך וקים מלכותך תמיד ומלך עלינו לעולם ועד:

 יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת באמר לציון מלך אלהיך: יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד כי אין לנו מלך אלא אתה:

 [המלאך ] הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ:

 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך: ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלים הלוא זה אוד מצל מאש: הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל: כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות:

(( [(ג"פ:) ])) [יברכך ] יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:

(( [(ג"פ:) ])) [הנה ] לא ינום ולא יישן שומר ישראל:

(( [(ג"פ:) ])) [לישועתך ] קויתי יהוה: [קויתי ] יהוה לישועתך: [יהוה ] לישועתך קויתי:

(( [(ג"פ:) ])) [בשם ] יהוה אלהי ישראל מימיני מיכאל ומשמאלי גבריאל ומלפני אוריאל ומאחורי רפאל ועל ראשי שכינת אל:

 שיר המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך: הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה: יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך: וראה בנים לבניך שלום על ישראל:

(( [(ג"פ:) ])) [רגזו ] ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה:

 אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא: לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא: ואחרי ככלות הכל לבדו ימלך נורא: והוא היה והוא הוה והוא יהיה בתפארה: והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה: בלי ראשית בלי תכלית ולו העז והמשרה: והוא אלי וחי גאלי וצור חבלי בעת צרה: והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא: בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה: ועם רוחי גויתי יהוה לי ולא אירא:

(( [א אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב: כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה: והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח: לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח: על כן לא יקמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים: כי יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד:

ב למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק: יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו: יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו: אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו: ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי: אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך: שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ: תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם: ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ: עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה: נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו:

ג מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו: יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי: רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה: ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי: קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה: אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני: לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי: קומה יהוה הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה:

ד למנצח בנגינות מזמור לדוד: בקראי ענני אלהי צדקי בצר הרחבת לי חנני ושמע תפלתי: בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה: ודעו כי הפלה יהוה חסיד לו יהוה ישמע בקראי אליו: רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה: זבחו זבחי צדק ובטחו אל יהוה: רבים אמרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהוה: נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו: בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני: ]))
 ברכות ותפילות שונות
 סדר ברכות אירוסין ונשואין

((נוהגין לעשות החופה תחת השמים לסימן ברכה. מוליכין את החתן תחת החופה ומעמידים אותו כשפניו למזרח ומעמידין את הכלה לימין החתן והרב המסדר את הקידושין מצדד את עצמו ופניו למזרח ומברך:))

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות. והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חפה וקדושין. ברוך אתה יהוה מקדש עמו ישראל על ידי חפה וקדושין:

((ושותה המברך ושותין מעט החתן והכלה. ואחר כך מקדש החתן את הכלה בטבעת לפני עדים כשרים ואומר:))
 הרי את מקדשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל:

((קוראים הכתובה ואחר כך מוסרים הכתובה לכלה ומברכים על כוס שניה ואומר אלו שבע ברכות:))
 סדר שבע ברכות

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

((בשבע ברכות שלאחר ברכת המזון מתחילים כאן:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם יוצר האדם:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד. ברוך אתה יהוה יוצר האדם:

 שוש תשיש ותגל העקרה בקבוץ בניה לתוכה במהרה בשמחה. ברוך אתה יהוה משמח ציון בבניה:

 שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם. ברוך אתה יהוה משמח חתן וכלה:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רנה דיצה וחדוה אהבה ואחוה שלום ורעות מהרה יהוה אלהֽינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחפתם ונערים ממשתה נגינתם ברוך אתה יהוה משמח החתן עם הכלה:
((ובברכת המזון מברך עתה על הכוס:))
 סדר ברית מילה

((אין מלים עד נץ החמה של יום שמיני ללידתו וכל היום כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצוות ומלים בבקר. ומדליקים הרבה נרות בבית הכנסת בשעת המילה. ואין חולצין התפילין עד אחרי המילה.

כשמביאים התינוק לבית הכנסת למול אומרים הקהל:))
 ברוך הבא 

((האב אומר:))
 אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך.

((והעומדים שם אומרים:))
 נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך:

 [((מנהג ארץ ישראל תובב"א:)) ]
 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד:

 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעלם ועד:
 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעלם ועד:

 אֽנא יהוה הושיעה נא: אֽנא יהוה הושיעה נא:
 אֽנא יהוה הצליחה נא: אֽנא יהוה הצליחה נא:

((המוהל אומר אלו הפסוקים:))
 וידבר יהוה אל משה לאמר: פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום:

((ויניח התינוק על הכסא של אליהו ויאמר:))
 זה הכסא של אליהו הנביא זכור לטוב:

((המוהל אומר:))
 לישועתך קויתי יהוה: שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי: אליהו הנביא מלאך הברית הנה שלך לפניך עמוד על ימיני וסמכני. שברתי לישועתך יהוה. שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב: שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך:

((בשעה שהמוהל מוכן למול יאמר האב:))
 הנני מוכן ומזמן לקים מצות עשה שצוני הבורא יתברך למול את בני:

((והמוהל קודם שמל אומר:))
 אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים: הנני מוכן ומזמן לקים מצות עשה שצוני הבורא יתברך למול. ((ואם האב בעצמו מל יאמר:)) את בני: ((ויכון ישקבל התינוק מאליהו ז"ל:))

((ויקח את התינוק ויניחהו על ברכי הסנדק והאב עומד על יד המוהל להודיע שהוא שלוחו והמוהל מברך הברכה בקול רם:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו על המילה:

((ואחר כך יחתוך הערלה ואבי הבן מברך ואם אין לו אב מברך הסנדק:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שהחיֽינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

((והקהל עונים:))
 כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחפה ולמעשים טובים:

((ובעשותו החיתוך ימהר מאד הפריעה והמציצה וישים הערלה בחול או בעפר ואחר כך יטול המוהל את ידיו כדי שיברך על הכוס בנקיות:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדש ידיד מבטן וחוק בשארו שם. וצאצאיו חתם באות ברית קדש. על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו. ברוך אתה יהוה כורת הברית:

 אלהינו ואלהי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו ויקרא שמו בישראל (( [פלוני בן פלוני ])) ישמח האב ((אם האב בעצמו מברך יאמר: [יהי רצון שאשמח ביוצא חלצי ])) ביוצא חלציו ((ליתום מאב יאמר: [ישמח האב בגן עדן ביוצא חלציו ])) ותגל אמו בפרי בטנה ((ליתום מהאם יאמר: [ותגל אמו בגן עדן בפרי בטנה ])) ככתוב: ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך: ונאמר: ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי (( [נותן יין באצבעו בפי התינוק וכן בפעם השניה כשחוזר לומר "ואומר לך" ])) ואמר לך בדמיך חיי: ונאמר: זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור: אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק: ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם: ונאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים: הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: (( [פלוני בן פלוני ])) זה הקטון גדול יהיה כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחפה ולמעשים טובים:

((ישתה הסנדק מכוס של ברכה יתן גם לתינוק הנימול מעט מכוס של ברכה כמו שעשה כשאמר בדמיך חיי ואחר כך יאמר המוהל זה:))
 [((מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את הילד רך הנמול (( [פלוני בן פלוני ])) וישלח לו רפואה שלמה בעבור שנכנס לברית. וכשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחפה ולמעשים טובים ונאמר אמן:)) ]

((אחר כך יעמוד המוהל ויתפלל תפילה זו גם האב יתפלל תפילה זו תיכף אחר המילה:))
 רבונו של עולם יהי רצון מלפניך שיהא חשוב ומרצה ומקבל לפניך כאלו הקרבתיהו לפני כסא כבודך ואתה ברחמיך הרבים שלח על ידי מלאכיך הקדושים נשמה קדושה וטהורה (( [לפלוני בן פלוני ])) ((האב יאמר: [לבני ])) הנמול עתה לשמך הגדול ושיהיה לבו פתוח כפתחו של אולם בתורתך הקדושה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ותן לו אריכות ימים ושנים חיים של יראת חטא חיים של עשר וכבוד חיים שתמלא משאלות לבו לטובה אמן וכן יהי רצון.

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 גאולה לברית מילה

 יום ליבשה 

((חיברו ר' יהודה הלוי נהגו לאומרו בסעודת הברית:))
 יום ליבשה נהפכו מצולים. [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [הטבעת בתרמית. ] רגלי בת ענמית. ופעמי שולמית. יפו בנעלים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [וכל רואי ישורון. ] בבית הודי ישררון. אין כאל ישורון. ואויבינו פלילים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [דגלי כן תרים. ] על הנשארים. ותלקט נפזרים. כמלקט שבלים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [הבאים עמך. ] בברית חותמך. ומבטן לשמך. המה נמולים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [הראה אותותם. ] לכל רואי אותם. ועל כנפי כסותם. יעשו גדילים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [למי זאת נרשמת. ] הכר נא דבר אמת. למי החותמת. ולמי הפתילים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [ושוב שנית לקדשה. ] ואל תוסיף לגרשה. והעלה אור שמשה. ונסו הצללים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [ידידים רוממוך. ] בשירה קדמוך. מי כמוכה. יהוה באלים:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 [בגלל אבות ] תושיע בנים ותביא גאלה לבני בניהם:

 [שירה חדשה שבחו גאולים: ]

 סדר פדיון הבן

((מצות עשה על כל איש מישראל שיפדה את בנו שהוא בכור לאמו בחמשה סלעים ויכול ליתן לכהן שאר החפצים שיהיו שוים כך אבל לא קרקעות או שטרות או עבדים ולכן אין פודים בשטרות כסף. ונוהגים לעשות סעודת מצוה. ועושים את הפדיון בתוך הסעודה:
אין פודין את הבכור עד שיעברו עליו שלושים יום וביום שלושים ואחד יפדוהו מיד שלא להשהות את המצוה:))

((האב מביא את הבכור לפני הכהן עם הפדיון ואומר לו:))
 [זה ] בני בכורי והוא פטר רחם לאמו הישראלית והקדוש ברוך הוא צוה לפדותו שנאמר ופדויו מבן חודש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא ונאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא:

((הכהן שואל את האב:))
 [מאי ] בעית טפי ליתן לי בנך בכורך שהוא פטר רחם לאמו או בעית לפדותו בעד חמש סלעים כדמחייבת מדאורייתא:

((האב אומר:))
 [חפץ ] אני לפדות את בני והילך דמי פדיונו כדמחייבתי מדאורייתא:

(( האב מברך ברכה זו ושהחיינו:))
 [ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן: ]

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

((הכהן מעביר את דמי הפדיון מעל ראש הבכור ואומר:))
 [זה תחת זה ] זה חילוף זה זה מחול על זה ויכנס זה הבן לחיים לתורה וליראת שמים. יהי רצון שכשם שנכנס לפדיון כן יכנס לתורה ולחפה ולמעשים טובים אמן:

((הכהן שם את ידיו על ראש הילד ומברכו:))
 [ישימך ] אלהים כאפרים וכמנשה: [יברכך ] יהוה וישמרך: [יאר ] יהוה פניו אליך ויחנך: [ישא ] יהוה פניו אליך וישם לך שלום:
 [כי ] אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך: [יהוה ] ישמרך מכל רע ישמר את נפשך:

((הכהן מברך על הכוס:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:
 סדר סעודה וברכותיה

((קודם הסעודה יטול ידיו ויברך:))
(( [שאו ] ידיכם קודש וברכו את יהוה: ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשחה בחקיך:
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים:))

((על הלחם מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ:

 סדר ברכת המזון
 
((בשבת קודם ברכת המזון אומרים:))
(( [שיר ] המעלות. בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה: הגדיל יהוה לעשות עמנו. היינו שמחים: שובה יהוה את שביתנו כאפיקים בנגב: הזרעים בדמעה ברנה יקצרו: הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע. בא יבא ברנה. נשא אלמתיו:))

((בחול קודם ברכת המזון אומרים:))
(( [על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון: על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר: אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי: זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה: בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו: אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע:)) 

((מים אחרונים חובה קודם ברכת המזון ולא להפסיק בין נטילה לברכת המזון אף בדברי תורה. וישים מגבעתו על ראשו כשמברך ברכת המזון משום הכון לקראת אלהיך ישראל. כשנוטל כוס לברך ברהמ"ז נוהגין לומר וקודם שיברך יאמר:))

(( [הנני מוכן ומזמן לקים מצות עשה של ברכת המזון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך: ]))

((שלושה שאכלו כאחד חיבין בזימון וכך מזמנין:))
(( [המזמן אומר: ])) [רבותי. ] מיר וועלן בענטשן (או רבותי נברך):

(( [המסובים עונים: ])) [יהי ] שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:

(( [המזמן אומר: ])) [יהי ] שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:
 [ברשות ] מרנן ורבותי נברך ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) שאכלנו משלו:

(( [המסובים עונים: ])) [ברוך ] ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

(( [והמזמן חוזר: ])) [ברוך ] ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

(( [מי שלא אכל עונה: ])) [ברוך ] ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) ומבורך שמו תמיד לעולם ועד:

((ברכת המזון לנשואין:))
 [דוי הסר וגם חרון. ואז אלם בשיר ירון. נחנו במעגלי צדק. שעה ברכת ישורון. בני אהרן: ]

 [ברשות מרנן ורבנן ורבותי. נברך אלהינו שהשמחה במעונו. ושאכלנו משלו: ]

(( [ועונין המסובין: ])) [ברוך ] אלהינו שהשמחה במעונו. ושאכלנו משלו. ובטובו חיינו:

(( [והמזמן חוזר: ])) [ברוך ] אלהינו שהשמחה במעונו. ושאכלנו משלו. ובטובו חיינו:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. הזן את העולם כלו. בטובו בחן בחסד וברחמים. הוא נותן לחם לכל בשר. כי לעולם חסדו: ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד. בעבור שמו הגדול. כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא. כאמור פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: ברוך אתה יהוה . הזן את הכל:

 [נודה ] לך יהוה אלהינו. על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה. ועל שהוצאתנו יהוה אלהינו מארץ מצרים. ופדיתנו מבית עבדים. ועל בריתך שחתמת בבשרנו. ועל תורתך שלמדתנו. ועל חקיך שהודעתנו. ועל חיים חן וחסד שחוננתנו. ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד. בכל יום ובכל עת ובכל שעה:
 על הניסים (( [((בחנוכה ופורים)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 [ועל הכל יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד: ככתוב. ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך: ברוך אתה יהוה. על הארץ ועל המזון:

 [רחם ] נא יהוה אלהינו על ישראל עמך. ועל ירושלים עירך. ועל ציון משכן כבודך. ועל מלכות בית דוד משיחך. ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו: אלהינו. אבינו. רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו והרויחנו. והרוח לנו יהוה אלהינו מהרה מכל צרותינו. ונא אל תצריכנו יהוה אלהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם. כי אם לידך המלאה. הפתוחה. הקדושה והרחבה. שלא נבוש ולא נכלם (ולא נכשל) לעולם ועד:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
 ((בראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בפסח:)) ; חג המצות
((בשבועות:)) ; חג השבעות
((בסוכות:)) ; חג הסכות
((בשמ"ע ובש"ת:)) ; שמיני עצרת החג
((בר"ה:)) ; הזכרון
((ילדים האוכלים ביו"כ:)) ; הכפורים
הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
((שכח לומר רצה בשבת או יעלה ויבא בראש חודש ויום טוב וחול המועד ונזכר קודם שאמר השם מברכת בונה ירושלים אומרו שם אבל אם אמר השם אם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר:
 [בשבת אומר: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית: ברוך אתה יהוה מקדש השבת:
 [ביו"ט אומר: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג (פלוני) הזה: ברוך אתה יהוה מקדש ישראל והזמנים:
 [ביו"ט שחל בשבת: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג (פלוני) הזה: ברוך אתה יהוה מקדש השבת וישראל והזמנים:
 [בראש השנה: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה: ברוך אתה יהוה מקדש ישראל ויום הזכרון:
 [בראש השנה שחל בשבת: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לישראל את יום הזכרון הזה: ברוך אתה יהוה מקדש השבת וישראל ויום הזכרון:
 [בראש חודש: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון: ברוך אתה יהוה מקדש ישראל וראשי חדשים:
 [בראש חודש שחל בשבת: ; ; ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וראשי חדשים לזכרון: ברוך אתה יהוה מקדש השבת וישראל וראשי חדשים:))
 
 [ובנה ] ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו. ברוך אתה יהוה. בונה ברחמיו ירושלים. אמן:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. האל. אבינו. מלכנו. אדירנו. בוראנו. גואלנו. יוצרנו. קדושנו קדוש יעקב. רוענו רועה ישראל. המלך הטוב והמטיב לכל. שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו. הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרוח. הצלה והצלחה. ברכה וישועה. נחמה. פרנסה וכלכלה. ורחמים וחיים ושלום וכל טוב. ומכל טוב לעולם אל יחסרנו:

 [הרחמן ] הוא ימלך עלינו לעולם ועד: הרחמן הוא יתברך בשמים ובארץ: הרחמן הוא ישתבח לדור דורים. ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים. ויתהדר בנו לעד ולעולמי עולמים: הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד: הרחמן הוא ישבר עלנו מעל צוארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו: הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרבה בבית הזה ועל שלחן זה שאכלנו עליו: הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות:
 ((אם הוא אוכל על שלחן אחרים יברך לבעה"ב ואפילו בנים הסמוכים על שלחן אביהם וגם האב הנסמך על שלחן בניו וגם אשתו תאמר כן:))
(( [לזכר: ]))
((יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא. ויצלח מאד בכל נכסיו. ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר. ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו. ואל יזדקק לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם:))
(( [לנקבה: ]))
((יהי רצון שלא תבוש בעלת הבית בעולם הזה ולא תכלם לעולם הבא. ותצלח מאד בכל נכסיה. ויהיו נכסיה ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר. ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיה ולא במעשה ידינו. ואל יזדקק לא לפניה ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם:)) 

 [הרחמן ] הוא יברך את (אבי מורי) בעל הבית הזה ואת (אמי מורתי) בעלת הבית הזה. אותם ואת ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם(. (( [ואם סמוך על שלחן עצמו יאמר: ])) הרחמן הוא יברך אותי ואת אשתי ואת זרעי ואת כל אשר לי) אותנו ואת כל אשר לנו. כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל. מכל. כל. כן יברך אותנו כלנו יחד בברכה שלמה. ונאמר אמן:

 [במרום ] ילמדו עליהם ועלינו זכות שתהא למשמרת שלום. ונשא ברכה מאת יהוה. וצדקה מאלהי ישענו. ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:
 הרחמן לברית מילה

 ((סדר הרחמן לסעודת ברית מילה:
 [הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו ויזכו לגדלו ולחנכו ולחכמו מיום השמיני והלאה ירצה דמו ויהי יהוה אלהיו עמו. (( [(אמן:) ]))
הרחמן הוא יברך בעל ברית המילה אשר שש לעשות צדק בגילה וישלם פעלו ומשכרתו כפולה ויתנהו למעלה למעלה. (( [(אמן:) ]))
הרחמן הוא יברך רך הנמול לשמונה ויהיו ידיו ולבו לאל אמונה ויזכה לראות פני השכינה שלש פעמים בשנה. (( [(אמן:) ]))
הרחמן הוא יברך המל בשר הערלה ופרע ומצץ דמי המילה איש הירא ורך הלבב עבודתו כשרה אם שלש אלה יעשה לה. (נ"א פסולה אם שלש לא אלה יעשה לה) (( [(אמן:) ]))
הרחמן הוא ישלח לנו משיחו הולך תמים בזכות חתן למולות דמים לבשר בשורות טובות ונחומים לעם אחד מפזר ומפרד בין העמים. (( [(אמן:) ]))
הרחמן הוא ישלח לנו כהן צדק אשר לקח לעילום עד הוכן כסאו כשמש ויהלום וילט פניו באדרתו ויגלום בריתי היתה אתו החיים והשלום. (( [(אמן:) ])) ])) 
((בשבת: [הרחמן ] הוא ינחילנו יום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים:
בראש חדש: [הרחמן ] הוא יחדש עלינו את החדש הזה לטובה ולברכה:
ביום טוב: [הרחמן ] הוא ינחילנו יום שכלו טוב:
לב' לילות ראשונות של פסח: [הרחמן ] הוא ינחילנו יום שכלו טוב: ליום שכלו ארוך ליום שצדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ויהי חלקנו עמהם:
בראש השנה: [הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה:
בסוכות: [הרחמן ] הוא יקים לנו את סכת דוד הנופלת:))

 [הרחמן ] הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא: ((בחול:)) [מגדיל ] (( (ביום שיש בו מוסף אומר:)) [מגדול ]) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם: עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [יראו ] את יהוה קדושיו כי אין מחסור ליראיו: כפירים רשו ורעבו ודורשי יהוה לא יחסרו כל טוב: הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם: יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:
 ברכות הנהנין

((על היין מברך:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

((על תבשיל מחמשת מיני דגן ועל מיני מאפה מברך:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא מיני מזונות:
 ברכה אחרונה
 ברכה אחרונה מעין שלוש

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם:
((על היין:)) על הגפן ועל פרי הגפן:
((על פירות משבעת המינים:)) על העץ ועל פרי העץ:
((על מזונות:)) על המחיה ועל הכלכלה:
((על מזונות ויין ביחד:)) על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן:

 [ועל תנובת השדה ] ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכל מפריה ולשבוע מטובה רחם (נא) יהוה אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדשה ובטהרה:

(( [(בשבת:) ])) [ורצה והחליצנו ביום השבת הזה: ]
(( [(בר"ח:) ])) [וזכרנו לטובה ביום ראש החדש הזה: ]
(( [(בר"ה:) ])) [וזכרנו לטובה ביום הזכרון הזה: ]
(( [(ביו"ט:) ])) [ושמחנו ביום חג (פלוני) הזה: ]

 [כי אתה ] יהוה טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל:

(( [(על היין:) ])) פרי הגפן: ברוך אתה יהוה על הארץ ועל פרי הגפן: (בא"י ועל פרי גפנה):

(( [(על הפירות:) ])) הפרות: ברוך אתה יהוה על הארץ ועל הפרות: (בא"י ועל פרותיה):

(( [(על מזונות:) ])) המחיה: ברוך אתה יהוה על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה:

(( [(על מזונות ויין ביחד:) ])) המחיה ועל פרי הגפן: ברוך אתה יהוה על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה ועל פרי הגפן: (בא"י ועל פרי גפנה):


 בורא פרי העץ

((על כל פרי העץ מברך:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי העץ:
 בורא פרי האדמה

((על פרי האדמה מברך:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי האדמה:
 ברכת שהכל

((על בשר ודגים. חלב וביצה וגבינה. כמהין ופטריות וכדומה. גם על המשקים חוץ מיין אומר:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו:
 בורא נפשות

((על פירות האילן חוץ מז' מינים ופירות האדמה וירקות ועל כל המשקין ועל דבר שאין גידולו מן הארץ מברכין אחר אכילתן זה:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי. ברוך חי העולמים:
 ברכת שהחיינו

((הלובש מלבוש חדש וכן האוכל פרי חדש הגדל בזמן קבוע בשנה ומתחדש משנה לשנה מברך:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:
 ריח בשמים

((על ריח בשמים מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא מיני בשמים:
 ריח טוב שבעשבים

((על ריח טוב שבעשבים מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא עשבי בשמים:
 ריח טוב שבעצים

((על ריח טוב שבעצים ושיחים מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא עצי בשמים:
 ריח טוב שבפירות

((על ריח טוב שבפירות מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם הנותן ריח טוב בפירות:
 שמן אפרסמון

((על שמן אפרסמון מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא שמן ערב:
 ברכת ברקים ורעמים

((על הברקים מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם עושה מעשה בראשית:

((על הרעמים מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם:
 ברכת הקשת

((הרואה קשת צריך לברך ברכה זו:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם זוכר הברית נאמן בבריתו וקים במאמרו:
 הים הגדול

((הרואה את הים הגדול מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם עשה את הים הגדול:
 ברכת האילנות

((הרואה אילני מאכל (לפחות שני אילנות) בפריחתם בימי ניסן מברך פעם אחת בשנה:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שלא חסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם:
 ברכות שונות

((הרואה חכם גדול מישראל אומר:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליריאיו:

((הרואה חכם גדול מאומות העולם אומר:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם:

((הרואה מלך מישראל אומר:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שחלק מכבודו ליריאיו:

((הרואה מלך מאומות העולם אומר:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם:

((הרואה בתי כנסיות בחורבנן מברך דיין האמת ובישובן מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם מציב גבול אלמנה:

((הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל כגון מעברות הירדן וחומות יריחו אומר:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה:

((הרואה מקום שנעשה בו נס לו או לרבו או לאבותיו או לאבותינו בכלל מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שעשה לי (לרבי לאבותי לאבותינו) נס במקום הזה:

((כשרואין בריה משונה כגון גמד וכושי וכדומה אומר:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם משנה הבריות:

((הרואה חבירו החביב לו אחר ל' יום מברך שהחיינו ואחר י"ב חודש מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם מחיה המתים:

((הרואה אילנות טובים ובריות נאות מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שככה לו בעולמו:

((מי שלא ראה קברי ישראל שלשים יום יברך בראייתם:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ויודע מספר כלכם בדין ועתיד להחזיר ולהחיותכם בדין. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

((בפעם הראשונה שיורדים גשמים הרבה בארץ ישראל ובחו"ל לאחר עצירת גשמים שהיה העולם בצער מברך:))
 מודים אנחנו לך יהוה אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואלו פינו מלא שירה כים. ולשוננו רנה כהמון גליו. ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע. ועינינו מאירות כשמש וכירח. וידינו פרושות כנשרי שמים. ורגלינו קלות כאילות. אין אנחנו מספיקים להודות לך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. ולברך את שמך מלכנו. על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים. הטובות נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו: מלפנים ממצרים גאלתנו יהוה אלהינו. ומבית עבדים פדיתנו. ברעב זנתנו. ובשבע כלכלתנו. מחרב הצלתנו. ומדבר מלטתנו. ומחלים רעים ורבים ונאמנים דליתנו: עד הנה עזרונו רחמיך. ולא עזבונו חסדיך יהוה אלהינו. ואל תטשנו יהוה אלהינו לנצח: על כן אברים שפלגת בנו. ורוח ונשמה שנפחת באפינו. ולשון אשר שמת בפינו. הן הם. יודו ויברכו וישבחו ויפארו וישוררו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו. ברוך אתה יהוה אל רוב ההודאות:
((ובא"י אם השנים כתיקונן יברך בלא שם ומלכות (עי' מ"ב סי' רכא סק"א ובבה"ל שם):))

((על פדיון פטר חמור יברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון פטר חמור:
 ברכת טבילת כלים

((כשטובל כלים חדשים מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלי: (כשהם הרבה אומר: [כלים: ])
 ברכת המזוזה

((הקובע מזוזה מברך:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבע מזוזה:
 סדר הפרשת חלה

((א. בזמנינו שהחלה אסורה באכילה לכהנים מפני הטומאה לא נותנים אותה לכהנים אלא שורפים אותה. ומפרישים רק כל שהוא מבלי כל שיעור.
ב. את החלה שמפרישים צריך לשרוף ואסור לזורקה לאשפה ולזלזל בקדושתה. ורק לאחר ששרפה אותה מותר לזורקה לאשפה כיון שכבר נעשה מצוותה ואין בזה משום זלזול. ואם אין אפשרות לשורפה תכרוך את החלה פעמיים בנייר ותכניסה לפח הזבל.
ג. טוב להמתין מלהפריש חלה עד לאחר גמר הלישה - כשתעשה העיסה גוש אחד. ואם לא הפרישה מן העיסה ואפתה - מפרישה מן הפת לאחר האפיה.
ד. אין חיוב הפרשת חלה אלא מעיסה העומדת לאפיה. אבל העושה עיסה כדי לבשלה או לטגנה מפרישה ממנה חלה בלי ברכה ורק אם רוצה לאפות קצת ממנה - מפרישה ממנה חלה בברכה.
ה. שעור הפרשת חלה בברכה הוא כשיש בקמח שיעור של גר' וממדת חסידות טוב להפריש חלה בלי ברכה משיעור קילו וחצי לערך (שו"ת חזו"ע עמ' תקיח). ולשיטת החזו"א השעור הוא גר'.))

((קודם ההפרשה מברכת:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה מן העיסה:

((ואחר כך לוקחת חתיכה כל שהיא ומרימה ביד ימין ואומרת:))
 הרי זו חלה:
 סדר הפרשת תרומות ומעשרות
 
((כל גידולי קרקע הגדלים בארץ ישראל בבעלות יהודי חייבים בתרומות ומעשרות. וכל גידול קרקע שאינו ידוע אם הופרשו ממנו תרומות ומעשרות או לא הרי הוא בחזקת דמאי וחייב להפריש ממנו תרומות ומעשרות בלי ברכה. ואם ודאי שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות מפריש בברכה דהיינו שלפני שיפריש יברך את הברכה ואחר כך יאמר את נוסח ההפרשה:))
 [סדר הפרשת תרומות ומעשרות עפ"י פסקי החזון איש זצ"ל ]

((נוטל מן הפרות יותר מאחד ממאה ומבדילו מן השאר ואומר:))

((אם הפירות טבל ודאי יאמר לפני הנוסח:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומות ומעשרות.

 [יותר ] מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה בצד צפונו [כל מין על מינו] אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונו של הפירות [כל מין על מינו] הרי הוא מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר ראשון עשוי תרומת מעשר [כל מין על מינו] ומעשר שני בצד דרומו [כל מין על מינו] [ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני בצד דרומו.]

((אם הפירות טבל ודאי יאמר לפני הנוסח:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון מעשר שני.

((אם הפירות ודאי נטע רבעי וטבל יאמר:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון נטע רבעי.

ומחולל הוא וחומשו על שתי פרוטות שברשותי לחילול מעשר שני ונטע רבעי. 
 תפלת הדרך

היוצא לדרך אפילו רק עד פרסה צריך להתפלל תפלת הדרך אבל אם הוא צריך ללכת פחות מפרסה מתפלל בלא חתימה אבל אם הוא מקום סכנה אפילו בפחות מפרסה צריך להתפלל בחתימה: תיכף כשיוצא מעיבורה של עיר צריך להתפלל תפילה זו ואם שכח מתפלל כל זמן שהוא בדרך ובלבד שלא הגיע עדיין תוך פרסה הסמוכה לעירו או לעיר שרוצה ללון בה דמשם ואילך יאמר אותה בלא חתימה: יש להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה לכן כשיוצא בדרך בשחרית קודם התפילה כגון שהוא נחוץ י"ל ברכות השחר על הדרך ולהסמיך תפלת הדרך לברכת השחר וביום יאכל איזה פרי ויסמכנה לברכת הפרי או כשמטיל מים יסמיך אותה לברכת אשר יצר:

 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותדריכנו לשלום ותסמכני לשלום ותגיענו למחוז חפצנו לחיים לשמחה ולשלום (([אם דעתו לחזור מיד אומר:)) ותחזירני לשלום] ותצילנו מכף כל אויב ואורב ולסטים וחיות רעות בדרך ומכל מיני פרעניות המתרגשות ובאות לעולם ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל ראינו ותגמלינו חסדים טובים ותשמע קול תחנונינו כי אל שמע תפלה ותחנון אתה: ברוך אתה יהוה שומע תפלה:

((ואומר ג"פ:))
 [ויעקב ] הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים:

(( [(ויאמר ל' פעמים:) ])) [לישועתך ] קויתי יהוה קויתי יהוה לישועתך יהוה לישועתך קויתי:

(( [(ויאמר ו' פעמים:) ])) [ויהי ] נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

(( [(ויאמר י' פעמים:) ])) [יברכך ] יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:

(( [(ויאמר ה' פעמים:) ])) [המלאך ] הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ:

 סימן לוי"ה 

(( [(ויאמר ג"פ:) ])) [ויסעו ] ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב:

(( [(ויאמר ג' פעמים:) ])) [המלאך ] הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ:

( [((ויאמר ג' פעמים:) ])) [לישועתך ] קויתי יהוה קויתי יהוה לישועתך יהוה לישועתך קויתי:

(( [(ויאמר ג"פ:) ])) [הנה ] אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינתי:

(( [(ויאמר ג' פעמים:) ])) [יברכך ] יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:

(( [(ויאמר ז' פעמים:) ])) [ויהי ] נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:
((ויכוין בפסוק כ"י מלאכי"ו יצו"ה ל"ך ס"ת "יוהך" והוא שם מסוגל לשמירה:))

(( [(ואומר:) ])) [אתה ] סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום: יהוה צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך.

(( [(ויאמר ג"פ:) ])) [יהוה ] הושיעה המלך [י ]עננו [ב ]יום [ק ]ראנו: (ויכוין בר"ת "יב"ק"):

 [שיר למעלות ] אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך. אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: יהוה שמרך. יהוה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה. וירח בלילה: יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

(( [(ואומר:) ])) [מגדל ] עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב: בשם יהוה אלהי ישראל. מימיני מיכאל. ומשמאלי גבריאל ומלפני אוריאל ומאחורי רפאל ועל ראשי שכינת אל:

(( [(וילך לדרכו לשלום:) ]))

((הנכנס לכרך יאמר זה קודם שנכנס:))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום:

((נכנס בשלום יאמר:))
 [מודה ] אני לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שהכנסתני לכרך זה לשלום:

((בקש לצאת מהכרך יאמר:))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתוציאני מכרך זה לשלום:

((יצא משם בשלום יאמר:))
 [מודה ] אני לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כן תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידנו לשלום ותצילנו מכף כל אויב ואורב ולסטים וחיות רעות בדרך ומכל מיני פרעניות המתרגשות ובאות לעולם ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל ראינו ותגמלינו חסדים טובים ותשמע קול תפלתנו. כי אתה שומע תפלת כל פה: ברוך אתה יהוה שומע תפלה:

(( [תפילה לעוברי ימים ונהרות מהרמב"ן זצ"ל: ]))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי אברהם יצחק ויעקב האל הגדול הגבור והנורא המכתר בכתר האמונה שתעשה למען קדשת שלש עשרה מדותיך של רחמים ולמען קדשת שערי הרחמים ולמען זכות ישני חברון אברהם יצחק ויעקב אהוביך ותמימיך ולמען זכות עקדתו של יצחק יחידך שנעקד על גב המזבח והיה עולה תמימה קדושה וטהורה. ולמען זכותם וקדשתם ונבואתם של שמואל הנביא ושל אליהו הנביא ושל אלישע הנביא נביאיך נביאי אמת ולמען זכות כל הצדיקים והחסידים שהיו בכל דור מגנים על ישראל תעמיד הים (הנהר) מזעפו ויחשו גליו ותעשה רצון לבנו ותוליכנו מהרה אל מחוז חפצנו לטובה כאשר בידך לעשות ותשמע תפלתנו ותאזין תחנתנו ועננו בשעה הזאת שאנו מתפללים ומתחננים לפניך ותוליכנו בנחת רוח טוב כפי הצרך ותשמרנו מהמון גלים ומשאון משברי ים מרוח סעה מסער ומצער ומבלבול עתים ומחלוף זמנים ומהבריות הרעות הגדלות בים וביבשה ומכל צרה ומכל הפסד. ואל יעכבנו לא משטין ולא מצר ולא מזיק ולא מבלבל ולא מפחיד ולא מאים. ותוציא רוח טוב מאוצרותיך להנהיג הספינה וחזק כל תופשי משוט ומנהיגיה ומלחיה וחובליה ואמניה שינהגו אותה כראוי בלא עצלות ובלא חשול ובלא תשות כח והגיענו אל מחוז חפצנו בלי שום הזק ובלי שום צער ובלי שום פחד כי אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם. הקם סערה לדממה ויחשו גליו. שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך. ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:
((וממשיך יהי רצון כ"סדר תפילת הדרך":))
 תפילת הדרך לטסים באוירון

(( [באוירון מוסיפים תפילה זו: ]))
 [ויהי ] רצון מלפניך שתשמרנו מרוח סועה וסער ומצער. ותוציא רוח טוב מאוצרותיך להנהיג את ספינת האויר וחזק כל מנהיגיה שינהגו אותה כראוי והגיענו אל מחוז חפצנו לחיים ולשלום בלי שום פחד. שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:
((ואחר כך יאמר [ויעקב הלך לדרכו ] עד [שכינת אל ] כדלעיל:))
 סדר ערוב תבשילין חצרות תחומין
((סדר עירובי תבשילין:))
((יום טוב שחל להיות בערב שבת אסור לאפות או לבשל בקדרה מיוחדת לשבת אלא על ידי עירובי תבשילין שעושה בערב יום טוב. היינו שלוקח איזה תבשיל או צלי שראוי ללפת בו את הפת. ומברך:))

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ערוב:

 [בהדין ערובא יהא שרא לנא למפא ולבשלא ולאטמנא ולאדלקא שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת:

((מי שאינו מבין את השפה הארמית אומר בלשון הקודש:))
 [((בזה הערוב יהא מתר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת לנו ולכל ישראל הדרים בעיר הזאת:)) ]

((סדר עירובי תחומין:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ערוב:

 [בזה הערוב יהא מתר לי (או לפלוני ופלוני ולבני מקום פלוני) לילך ממקום זה אלפים אמה לכל רוח בשבת (ביום טוב) (או ביום כפור) זה:

((סדר עירובי חצרות:))
((מי שמערב בשביל כמה בעלי בתים צריך לזכות הפת על ידי אחר: ויאמר המזכה להזוכה בלשון זה:))

 [זכה בערוב זה ] לאחינו בני ישראל הדרים פה עמנו. ושיבואו לדור בעיר הזאת [((בחצר הזאת במבוי הזאת))] שיסמכו עליו לטלטל על ידו מרשות לרשות בשבת ויום טוב הבאים: ולא יזכה על ידי בנו הקטן. ולא על ידי בנו הגדול הסמוך על שלחנו. ולא על ידי אשתו. ומי שזכה נוטל בידו ויגביה טפח:

((המערב יברך ברכה זו:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ערוב:

 [בהדין ] ערובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מבית לבית. ומחצר לחצר. מגג לגג. מבתים לחצר. מחצר לבתים כל מאי דצריך לן לשתיהן בכל שבתות השנה וימים טובים לנו בני ישראל ולכל הדרים בעיר הזאת:

((אם אינו מבין את השפה הארמית יאמר בלשון הקודש:))
 [בזה ] הערוב יהא מתר לנו להוציא ולהכניס מן המבואות לחצרות ומן החצרות למבואות ומשתיהן לבתים ומבתים לשתיהן בכל שבתות השנה וימים טובים לנו ולכל ישראל היושבים בעיר הזאת:

 סדר הדלקת נרות שבת

((צריכים להדליק בכל חדר וחדר שהולך שם בשבת ויו"ט. אבל עיקר מצות הדלקת הנרות הוא בחדר שאוכלים שם הסעודה. ועל נר זה מברכין ופוטרין בזה את כל הנרות שבכל החדרים:))

((לשבת:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת:

((ליום טוב:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב:

((ליום טוב שחל בשבת:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת ושל יום טוב:

((ליום הכפורים:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום הכפורים:

((ליום הכפורים שחל בשבת:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת ושל יום הכפורים:

((ליו"ט (חוץ מז' וח' של פסח):))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

 [יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: ]
 ((תפלה לפני הדלקת נר שבת ויום טוב:))
 [אני ] (פב"פ) מנדרת את המטבעות הללו לקפת רבי מאיר בעל הנס. לכבוד אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב ואמותינו שרה רבקה רחל ולאה. ולנשמת רבי מאיר בעל הנס. זכותם תעמד לנו ולכל ישראל שתתקבל תפלתי לפני השם יתברך אלקא דמאיר ענני ותברך אותי. את בעלי ואת בני ובנותי. בבריאות וחזוק הגוף בתורה וביראת שמים. ותשפיע עלינו שפע ברכה חיים טובים ושלום ופרנסה טובה והצלחה ואריכת ימים ושנים ותשמרנו מכל מיני מחלות ומקרים רעים רח"ל. ושלח רפואה שלמה לכל חולי עמך ישראל (ובפרט לחולה פב"ב) ונזכה לישועות ולראות בנחמת ציון וירושלים ובבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן:

 [יהיו ] לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי. ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך: 
((תפלה פאר ליכט בענטשין:))
 [איך ] (פב"פ) בין מנדר די מטבעות פאר קפת רבי מאיר בעל הנס און פון וועגען דעם כבוד פון אונזערע הייליגע עלטערין אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה. און פון וועגען נשמת רבי מאיר בעל הנס. זייער זכות זאל אונז ביי שטיין אז מיין תפלה זאל אנגענומען ווערען פאר השם יתברך. אלקא דמאיר ענני. זאלסט בענטשען מיר מיט מיין מאן און מיינע קינדער מיט געזונד און קראפט און תורה ויראת שמים מיט שפע ברכה חיים טובים ושלום ופרנסה טובה והצלחה ואריכת ימים ושנים. און אפהיטען אונז פון אלע קראנקהייטען. און מקרים רעים רח"ל. שיק א רפואה שלמה פאר אלע אידישע קראנקע בתוך שאר חולי ישראל (און בפרט לפב"פ) און מיר זאלען זוכה זיין צו דער לעבען ישועות ונחמות. אז דאס בית המקדש זאל געבויט ווערען במהרה בימינו אמן:

 [יהיו ] לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגואלי. ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך: 
((תפילה לאשה אחר הדלקת הנרות:))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שתחונן אותי (ואת אישי ואת בני ואת אבי ואת אמי) ואת כל קרובי. ותתן לנו ולכל ישראל חיים טובים וארכים. ותזכרנו בזכרון טובה וברכה. ותפקדנו בפקדת ישועה ורחמים ותברכנו ברכות גדולות. ותשלים בתינו. ותשכן שכינתך בינינו. וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים. אוהבי יהוה. יראי אלהים. אנשי אמת. זרע קדש ביהוה. דבקים ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא. אנא שמע את תחנתי בעת הזאת. בזכות שרה ורבקה ורחל ולאה אמותינו. והאר נרנו שלא יכבה לעולם ועד והאר פניך ונושעה. אמן: [תפלת אבות על הבנים ] 
((מתוך ספר בית תפילה בשנויים קלים עבור אם על בניה))
((טוב לאשה לאמר תפלה זו בשעת רצון כגון בהדלקת נרות שבת אחרי הפרשת חלה וכן בביקור בקברות צדיקים וכד' ומה טוב שתפריש לפני כן כסף לצדקה ואז תאמר: ))
 אנא האל אב הרחמן יהי רצון שבזכות הדלקת הנר (הפרשת החלה הצדקה או בזכות הצדיק) זכני שיתקים זרעי ולהוליד עוד בנים ובנות זרע של קימא זרע קדש לעבודתך וליראתך ויהיו בני וכל יוצאי חלצי וכל צאצאי עמך ישראל תלמידי חכמים שלמים במדות ודעות ובכל מיני שלמות בישנים רחמנים גומלי חסדים ויהיה להם לשון למודים ודעת נכונה ומישבת ויהיו זהירים וזריזים במצות ולא יכעסו ולא יכעיסוך ולא יחטאו לך ולא לבריותיך וימצאו חן ושכל טוב בעיניך ובעיני בריותיך כל ימיהם לעבודתך ויהיו בנינו עוסקים בתורה לשמה מלאים יראת יהוה ודבקים בך תדיר מאמינים בלב שלם בכל התורה ודברי קבלה ודברי סופרים ומקימים אותם ויהיה להם רחב לבב ושכל טוב להבין וזכירה טובה וחושים בריאים לעבודתך ואהבה וחשק ורצון בתורת יהוה ובה יהגו יומם ולילה ולא יצא עליהם שם רע ודבה רעה לעולם ויהיו אהובים למעלה ונחמדים למטה כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה ויהיו בנינו כשתילי זיתים סביב לשלחננו ותאריך שנותי ושנות בעלי בטוב ובנעימים ונזכה לגדל בנינו על התורה ועל העבודה ונשמח ביוצאי חלצינו בראותנו אותם עושים רצונם כרצונך ותציל את זרענו מעין הרע ומיצר הרע ומחלאים רעים וממקרים רעים ומעניות ומכל הרעות המתרגשות לבוא בעולם ויקים בנו מקרא שכתוב "אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאננו מאליפות מרבבות בחוצותינו אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו".

 ולא ] ימוש ספר התורה מפינו ומפי זרענו וזרע זרענו עד עולם ויהיו בנינו מורי הוראות ישרות בישראל וכל מעשיהם יהיו לשם שמים ויהיו ענוים וסבלנים שבעים רצון ומלאים ברכת יהוה לא יבושו בעולם הזה ולא יכלמו לעולם הבא.

 אל מלא רחמים זכנו לנו ולזרענו שנוליד בנים ובנות ואל ימות שום זרענו בחיינו ונקח נשים לבנינו ולא ימותו נשיהם בקצר שנים ונזכה להשיא את בנותינו לאנשים מהגנים תלמידי חכמים וצדיקים ויאריכו שנותיהן עם בעליהן.

 ויהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתזוג לכל אחד מבני את בת זוגו ולכל אחת מבנותי את בן זוגה המיחד לכל אחד ולא ידחו לפני אחרים חס ושלום ויהיה זווגם עולה יפה והשכן בין איש לאשתו אהבה ואחוה שלום ורעות ויהיו מברכים בכל הברכות ומצלחים בבני חיי ומזוני ובכל מיני הצלחות לעבודתך וישמרו את אות ברית קדש בקדשה ובטהרה ולא תצא תקלה מתחת ידיהם ולא שום דבר שאינו מתקן ולא תתגלגל חובה על ידיהם ולא יצטרכו לבריות ונזכה לראות בשמחתם ולא יהיה בהם עקר ועקרה ומשכלה ולא יעזבו ביד אחרים חס ושלום ויהיו שומעים בקול אביהם ואמם ורבניהם ואח קטן ישמע לגדול ויהיה טוב ונעים שבת אחים גם יחד באהבה רבה ונשיהם תהיינה נשמעות להם ועוזרות אותם לעבודתך.

 ולא יארע להם שום דבר המטריד ומונע מעבודתך ויהיו הכל מאמצים את כחם לעבודתך וליראתך ובנותינו תהיינה יפות נאות במעשיהן צנועות וזריזות ולא עצלניות ולא דברניות ויהיה בורין יפה לשרת ולעזור לבעליהן לעבודתך ותהיינה צדקניות חסידות סבלניות מעטרות במדות טובות ותהיינה שלמות בלי שום מום ותמצאנה חן ושכל טוב בעיני בעליהן וברך מעשה ידי בעלי כדי שנזכה להרבות להן מהר ומתן ומהן יצאו פרות טובים זוכים ומזכים לכל ישראל ותזכנו לנו ולזרענו לשכון כבוד בארצנו הקדשה ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.

 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי: 

 שיר השירים

 א שיר השירים אשר לשלמה: ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין: לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך: משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך: שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה: אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי: הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך: אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים: לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי: נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים: תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף: עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו: צרור המר דודי לי בין שדי ילין: אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי: הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים: הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה: קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים:

 ב אני חבצלת השרון שושנת העמקים: כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות: כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי: הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה: סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני: השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ: קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות: דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים: ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך: כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו: הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו: התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך: יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר: דודי לי ואני לו הרעה בשושנים: עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר:

 ג על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו: אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו: מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם: כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי: השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ: מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל: הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל: כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון: עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו:

 ד הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד: שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם: כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך: כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים: שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים: עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה: כלך יפה רעיתי ומום אין בך: אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים: לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחת מעיניך באחד ענק מצורניך: מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים: נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון: גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום: שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים: נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים: מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון: עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו:

 ה באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים: אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה: פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם: דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו: קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול: פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני: מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות: השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני: מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו: דודי צח ואדום דגול מרבבה: ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב: עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת: לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר: ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים: שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים: חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם:

 ו אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך: דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים: אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים: יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות: הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד: שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם: כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך: ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר: אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה: מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות: אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים: לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב:

 ז שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים: מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן: שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים: שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה: צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק: ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים: מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים: זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות: אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים: וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים: אני לדודי ועלי תשוקתו: לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים: נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך: הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך:

 ח מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי: אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני: שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני: השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ: מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה: מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו: אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה: אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז: אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום: כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף: כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו: היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני: ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים:

(( [היושבת בגנים ] חברים מקשיבים לקולך השמיעיני:))

(( [רבון כל העולמים ] יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שבזכות שיר השירים אשר קריתי ולמדתי שהוא קדש קדשים בזכות פסוקיו ובזכות תבותיו ובזכות אותיותיו ובזכות נקדותיו ובזכות טעמיו ובזכות שמותיו וצרופיו ורמזיו וסודותיו הקדושים והטהורים הנוראים היוצאים ממנו שתהא שעה זו שעת רחמים שעת הקשבה שעת האזנה ונקראך ותעננו נעתיר לך ותעתר לנו ותהיה עולה לפניך קריאת ולמוד שיר השירים כאלו השגנו כל הסודות הנפלאות והנוראות אשר הם חתומים בו בכל תנאיו ונזכה למקום שהרוחות והנשמות נחצבות משם וכאלו עשינו כל מה שמוטל עלינו להשיג בין בגלגול זה בין בגלגול אחר ולהיות מן העולים והזוכים לעולם הבא עם שאר צדיקים וחסידים ומלא כל משאלות לבנו לטובה ותהיה עם לבבנו ואמרי פינו בעת מחשבותינו ועם ידינו בעת מעבדינו ותשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו ומעפר תקימנו ומאשפות דלותנו תרוממנו ותשיב שכינתך לעיר קדשך במהרה בימינו אמן:))

((מי שלא היה לו פנאי לומר שיר השירים כולו קודם קבלת שבת יאמר אלו ד' פסוקים שסימנם יעקב:))
(( [י ]שקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין:
 [ע ]ורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו:
 [ק ]ול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות:
 [ב ]אתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים:))
 מנחה לערב שבת

 [הודו ליהוה כי טוב. כי לעולם חסדו: יאמרו גאולי יהוה. אשר גאלם מיד צר: ומארצות קבצם. ממזרח וממערב מצפון ומים: תעו במדבר בישימון דרך. עיר מושב לא מצאו: רעבים גם צמאים. נפשם בהם תתעטף: ויצעקו אל יהוה בצר להם. ממצוקותיהם יצילם: וידריכם בדרך ישרה. ללכת אל עיר מושב: יודו ליהוה חסדו. ונפלאותיו לבני אדם: כי השביע נפש שקקה. ונפש רעבה מלא טוב: ישבי חשך וצלמות. אסירי עני וברזל: כי המרו אמרי אל. ועצת עליון נאצו: ויכנע בעמל לבם. כשלו ואין עזר: ויזעקו אל יהוה בצר להם. ממצוקותיהם יושיעם: יוציאם מחשך וצלמות. ומוסרותיהם ינתק: יודו ליהוה חסדו. ונפלאותיו לבני אדם: כי שבר דלתות נחשת. ובריחי ברזל גדע: אוילים מדרך פשעם. ומעונותיהם יתענו: כל אכל תתעב נפשם. ויגיעו עד שערי מות: ויזעקו אל יהוה בצר להם. ממצוקותיהם יושיעם: יוציאם מחשך וצלמות. ומוסרותיהם ינתק: יודו ליהוה חסדו. ונפלאותיו לבני אדם: כי שבר דלתות נחשת. ובריחי ברזל גדע: אוילים מדרך פשעם. ומעונותיהם יתענו: כל אכל תתעב נפשם. ויגיעו עד שערי מות: ויזעקו אל יהוה בצר להם. ממצוקותיהם יושיעם: ישלח דברו וירפאם. וימלט משחיתותם: יודו ליהוה חסדו. ונפלאותיו לבני אדם: ויזבחו זבחי תודה. ויספרו מעשיו ברנה: יורדי הים באניות. עושי מלאכה במים רבים: המה ראו מעשי יהוה. ונפלאותיו במצולה: ויאמר ויעמד רוח סערה. ותרומם גליו: יעלו שמים ירדו תהומות. נפשם ברעה תתמוגג: יחוגו וינועו כשכור. וכל חכמתם תתבלע: ויצעקו אל יהוה בצר להם. וממצוקותיהם יוציאם: יקם סערה לדממה. ויחשו גליהם: וישמחו כי ישתקו. וינחם אל מחוז חפצם: יודו ליהוה חסדו. ונפלאותיו לבני אדם: וירוממוהו בקהל עם. ובמושב זקנים יהללוהו: ישם נהרות למדבר. ומוצאי מים לצמאון: ארץ פרי למלחה. מרעת יושבי בה: ישם מדבר לאגם מים. וארץ ציה למצאי מים: ויושב שם רעבים. ויכוננו עיר מושב: ויזרעו שדות ויטעו כרמים. ויעשו פרי תבואה: ויברכם וירבו מאד. ובהמתם לא ימעיט: וימעטו וישחו. מעצר רעה ויגון: שפך בוז על נדיבים. ויתעם בתהו לא דרך: וישגב אביון מעוני. וישם כצאן משפחות: יראו ישרים וישמחו. וכל עולה קפצה פיה: מי חכם וישמר אלה. ויתבוננו חסדי יהוה:

 ידיד נפש אב הרחמן. משוך עבדך אל רצונך. ירוץ עבדך כמו איל: ישתחוה אל מול הדרך. יערב לו ידידותיך. מנופת צוף וכל טעם:
 הדור נאה זיו העולם. נפשי חולת אהבתך. אנא אל נא רפא נא לה: בהראות לה נועם זיוך. אז תתחזק ותתרפא. והיתה לה שמחת עולם:
 ותיק יהמו נא רחמיך. וחוסה נא על בן אהובך: כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזך. אלה חמדה לבי. וחוסה נא ואל תתעלם:
 הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סכת שלומך. תאיר ארץ מכבודך: נגילה ונשמחה בך. מהר אהוב כי בא מועד וחננו כימי עולם:

 פתח אליהו הנביא זכור לטוב ואמר רבון עלמין דאנת הוא חד ולא בחשבן אנת הוא עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין לית מחשבה תפיסא בך כלל אנת הוא דאפקת עשר תקונין וקרינן לון עשר ספירן לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא אתגלין ועלמין דאתגלין ובהון אתכסיאת מבני נשא ואנת הוא דקשיר לון ומיחד לון ובגין דאנת מלגאו כל מאן דאפריש חד מן חבריה מאלין עשר ספירן אתחשיב ליה כאלו אפריש בך: ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן חד אריך וחד קציר וחד בינוני ואנת הוא דאנהיג לון ולית מאן דאנהיג לך לא לעילא ולא לתתא ולא מכל סטרא לבושין תקנת לון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכמה גופין תקנת לון דאתקריאו גופא לגבי לבושין דמכסין עליהון ואתקריאו בתקונא דא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא נצח והוד תרין שוקין יסוד סיומא דגופא אות ברית קדש מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה: חכמה מוחא איהי מחשבה מלגאו בינה לבא ובה הלב מבין ועל אלין תרין כתיב הנסתרות ליהוה אלהינו כתר עליון איהו כתר מלכות ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית ואיהו קרקפתא דתפלי (((נ"א)) קרקפתא דלא מנח תפלי) מלגאו איהו יו"ד ק"א וא"ו ק"א דאיהו ארח אצילות איהו שקיו דאילנא בדרועוי וענפוי כמיא דאשקי לאילנא ואתרבי בההוא שקיו:

 רבון העולמים אנת הוא עלת העלות וסבת הסבות דאשקי לאילנא בההוא נביעו וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהי חיים לגופא ובך לית דמיון ולית דיוקנא מכל מה דלגאו ולבר ובראת שמיא וארעא ואפקת מנהון שמשא וסיהרא וכוכביא ומזלי ובארעא אילנין ודשאין וגנתא דעדן ועשבין וחיון ועופין ונונין ובני נשא לאשתמודעא בהון עלאין ואיך יתנהגון בהון עלאין ותתאין ואיך אשתמודען מעלאי ותתאי ולית דידע בך כלל ובר מנך לית יחודא בעלאי ותתאי ואנת אשתמודע עלת על כלא ואדון על כלא וכל ספירן כל חד אית ליה שם ידיע ובהון אתקריאו מלאכיא ואנת לית לך שם ידיע דאנת הוא ממלא כל שמהן ואנת הוא שלימו דכלהו וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כלהו שמהן כגופא בלא נשמתא: אנת חכים ולאו בחכמה ידיעא אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תוקפך וחילך לבני נשא ולאחזאה לון איך אתנהיג עלמא בדינא וברחמי דאינון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא דין איהו גבורה משפט עמודא דאמצעיתא צדק מלכותא קדישא מאזני צדק תרין סמכי קשוט הין צדק אות ברית כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי ולאו מכל אלין מדות כלל: ברוך יהוה לעולם אמן ואמן:
 קורבנות

 וידבר יהוה אל משה לאמר: ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה. ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם.

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם עלינו ותמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדנו כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 וידבר יהוה אל משה לאמר: צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עלה תמיד: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין: עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה:

 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב:

 אתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קים כאשר צוית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך:

 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה סמים. ולבנה זכה בד בבד יהיה: ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:

 תנו רבנן פטום הקטרת כיצד: שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה מנה לכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכפורים ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סממנין היו בה. ואלו הן: א הצרי ב והצפרן ג החלבנה ד והלבונה משקל שבעים שבעים מנה ה מור ו וקציעה ז שבלת נרד ח וכרכם משקל ששה עשר ששה עשר מנה ט הקשט שנים עשר י וקלופה שלשה יא וקנמון תשעה ברית כרשינה תשעה קבין יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כפת הירדן כל שהיא ואם נתן בה דבש פסלה ואם חסר אחד מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה למה היא באה כדי ליפות בה את הצפרן כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בו את הצפרן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 תניא רבי נתן אומר: כשהוא שוחק אומר: הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה לשליש ולרביע לא שמענו: אמר רבי יהודה זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: תניא בר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין: ועוד תני בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה:

(( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: (( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: (( [(ג"פ:) ])) יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות:
 אשרי

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד [א ]רוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: [ב ]כל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: [ג ]דול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: [ד ]ור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: [ה ]דר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: [ו ]עזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: [ז ]כר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: [ח ]נון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: [ט ]וב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: [י ]ודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: [כ ]בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: [ל ]הודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: [מ ]לכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: [ס ]ומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: [ע ]יני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: [פ ]ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: [צ ]דיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: [ק ]רוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: [ר ]צון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: [ש ]ומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: [ת ]הלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

(( [בתענית ציבור קוראים ויחל משה: ]))
 ' ' קריאה והפטרה לתענית צבור 
 שמונה עשרה למנחה ע"ש

 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים. )) מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים:)) ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 קדושה 
(( [בחזרת הש"ץ ] אומרים קדושה:))

((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך: וקרא זה אל זה ואמר:
 [קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו. ] לעמתם משבחים ואומרים:
 [ברוך כבוד יהוה ממקומו. ] ובדברי קדשך כתוב לאמר:
 [ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה. ])) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חננו מאתך חכמה בינה ודעת. ברוך אתה יהוה חונן הדעת:

 השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך. ברוך אתה יהוה הרוצה בתשובה:

 סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה. ברוך אתה יהוה חנון המרבה לסלח:

 ראה נא בענינו וריבה ריבנו. וגאלנו גאלה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה. ברוך אתה יהוה גואל ישראל:
 (( [בעשרה בטבת ] אומר כאן [שליח הציבור ] עננו:))
(( [עננו ] יהוה עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו היה נא קרוב לשועתנו יהי נא חסדך לנחמנו טרם נקרא אליך עננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יהוה העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה: ברוך אתה יהוה העונה לעמו ישראל בעת צרה:)) 
 רפאנו יהוה ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו רפואה שלמה לכל מכותינו 
 (( [הרוצה להתפלל בעד החולה יאמר כאן תחינה זו: ] יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שתשלח מהרה רפואה שלמה מן השמים. רפואת הנפש ורפואת הגוף לחולה (פב"פ) בתוך שאר חולי ישראל:)) 
כי אל רופא נאמן ורחמן אתה. ברוך אתה יהוה רופא חולי עמו ישראל:

 ברך עלינו יהוה אלהינו את השנה הזאת. ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן ((בקיץ:)) [ברכה ] ((בחורף:)) [טל ומטר לברכה ] על פני האדמה. ושבענו מטובה. וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים. ברוך אתה יהוה מברך השנים:

 תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו. ברוך אתה יהוה מקבץ נדחי עמו ישראל:

 השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה ומלך עלינו מהרה אתה יהוה לבדך בחסד וברחמים וצדקנו בצדק ובמשפט. ברוך אתה יהוה מלך אוהב צדקה ומשפט: ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך המשפט:)) :

 ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזידים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו. ברוך אתה יהוה שובר אויבים ומכניע זדים:

 על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל ועל פלטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך יהוה אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו. ברוך אתה יהוה משען ומבטח לצדיקים:

 ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכן בתוכה כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין ברוך אתה יהוה בונה ירושלים:

 את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. כי לישועתך קוינו כל היום. (ומצפים לך לישועה). ברוך אתה יהוה מצמיח קרן ישועה:

 אב הרחמן שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. חננו ועננו ושמע תפלתנו.
 
((בעשרה בטבת אומרים כאן עננו לפני שומע תפילה:
 [עננו ] יהוה עננו ביום צום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשעינו ואל תסתר פניך ממנו ואל תתעלם מתחינתנו היה נא קרוב לשועתנו יהי נא חסדך לנחמנו טרם נקרא אליך עננו כדבר שנאמר: והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע: כי אתה יהוה העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה: ברוך אתה יהוה העונה לעמו ישראל בעת צרה:

בברכת שמע קולינו קודם שמסיים כי אתה שומע יתוודה בהכנעה ובשברון לב ויאמר:))
(( [אנא ] יהוה חטאתי. עויתי. ופשעתי לפניך. מיום היותי על האדמה עד היום הזה (ובפרט בחטא פלוני): אנא יהוה. עשה למען שמך הגדול. ותכפר לי על חטאי ועוני ופשעי. שחטאתי. ושעויתי. ושפשעתי לפניך. מנעורי עד היום הזה. ותמלא כל השמות שפגמתי בשמך הגדול:

תפילה שיתפלל על מזונו קודם כי אתה שומע:))
(( [אתה ] הוא יהוה האלהים. הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כנים. הטריפני לחם חקי. והמצא לי ולכל בני ביתי מזונותי קודם שאצטרך להם. בנחת ולא בצער. בהתר ולא באסור. בכבוד ולא בבזיון. לחיים ולשלום. משפע ברכה והצלחה. משפע ברכה עליונה. כדי שאוכל לעשות רצונך. ולעסוק בתורתך. ולקים מצותיך. ואל תצריכני לידי מתנת בשר ודם. ויקים בי מקרא שכתוב. פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון:

תפילה נגד עצירת הגשמים בארץ ישראל :))
(( [ועננו ] בורא עולם במדת הרחמים בוחר בעמו ישראל להודיע גדלו והדרת כבודו שומע תפילה תן טל ומטר על פני האדמה ותשביע את העולם כלו מטובך ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנת ידך שמור והצל שנה זו מכל דבר רע ומכל מיני משחית ומכל מיני פרעניות ועשה לה תקוה ואחרית שלום חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתנו ופרותינו וברכנו בגשמי ברכה ונדבה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות והסר ממנו דבר וחרב ורעב וחיה רעה ושבי ובזה ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעות וקשות וגזור עלינו גזרות טובות מלפניך ויגלו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו:))
 
 כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים ברוך אתה יהוה שומע תפלה.

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובערב שבת חול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בחוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בחוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בחנוכה ופורים)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. )) ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי:))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((קדיש שלם:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן: [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((מראש חדש אלול עד אחר הושענא רבה מוסיפים מזמור זה:))
 [לדוד ] יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד: בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני: ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה: שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני: לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש: אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי: כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני: הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי: אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס: לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים: קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))
 קבלת שבת

 [לכו נרננה ] ליהוה נריעה לצור ישענו: נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו: כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים: אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו: אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו: באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו: כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו: אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר: אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי: ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי: אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי:

 [שירו ליהוה ] שיר חדש שירו ליהוה כל הארץ: שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו: ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו: כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על כל אלהים: כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה: הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו: הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו: השתחוו ליהוה בהדרת קדש חילו מפניו כל הארץ: אמרו בגוים יהוה מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עמים במישרים: ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו: יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער: לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו:

 [יהוה מלך ] תגל הארץ ישמחו איים רבים: ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו: אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו: האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ: הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ: הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו: יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים: שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך יהוה: כי אתה יהוה עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלהים: אהבי יהוה שנאו רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם: אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה: שמחו צדיקים ביהוה והודו לזכר קדשו:

 [מזמור שירו ליהוה ] שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו: הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו: זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו: הריעו ליהוה כל הארץ פצחו ורננו וזמרו: זמרו ליהוה בכנור בכנור וקול זמרה: בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה: ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה: נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו: לפני יהוה כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים במישרים:

 [יהוה מלך ] ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ: יהוה בציון גדול ורם הוא על כל העמים: יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא: ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים אל יהוה והוא יענם: בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדתיו וחק נתן למו: יהוה אלהינו אתה עניתם אל נשא היית להם ונקם על עלילותם: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו:

 [מזמור לתודה ] הריעו ליהוה כל הארץ: עבדו את יהוה בשמחה באו לפניו ברננה: דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו (ולא) ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו: באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו: כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו:

 מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש: קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים: קול יהוה בכח קול יהוה בהדר: קול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון: וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים: קול יהוה חצב להבות אש: קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש: קול יהוה יחולל אילות ויחשף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד: יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם: יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:

 
 [אנא ] בכח גדולת ימינך תתיר צרורה: ((אב"ג ית"ץ))
קבל רנת עמך. שגבנו טהרנו נורא: ((קר"ע שט"ן))
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם: ((נג"ד יכ"ש))
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם: ((בט"ר צת"ג))
חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך: ((חק"ב טנ"ע))
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך: ((יג"ל פז"ק))
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות: ((שק"ו צי"ת))
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: 

 לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה : 

 שמור וזכור בדבור אחד השמיענו אל המיחד יהוה אחד ושמו אחד לשם ולתפארת ולתהלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה מראש מקדם נסוכה סוף מעשה במחשבה תחלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 מקדש מלך עיר מלוכה קומי צאי מתוך ההפכה רב לך שבת בעמק הבכא והוא יחמול עליך חמלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך עמי על יד בן ישי בית הלחמי קרבה אל נפשי גאלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי עורי עורי שיר דברי כבוד יהוה עליך נגלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 לא תבושי ולא תכלמי מה תשתוחחי ומה תהמי בך יחסו עניי עמי ונבנתה עיר על תלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 והיו למשסה שוסיך ורחקו כל מבלעיך ישיש עליך אלהיך כמשוש חתן על כלה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 ימין ושמאל תפרוצי ואת יהוה תעריצי על יד איש בן פרצי ונשמחה ונגילה:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 באי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ברנה ובצהלה תוך אמוני עם סגלה: באי כלה באי כלה תוך אמוני עם סגלה: [באי כלה שבת מלכתא ]:
 ((לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה:)) 

 מזמור שיר ליום השבת: טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון: להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור: כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן: מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך: איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת: בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד: ואתה מרום לעלם יהוה: כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און: ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן: ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה: שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו: להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עולתה בו:

 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים: מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה: עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים:

((קדיש יתום:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 תפילת ערבית של שבת
((כשחל שבת ביום טוב או במוצאי יום טוב או בחוה"מ אין אומרים כגונא רק מיד "ברכו":))
 [כגונא ] דאנון מתיחדין לעלא באחד. אוף הכי איהי אתיחדת לתתא ברזא דאחד למהוי עמהון לעלא חד לקבל חד. קודשא בריך הוא אחד. לעלא לא יתיב על כורסיא דיקריה עד דאתעבידת איהי ברזא דאחד. כגונא דיליה למהוי אחד באחד. והא אוקימנא רזא דיהוה אחד ושמו אחד:

 [רזא ] דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד. למשרי עלה רזא דאחד. צלותא דמעלי שבתא דהא אתאחדת כורסיא יקירא קדישא ברזא דאחד. ואתתקנת למשרי עלה מלכא קדישא עלאה. כד עיל שבתא איהי אתיחדת ואתפרשת מסטרא אחרא. וכל דינין מתעברין מנה ואיהי אשתארת ביחודא דנהירו קדישא. ואתעטרת בכמה עטרין לגבי מלכא קדישא. וכל שולטני רוגזין ומארי דדינא כלהו ערקין ואתעברו מנה. ולית שולטנא אחרא בכלהו עלמין (בר מנה). ואנפהא נהירין בנהירו עלאה ואתעטרת לתתא בעמא קדישא. וכלהון מתעטרין בנשמתין חדתין כדין שירותא דצלותא. לברכא לה בחדוה בנהירו דאנפין. ולומר:
 ((ביחיד יאמר זה בסיום כגונא אחרי בנהירו דאנפין:))
(( [ולומר ברכו את יהוה המבורך. את דיקא דא שבת דמעלי שבתא: ברוך יהוה המבורך. דא אפיקו דברכאן ממקורא דחיי ואתר דנפיק מניה כל שקיו לאשקאה לכלא ובגין דאיהו מקורא ברזא דאת קימא קרינן ליה המבורך איהו מבועא דבירא וכיון דמטאן התם הא כלהו לעולם ועד. ודא איהו ברוך יהוה המבורך לעולם ועד: ])) 

(( [חזן: ])) ברכו את יהוה המברך:

(( [קהל וחזן: ])) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:
 ק"ש וברכותיה

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו. בורא יומם ולילה גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור ומעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה. יהוה צבאות שמו. אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד: ברוך אתה יהוה המעריב ערבים:

 אהבה רבה ((אהבת עולם)) בית ישראל עמך אהבת תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת. על כן יהוה אלהינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצותיך לעולם ועד כי הם חיינו וארך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. ואהבתך אל תסור ממנו לעולמים ברוך אתה יהוה אוהב עמו ישראל:

 ((( (יחיד אומר: אל מלך נאמן: ) ))) 

 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 

((בלחש:)) ((ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:)) 

 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:

 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם. ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ:

 ויאמר יהוה אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם : אמת

((וחוזר החזן:)) יהוה אלהיכם אמת:

 ואמונה כל זאת וקים עלינו כי הוא יהוה אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו הפודנו מיד מלכים מלכנו הגאלנו מכף כל העריצים האל הנפרע לנו מצרינו המשלם גמול לכל אויבי נפשנו העושה גדולות עד אין חקר. (נסים) ונפלאות עד אין מספר: השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו המדריכנו על במות אויבינו וירם קרננו על כל שונאינו העשה לנו נסים ונקמה בפרעה אותות ומופתים באדמת בני חם. המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוצא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם המעביר בניו בין גזרי ים סוף ואת רודפיהם ואת שונאיהם בתהומות טבע. וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קבלו עליהם. משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם.

 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא: מלכותך ראו בניך בוקע ים לפני משה זה אלי ענו ואמרו:

 יהוה ימלך לעולם ועד: 

 ונאמר: כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו: ברוך אתה יהוה גאל ישראל:

 השכיבנו יהוה אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום ופרש עלינו סכת שלומך ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך והגן בעדנו והסר מעלינו אויב דבר וחרב ורעב ויגון והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו כי אל מלך חנון ורחום אתה. ושמר צאתנו ובואנו לחיים טובים ולשלום מעתה ועד עולם. ברוך אתה יהוה שומר את עמו ישראל לעד.

(( [לשבת: ]))
 [ושמרו ] בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש:

(( [לשלש רגלים: ]))
 [וידבר ] משה את מועדי יהוה אל בני ישראל:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))
 תפילת מעין שבע

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

((בשבת שובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים.)) 

 מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.
((בשבת שובה:)) ((מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים )) 
 ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בשבת שובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים וכן כתוב בתורתך:

 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

 ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי כלם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית.

 אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו קדשנו במצותיך שים חלקנו בתורתך שבענו מטובך שמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יהוה אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה יהוה מקדש השבת:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בשבת ראש חודש ובשבת חול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בשבת ראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בשבת חוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בשבת חוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 על הניסים (( [((בחנוכה ופורים המשולש)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים המשולש)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. )) ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:
 
 ויכולו

 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

((קהל וחזן:)) ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל [((בשבת שובה:)) [המלך הקדוש שאין כמוהו המניח לעמו ביום שבת קדשו כי בם רצה להניח להם. לפניו נעבד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך שביעי ומניח בקדשה לעם מדשני ענג זכר למעשה בראשית:

((חזן:)) אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו יהוה אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה יהוה מקדש השבת:

((קדיש שלם:))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני: נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני: תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

((חזן:)) ברכו את יהוה המברך: 
((קו"ח:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:

 ' ' מפסח עד שבועות סופרים כאן ספירת העומר 
 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 סדר ליל שבת

 ברכת הבנים

((מנהג ישראל לברך את הילדים בלילי שבת כשבאים מבית הכנסת:))
 ((לזכר:))
 [ישמך אלהים כאפרים וכמנשה: ]
 [((יברכך יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:)) ]

((לנקבה:))
 [ישמך אלהים כשרה רבקה רחל ולאה: ]
 [((יברכך יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:)) ] 

((כשיבא מבית הכנסת לביתו יאמר זה:)) (( [(ג"פ:) ])) [שבת שלום ומברך ]
 שלום עליכם

 שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: (( [(ג"פ:) ]))

 בואכם לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: (( [(ג"פ:) ]))

 ברכונו לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: (( [(ג"פ:) ]))

 צאתכם לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא: (( [(ג"פ:) ]))

 כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

 [רבון ] כל העולמים אדון כל הנשמות אדון השלום. מלך אביר. מלך ברוך. מלך גדול. מלך דובר שלום. מלך הדור. מלך ותיק. מלך זך. מלך חי העולמים. מלך טוב ומטיב. מלך יחיד ומיוחד. מלך כביר. מלך לובש רחמים. מלך מלכי המלכים. מלך נשגב. מלך סומך נופלים. מלך עשה מעשה בראשית. מלך פודה ומציל. מלך צח ואדום. מלך קדוש. מלך רם ונשא. מלך שומע תפלה. מלך תמים דרכו:

 [מודה ] אני לפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי ועם כל בריותיך בני בריתי. וברוכים הם מלאכיך הקדושים והטהורים שעשים רצונך. אדון השלום מלך שהשלום שלו ברכני בשלום. ותפקוד אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום: מלך עליון על כל צבא מרום. יוצרנו יוצר בראשית. אחלה פניך המאירים שתזכה אותי ואת כל בני ביתי למצא חן ושכל טוב בעיניך ובעיני כל בני אדם וחוה ובעיני כל רואינו לעבודתך. וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה ומתוך עשר וכבוד ומתוך מעוט עונות. והסר ממני ומכל בני ביתי ומכל עמך בית ישראל כל מיני חולי וכל מיני מדוה וכל מיני דלות ועניות ואביונות. ותן בנו יצר טוב לעבדך באמת וביראה ובאהבה. ונהיה מכבדים בעיניך ובעיני כל רואינו. כי אתה הוא מלך הכבוד כי לך נאה כי לך יאה: אנא מלך מלכי המלכים צוה למלאכיך מלאכי השרת משרתי עליון שיפקדוני ברחמים ויברכוני בבואם לביתי ביום קדשנו. כי הדלקתי נרותי והצעתי מטתי והחלפתי שמלותי לכבוד יום השבת. ובאתי לביתך להפיל תחנתי לפניך שתעביר אנחתי. ואעיד אשר בראת בששה ימים כל היצור ואשנה. ואשלש עוד להעיד על כוסי בתוך שמחתי. כאשר צויתני לזכרו ולהתענג ביתר נשמתי אשר נתת בי: בו אשבות כאשר צויתני לשרתך וכן אגיד גדלתך ברנה. ושויתי יהוה לקראתי שתרחמני עוד בגלותי לגאלני. ולעורר לבי לאהבתך. ואז אשמור פקודיך וחקיך בלי עצב ואתפלל כדת כראוי וכנכון: מלאכי השלום בואכם לשלום. ברכוני לשלום ואמרו ברוך לשלחני הערוך. וצאתכם לשלום מעתה ועד עולם אמן סלה:
 אשת חיל

 אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה: ב טח בה לב בעלה ושלל לא יחסר: ג מלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה: ד רשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה: ה יתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה: ו תקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה: ז ממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם: ח גרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה: ט עמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה: י דיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך: כ פה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון: ל א תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים: מ רבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה: נ ודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ: ס דין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני: ע ז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון: פ יה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה: צ ופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל: ק מו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה: ר בות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה: ש קר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל: ת נו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:
 אתקינו סעודתא

 [אתקינו סעדתא ] דמהימנותא שלימתא חדותא דמלכא קדישא: אתקינו סעדתא דמלכא דא היא סעדתא דחקל תפוחין קדישין (וזעיר אנפין ועתיקא קדישא אתין לסעדא בהדיה):

((כל אדם יאמר זה המאמר מהזוהר המסוגל לנשמה המדבר מכבוד סעודה זו:))
 [זכור ] את יום השבת לקדשו. רבי יצחק פתח ואמר כתיב ויברך אלהים את יום השביעי וכתיב במן ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו. וכיון דלא משתכח בה מזוני מה ברכתא אשתכח בה אלא הכי תאנא כל ברכאן דלעלא ותתא ביומא שביעאה תלין ותאנא אמאי לא אשתכח מנא ביומא שביעאה משום דההוא יומא מתברכאן מנה כל שתא יומין עלאין וכל חד וחד יהיב מזונא לתתא כל חד ביומוי מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה. בגין כך מאן דאיהו בדרגא דמהימנותא בעי לסדרא פתורא. ולאתקנא סעודתא בליליא דשבתא בגין דיתברך פתורה כל אינון שתא יומין דהא בההוא זמנא אזדמן ברכה לאתברכא כל שתא יומין דשבתא וברכתא לא אשתכח בפתורא ריקניא ועל כך בעי לסדרא פתורה בליליא דשבתא בנהמא ובמזוני. רבי יצחק אמר אפילו ביומא דשבתא נמי. רבי יהודה אמר בעי לאתענגא בהאי יומא ולמיכל תלת סעודתי בשבתא בגין דישתכח שבעה וענוגא בהאי יומא בעלמא: רבי אבא אמר לאזדוגא באינון יומין דלעילא דמתברכאן מהאי יומא והאי יומא מליא רישיה דזער אנפין מטלא דנחית מעתיקא קדישא סתימא דכלא ואטיל לחקלא דתפוחין קדישין תלת זמני מכד עיל שבתא בגין דיתברכון כלהון כחדא. ועל דא בעי בר נש לאתענגא תלת זמנין אלין דהא בהא תליא מהימנותא דלעלא בעתיקא קדישא ובזעיר אנפין ובחקלא דתפוחין ובעי בר נש לאתענגא בהו ולמחדי בהו. ומאן דגרע סעודתא מניהו אתחזי פגימותא לעלא ועונשה דההוא בר נש סגי. בגיני כך בעי לסדרא פתורה תלת זמני מכד עיל שבתא ולא ישתכח פתורה ריקניא ותשרי ברכתא עלה כל שאר יומא דשבתא ובהאי מלה אחזי ותלי מהימנותא לעלא: רבי שמעון אמר האי מאן דאשלים תלת סעודתי בשבתא קלא נפיק ומכרזא עלה אז תתענג על יהוה. דא סעודתא חדא לקבל עתיקא קדישא דכל קדישין. והרכבתיך על במתי ארץ. דא סעודתא תנינא לקבל חקלא דתפוחין קדישין. והאכלתיך נחלת יעקב אביך. דא היא שלימו דאשתלים בזעיר אנפין לקבלה בעי לאשלמא סעודתה ובעי לאתענגא בכלהו סעודתי ולמחדי בכל חד וחד מניהו משום דאיהו מהימנותא בכלהו שלימתא. ובגין כך שבתא אתיקר מכל שאר זמנין וחגין משום דכלא בה אשתכח ולא אשתכח הכי בכלהו זמנין וחגין. אמר רבי חיא בגין כך משום דאשתכח כלא בה אדכר תלת זמנין דכתיב ויכל אלהים ביום השביעי וישבות ביום השביעי ויברך אלהים את יום השביעי. רבי אבא (נ"א: רב המנונא סבא) כד הוה יתיב בסעודתא דשבתא הוי חדי בכל חד וחד והוה אמר דא היא סעודתא קדישא דעתיקא קדישא סתימא דכלא. בסעודתא אחרא הוה אמר דא היא סעודתא דקודשא בריך הוא וכן בכלהו סעודתי והוה חדי בכל חד וחד. כד הוה אשלים סעודתי אמר אשלימו סעודתי דמהימנותא. רבי שמעון הוה אמר הכי. אתקינו סעודתא דמהימנותא. אתקינו סעודתא דמלכא. כד הוה יתיב בה. הוו מכרזי עלה אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך. אמר רבי אלעזר לאבוהי. אלין סעודתי היך מתתקנן. אמר לה ליליא דשבתא כתיב בה והרכבתיך על במתי ארץ. בה בליליא מתברכא מטרוניתא וכלהו חקל תפוחין ומתברכא פתורה דבר נש ונשמתא אתוספת וההיא ליליא חדוה דמטרוניתא הוי ובעי בר נש למחדי בחדותא למיכל סעודתא דמטרוניתא:
 
((פיוט משובח מהאר"י ז"ל ושמא דמריה עליה אני יצחק לוריא בן שלמה (והשי"ן כפול). ))
 אתקינו סעודתא דמהימנותא שלמתא חדותא דמלכא קדישא: אתקינו סעודתא דמלכא. דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין וזער אנפין ועתיקא קדישא. אתין לסעדא בהדה:

 [א ]זמר בשבחין. למיעל גו פתחין. דבחקל תפוחין. דאנון קדישין:

 [נ ]זמין לה השתא. בפתורא חדתא. ובמנרתא טבתא. דנהרא על רישין:

 [י ]מינא ושמאלא. ובניהו כלה. בקשוטין אזלא. ומאנין ולבושין:

 [י ]חבק לה בעלה. וביסודא דילה. דעביד ניחא לה. יהא כתיש כתישין:

 [צ ]וחין אף עקתין. בטלין ושביתין. ברם אנפין חדתין. ורוחין עם נפשין:

 [ח ]דו סגי ייתי. ועל חדא תרתי. נהורא לה ימטי. וברכאן דנפישין:

 [ק ]ריבו שושבינין. עבידו תקונין. לאפשא זינין. ונונין עם רחשין:

 [ל ]מעבד נשמתין. ורוחין חדתין. בתרתין ותלתין. ובתלתא שבשין:

 [ו ]עטורין שבעין לה. ומלכא דלעלא. דיתעטר כלא. בקדיש קדישין:

 [ר ]שימין וסתימין. בגו כל עלמין. ברם עתיק יומין. הלא בטיש בטישין:

 [י ]הא רעוא קמיה. דישרי על עמיה. דיתענג לשמיה. במתיקין ודובשין:

 [א ]סדר לדרומא. מנרתא דסתימא. ושלחן עם נהמא. בצפונא ארשין:

 [ב ]חמרא גו כסא. ומדאני אסא. לארוס וארוסה. להתקפא חלשין:

 [נ ]עטר להון כתרין. במלין יקירין. בשבעין עטורין. דעל גבי חמשין:

 [ש ]כינתא תתעטר. בשית נהמי לסטר. בווין תתקטר. וזינין דכנישין:

 [ש ]ביתין ושביקין. מסאבין דרחיקין. חבילין דמעיקין. וכל זיני חרשין:
 
 [למבצע ] על רפתא. כזיתא וכביעתא. תרין יודין נקטא. סתימין ופרישין: משח זיתא דכיא. דטחנין רחיא. ונגדין נחליא. בגוה בלחישין: הלא נימא רזין. ומלין דגניזין. דליתהון מתחזין. טמירין וכבישין: אתעטרא כלה. ברזין דלעלא. בגו האי הלולא. דעירין קדישין:

 [ויהא ] רעוא מן קדם עתיקא קדישא דכל קדישין. טמירא דכל טמירין סתימא דכלא דיתמשך טלא עלאה מינה למליא רישיה דזעיר אנפין ולהטיל לחקל תפוחין קדישין בנהירו דאנפין ברעוא ובחדותא דכלא ויתמשך מן קדם עתיקא קדישא דכל קדישין טמירא דכל טמירין סתימא דכלא רעותא ורחמי חנא וחסדא בנהירו עלאה ברעותא וחדותא עלי ועל כל בני ביתי ועל כל הנלוים אלי ועל כל בני ישראל עמיה ויפרקיננא מכל עקתין בישין דייתון לעלמא ויזמין ויתיהב לנא מזונא ופרנסתא טבתא בלי צרה ועקתא ממזלא דכל מזונא ביה תליא וישזביננא מעינא בישא ומחרבא דמלאך המות ומדינה של גיהנם. ויתי לנא ולכל נפשתנא חנא וחסדא וחיי אריכי ומזוני רויחי ורחמי מן קדמיה אמן כן יהי רצון אמן ואמן:
 קידוש ליל שבת

(( [לשם ] יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו הריני מוכן ומזומן לקים מצות עשה לקדש על היין כדכתיב זכור ושמור זכרהו על היין: ויהי נועם אדני אלהינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו:))

((נותן עיניו בכוס ומסתכל על הנרות))
((בלחש:)) [ויהי ערב ויהי בקר ]
((יום)) הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו. כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

((סברי מרנן ורבנן ורבותי:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו. ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו. זכרון למעשה בראשית. ((כי הוא יום)) תחלה למקראי קדש זכר ליציאת מצרים. ((כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים)) ושבת קדשך באהבה וברצון הנחלתנו: ברוך אתה יהוה מקדש השבת:

((בשבת חוה"מ סוכות יאמר זה תיכף אחר קידוש:))
 [ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסכה:

 זמירות לליל שבת

((זה הזמר מיוסד מן חרוז שני והלאה ע"פ א"ב וכל חלק הרביעי מן כל חרוז לקוח מן פסוק אחד. ובחרוז הראשון מפני ענותנותו של המחבר חתם שמו בראשי תיבות שניות של ג' חלקי החרוז שהם מקדש שומר הרבה ר"ת משה:))
 [כל ] מקדש שביעי כראוי לו. כל שומר שבת כדת מחללו. שכרו הרבה מאד על פי פעלו. איש על מחנהו ואיש על דגלו: אוהבי יהוה המחכים בבנין אריאל. ביום השבת שישו ושמחו כמקבלי מתן נחליאל. גם שאו ידיכם קודש ואמרו לאל. ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל: דורשי יהוה זרע אברהם אוהבו. המאחרים לצאת מן השבת וממהרים לבא. שמחים לשמרו ולערב ערובו. זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו: זכרו תורת משה במצות שבת גרוסה. חרותה ליום השביעי ככלה בין רעותיה משבצה. טהורים יירשוה ויקדשוה במאמר כל אשר עשה. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה: יום קדוש הוא מבואו ועד צאתו. כל זרע יעקב יכבדוהו כדבר המלך ודתו. לנוח בו ולשמוח בתענוג אכול ושתו כל עדת ישראל יעשו אותו: משך חסדך לידעיך אל קנא ונוקם. נוטרי ליום השביעי זכור ושמור להקם. שמחם בבנין שלם באור פניך תבהיקם. ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: עזור לשובתים בשביעי בחריש ובקציר עולמים. פוסעים בו פסיעה קטנה. סועדים בו לברך שלש פעמים. צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים. יהוה אלהי ישראל אהבת תמים. יהוה אלהי ישראל תשועת עולמים:

 
((זה הזמר שם המחבר משה וחתם שמו בג' ראשי החרוזים הראשונים מנוחה שמי הוא:))
 [מנוחה ] ושמחה אור ליהודים יום שבתון יום מחמדים. שומריו וזוכריו המה מעידים. כי לששה כל ברואים ועומדים: שמי שמים ארץ וימים. כל צבא מרום גבוהים ורמים. תנין ואדם וחית ראמים. כי ביה יהוה צור עולמים: הוא אשר דבר לעם סגלתו. שמור לקדשו מבאו ועד צאתו. שבת קדש יום חמדתו. כי בו שבת אל מכל מלאכתו: במצות שבת אל יחליצך. קום קרא אליו יחיש לאמצך. נשמת כל חי וגם נעריצך. אכול בשמחה כי כבר רצך: במשנה לחם וקדוש רבה. ברוב מטעמים ורוח נדיבה. יזכו לרב טוב המתענגים בה. בביאת גואל לחיי העולם הבא:

 
((זה הזמר שם המחבר מנחם והסימן מתחיל מהחרוז השני מערב נחלת חפציך מעין:))
 מה ידידות מנוחתך. את שבת המלכה. בכן נרוץ לקראתך. בואי כלה נסוכה. לבוש בגדי חמודות. להדליק נר בברכה. ותכל כל העבודות. לא תעשו מלאכה: להתענג בתענוגים. ברבורים ושליו ודגים:

 [מ ]ערב מזמינים כל מיני מטעמים. מבעוד יום מוכנים. תרנגולים מפטמים. ולערוך בו כמה מינים שתות יינות מבשמים. ותפנוקי מעדנים. בכל שלש פעמים: ((להתענג))

 [נ ]חלת יעקב יירש. בלי מצרים נחלה. ויכבדוהו עשיר ורש. ותזכו לגאלה. יום שבת אם תשמרו. והייתם לי סגלה. ששת ימים תעבודו. ובשביעי נגילה: ((להתענג ))

 [ח ]פציך אסורים. וגם לחשוב חשבונות. הרהורים מתרים ולשדך הבנות. ותנוק ללמדו ספר. למנצח בנגינות. ולהגות באמרי שפר. בכל פנות ומחנות: ((להתענג ))

 [ה ]לוכך תהא בנחת. עונג קרא לשבת. והשנה משבחת. כדת נפש משיבת. בכן נפשי לך ערגה. ולנוח בחבת. כשושנים סוגה. בו ינוחו בן ובת: ((להתענג ))

 [מ ]עין עולם הבא. יום שבת מנוחה. כל המתענגים בה. יזכו לרוב שמחה. מחבלי משיח יצלו לרוחה. פדותינו תצמיח ונס יגון ואנחה: ((להתענג ))

 

((זה הזמר שם המחבר מרדכי בר יצחק חזק ושמו חתום בראשי החרוזים ))
 [מה ] יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים. את שבת משוש נוגים. לך בשר וגם דגים. נכונים מבעוד יום: מערב עד ערב לב חדים. בבא עתך עת דודים. גיל וששון ליהודים. למצוא פדיום: ואת עונג להתענג בממתקים. בתענוגות בני אדם. ויין כי יתאדם. ושאר משקים: ראה וקדש ביום קודש. עלי יין זכרהו. ואם אין עלי לחם בצע. בעין יפה לקדשו: שמרהו כהלכותיו מעבודות. מאבות ותולדות. שיר לאל תן להודות. זכר לקדשו: כל שומר יום שבת מחללו. מחוללו ימחול מעלו. ובא גואלו שמו שילה. יובל שי לו: דבר סימן טוב לך במן ואות דגל. סמבטיון המתגלגל. בכל יום נח כעם סגל. ישבתו וישקוטו: הטורחים ולא נחים עדי ששי. ותשלחם לחפשי. בגדי שש וגם משי. לכבדך יעטו: ויאמרו בואי כלה מה תאחרי. הן שלחן וגם נרך ערוכים. כי בא אורך. קומי אורי: כבוד יהוה עליך כאור זרח. בעת יצר בלי טורח. קצות מערב וגם מזרח. צפון וימין: עליונים ותחתונים במאמרו. עלי תבל שם אורו. וכחטוא יציר ליוצרו. בקשו להטמין: ואת חלית פני קונך ולא נטמן. יום אחד למוצאיו. ואז נגנז ליראיו. יין עסיס ומן: יהי לזכרך ולשמרך וינצל מכל רע. וישכון בצל עצי עדן. ושם אצל ישרים יותן: סעודותיו ושבתותיו אשר שלש כאיש ענו בדת פלש במקרא חד היום שלש רמז שלשתן: יעלה אם שלש אלה יעשה לה. מחבלים וגם צירים יצלו. בלי מצרים יירש נחלה: ברכות יעטה מורה בראשיתך. ויש תקוה לאחריתך. ושובו בנים בצאתך. להבדיל ישאו: כוס רויה להלל יה בשיר ורון. בקול נעים קרא בגרון. ללותך בנין אהרן. בשיר יקראו: כבוד מלכים וכל פלכים ללוותם. הפחות והסגנים. בשבחות וברננים. בכל עת צאתם: יצו חסדו קדוש יעקב ליל ויומם. ואז לויים על מקומם. ינצחו שיר אשר זמם. בכל מיני זמר: עלי עולה אשר כפולה ביום שבת. באהבת יום ברוב חבת. עם נצור כאישון בת עין נשמר: מי יפאר גודל פאר המלכה מנתה אפים. הליכתה אלפים אמה ארכה: חי זקוף מך. בקוראי שמך. שמע עליון. ואל תחרש לרש ואביון. וקבל ניב וגם הגיון. לבבו נשפל: מזון ארוחה ליום מנוחה. בעת יחסר. יחן בפת דג ובשר. ישב כשר בלי מחסור. לחמו נכפל: יום שביעי כמרועי. אזי קשבו. ברדת דגן שמים. בתת לחם יומים. איש תחתיו שבו:

 
((זה הזמר שם המחבר יהונתן חזק חתם שמו בראשי החרוזים יום הבשר ואם נשים תנו נפש חקותיה זה קולי:))
 [יום ] שבת קודש הוא. אשרי האיש שומרהו. ועל היין זכרהו. ואל ישים אל לבו. הכיס רק ואין בו. ישמח וירוה. ואם לוה. הצור יפרע את חובו: הבשר יין ודגים. ואל יחסר בתענוגים. ואם שלש אלה לפניו צגים. זה יהיה שכרו. אשר חפץ ביקרו. יוסף חצה דג. ומצא מרגליות בבשרו: ואם שלחן כדת ערוך. ומלאך אל יענה ברוך. זה יהיה זמן ארוך. ואויביו יהיו כדומן. ומלאך רע יענה אמן. בעל כרחו יספר שבחו. שמו יעלה כטוב שמן: נשים נרות תדליקנה. וחק נדות תחזיקנה. והחלות תסיקנה. יגן בעדן זכותן. יום בא עת לדתן. ואם לא עברו ונזהרו. אזי קרובה לדתן: תנו שבח ושירה. לאל אשר שבת ברא. ולנו בו נתן תורה. קרא למשה מתנה. בבית גנזי היא טמונה. לך יאתה וקח אותה. תנה לעדת מי מנה: נפש כי נאנחה. בא שבת בא מנוחה. גיל וששון ושמחה. ברכו וקדשו במן. מלרדת לעם לא אלמן. והשבת נפש משיבת. בפיסת בר אשר טמן: חקותיה במרה. נצטוו באזהרה. כהררים בשערה. תלוים הלכותיה. שומרי מצותיה. ינחלו ליום שכלו שבת בצבאותיה: זה האות אשר שם אל. בינו ובין בני ישראל. ובשביעי אשר הואל. סמבטיון הנהר. שבכל יום רץ ונמהר. יוכיח בו מנוח. תשיב למין אשר שואל: קולי קולות יחדלון. בעת שירי יגדלון. כי כטל הם יזלון. ואל ישיגו גבולי. באורח שיר נפל חבלי. התקוששו ואל תשמשו בנזר שיר שפרה לי: ((התקוששו ))

 
((זה הזמר חברו רבי ישראל הלוי נאגארה זצ"ל ושמו חתום בראשי החרוזים ))
 [י ]ה רבון עלם ועלמיא. אנת הוא מלכא מלך מלכיא. עובד גבורתך ותמהיא. שפר קדמך להחויא: ((יה רבון ))

 [ש ]בחין אסדר צפרא ורמשא. לך אלהא קדישא. די ברא כל נפשא. עירין קדישין ובני אנשא. חיות ברא ועופי שמיא: ((יה רבון ))

 [ר ]ברבין עובדך ותקיפין. מכיך רמיא וזקיף כפיפין. לו יחיה גבר שנין אלפין. לא יעול גבורתך בחושבניא: ((יה רבון ))

 [א ]להא די ליה יקר ורבותא. פרוק ית ענך מפום אריותא. ואפיק ית עמך מגו גלותא. עמך די בחרת מכל אמיא: ((יה רבון))

 [ל ]מקדשך תוב ולקדש קודשין. אתר די ביה יחדון רוחין ונפשין. ויזמרון לך שירין ורחשין. בירושלם קרתא דשופריא: ((יה רבון ))

 
((מחבר הזמר רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש) וחתם שמו בראש הבתים))
 [י ]ום זה לישראל אורה ושמחה שבת מנוחה:

 [צ ]וית פקודים במעמד הר סיני שבת ומועדים לשמר בכל שני לערך לפני משאת וארוחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [ח ]מדת הלבבות לאמה שבורה לנפשות נכאבות נשמה יתרה לנפש מצרה תסיר אנחה שבת מנוחה: ((יום זה ))

 [ק ]דשת ברכת אותו מכל ימים בששת כלית מלאכת עולמים בו מצאו עגומים השקט ובטחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [ל ]אסור מלאכה צויתנו נורא אזכה הוד מלוכה אם שבת אשמרה אקריב שי למורא מנחה מרקחה שבת מנוחה: ((יום זה ))

 [ו ]שיר אערך לך בנגון ונעימה מול תפארת גדלך נפשי לך כמהה לסגלה תמימה קים הבטחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [ר ]צה תפלתי כמו קרבן נחשון ויום מנוחתי ברנה ובששון חביב כבת אישון ברב הצלחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [י ]שעך קוינו יה אדיר אדירים בן דוד מלכנו שלח נא לעברים ויקרא לדרורים רוח והנחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [א ]נא עליון נורא הביטה עננו פדנו במהרה חננו חננו שמח נפשנו באור ושמחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [ח ]דש מקדשנו זכרה נחרבת טובך מושיענו תנה לנעצבת בשבת יושבת בזמר ושבחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [ז ]כור קדוש לנו בזכות יקרת היום שמר נא אותנו ביום זה ובכל יום דודי צח ואים תביא רוחה שבת מנוחה: ((יום זה))

 [ק ]ול רנה וישועה לישראל השמיעה בבא חזיון תשועה צור מצמיח ישועה אור שמשי הופיעה תמיד הזריחה שבת מנוחה: ((יום זה ))

 
((שם המחבר רבי אברהם בן עזרא ושמו חתום בראשי הבתים ))
 [צמאה נפשי לאלהים לאל חי. לבי ובשרי ירננו לאל חי: ]

 [א ]ל אחד בראני. ואמר חי אני. כי לא יראני. האדם וחי: ((לבי))

 [ב ]רא כל בחכמה. בעצה ובמזמה. מאד נעלמה. מעיני כל חי: ((לבי))

 [ר ]ם על כל כבודו. כל פה יחוה הודו. ברוך אשר בידו. נפש כל חי: ((לבי))

 [ה ]בדיל ניני תם. חקים להורותם. אשר יעשה אותם. האדם וחי: ((לבי))

 [מ ]י זה יצטדק. נמשל לאבק דק. אמת כי לא יצדק. לפניך כל חי: ((לבי))

 [ב ]לב יצר חשוב. כדמות חמת עכשוב. ואיככה ישוב. הבשר החי: ((לבי))

 [נ ]סוגים אם אבו. ומדרכם שבו. טרם ישכבו. בית מועד לכל חי: ((לבי))

 [ע ]ל כל אהודך. כל פה תיחדך. פותח את ידיך. ומשביע לכל חי: ((לבי))

 [ז ]כור אהבת קדומים. והחיה נרדמים. וקרב הימים. אשר בן ישי חי: ((לבי))

 [ר ]אה לגברת אמת. שפחה נואמת. לא כי בנך המת. ובני החי: ((לבי))

 [א ]קוד על אפי. ואפרוש לך כפי. עת אפתח פי. בנשמת כל חי: ((לבי))

((רבי מאיר שפירא מלובלין זי"ע הוסיף))
 [אזלת ידינו. ותש כוחינו. ובת קול תנחמינו. עוד אביכם חי: ((לבי)) ]

 
((השיר הזה נתייסד בחרוזיו נגד ברכת הזן וברכת הארץ וברכת ירושלים שהם דאורייתא וחרוז אחרון כנגד ברכת הכוס.))
 [צור ] משלו אכלנו. ברכו אמוני שבענו והותרנו כדבר יהוה:

הזן את עולמו. רוענו אבינו. אכלנו את לחמו. ויינו שתינו. על כן נודה לשמו. ונהללו בפינו. אמרנו וענינו. אין קדוש כיהוה: ((צור ))

בשיר וקול תודה נברך לאלהינו. על ארץ חמדה (טובה) שהנחיל לאבותינו. מזון וצדה השביע לנפשנו. חסדו גבר עלינו. ואמת יהוה: ((צור))

רחם בחסדך. על עמך צורנו. על ציון משכן כבודך. זבול בית תפארתנו. בן דוד עבדך יבא ויגאלנו. רוח אפינו. משיח יהוה: ((צור))

יבנה המקדש. עיר ציון תמלא. ושם נשיר שיר חדש. וברננה נעלה. הרחמן הנקדש. יתברך ויתעלה. על כוס יין מלא. כברכת יהוה: ((צור))

 
((זמר לשבת מהרב הקדוש רבינו ר' אהרן הגדול זצוק"ל מקארלין))
 [י ]ה אכסף נעם שבת המתאמת ומתאחדת בסגלתך. משך נעם יראתך לעם מבקשי רצונך. קדשם בקדשת השבת המתאחדת בתורתך. פתח להם נעם ורצון לפתוח שערי רצונך:

 [ה ]יה הוה שמור שומרי ומצפים שבת קדשך. כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשם תערג לקבל נעם שבת המתאחדת בשם קדשך. הצל מאחרי לפרש מן השבת לבלתי תהיה סגור מהם. ששה ימים המקבלים קדשה משבת קדשך. וטהר לבם באמת ובאמונה לעבדך:

 [ו ]יהיו רחמיך מתגוללים (על מדותיך. ויהיו רחמיך מתגוללים) על עם קדשך. להשקות צמאי חסדך מנהר היוצא מעדן. לעטר את ישראל בתפארת המפארים אותך (ביום שבת) על ידי שבת קדשך. כל ששה ימים להנחילם נחלת יעקב בחירך:

 [ה ]שבת נעם הנשמות. והשביעי ענג הרוחות. ועדן הנפשות. להתעדן באהבתך ויראתך. שבת קודש נפשי חולת אהבתך. שבת קודש נפשות ישראל בצל כנפיך יחסיון. ירוין מדשן ביתך:

 
 [לאל ] אשר שבת מכל המעשים. ביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו. תפארת עטה ליום המנוחה. ענג קרא ליום השבת. זה שיר שבח של יום השביעי שבו שבת אל מכל מלאכתו. ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת: טוב להודות ליהוה. ולזמר לשמך עליון: להגיד בבוקר חסדך. ואמונתך בלילות: עלי עשור ועלי נבל. עלי הגיון בכנור: כי שמחתני יהוה בפעלך. במעשי ידיך ארנן: מה גדלו מעשיך יהוה. מאד עמקו מחשבתיך: איש בער לא ידע. וכסיל לא יבין את זאת: בפרח רשעים כמו עשב. ויציצו כל פעלי און. להשמדם עדי עד: ואתה מרום לעולם יהוה: כי הנה איביך יהוה. כי הנה איביך יאבדו. יתפרדו כל פעלי און: ותרם כראים קרני. בלתי בשמן רענן: ותבט עיני בשורי. בקמים עלי מרעים תשמענה אזני: צדיק כתמר יפרח. כארז בלבנון ישגה: שתולים בבית יהוה. בחצרות אלהינו יפריחו: עוד ינובון בשיבה. דשנים ורעננים יהיו: להגיד כי ישר יהוה. צורי ולא עולתה בו:

 [לפיכך ] יפארו ויברכו לאל כל יצוריו. שבח יקר וגדלה וכבוד יתנו לאל מלך יוצר כל. המנחיל מנוחה לעמו ישראל בקדשתו ביום שבת קדש. שמך יהוה אלהינו יתקדש. וזכרך מלכנו יתפאר. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. תתברך מושיענו על כל שבח מעשה ידיך. ועל מאורי אור שיצרת המה יפארוך סלה:

 [רחם ] בחסדך. על עמך צורנו. על ציון משכן כבודך. זבול בית תפארתנו. בן דוד עבדך יבא ויגאלנו. רוח אפינו. משיח יהוה: יבנה המקדש. עיר ציון תמלא. ושם נשיר שיר חדש. וברננה נעלה. הרחמן הנקדש. יתברך ויתעלה:

 [כל ] ברואי מעלה ומטה. יעידון יגידון כלם כאחד. יהוה אחד ושמו אחד:

 
 [שלשים ] ושתים נתיבות שבילך. לכל מבין יסודם יספרו את גדלך. והם יכירו כי הכל שלך. ואתה האל המלך המיחד: ((יעידון))

 [לבבות ] בחשבם עולם בנוי. ימצאו כל יש בלתך שנוי. במספר במשקל הכל מנוי. כלם נתנו מרועה אחד: ((יעידון))

 [מראש ] ועד סוף יש לך סמן. צפון וים וקדם ותימן. שחק ותבל לך עד נאמן. מזה אחד ומזה אחד: ((יעידון))

 [הכל ] ממך נזבד זבוד. אתה תעמד והם יאבדו אבוד. לכן כל יציר יתן לך כבוד. כי מראש ועד סוף הלא אב אחד: ((יעידון))

 [מרומם ] על כל ברכה ותהלה. סבת כל סבה ועלת כל עלה. אין לו ראשית ולא אחרית ולא תכלה. שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ((יעידון))

 [שדי ] שוכן בשמי עליה. אשר לו הים ויבשה וציה. יוצר הרים ובורא כל בריה. בורא שמים וארץ ויעמדו כאחד: ((יעידון))

 [האל ] הבורא שחקים באמרו. גבורי כח עושי דברו. אומר לחרס ולא יהל אורו. עמו עוז המשל ופחד: ((יעידון))

 [אל ] נערץ בסוד קדושים. אופנים ואישים וחיות ותרשישים. כלם מעריצים ומקדישים. וקדשה לו משלשים כאחד: ((יעידון))

 [לאדיר ] ונאור נעלה ברוב חביון. אין לו שני ואין לו ראשון ולא דמיון. דר בשחק ואמונתו בצביון. כוכבי בוקר ברן יחד: ((יעידון))

 [שמו ] אחד ואין שני לנגדו. היה והוה ויהיה ואין עוד מלבדו. מלא כל הארץ כבודו. משוא פנים אין לפניו ולא מקח שחד: ((יעידון))

 [קדמון ] לכל נמצא וצופה כל נעלם. לא ישיב דך נכלם. אלהים חיים ומלך עולם. ומי ישיבנו והוא באחד: ((יעידון))

 [רם ] על כל רמים. ורוכב על עננים. מלך עליון וסולח לעונים. אלהי האלהים ואדוני האדונים. ועמך כלם כאחד: ((יעידון))

 [ככתוב ] בתורתך שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ונאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 
 [אודה לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר: ]

שימו לב אל הנשמה לשם שבו ואחלמה ואורה כאור החמה שבעתים כאור בקר:
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

מכסא כבוד חצבה. לגור בארץ ערבה. להצילה מלהבה. ולהאירה לפנות בקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

עורו נא כי בכל לילה. נשמתכם עולה למעלה. לתת דין וחשבון מפעלה. ליוצר ערב ובקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

ימצאה מטנפת. מעונות ותוספת. כמו שפחה נחרפת. תמיד בבוקר בבקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

ימצאה מקשטת. בטלית וטוטפת. כמו כלה מקשטת. תמיד בבוקר בבקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

הנאמן בפקדונו. יחזירנה לו כרצונו. איש לא גוע בעונו. ויהי ערב ויהי בקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

קומו כי זאת המנוחה. מידת רחמים מתוחה. איש לא גוע בעונו. ויהי ערב ויהי בקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

ושנה אל תאהבו. להקדיש לאל אהבו. הבו ליהוה הבו. כבוד והיה הבקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

סלה כמו ערמים. נפש בהמות נרדמים. יען למשטח חרמים. לסדר עולת הבקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

והחיו העניה. יחידה תמה ונקיה. ואשר נפשו לא חיה. איך יזכה לאור הבקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

נועם ה' לחזות. נזכה ובשנה הזאת. בשמחות תחת רגזות. בוקר תשמע קולי בקר.
 [אודה ] לאל לבב חוקר ברן יחד כוכבי בקר:

 
 [בר יוחאי ] ((סימן שמעון לביא))

 [בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך: ]

 [בר יוחאי ] שמן משחת קדש נמשחת ממדת הקדש נשאת ציץ נזר הקדש חבוש על ראשך פארך:

 [בר יוחאי ] מושב טוב ישבת יום נסת יום אשר ברחת במערת צורים שעמדת שם קנית הודך והדרך:

 [בר יוחאי ] עצי שטים עומדים למודי יהוה הם לומדים אור מפלא אור היקוד הם יוקדים הלא המה יורוך מוריך:

 [בר יוחאי ] ולשדה תפוחים עלית ללקוט בו מרקחים סוד תורה כציצים ופרחים נעשה אדם נאמר בעבורך:

 [בר יוחאי ] נאזרת בגבורה ובמלחמת אש דת השערה וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צרריך:

 [בר יוחאי ] למקום אבני שיש הגעת לפני אריה ליש גם גלת כותרת על עיש תשורי ומי ישורך:

 [בר יוחאי ] בקדש הקדשים קו ירוק מחדש חדשים שבע שבתות סוד חמשים קשרת קשרי שי"ן קשריך:

 [בר יוחאי ] יו"ד חכמה קדומה השקפת לכבודה פנימה שלשים ושתים נתיבות ראשית תרומה את כרוב ממשח זיו אורך:

 [בר יוחאי ] אור מופלא רום מעלה יראת מלהביט כי רב לה תעלומה ואין קורא לה נמת עין לא תשורך:

 [בר יוחאי ] אשרי יולדתך אשרי העם הם לומדיך ואשרי העומדים על סודך לבושי חשן תמיך ואוריך:

 [בר יוחאי נמשחת אשריך שמן ששון מחבריך: ]

 
 [ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי: ]

 [א ]יש אלהים קדוש הוא אשרי עין ראתהו לב חכם ישכיל פיהו אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ב ]רוך הוא מפי עליון קדוש הוא מהריון מאור גליל העליון אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ג ]בור ואיש מלחמה בדת תורה תמימה מלא מדע וחכמה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ד ]רש כל תעלומות בעז ותעצומות עלה מעלות רמות אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ה ]חבא בתוך מערה מפני הגזרה שם למד סתרי תורה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ו ]שם נברא מעין לו וחרוב למאכלו מה טוב חלקו וחבלו אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ז ]כר צדיק לברכה דין ריכא ובר ריכא זכה ורבים זכה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ח ]דש כמה הלכות הן במשנה ערוכות זה המרגיז ממלכות אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ט ]הר את עיר טבריה עשה אותה נקיה הודו לו מן שמיא אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [י ]דע כל הנסתרות דבריו עושים פרות בטל כמה גזרות אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [כ ]ל ימיו אשר חיה אות הקשת לא נהיה כי הוא אות עולם היה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ל ]כל ישראל האיר בסוד תורה הבהיר כאור החמה מזהיר אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [מ ]קום בחר בשמיא עם הנביא אחיה זה מבני עליה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [נ ]חמד מאד למעלה זכה ליקר וגדלה כתר עליון לו נגלה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ס ]יני סיני לו נקרא ארי שבחבורה ממנו תצא תורה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ע ]שה שבעים תקונים יקרים מפנינים בם תקן העליונים אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [פ ]תח פיהו בחכמה הוציא אור תעלומה תקן זהרי חמה אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [צ ]דיק יסוד עולם גלה מדרש הנעלם יכול לפטור העולם אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ק ]ולו זמר עריצים והכרית את כל הקוצים והציל הלחוצים אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ר ]אה פניו מאירים בשבתו עם חברים עת גלה סוד נסתרים אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ש ]לום רב על משכבו מה טוב חלקו וטובו דובר אמת בלבבו אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 [ת ]ורתו מגן לנו היא מאירת עינינו הוא ימליץ טוב בעדנו אדוננו בר יוחאי:

 [((ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי ואמרתם כה לחי רבי שמעון צדיקאי:)) ]

 

 אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי: ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:

 אב הרחמן שמע קולנו בהלולא דבר יוחאי אתה הוא מושיענו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 במהרה יבוא ויגל לבנו בהלולא דבר יוחאי בן דוד יבוא ויגאלנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 גלה כבוד מלכותך עלינו בהלולא דבר יוחאי גאלה שלמה תגאלנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 דעה והשכל תבוננו בהלולא דבר יוחאי דור ישרים תברכנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 השב שכינתך לציון עירנו בהלולא דבר יוחאי היום תשמע שועתנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 ותערב לפניך תפלתנו בהלולא דבר יוחאי ולציון בשובו יחזו עינינו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 זכות אבות יגן עלינו בהלולא דבר יוחאי זה ה' קוינו ויושיענו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 חוס ורחם נא עלינו בהלולא דבר יוחאי חמול עלינו ועל עוללינו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 טוב ומטיב הדרש לנו בהלולא דבר יוחאי טובך וחסדך עלינו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 ידבר עמים תחתינו בהלולא דבר יוחאי יהי ה' אלקינו עמנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 כתר הלומים לראשנו בהלולא דבר יוחאי כבוד והדר תעטרנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 לשם ולתהלה תתננו בהלולא דבר יוחאי לחם חקנו הטריפנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 מלך רחמן רחם עלינו בהלולא דבר יוחאי מברכתך מלא ידינו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 נאור ואדיר אל תשכחנו בהלולא דבר יוחאי נהלנו לציון גורלנו בזכות אדוננו בר יוחאי.
 [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 סוף וקץ לכל צרותינו בהלולא דבר יוחאי סלח נא לעוננו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 עת רצון היום לנו בהלולא דבר יוחאי עזרנו אלקי ישענו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 פתח לנו שערי רחמים לתפלתנו בהלולא דבר יוחאי פרנסה ברוח תפרנסנו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 צמיחת קרן לגואלנו בהלולא דבר יוחאי צדקה וחסד עשה עמנו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 קרע רוע גזר דיננו בהלולא דבר יוחאי קומם קהל עדתנו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 רצוננו לראות מלכנו בהלולא דבר יוחאי רפואה שלמה תרפאנו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 שכון כמאז באהלינו בהלולא דבר יוחאי שובה ה' את שבותנו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 תעלנו בשמחה לארצנו בהלולא דבר יוחאי תבנה לנו מקדשנו בזכות אדוננו בר יוחאי. [((אשרנו מה טוב חלקנו בהלולא דבר יוחאי ומה נעים גורלנו בהלולא דבר יוחאי:)) ]

 ' ' 
 שחרית של שבת

((מתפללים כמו שחרית של חול עד הודו וממשיכים מכאן))
 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו: שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו: התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה: דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד: זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו: זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו: הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו: זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור: אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק: ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם: לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם: בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה: ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר: לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים: אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו: שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו: ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו: כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים: כי כל אלהי העמים אלילים ((כאן צריך להפסיק מעט)) ויהוה שמים עשה: הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו: הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש: חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט: ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך: ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו: אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ: הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני: זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים: נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים: אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא: כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו: יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך: הראנו יהוה חסדך וישעך תתן לנו: קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך: אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה ליהוה כי גמל עלי:

 מזמור שיר חנכת הבית לדוד: ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי: יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני: יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור: זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו: כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה: ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם: יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל: אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן: מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך: שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי: הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך:

((עומדים ואומרים:))
 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: 
 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: 

 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: כל הנשמה תהלל יה הללויה:

 למנצח מזמור לדוד : השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע: יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת: אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם: בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם: והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח: מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו: תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי: פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים: יראת יהוה טהורה עומדת לעד משפטי יהוה אמת צדקו יחדו: הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים: גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב: שגיאות מי יבין מנסתרות נקני: גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה: הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו: שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה: כי ישר דבר יהוה וכל מעשהו באמונה: אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ: בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם: כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות: ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל: כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד: יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים: עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר: אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו: משמים הביט יהוה ראה את כל בני האדם: ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ: היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם: אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח: שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט: הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו: להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב: נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא: כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו: יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך:

 לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך: אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי: ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו: גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו: דרשתי את יהוה וענני ומכל מגורותי הצילני: הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו: זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו: חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם: טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו: יראו את יהוה קדשיו כי אין מחסור ליראיו: כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב: לכו בנים שמעו לי יראת יהוה אלמדכם: מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב: נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה: סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו: עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם: פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם: צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם: קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע: רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה: שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה: תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו: פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל החסים בו:

 תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר: בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל: תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה: זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף: בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש: כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו: (שת) שתה עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך: כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה: ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה: מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך: למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה: שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך: שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו: שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה: יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם: ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

 ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן: אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו: כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים: יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש: רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה: כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך: לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך: על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין: כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:

 מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו: הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו: זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו: הריעו ליהוה כל הארץ פצחו ורננו וזמרו: זמרו ליהוה בכנור בכנור וקול זמרה: בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה: ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה: נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו: לפני יהוה כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים במישרים:

 שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

 שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך: עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם: ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו: ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם יהוה: כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד: שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך: יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך:

 שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים: הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו: חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז: רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים:

 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל: לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם: אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו: אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו: אזי עבר על נפשנו המים הזידונים: ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם: נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו: עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ:

 הללויה הללו את שם יהוה הללו עבדי יהוה: שעמדים בבית יהוה בחצרות בית אלהינו: הללויה כי טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים: כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו: כי אני ידעתי כי גדול יהוה ואדנינו מכל אלהים: כל אשר חפץ יהוה עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות: מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו: שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה: שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו: שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים: לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען: ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו: יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר: כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם: עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם: פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו: אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם: כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם: בית ישראל ברכו את יהוה בית אהרן ברכו את יהוה: בית הלוי ברכו את יהוה יראי יהוה ברכו את יהוה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה:

 הודו ליהוה כי טוב - כי לעולם חסדו:
הודו לאלהי האלהים - כי לעולם חסדו:
הודו לאדני האדנים - כי לעלם חסדו:
לעשה נפלאות גדלות לבדו - כי לעולם חסדו:
לעשה השמים בתבונה - כי לעולם חסדו:
לרקע הארץ על המים - כי לעולם חסדו:
לעשה אורים גדלים - כי לעולם חסדו:
את השמש לממשלת ביום - כי לעולם חסדו:
את הירח וכוכבים לממשלות בלילה - כי לעולם חסדו:
למכה מצרים בבכוריהם - כי לעולם חסדו:
ויוצא ישראל מתוכם - כי לעולם חסדו:
ביד חזקה ובזרוע נטויה - כי לעולם חסדו:
לגזר ים סוף לגזרים - כי לעולם חסדו:
והעביר ישראל בתוכו - כי לעולם חסדו:
ונער פרעה וחילו בים סוף - כי לעולם חסדו:
למוליך עמו במדבר - כי לעולם חסדו:
למכה מלכים גדלים - כי לעולם חסדו:
ויהרג מלכים אדירים - כי לעולם חסדו:
לסיחון מלך האמרי - כי לעולם חסדו:
ולעוג מלך הבשן - כי לעולם חסדו:
ונתן ארצם לנחלה - כי לעולם חסדו:
נחלה לישראל עבדו - כי לעולם חסדו:
שבשפלנו זכר לנו - כי לעולם חסדו:
ויפרקנו מצרינו - כי לעולם חסדו:
נתן לחם לכל בשר - כי לעולם חסדו:
הודו לאל השמים - כי לעולם חסדו:

 ה אדֽרת והאמונה לחי עולמים.
 ה בינה והברכה לחי עולמים.
 ה גאוה והגדלה לחי עולמים.
 ה דעה והדבור לחי עולמים.
 ה הוד וההדר לחי עולמים.
 ה וֽעד והותיקות לחי עולמים.
 ה זך והזֽהר לחי עולמים.
 ה חֽיל והחֽסן לחי עולמים.
 ה טֽכס והטֽהר לחי עולמים.
 ה יחוד והיראה לחי עולמים.
 ה כֽתר והכבוד לחי עולמים.
 ה לֽקח והלבוב לחי עולמים.
 ה מלוכה והממשלה לחי עולמים.
 ה נוי והנֽצח לחי עולמים.
 ה סגוי והשֽגב לחי עולמים.
 ה עז והענוה לחי עולמים.
 ה פדות והפאר לחי עולמים.
 ה צבי והצֽדק לחי עולמים.
 ה קריאה והקדשה לחי עולמים.
 ה רן והרוממות לחי עולמים.
 ה שיר והשֽבח לחי עולמים.
 ה תהלה והתפאֽרת לחי עולמים:
 ברוך שאמר – פסוקי דזמרה

((( [הריני ] מזמן את פי להודות ולהלל ולשבח את בוראי לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל: )))

 ברוך שאמר והיה העולם. ברוך הוא. ברוך אומר ועושה. ברוך גוזר ומקים: ברוך עושה בראשית ברוך מרחם על הארץ. ברוך מרחם על הבריות ברוך משלם שכר טוב ליראיו. ברוך חי לעד וקים לנצח ברוך פודה ומציל ברוך שמו. ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם האל אב הרחמן המהלל בפה עמו משבח ומפאר בלשון חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך נהללך יהוה אלהינו בשבחות ובזמירות ונגדלך ונשבחך ונפארך ונמליכך ונזכיר שמך מלכנו אלהינו יחיד חי העולמים מלך משבח ומפאר עדי עד שמו הגדול: ברוך אתה יהוה מלך מהלל בתשבחות:

 מזמור שיר ליום השבת : טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון: להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור: כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן: מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך: איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת: בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד: ואתה מרום לעלם יהוה: כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און: ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן: ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה: שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו: להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עולתה בו:

 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים: מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה: עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים:

 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יהוה: רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו: יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר: יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה: ישמחו השמים ותגל הארץ. ויאמרו בגוים יהוה מלך: יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד: יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו: יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים: רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום: עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר: כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד: כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו: כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו: כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 הללויה הללי נפשי את יהוה: אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה: תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו: אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו: עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם: עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים: יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים: יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות: ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה:

 הללויה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה: בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס: הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם: מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא: גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר: מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ: ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור: המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר: נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו: לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה: רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו: שבחי ירושלים את יהוה הללי אלהיך ציון: כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך: השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך: השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו: הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר: משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד: ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים: מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל: לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה:

 הללויה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים: הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו: הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור: הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים: יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו: ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור: הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות: אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו: ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים: החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף: מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ: בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים: יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:

 הללויה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים: ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם: יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו לו: כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה: יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם: רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם: לעשות נקמה בגוים תוכחת בלאמים: לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל: לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללויה:

 הללויה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו: הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו: הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור: הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב: הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה: כל הנשמה תהלל יה הללויה:

 ברוך יהוה לעולם אמן ואמן: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((ויברך דוד יאמר מעומד))
 ויברך דוד את יהוה לעיני כל הקהל. ויאמר דוד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם: לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל: ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך: ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה: אתה הוא יהוה לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים: אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם: ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה: ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף: ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה: והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים:

 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים: וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו:

 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו: יהוה איש מלחמה יהוה שמו: מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף: תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן: ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב: וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש: וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים: אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי: נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים: מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא: נטית ימינך תבלעמו ארץ: נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך: שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת: אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען: תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית: תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך: יהוה ימלך לעלם ועד: כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים: כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים: ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

 נשמת כל חי תברך את שמך יהוה אלהינו. ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד: מן העולם ועד העולם אתה אל. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע. פודה ומציל ומפרנס ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה. אין לנו מלך עוזר וסומך אלא אתה: אלהי הראשונים והאחרונים. אלוה כל בריות. אדון כל תולדות. המהלל בכל (ברוב) התשבחות. המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים: ויהוה ער. הנה לא ינום ולא יישן. המעורר ישנים. והמקיץ נרדמים. (מחיה מתים ורופא חולים פוקח עורים וזוקף כפופים) והמשיח אלמים. והמתיר אסורים. והסומך נופלים. והזוקף כפופים. והמפענח נעלמים. ולך לבדך אנחנו מודים: ואלו פינו מלא שירה כים. ולשוננו רנה כהמון גליו. ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע. ועינינו מאירות כשמש וכירח. וידינו פרושות כנשרי שמים. ורגלינו קלות כאילות. אין אנחנו מספיקים להודות לך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. ולברך את שמך מלכנו. על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים. הטובות נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו: מלפנים ממצרים גאלתנו יהוה אלהינו. ומבית עבדים פדיתנו. ברעב זנתנו. ובשבע כלכלתנו. מחרב הצלתנו. ומדבר מלטתנו. ומחלים רעים ורבים ונאמנים דליתנו: עד הנה עזרונו רחמיך. ולא עזבונו חסדיך יהוה אלהינו. ואל תטשנו יהוה אלהינו לנצח: על כן אברים שפלגת בנו. ורוח ונשמה שנפחת באפינו. ולשון אשר שמת בפינו. הן הם. יודו ויברכו וישבחו ויפארו וישוררו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד: כי כל פה לך יודה. וכל לשון לך תשבע. וכל עין לך תצפה. וכל ברך לך תכרע. וכל קומה לפניך תשתחוה. וכל הלבבות ייראוך. וכל קרב וכליות יזמרו לשמך. כדבר שכתוב. כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו. ועני ואביון מגוזלו. שועת עניים אתה תשמע. צעקת הדל תקשיב ותושיע: מי ידמה לך. ומי ישוה לך. ומי יערך לך. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. קונה שמים וארץ: נהללך ונשבחך ונפארך ונברך את שם קדשך. כאמור. לדוד. ברכי נפשי את יהוה. וכל קרבי את שם קדשו:

((ביום טוב ינגן החזן [האל בתעצומות ]))
 האל בתעצמות עזך. הגדול בכבוד שמך. הגבור לנצח והנורא בנוראותיך:

((בראש השנה וביום כפור ינגן החזן [המלך: ] ))
 המלך היושב על כסא רם ונשא:

((בשבת מתחיל החזן [שוכן עד: ]))
 שוכן עד מרום וקדוש שמו. וכתוב רננו צדיקים ביהוה. לישרים נאוה תהלה. בפי ישרים תתרומם. ובשפתי צדיקים תתברך. ובלשון חסידים תתקדש. ובקרב קדושים תתהלל: ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל. ברנה יתפאר שמך מלכנו בכל דור ודור. שכן חובת כל היצורים. לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר ולנצח לברך לעלה ולקלס. על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך משיחך:

 ובכן ישתבח שמך לעד מלכנו. האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ. כי לך נאה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו: שיר ושבחה. הלל וזמרה. עוז וממשלה. נצח גדלה וגבורה. תהלה ותפארת. קדשה ומלכות: ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש. ומעולם ועד עולם אתה אל: ברוך אתה יהוה. אל מלך גדול ומהלל בתשבחות. אל ההודאות. אדון הנפלאות. בורא כל הנשמות. רבון כל המעשים. הבוחר בשירי זמרה. מלך יחיד אל חי העולמים:
 ((בשבת שובה אומרים קודם חצי קדיש מזמור זה פסוק בפסוק))
 [שיר המעלות ממעמקים ] קראתיך יהוה: אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני: אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד: כי עמך הסליחה למען תורא: קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי: נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר: יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות: והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו: 
 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

((חזן:)) ברכו את יהוה המברך: 
 ((בשעה שהחזן אומר ברכו אומרים הקהל יתברך:)) 
((יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלהים: סלו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו. ושמו מרומם על כל ברכה ותהלה: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:)) 

((קהל:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד: 

((חזן:)) [ברוך יהוה המברך לעולם ועד: ]

 ק"ש וברכותיה

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם יוצר אור ובורא חשך. עשה שלום ובורא את הכל:

((כשחל יום טוב בחול אומרים כאן המאיר לארץ (שחרית לחול) ))
 הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כיהוה. הכל ירוממוך סלה יוצר הכל. האל הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה ומאיר לעולם כלו וליושביו שברא במדת הרחמים. המאיר לארץ ולדרים עליה ברחמים ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קניניך. המלך המרמם לבדו מאז המשבח והמפאר והמתנשא מימות עולם. אלהי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו אדון עזנו צור משגבנו מגן ישענו משגב בעדנו. אין ערוך לך ואין זולתך אפס בלתך ומי דומה לך. אין ערוך לך יהוה אלהינו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחית המתים.

 אל אדון על כל המעשים ברוך ומברך בפי כל הנשמה: גדלו וטובו מלא עולם דעת ותבונה סובבים הודו:
 המתגאה על חיות הקדש ונהדר בכבוד על המרכבה: זכות ומישור לפני כסאו חסד ורחמים מלא כבודו:
 טובים מאורות שברא אלהינו יצרם בדעת בבינה ובהשכל: כח וגבורה נתן בהם להיות מושלים בקרב תבל:
 מלאים זיו ומפיקים נגה נאה זיום בכל העולם: שמחים בצאתם וששים בבאם עושים באימה רצון קוניהם:
 פאר וכבוד נותנים לשמו צהלה ורנה לזכר מלכותו: קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה:
 שבח נותנים לו כל צבא מרום תפארת וגדלה שרפים וחיות ואופני הקדש:

 [לאל ] אשר שבת מכל המעשים וביום השביעי נתעלה וישב על כסא כבודו תפארת עטה ליום המנוחה ענג קרא ליום השבת. זה שיר שבח של יום השביעי שבו שבת אל מכל מלאכתו. ויום השביעי משבח ואומר מזמור שיר ליום השבת: לפיכך יפארו לאל כל יצוריו שבח ויקר וגדלה וכבוד יתנו לאל מלך יוצר כל המנחיל מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קדש: שמך יהוה אלהינו יתקדש וזכרך יתפאר מלכנו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת על כל שבח מעשה ידיך ועל מאורי אור שיצרת המה יפארוך סלה.

 תתברך לנצח צורנו מלכנו וגואלנו בורא קדושים ישתבח שמך לעד מלכנו יוצר משרתים ואשר משרתיו כלם עומדים ברום עולם ומשמיעים ביראה יחד בקול דברי אלהים חיים ומלך עולם. כלם אהובים כלם ברורים כלם גיבורים כלם קדושים וכלם עושים באימה וביראה רצון קונם וכלם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה בשירה ובזמרה ומברכין ומשבחין ומפארין ומעריצין ומקדישין וממליכין.

 את שם האל המלך הגדול הגבור והנורא קדוש הוא. וכלם מקבלים עליהם על מלכות שמים זה מזה ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח בשפה ברורה ובנעימה קדשה כלם כאחד עונים באימה ואומרים ביראה:

 קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: 

 והאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעמת שרפים לעמתם משבחים ואומרים:

 ברוך כבוד יהוה ממקומו: 

 לאל ברוך נעימות יתנו למלך אל חי וקים זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות בורא רפואות נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כאמור: לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו. והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא. אור חדש על ציון תאיר ונזכה כלנו (יחד) במהרה לאורו. ברוך אתה יהוה יוצר המאורות:

 אהבת עולם ((אהבה רבה)) אהבתנו יהוה אלהינו חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו. אבינו מלכנו בעבור שמך הגדול ובעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חקי חיים לעשות רצונך בלבב שלם כן תחננו ותלמדנו אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמע ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה: והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך. למען לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד. כי בשם קדשך הגדול הגבור והנורא בטחנו נגילה ונשמחה בישועתך ורחמיך יהוה אלהינו וחסדיך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד: מהר ((יאחוז בארבע הציציות בידו השמאלית בין קמיצה לזרת כנגד הלב)) והבא עלינו ברכה ושלום מארבע כנפות כל הארץ ושבור עלנו (( (נ"א)) על הגוים) מעל צוארנו ותליכנו מהרה קוממיות לארצנו כי אל פועל ישועות אתה ובנו בחרת מכל עם ולשון וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת באהבה להודות לך וליחדך באהבה ולאהבה את שמך ברוך אתה יהוה הבוחר בעמו ישראל באהבה:

((יאמר הקריאת שמע באימה ביראה ברתת ובזיע יכוון לקיים שלוש מצוות מן התורה: לקרוא קריאת שמע לקבל אלהותו יתברך ולהאמין ביחוד השם וידקדק היטב באמירתה ויזהר שלא יחבר התיבות זו עם זו ויאמרה בכוונה גדולה והכוונה כך: שמע ישראל – הבן ישראל יהוה – אדון הכל היה הווה ויהיה אלהינו – אלהים שלנו שהוא תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם יהוה – כנ"ל אחד – יחיד ומיוחד – שולט בשבעה רקיעים ובארץ ומושל בארבע רוחות עולם – יכוון שהוא מוכן למות על קידוש השם))

 ((( (יחיד אומר: אל מלך נאמן: ) ))) 


 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: 

((בלחש:)) ((ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:)) 
 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:

 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם. ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת. השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם. וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם. ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם. ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ:

 ויאמר יהוה אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם : אמת:
((הש"ץ חוזר ואומר)) יהוה אלהיכם אמת

 ויציב ונכון וקים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתוקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד. אמת אלהי עולם מלכנו צור יעקב מגן ישענו לדור ודור הוא קים ושמו קים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קימת ודבריו חיים וקימים ונאמנים ונחמדים לעד ((ינשק הציציות ויניחם מידיו)) ולעולמי עולמים. על אבותינו ועלינו ועל בנינו ועל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל עבדיך.

 על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב וקים לעולם ועד: אמת ואמונה חק ולא יעבור. אמת שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. מלכנו מלך אבותינו. גואלנו גואל אבותינו. יוצרנו צור ישועתנו. פודנו ומצילנו מעולם הוא שמך ואין לנו עוד אלהים זולתך סלה:

 עזרת אבותינו אתה הוא מעולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם בכל דור ודור ברום עולם מושבך ומשפטיך וצדקתך עד אפסי ארץ אמת אשרי איש שישמע למצותיך ותורתך ודברך ישים על לבו. אמת שאתה הוא אדון לעמך ומלך גבור לריב ריבם לאבות ובנים אמת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע. אמת ממצרים גאלתנו יהוה אלהינו ומבית עבדים פדיתנו כל בכוריהם הרגת ובכורך ישראל גאלת וים סוף להם בקעת וזדים טבעת וידידים העברת (עברו ים). ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר. על זאת שבחו אהובים ורוממו לאל ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות ברכות והודאות למלך אל חי וקים רם ונשא גדול ונורא משפיל גאים עדי ארץ מגביה שפלים עדי מרום מוציא אסירים ופודה ענוים ועוזר דלים ועונה לעמו ישראל בעת שועם אליו. תהילות לאל עליון גואלם ברוך הוא ומבורך משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כלם:

 מי כמכה באלים יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא. 

 שירה חדשה שבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים יחד כלם הודו והמליכו ואמרו: 

 יהוה ימלך לעלם ועד. 

 צור ישראל קומה בעזרת ישראל ופדה כנאמך יהודה וישראל ונאמר: גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל. ברוך אתה יהוה גאל ישראל:

((בשלש רגלים מתפללים פה [תפילת שלש רגלים ]))
 עמידה לשחרית של שבת קודש

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.
((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים.)) 
 מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים )) ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 קדושה 
{ [בחזרת הש"ץ ]: אומרים קדושה}

((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש. המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך. וקרא זה אל זה ואמר:
((קו"ח:)) [קדוש ] קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו: ((חזן:)) [אז. ] בקול רעש גדול אדיר וחזק. משמיעים קול. מתנשאים לעמת שרפים. לעמתם משבחים ואומרים:
((קו"ח:)) [ברוך כבוד יהוה ממקומו: ((חזן:)) ממקומך מלכנו תופיע. ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך. מתי תמלך בציון. בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור ולנצח נצחים. ועינינו תראינה מלכותך כדבר האמור בשירי עזך. על ידי דוד משיח צדקך:
((קו"ח:)) [ימלך ] יהוה לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:)) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו. כליל תפארת בראשו נתת בעמדו לפניך על הר סיני. ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהם שמירת שבת וכן כתוב בתורתך:

 [ושמרו ] בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש:

 [ולא ] נתתו יהוה אלהינו לגויי הארצות ולא הנחלתו מלכנו לעובדי אלילים גם במנוחתו לא ישכנו ערלים כי לעמך ישראל נתתו באהבה לזרע יעקב אשר בם בחרת:

 [ישמחו ] במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג עם מקדשי שביעי כלם ישבעו ויתענגו מטובך והשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית:

 [אלהינו ] ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת והנחילנו יהוה אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך. ברוך אתה יהוה מקדש השבת:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בשבת ראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בשבת חוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בשבת חוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בשבת חנוכה ופורים המשולש)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים המשולש)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. )) ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך: עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

(( ' - ' [בראש חודש ] אומרים כאן הלל... ))

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:
 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((שיר של יום))
(( [היום ] יום שבת קדש שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 מזמור שיר ליום השבת: טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון: להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות: עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור: כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן: מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך: איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת: בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד: ואתה מרום לעלם יהוה: כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און: ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן: ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני: צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה: שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו: להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עולתה בו:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ((בראש חדש אחר שיר של יום אומרים ברכי נפשי))
 [ברכי ] נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת: עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה: המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח: עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט: יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד: תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים: מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון: יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם: גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ: המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון: ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם: עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול: משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ: ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד: ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע: אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה: הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים: עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער: הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם: תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב: מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות: שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו: תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב: תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון: תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה: יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו: אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:)) 

 ((מראש חדש אלול עד אחר הושענא רבה מוסיפים מזמור זה:))
 [לדוד ] יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד: בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני: ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה: שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני: לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש: אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי: כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני: הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי: אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס: לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים: קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:)) 

 סדר קריאת התורה בשבת

((קודם הוצאת ספר תורה אומרים [אתה הראת ]))
 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו: אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך: מלכותך מלכות כל עולמים. וממשלתך בכל דור ודור: יהוה מלך. יהוה מלך. יהוה ימלך לעולם ועד: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

(( [אב ] הרחמים. היטיבה ברצונך את ציון. תבנה חומות ירושלים: כי בך לבד בטחנו. מלך אל רם ונשא אדון עולמים:))

((כשפותחין ארון הקודש אומרים זה:))
(( [ויהי ] בנסע הארן ויאמר משה. קומה יהוה ויפצו איביך. וינסו משנאיך מפניך: כי מציון תצא תורה. ודבר יהוה מירושלים: ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו:))

((ביו"ט כשחל בחול בראש השנה יום כפור ובהושענא רבה אומרים זה:))
 [יהוה יהוה. אל רחום וחנון. ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים. נשא עון ופשע וחטאה ונקה: ]((ג"פ:))
 ((לראש השנה ויו"כ והושענא רבה:))
(( [רבונו של עולם מלא משאלותי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי (בר"ה אין אומרים זה ותמחל לי על כל עונותי ועל כל עונות אנשי ביתי. מחילה בחסד מחילה ברחמים. וטהרני מחטאי ומעוני ומפשעי.) וזכרני בזכרון טוב לפניך. ופקדני בפקדת ישועה ורחמים. וזכרני לחיים ארוכים לחיים טובים ולשלום. ופרנסה טובה וכלכלה ולחם לאכול ובגד ללבש. ועשר וכבוד ואורך ימים להגות בתורתך ולקיים מצותיה. ושכל ובינה להבין ולהשכיל עמקי סודותיה. והפק רפואה שלמה לכל מכאובינו. ותברך את כל מעשה ידינו. ותגזר עלינו גזרות טובות ישועות ונחמות. ובטל מעלינו כל גזרות קשות ורעות. ותן בלב מלכות ויושריו עלינו לטובה אמן וכן יהי רצון: ]))

((לשלש רגלים ולשמיני עצרת:
 [רבונו של עולם מלא משאלות לבי לטובה והפק רצוני ותן שאלתי. וזכה לי (פב"פ) ואשתי ובני ובנותי וכל בני ביתי לעשות רצונך בלבב שלם. ומלטנו מן יצר הרע ותן חלקנו בתורתך. וזכנו כדי שתשרה שכינתך עלינו. והופע עלינו רוח חכמה ובינה. ויתקים בנו מקרא שכתוב ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה. ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שתזכנו לעשות מעשים טובים בעיניך וללכת בדרכי ישרים לפניך. וקדשנו במצותיך כדי שנזכה לחיים טובים וארוכים ולחיי העולם הבא. ותשמרנו ממעשים רעים ומשעות רעות המתרגשות לבא לעולם. והבוטח ביהוה חסד יסובבנהו אמן: ]))

((ביום ב' של ר"ה ובעשרת ימי תשובה אומרים:
 [שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום: ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו: הוד והדר לפניו עז וחדוה במקומו: כי עמך הסליחה למען תורא: חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש: כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים: אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון: כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מדותיו:

יהי רצון מלפניך. על ידי הארת תקונים עתיקא קדישא דעתיקא בזער שבאריך. יכבשו רחמיך את כעסך. ויגלו רחמיך על מדותיך. ותתנהג עמנו במדת הרחמים. ותתן לנו חיים ארוכים וטובים בעסקי תורתך וקיום מצותיך לעשות רצונך. אמן וכן יהי רצון:

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי:

ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:)) ]((ג"פ:)) 

 [בריך ] שמה דמרא עלמא. בריך כתרך ואתרך. יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם. ופורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך. ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבותא. ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא. למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. אנת הוא דשליט על מלכיא. ומלכותא דילך היא. אנא עבדא דקדשא בריך הוא דסגידנא קמה ומקמי דיקר אוריתה בכל עדן ועדן. לא על אנש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא. אלא באלהא דשמיא. דהוא אלהא קשוט ואוריתה קשוט ונביאוהי קשוט. ומסגא למעבד טבון וקשוט. בה אנא רחיץ. ולשמה קדישא יקירא אנא אמר תשבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באוריתא. (ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך). ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל. לטב ולחיין ולשלם. אמן:

((חו"ק:)) [שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ]

((חו"ק:)) [אחד ] הוא אלהינו. גדול אדונינו. קדוש (בראש השנה ויו"כ ובהו"ר ונורא) שמו:

((חזן:)) [גדלו ] ליהוה אתי. ונרוממה שמו יחדו:

((קהל:)) [לך ] יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ: לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו: על הכל יתגדל ויתקדש וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. בעולמות שברא העולם הזה והעולם הבא. כרצונו וכרצון יראיו וכרצון כל בית ישראל. צור העולמים אדון כל הבריות אלוה כל הנפשות. היושב במרחבי מרום השוכן בשמי שמי קדם. קדשתו על החיות וקדשתו על כסא הכבוד: ובכן יתקדש שמך בנו יהוה אלהינו לעיני כל חי. ונאמר לפניו שיר חדש. ככתוב שירו לאלהים זמרו שמו. סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו: ונראהו עין בעין בשובו אל נוהו. ככתוב כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון: ונאמר ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו. כי פי יהוה דבר:

(( [אב ] הרחמים הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים. ויציל נפשותינו מן השעות הרעות. ויגער ביצר הרע מן הנשואים. ויחן אותנו לפליטת עולמים. וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים:))

((החזן מניח את ספר התורה על הבימה ואומר:))
(( [ויעזר ] ויגן ויושיע לכל החוסים בו ונאמר אמן. הכל הבו גדל לאלהינו ותנו כבוד לתורה. כהן קרב. יעמד (פלוני בן פלוני) הכהן. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו:))

((קהל:)) [ואתם ] הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום:
 ברכת התורה

((סדר ברכת התורה:))
((העולה אומר:)) [ברכו את יהוה המברך: ]
((והקהל עונין:)) [ברוך יהוה המברך לעולם ועד: ]
((והעולה חוזר ואומר:)) [ברוך יהוה המברך לעולם ועד: ]
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו: ברוך אתה יהוה נותן התורה:

((אחר קריאת התורה מברך העולה:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו: ברוך אתה יהוה נותן התורה:
 מי שברך לעולה לתורה

 ((מי שברך לעולה לתורה:
 [מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את (פב"פ) בעבור שעלה לתורה לכבוד המקום לכבוד התורה ולכבוד השבת (ליו"ט ולכבוד הרגל). (לר"ה ויו"כ ולכבוד יום הדין) ובשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרהו ויצילהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו (ליו"ט ויזכה לעלות לרגל) (לר"ה ויו"כ ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה היום) עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן:)) ] 
 מי שברך ליולדת

 ((ליולדת זכר:
 [מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך את האשה היולדת (פב"פ) ואת בנה הנולד לה במזל טוב בעבור שבעלה יתן לצדקה בעדה בשכר זה יזכו אביו ואמו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו (בעתו ובזמנו) ולגדלו לתורה ולחפה ולמעשים טובים. ונאמר אמן: ]

ליולדת נקבה:
 [מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך את האשה היולדת (פב"פ) ואת בתה הנולדה לה במזל טוב ויקרא שמה בישראל (פב"פ) בעבור שבעלה יתן לצדקה בעדה בשכר זה יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחפה ולמעשים טובים. ונאמר אמן:)) ] 
 מי שברך לחולה

 ((מי שברך לחולה:
לזכר:
 [מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך את החולה (פב"פ) בעבור (שפב"פ) יתן מתנה בעבורו בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליו להחלימו ולרפאתו ולהחזיקו ולהחיותו וישלח לו מהרה רפואה שלמה מן השמים לרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו בתוך שאר חולי ישראל רפואת הנפש ורפואת הגוף (בשבת שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא). (ביו"ט יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא) השתא בעגלא ובזמן קריב. ונאמר אמן: ]

לנקבה:
 [מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך את החולנית (פב"פ) בעבור (שפב"פ) יתן מתנה בעבורה בשכר זה הקדוש ברוך הוא ימלא רחמים עליה להחלימה ולרפאתה ולהחזיקה ולהחיותה וישלח לה מהרה רפואה שלמה מן השמים לכל אבריה ולכל גידיה בתוך שאר חולי ישראל רפואת הנפש ורפואת הגוף (בשבת שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא). (ביו"ט יום טוב הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא) השתא בעגלא ובזמן קריב. ונאמר אמן:)) ] 
 מברכין בה"ב

 ((כשמברכין בה"ב יאמר הש"ץ זה:
 [מי ] שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה הוא יברך את אלה שיקבלו עליהם להתענות תענית שני וחמישי ושני בשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם ויקבל תפילותיהם ויאזין שועותיהם עם כל ישראל אחיהם ונאמר אמן:)) 
 ברכת הגומל

((ברכת הגומל:
 [ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. הגומל לחיבים טובות. שגמלני כל טוב: ]
הקהל עונה אמן. ואומרים: [מי שגמלך טוב. הוא יגמלך כל טוב סלה: ] ))
 לנער בר מצוה

((אם קראו לספר תורה נער שנעשה בר מצוה אזי אחר שבירך ברכה אחרונה. אביו יאמר זה:
 ברוך שפטרני מענשו שלזה: ))
 הגבהת ספר תורה

((כשמגביהין הס"ת מביטין נגד הכתב של הספר ואומרים זה:
 [תורתינו הקדושה והטהורה משה אמת ותורתו אמת: וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל: על פי יהוה ביד משה: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד: יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: יהוה אלהינו אמת משה אמת ותורתו אמת: ]))
 ברכות ההפטרה

((קודם קריאת ההפטרה יברך המפטיר ברכה זו:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר בחר בנביאים טובים. ורצה בדבריהם הנאמרים באמת. ברוך אתה יהוה. הבוחר בתורה ובמשה עבדו. ובישראל עמו. ובנביאי האמת וצדק:

((אחרי קריאת ההפטרה אומר המפטיר ברכות אלו:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. צור כל העולמים. צדיק בכל הדורות. האל הנאמן האומר ועושה. המדבר ומקים שכל דבריו אמת וצדק: נאמן אתה הוא יהוה אלהינו ונאמנים דבריך. ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם. כי אל מלך נאמן ורחמן אתה: ברוך אתה יהוה. האל הנאמן בכל דבריו:

 [רחם ] על ציון כי היא בית חיינו. ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו: ברוך אתה יהוה. משמח ציון בבניה:

 [שמחנו יהוה אלהינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך. במהרה יבוא ויגל לבנו. על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו. כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד: ברוך אתה יהוה. מגן דוד:
((עד כאן אומרים בתענית ציבור ובמנחה ביו"כ:))

((בכל שבתות השנה חוץ משבת חול המועד וחגים אומרים זה:))
 על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום השבת הזה שנתת לנו יהוה אלהינו לקדשה ולמנוחה לכבוד ולתפארת: על הכל. יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד: ברוך אתה יהוה. מקדש השבת:

((בשלש רגלים וגם בשבת חוה"מ אומרים זה:))
 [על התורה ועל העבודה ועל הנביאים (לשבת ועל יום השבת הזה) ועל יום:
((לפסח:)) [חג המצות: ]
((לשבועות:)) [חג השבועות: ]
((לסוכות:)) [חג הסכות: ]
((לשמ"ע ולש"ת:)) [שמיני עצרת החג: ]
הזה: שנתת לנו יהוה אלהינו (לשבת לקדשה ולמנוחה) לששון ולשמחה לכבוד ולתפארת על הכל. יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד: ברוך אתה יהוה. מקדש (השבת ו)ישראל והזמנים:

((בראש השנה אומרים זה:))
 [על התורה ] ועל העבודה ועל הנביאים (לשבת ועל יום השבת הזה) ועל יום הזכרון הזה שנתת לנו יהוה אלהינו (לשבת לקדשה ולמנוחה) לכבוד ולתפארת: על הכל. יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד: ברוך אתה יהוה. מקדש (השבת ו)ישראל ויום הזכרון:

((ביום הכפורים בשחרית אומרים זה:))
 [על התורה ] ועל העבודה ועל הנביאים (לשבת ועל יום השבת הזה) ועל יום הכפורים הזכרון הזה שנתת לנו יהוה אלהינו (לשבת לקדשה ולמנוחה) למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עונותינו לכבוד ולתפארת: על הכל. יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד: ודברך אמת וקים לעד ברוך אתה יהוה. מלך מוחל וסולח לעונותינו ולעונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש (השבת ו)ישראל ויום הכפורים:

((אחר ברכות ההפטרה אומרים זה:))
 יקום פורקן מן שמיא חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא מעליא. זרעא חיא וקימא זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אוריתא. למרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל ודי בבבל לרישי כלה ולרישי גלותא ולרישי מתיבתא ולדיני דבבא. לכל תלמידיהון ולכל תלמידי תלמידיהון ולכל מאן דעסקין באוריתא. מלכא דעלמא יברך יתהון יפיש חייהון ויסגא יומיהון ויתן ארכא לשניהון. ויתפרקון וישתזבון מן כל עקא ומן כל מרעין בישין. מרן די בשמיא יהא בסעדהון כל זמן ועדן. ונאמר אמן:
((יחיד המתפלל בביתו אינו אומר יקום פורקן זה ולא מי שברך:))
 יקום פורקן מן שמיא חנא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא מעליא. זרעא חיא וקימא זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אוריתא. לכל קהלא קדישא הדין רברביא עם זעריא טפלא ונשיא. מלכא דעלמא יברך יתכון יפיש חייכון ויסגי יומיכון ויתן ארכא לשניכון ותתפרקון ותשתזבון מן כל עקא ומן כל מרעין בישין. מרן די בשמיא יהא בסעדכון כל זמן ועדן ונאמר אמן:

 מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב. הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה עם כל קהלות הקדש. הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם. ומי שמיחדים בתי כנסיות לתפלה. ומי שבאים בתוכם להתפלל. ומי שנותנים נר למאור ויין לקדוש ולהבדלה ופת לאורחים וצדקה לעניים. וכל מי שעוסקים בצרכי צבור באמונה. הקדוש ברוך הוא ישלם שכרם ויסיר מהם כל מחלה וירפא לכל גופם ויסלח לכל עונם. וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם עם כל ישראל אחיהם. ונאמר אמן:
 ברכת החודש

 ((סדר ברכת החודש:))
((נכון לדעת זמן המולד קודם שמברכין החודש:))
((הש"ץ לוקח הספר תורה בידו ואומר:))
(( [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה. ותתן לנו חיים ארוכים. חיים של שלום. חיים של טובה. חיים של ברכה. חיים של פרנסה. חיים של חלוץ עצמות. חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא. חיים שאין בהם בושה וכלמה. חיים של עשר וכבוד. חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים. חיים שימלא יהוה משאלות לבנו לטובה בזכות תפלת (רב) רבים. אמן סלה:
מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות. הוא יגאל אותנו בקרוב ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ. חברים כל ישראל ונאמר אמן:
 [ראש חדש ((פלוני)) יהיה ביום ((פלוני (ולמחרתו ביום פלוני) ))הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה: ]

 [יחדשהו ] הקדוש ברוך הוא עלינו ועל כל עמו בית ישראל בכל מקום שהם. לטובה ולברכה. לששון ולשמחה. לישועה ולנחמה. לפרנסה טובה ולכלכלה. לחיים טובים ולשלום. לשמועות טובות. ולבשורות טובות. (בחורף ולגשמים בעתם). ולרפואה שלמה. ולגאולה קרובה ונאמר אמן:)) 
 הזכרת נשמות

 ((תפילה להזכרת נשמות:))
((נהגו להזכיר נשמות המת אחר קריאת התורה בכל שבת שאומרים אב הרחמים:))

((לזכר:))
(( [אל מלא רחמים שוכן במרומים המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים את נשמת (פב"פ) שהלך לעולמו בעבור (שפלוני) נדב לצדקה בעד הזכרת נשמתו לכן בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים ויצרר בצרור החיים את נשמתו יהוה הוא נחלתו וינוח בשלום על משכבו ונאמר אמן:)) ]

((לנקבה:))
(( [אל מלא רחמים שוכן במרומים המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים את נשמת (פב"פ) שהלכה לעולמה בעבור (שפלוני) נדב לצדקה בעד הזכרת נשמתה לכן בעל הרחמים יסתירה בסתר כנפיו לעולמים ויצרר בצרור החיים את נשמתה יהוה הוא נחלתה ותנוח בשלום על משכבה ונאמר אמן:)) ] 
 אב הרחמים

((אין אומרים אב הרחמים בשבת שחל בו יום שאין אומרים בו תחנון בחול. ולא בשבת של ארבע פרשיות. ולא בשבת שמברכין החודש מלבד כשמברכין חודש אייר סיון ואב אומרים אפי' כשיש ברית מילה או חתן:))
 [אב ] הרחמים שוכן מרומים. ברחמיו העצומים הוא יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים. קהלות הקדש שמסרו נפשם על קדשת השם. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו ומאריות גברו לעשות רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם אלהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם. וינקום לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך. ככתוב בתורת משה איש האלהים. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר. ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון: ובכתבי הקדש נאמר למה יאמרו הגוים איה אלהיהם. יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך: ואומר כי דורש דמים אותם זכר לא שכח צעקת ענוים: ואומר ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה. מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש:

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד [א ]רוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: [ב ]כל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: [ג ]דול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: [ד ]ור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: [ה ]דר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: [ו ]עזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: [ז ]כר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: [ח ]נון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: [ט ]וב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: [י ]ודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: [כ ]בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: [ל ]הודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: [מ ]לכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: [ס ]ומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: [ע ]יני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: [פ ]ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: [צ ]דיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: [ק ]רוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: [ר ]צון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: [ש ]ומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: [ת ]הלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

((כשמחזירין הספר תורה להיכל אומרים זה: ))
((חזן:)) [יהללו ] את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו:
((קהל:)) [הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:

((בשבת: ))
 [מזמור ] לדוד. הבו ליהוה בני אלים. הבו ליהוה כבוד ועז: הבו ליהוה כבוד שמו. השתחוו ליהוה בהדרת קדש: קול יהוה על המים. אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים: קול יהוה בכח. קול יהוה בהדר: קול יהוה שבר ארזים. וישבר יהוה את ארזי הלבנון: וירקידם כמו עגל. לבנון ושריון כמו בן ראמים: קול יהוה חצב להבות אש: קול יהוה יחיל מדבר. יחיל יהוה מדבר קדש: קול יהוה יחולל אילות. ויחשף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד: יהוה למבול ישב. וישב יהוה מלך לעולם: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

((ביו"ט כשחל בחול:))
 [לדוד ] מזמור. ליהוה הארץ ומלואה. תבל וישבי בה: כי הוא על ימים יסדה. ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה. ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב. אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה. וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשיו. מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם. ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד. יהוה עזוז וגבור. יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם. ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד. יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

((כשמכניסים הס"ת להיכל אומרים זה:))
ובנחה יאמר. שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: קומה יהוה למנוחתך. אתה וארון עזך: כהניך ילבשו צדק. וחסידיך ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טוב נתתי לכם. תורתי אל תעזבו: עץ חיים היא למחזיקים בה. ותמכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבתיה שלום: השיבנו יהוה אליך ונשובה. חדש ימינו כקדם:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

 מוסף של שבת
 ' - - ' 
 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלהים חיים.)) מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו ברחמים לחיים )) ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 כתר (( [בחזרת הש"ץ ]: אומרים כתר))

(( [כתר יתנו לך ] יהוה אלהינו מלאכים המוני מעלה. עם עמך ישראל קבוצי מטה: יחד כלם קדשה לך ישלשו כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר: ((קו"ח:))קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ((חזן:))כבודו מלא עולם. משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו. לעמתם משבחים ואומרים: ((קו"ח:))ברוך כבוד יהוה ממקומו: ((חזן:))ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו. ויחון עם המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום תמיד. פעמים באהבה שמע אומרים: ((קו"ח:))שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ((חזן:))הוא אלהינו הוא אבינו. הוא מלכנו הוא מושיענו. והוא יושיענו ויגאלנו שנית וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמר. הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלהים: ((קו"ח:))אני יהוה אלהיכם : ((חזן:))ובדברי קדשך כתוב לאמר: ((קו"ח:))ימלך יהוה לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:
((חזן:))לדור ודור נגיד גדלך. ולנצח נצחים קדשתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד. כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה יהוה. האל (בש"ת המלך) הקדוש:)) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. ברוך אתה יהוה האל הקדוש: ((בשבת שובה חותמים:)) ((המלך הקדוש:))
 ((אם חל [ראש חודש ] בשבת יאמר))
(( [אתה יצרת ] עולמך מקדם כלית מלאכתך ביום השביעי. בחרת בנו מכל עם אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך. וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת:

 [ותתן ] לנו יהוה אלהינו באהבה שבתות למנוחה וראשי חדשים לכפרה. ולפי שחטאנו לפניך אנחנו ואבותינו. חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו. וגלה יקרנו ונטל כבוד מבית חיינו. ואין אנחנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. מפני היד שנשתלחה במקדשך:

 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו. ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. ואת מוספי יום השבת הזה ויום ראש החדש הזה. נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך. כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 [וביום השבת. ] שני כבשים בני שנה תמימם. ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו: עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה: ((זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור:))

 [ובראשי חדשיכם ] תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ומנחתם ונסכיהם כמדבר: שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרון לכבש ויין כנסכו ושעיר לכפר ושני תמידים כהלכתם:

 [ישמחו ] במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי. כלם ישבעו ויתענגו מטובך ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת. זכר למעשה בראשית:

 אלהינו ואלהי אבותינו. רצה נא במנוחתנו וחדש עלינו ביום השבת הזה את החדש הזה. לטובה ולברכה. לששון ולשמחה. לישועה ולנחמה. לפרנסה ולכלכלה. לחיים טובים ולשלום. למחילת חטא ולסליחת עון. (בשנת העיבור עד חודש ניסן ולכפרת פשע). ויהי החדש הזה סוף וקץ לכל צרותינו. תחלה וראש לפדיון נפשנו. כי בעמך ישראל בחרת מכל האמות ושבתות להם הודעת וחקי ראשי חדשים להם קבעת: ברוך אתה יהוה מקדש השבת וישראל וראשי חדשים:))
((ממשיכים רצה וכו')) 
 תכנת שבת רצית קרבנותיה. צוית פרושיה עם סדורי נסכיה. מענגיה לעולם כבוד ינחלו. טועמיה חיים זכו. וגם האוהבים דבריה גדלה בחרו. אז מסיני נצטוו (עליה) צווי פעליה כראוי. ותצונו יהוה אלהינו להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שתעלנו בשמחה לארצנו. ותטענו בגבולנו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו. תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. ואת מוסף יום השבת (המנוח) הזה. נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך. כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 וביום השבת. שני כבשים בני שנה תמימם. ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו. עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה:

 ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג. עם מקדשי שביעי. כלם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת. זכר למעשה בראשית:

 אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו. קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך. שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו יהוה אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך: ברוך אתה יהוה. מקדש השבת:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בשבת ראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בשבת חוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בשבת חוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בשבת חנוכה ופורים המשולש)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים המשולש)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. )) ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך: עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר:
 קוה

 קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה: אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו: כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו:

 אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו: מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו: נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו: ברוך אלהינו ברוך אדוננו ברוך מלכנו ברוך מושיענו: אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תושיענו: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד:

 פטום הקטרת הצרי. והצפרן. החלבנה. והלבונה. משקל שבעים שבעים מנה. מור. וקציעה. שבלת נרד. וכרכם. משקל ששה עשר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשר. וקלופה שלשה. וקנמון תשעה. ברית כרשינה תשעה קבין. יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא. ואם אין לו יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר. אף כפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה ששפין בה את הצפרן. כדי שתהא נאה. יין קפריסין ששורין בו את הצפרן. כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה. אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש: ביום הראשון היו אומרים. ליהוה הארץ ומלואה תבל ויושבי בה: בשני היו אומרים. גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו: בשלישי היו אומרים. אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט: ברביעי היו אומרים. אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע: בחמישי היו אומרים. הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב: בששי היו אומרים. יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט: בשבת היו אומרים. מזמור שיר ליום השבת. מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים:

 תנא דבי אליהו. כל השונה הלכות בכל יום. מבטח לו שהוא בן עולם הבא. שנאמר. הליכות עולם לו. אל תקרי הליכות אלא הלכות:

 אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שנאמר. וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך. אל תקרי בניך. אלא בוניך: שלום רב לאהבי תורתך. ואין למו מכשול: יהי שלום בחילך. שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

((קדיש דרבנן))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן:

 [יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. ] [יתברך ] וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא מן כל ברכתא (בעשי"ת לעלא ולעלא מכל ברכתא) ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [על ישראל ] ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמין וחיין אריכין ומזונא רויחא ופורקנא מן קדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ברכו את יהוה המברך:
((קהל וחזן:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:

 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 (( [שיר היחוד ליום השבת: ]
חזן: אז ביום השביעי נחת יום השבת על כן ברכת:
קהל: ועל כל פעל תהלה ערוכה חסידיך בכל עת יברכוכה:
חזן: ברוך יהוה יוצר כלם אלהים חיים ומלך עולם:
קהל: כי מעולם על עבדיך רוב רחמיך וחסדיך:
חזן: ובמצרים החלות להודיע כי מאד נעלית:
קהל: על כל אלהים בעשותך בהם שפטים גדולים ובאלהיהם:
חזן: בבקעך ים סוף עמך ראו היד הגדולה וייראו:
קהל: נהגת עמך לעשות לך שם תפארת להראות גדלך:
חזן: ודברת עמם מן השמים וגם העבים נטפו מים:
קהל: ידעת לכתם במדבר בארץ ציה איש לא עבר:
חזן: תתה לעמך דגן שמים וכעפר שאר ומצור מים:
קהל: תגרש גויים רבים עמים יירשו ארצם ועמל לאמים:
חזן: בעבור ישמרו חקים ותורות אמרות יהוה אמרות טהורות:
קהל: ויתעדנו במרעה שמן ומחלמיש צור פלגי שמן:
חזן: בנוחם בנו עיר קדשך ויפארו בית מקדשך:
קהל: ותאמר פה אשב לארך ימים צידה ברך אברך:
חזן: כי שם יזבחו זבחי צדק אף כהניך ילבשו צדק:
קהל: ובית הלוי נעימות יזמרו לך יתרועעו אף ישירו:
חזן: בית ישראל ויראי יהוה יכבדו ויודו שמך יהוה:
קהל: הטיבות מאד לראשונים כן תיטיב גם לאחרונים:
חזן: יהוה תשיש נא עלינו כאשר ששת על אבותינו:
קהל: אותנו להרבות ולהיטיב ונודה לך לעולם כי תיטיב:
חזן: יהוה תבנה עירך מהרה כי עליה שמך נקרא:
קהל: וקרן דוד תצמיח בה ותשכון לעולם יהוה בקרבה:
חזן: זבחי צדק שמה נזבחה וכימי קדם תערב מנחה:
קהל: וברך (את) עמך באור פניך כי חפצים לעשות רצונך:
חזן: וברצונך תעשה חפצנו הבט נא עמך כלנו:
קהל: בחרתנו להיות לך לעם סגלה ועל עמך ברכתך סלה:
חזן: ותמיד נספר תהלתך ונהלל לשם תפארתך:
קהל: ומברכתך עמך יברך כי את כל אשר תברך מברך:
חזן: ואני בעודי אהללה בוראי ואברככה כל ימי צבאי:
קהל: יהי שם יהוה מברך לעולם מן העולם ועד העולם:

 [ככתוב ] ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה: ענה דניאל ואמר להוי שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא: ונאמר ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם ועד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה: ונאמר ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ונאמר ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם:)) 
 (( [שיר הכבוד: ]
פותחין הארון:
חזן: אנעים זמירות ושירים אארוג. כי אליך נפשי תערוג:
קהל: נפשי חמדה בצל ידך. לדעת כל רז סודך:
חזן: מדי דברי בכבודך. הומה לבי אל דודיך:
קהל: על כן אדבר בך נכבדות. ושמך אכבד בשירי ידידות:
חזן: אספרה כבודך ולא ראיתיך. אדמך אכנך ולא ידעתיך:
קהל: ביד נביאיך בסוד עבדיך. דמית הדר כבוד הודך:
חזן: גדלתך וגבורתך. כנו לתוקף פעלתך:
קהל: דמו אותך ולא כפי ישך. וישווך לפי מעשיך:
חזן: המשילוך ברוב חזיונות. הנך אחד בכל דמיונות:
קהל: ויחזו בך זקנה ובחרות. ושער ראשך בשיבה ושחרות:
חזן: זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב. כאיש מלחמות ידיו לו רב:
קהל: חבש כובע ישועה בראשו. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו:
חזן: טללי אורות ראשו נמלא. קוצותיו רסיסי לילה:
קהל: יתפאר בי כי חפץ בי. והוא יהיה לי לעטרת צבי:
חזן: כתם טהור פז דמות ראשו. וחק על מצח כבוד שם קדשו:
קהל: לחן ולכבוד צבי תפארה. אמתו לו עטרה עטרה:
חזן: מחלפות ראשו כבימי בחרות. קוצותיו תלתלים שחורות:
קהל: נוה הצדק צבי תפארתו. יעלה נא על ראש שמחתו:
חזן: סגלתו תהי (נא) בידו עטרת. וצניף מלוכה צבי תפארת:
קהל: עמוסים נשאם עטרת ענדם. מאשר יקרו בעיניו כבדם:
חזן: פארו עלי ופארי עליו. וקרוב אלי בקראי אליו:
קהל: צח ואדום ללבושו אדום. פורה בדרכו בבואו מאדום:
חזן: קשר תפלין הראה לעניו. תמונת יהוה לנגד עיניו:
קהל: רוצה בעמו ענוים יפאר. יושב תהלות בם להתפאר:
חזן: ראש דברך אמת קורא מראש. דור ודור עם דורשיך דרוש:
קהל: שית המון שירי נא עליך. ורנתי תקרב אליך:
חזן: תהלתי תהי נא לראשך עטרת. ותפלתי תכון קטורת:
קהל: תיקר שירת רש בעיניך. כשיר יושר על קרבניך:
חזן: ברכתי תעלה לראש משביר. מחולל ומוליד צדיק כביר:
קהל: ובברכתי תנענע לי ראש. ואותה קח לך כבשמים ראש:
חזן: יערב נא שיחי עליך. כי נפשי תערוג אליך:

חו"ק: [לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד. כי כל בשמים ובארץ. לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש. מי ימלל גבורות יהוה. ישמיע כל תהלתו: ]

סוגרין הארון:))

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:)) 
 
(( [אדון ] עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא: לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא: ואחרי ככלות הכל לבדו ימלך נורא: והוא היה והוא הוה והוא יהיה בתפארה: והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה: בלי ראשית בלי תכלית ולו העז והמשרה: והוא אלי וחי גואלי וצור חבלי בעת צרה: והוא נסי ומנוס לי מנת כוסי ביום אקרא: בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה: ועם רוחי גויתי יהוה לי ולא אירא:))

((ראוי לכל יחיד לקרות הפרשה של לחם הפנים:

 [ולקחת ] סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת: ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה: ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה: ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם: והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם:))
 סדר תיקוני שבת

((נוהגין לומר מאמר זה מספר הזוהר))
 [ביומא דשבתא ] בסעודתא תנינא כתיב: "אז תתענג על יהוה". "על ה'" ודאי דההיא שעתא אתגליא עתיקא קדישא וכלהו עלמין בחדותא ושלימו. וחדותא דעתיקא עבדינן וסעודתא דילה היא ודאי. בסעודתא תליתאה דשבתא כתיב: "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" דא היא סעודתא דזעיר אנפין דהוי בשלימותא וכלהו שתא יומין מההוא שלימו מתברכן. ובעי בר נש למחדי בסעודתה ולאשלמא אלין סעודתי דאנון סעודתי דמהימנותא שלימתא דזרעא קדישא דישראל די מהימנותא עלאה דא דילהון ולא דעמין עובדי עבודה זרה ובגין כך אמר: "ביני ובין בני ישראל". תא חזי בסעודתי אלין אשתמודעון ישראל דאנון בני מלכא דאנון מהיכלא דמלכא דאנון בני מהימנותא. ומאן דפגים חד סעודתא מניהו אחזי פגימותא לעלא ואחזי גרמה דלאו מבני מלכא עלאה הוא דלאו מבני היכלא דמלכא הוא דלאו מזרעא קדישא דישראל הוא ויהבין עלה חמרא דתלת מלין דינא דגיהנם וכו'. ותא חזי בכלהו שאר זמנין וחגין בעי בר נש לחדי ולמחדי למסכני ואי איהו חדי בלחודוי ולא יהיב למסכני עונשה סגי דהא בלחודוי חדי ולא יהיב חדו לאחרא. עלה כתיב: וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם. ואי איהו בשבתא חדי אף על גב דלא יהיב לאחרא לא יהבין עלה עונשא כשאר זמנין וחגין דכתיב: "פרש חגיכם". "פרש חגיכם" קאמר ולא פרש? "שבתכם. וכתיב: חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ואלו שבת לא קאמר. ובגין כך כתיב: ביני ובין בני ישראל. ומשום דכל מהימנותא אשתכח בשבתא יהבין לה לבר נש נשמתא אחרא נשמתא עלאה נשמתא דכל שלימו בה כדגמא דעלמא דאתי ובגין כך אקרי שבת. מהו שבת שמא דקדשא בריך הוא שמא דאיהו שלים מכל סטרוי. אמר רבי יוסי ודאי כך הוא. וי לה לבר נש דלא אשלים חדותא דמלכא קדישא ומאן חדותא דילה אלין תלת סעודתי מהימנותא. סעודתי דאברהם יצחק ויעקב כלילן בהו. וכלהו חדו על חדו מהימנותא שלימתא מכל סטרוי. תנא בהדין יומא מתעטרין אבהן וכל בנין ינקין מה דלאו הכי בכל שאר חגין וזמנין. בהדין יומא חיביא דגהנם ניחין. בהדין יומא כל דינין אתכפין ולא מתערין בעלמא. בהדין יומא אוריתא מתעטרא בעטרין שלמין. בהדין יומא חדותא ותפנוקא אשתמע במאתן וחמשין עלמין. ברוך יהוה לעולם אמן ואמן:
 קידוש ליום השבת

 [אתקינו ] סעדתא דמהימנותא שלימתא חדותא דמלכא קדישא: אתקינו סעדתא דמלכא דא היא סעדתא דעתיקא קדישא וזעיר אנפין וחקל תפוחין קדישין אתין לסעדא בהדיה:

((שם המחבר חתום בראשי החרוזים: אני יצחק לוריא. (האריז"ל):))
 [א ]סדר לסעודתא בצפרא דשבתא ואזמין בה השתא עתיקא קדישא.

 [נ ]הורה ישרי בה בקדושא רבא ומחמרא טבא דבה תחדי נפשא.

 [י ]שדר לן שופרה ונחזי ביקרה ויחוי לן סתרה דמתאמר בלחישא.

 [י ]גלה לן טעמי דבתריסר נהמי דאנון את בשמה כפילא וקלישא.

 [צ ]רורא דלעלא דבה חיי כלא ויתרבי חילא ותסק עד רישא.

 [ח ]דו חצדי חקלא בדבור ובקלא ומללו מלה מתיקא כדובשא.

 [ק ]דם רבון עלמין במלין דסתימין תגלון פתגמין ותימרון חדושא.

 [ל ]עטר פתורא ברזא יקירא עמיקא טמירא ולאו מלתא אושא.

 [ו ]אלין מליא יהון לרקיעיא ותמן מאן שריא הלא ההוא שמשא.

 [ר ]בו יתיר יסגא לעלא מן דרגה ויסב בת זוגה דהות פרישא.

 
((מחבר הזמר חיים יצחק))
 [ח ]י יהוה וברוך צורי. ביהוה תתהלל נפשי. כי יהוה יאיר נרי. בהלו נרו עלי ראשי:

 [י ]הוה רועי לא אחסר. על מי מנוחות ינהלני. נותן לחם לכל בשר. לחם חקי הטריפני:

 [י ]הי רצון מלפניך. אתה אלהי קדושי. תערוך לפני שלחנך. תדשן בשמן ראשי:

 [מ ]י יתן מנוחתי. לפני אדון השלום. והיתה שלמה מטתי. החיים והשלום:

 [י ]שלח מלאכו לפני. ללותי לויה. בכוס ישועות אשא פני. מנת כוסי רויה:

 [צ ]מאה נפשי אל יהוה. ימלא שובע אסמי. אל ההרים אשא עיני. כהלל ולא כשמאי:

 [ח ]דות ימים ושנות עולמים. עורה כבודי עורה. ועל ראשי יהיו תמים. נר מצוה ואור תורה:

 [ק ]ומה יהוה למנוחתי. אתה וארון עוזך. קח נא אל את ברכתי. והחזק מגן חוזך:


 [מזמור לדוד ] יהוה רעי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני: נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני: תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים:

 [אם ] תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי. וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד. וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר: אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במתי ארץ. והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כי פי יהוה דבר:

 [ושמרו ] בני ישראל את השבת. לעשות את השבת לדרתם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ. וביום השביעי שבת וינפש:

 [זכור ] את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי:

 [על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו: ]

(( [סברי מרנן ורבנן ורבותי: ]))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

((בשבת חוה"מ סוכות יברך:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסכה:

 זמירות ליום השבת

((בראשי החרוזים שמעון בר יצחק:))
 [ברוך ] אדני יום יום. יעמס לנו ישע ופדיום. ובשמו נגיל כל היום. בישועתו נרים ראש עליון. כי הוא מעוז לדל ומחסה לאביון: שבטי יה לישראל עדות. בצרתם לו צר. בסבלות ובעבדות. בלבנת הספיר הראם עוז ידידות. ונגלה להעלותם מעומק בור ודות. כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות: מה יקר חסדו בצלו לגוננימו. בגלות בבלה שלח למענימו. להוריד בריחים נמנה בינימו. ויתנם לרחמים לפני שובימו. כי לא יטוש יהוה את עמו. בעבור הגדול שמו: עילם שת כסאו להציל ידידיו. להעביר משם מאזני מורדיו. מעבור בשלח פדה את עבדיו. קרן לעמו ירים תהלה לכל חסידיו. כי אם הוגה ורחם כרחמיו וכרוב חסדיו: וצפיר העזים הגדיל עצומיו. וגם חזות ארבע עלו למרומיו. ובלבם דמו להשחית את רחומיו. על ידי כהניו מגר מתקוממיו. חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו: נסגרתי לאדום ביד רעי מדני. שבכל יום ויום ממלאים כרסם מעדני. עזרתו עמי לסמוך את אדני. ולא נטשתני כל ימי עדני. כי לא יזנח לעולם אדני: בבאו מאדום חמוץ בגדים. זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים. ויז נצחם מלבושיו להאדים. בכחו הגדול יבצור רוח נגידים. הגה ברוחו הקשה ביום קדים: ראותו כי כן אדומי העוצר. יחשוב לו בבצרה תקלוט כבצר. ומלאך כאדם בתוכה ינצר. ומזיד כשוגג במקלט יעצר. אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נוצר: יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ. מארבע רוחות עדיו להקבץ. ובהר מרום הרים אותנו להרבץ. ואתנו ישוב נדחים קובץ. ישיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ: ברוך הוא אלהינו אשר טוב גמלנו. כרחמיו וכרוב חסדיו הגדיל לנו. אלה וכאלה יוסף עמנו. להגדיל שמו הגדול הגבור והנורא שנקרא עלינו: ברוך אלהינו שבראנו לכבודו. להללו ולשבחו ולספר הודו. מכל אום גבר עלינו חסדו. לכן בכל לב ובכל נפש ובכל מאודו. נמליכו וניחדו: שהשלום שלו ישים עלינו ברכה וחיים ושלום. משמאל ומימין על ישראל שלום. הרחמן הוא יברך את עמו בשלום. ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות על ישראל שלום. יועץ אל גבור אבי עד שר שלום:

 
((זה הזמר שם המחבר ברוך חזק וחתום בו בראשי החרוזים:))
 [ברוך ] אל עליון אשר נתן מנוחה. לנפשנו פדיום משאת ואנחה. והוא ידרוש לציון עיר הנדחה. עד אנה תוגיון נפש נאנחה: ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:)) רוכב בערבות מלך עולמים. את עמו לשבות אזן בנעימים. במאכלי ערבות במיני מטעמים. במלבושי כבוד זבח משפחה. ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:)) ואשרי כל חוכה לתשלומי כפל. מאת כל סוכה שוכן בערפל. נחלה לו יזכה בהר ובשפל. נחלה ומנוחה כשמש לו זרחה ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:)) כל שומר שבת כדת מחללו. הן הכשר חבת קדש גורלו. ואם יצא חובת היום אשרי לו. אל אל אדון מחוללו. מנחה היא שלוחה: ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:)) חמדת הימים. קראו אלי צור. ואשרי לתמימים. אם יהיה נצור. כתר הלומים. על ראשם יצור. צור העולמים רוחו בם נחה: ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:)) זכור את יום השבת לקדשו קרנו כי גבהה נזר על ראשו. על כן יתן האדם לנפשו עונג וגם שמחה בהם למשחה. ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:)) קודש היא לכם שבת המלכה. אל תוך בתיכם להניח ברכה. בכל מושבותיכם לא תעשו מלאכה. בניכם ובנותיכם עבד וגם שפחה: ((השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על מחבת:))

 
((מחבר הזמר רבי ישראל ושמו חתם בראשי הבתים:))
 [י ]ום זה מכבד מכל ימים. כי בו שבת צור עולמים:

 [ש ]שת ימים תעשה מלאכתך. ויום השביעי לאלהיך. שבת לא תעשה בו מלאכה. כי כל עשה ששת ימים: ((יום זה מכבד מכל ימים. כי בו שבת צור עולמים:))

 [ר ]אשון הוא למקראי קודש. יום שבתון יום שבת קודש. על כן כל איש ביינו יקדש. על שתי לחם יבצעו תמימים: ((יום זה מכבד מכל ימים. כי בו שבת צור עולמים:))

 [א ]כול משמנים שתה ממתקים. כי אל יתן לכל בו דבקים. בגד ללבוש לחם חקים. בשר ודגים וכל מטעמים: ((יום זה מכבד מכל ימים. כי בו שבת צור עולמים:))

 [ל ]א תחסר כל בו ואכלת ושבעת. וברכת את יהוה אלהיך אשר אהבת. כי ברכך מכל העמים: ((יום זה מכבד מכל ימים. כי בו שבת צור עולמים:))

השמים מספרים כבודו. וגם הארץ מלאה חסדו. ראו כי כל אלה עשתה ידו. כי הוא הצור פעלו תמים: ((יום זה מכבד מכל ימים. כי בו שבת צור עולמים:))

 
((מחבר הזמר רבי יהודה הלוי ושמו חתום בראשי הבתים:))
 [י ]ום שבתון אין לשכח זכרו כריח הניחח [((יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח:)) ]

 [ה ]יום נכבד לבני אמונים זהירים לשמרו אבות ובנים חקוק בשני לחות אבנים מרב אונים ואמיץ כח: ((יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח:))

 [ו ]באו כלם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד ופתחו וענו יהוה אחד ברוך הנותן ליעף כח: ((יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח:))

 [ד ]בר בקדשו בהר המור יום השביעי זכור ושמור וכל פקודיו יחד לגמר חזק מתנים ואמץ כח. ((יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח:))

 [ה ]עם אשר נע כצאן תעה יזכר לפקדו ברית ושבועה לבל יעבור בם מקרה רעה כאשר נשבעת על מי נח. ((יונה מצאה בו מנוח ושם ינוחו יגיעי כח:))


 
((מחבר הזמר רבי אברהם אבן עזרא ושמו חתום בראשי הבתים:))
כי אשמרה שבת אל ישמרני. [((אות היא לעולמי עד בינו וביני.)) ]

 [א ]סור מצא חפץ. עשות דרכים גם מלדבר בו דברי צרכים. דברי סחורה אף דברי מלכים אהגה בתורת אל ותחכמני. ((אות היא לעולמי עד בינו וביני.))

 [ב ]ו אמצא תמיד נופש לנפשי הנה לדר ראשון נתן קדושי. מופת בתת לחם משנה בששי ככה בכל ששי יכפיל מזוני. ((אות היא לעולמי עד בינו וביני.))

 [ר ]שם בדת האל חוק אל סגניו בו לערוך לחם פנים בפניו. על כן להתענות בו על פי נבוניו אסור לבד מיום כפור עוני. ((אות היא לעולמי עד בינו וביני.))

 [ה ]וא יום מכבד הוא יום תענוגים לחם ויין טוב בשר ודגים המתאבלים בו אחור נסוגים כי יום שמחות הוא ותשמחני. ((אות היא לעולמי עד בינו וביני.))

 ]מ ]חל מלאכה בו סופו להכרית על כן אכבס בו לבי כבורית ואתפללה אל אל ערבית ושחרית מוסף וגם מנחה הוא יענני: ((אות היא לעולמי עד בינו וביני.))

 
((מחבר זמר רבי שלמה ושמו חתום בראשי הבתים:))
 [ש ]מרו שבתותי למען תינקו ושבעתם מזיו ברכותי אל המנוחה כי באתם [((ולוו עלי בני ועדנו מעדני שבת היום ליהוה:)) ]

 [ל ]עמל קראו דרור ונתתי את ברכתי אשה אל אחותה לצרור לגלות על יום שמחתי בגדי שש עם שני והתבוננו מזקני. ((שבת היום. ולוו עלי:))

 [מ ]הרו את המנה לעשות את דבר אסתר וחשבו עם הקונה לשלם אכול והותר בטחו בי אמוני ושתו יין משמני. ((שבת היום. ולוו עלי:))

 [ה ]נה יום גאלה יום שבת אם תשמרו והייתם לי סגלה לינו ואחר תעברו ואז תחיו לפני ותמלאו צפוני. ((שבת היום. ולוו עלי:))

חזק קריתי אל אלהים עליון והשב את נותי בשמחה ובהגיון ישוררו שם רנני לויי וכהני ואז תתענג על יהוה: ((שבת היום. ולוו עלי:))

 
((מלים: דונש בן לברט. סימן: דונש בכל בית.))
 [ד ]רור יקרא לבן עם בת. [ו ]ינצרכם כמו בבת. [נ ]עים שמכם ולא ישבת. [ש ]בו נוחו ביום שבת: [ד ]רוש נוי ואולמי. [ו ]אות ישע עשה עמי. [נ ]טע שורק בתוך כרמי. [ש ]עה שועת בני עמי: [ד ]רוך פורה בתוך בצרה. [ו ]גם בבל אשר גברה. [נ ]תוץ צרי באף עברה. [ש ]מע קולי ביום אקרא: אלהים תן במדבר הר. הדס שטה ברוש תדהר. ולמזהיר ולנזהר. שלומים תן כמי נהר: הדוך קמי אל חי קנא. במוג לבב ובמגנה. ונרחיב פה ונמלאנה. לשוננו לך רנה:

 
((מחבר הזמר רבי שמואל ושמו חתם בראשי הבתים:))
 [שבת היום ליהוה ] מאד צהלו ברנוני. וגם הרבו מעדני. אותו לשמור כמצות יהוה. [שבת היום ליהוה: ] מעבור דרך וגבולים. מעשות היום פעלים לאכול ולשתות בהלולים זה היום עשה יהוה. [שבת היום ליהוה: ] ואם תשמרנו. יה ינצרך כבבת. אתה ובנך וגם הבת. וקראת עונג לשבת. אז תתענג על יהוה. [שבת היום ליהוה: ] אכול משמנים ומעדנים. ומטעמים הרבה מינים אגוזי פרך ורמונים. ואכלת ושבעת וברכת את יהוה. [שבת היום ליהוה: ] לערוך בשלחן לחם חמודות. לעשות היום שלש סעודות. את השם הנכבד לברך ולהודות. שקדו ושמרו ועשו בני: [שבת היום ליהוה: ]

 מנחה לשבת קודש

 קורבנות

 וידבר יהוה אל משה לאמר: ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם. בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה. ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם.

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתרחם עלינו ותמחול לנו על כל חטאתינו ותכפר לנו על כל עונותינו ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו ונקריב לפניך קרבן התמיד שיכפר בעדנו כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 וידבר יהוה אל משה לאמר: צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימים שנים ליום עלה תמיד: את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין: עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה:

 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב:

 אתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קים כאשר צוית אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתך:

 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים: נטף ושחלת וחלבנה סמים. ולבנה זכה בד בבד יהיה: ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם: ונאמר והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם:

 תנו רבנן פטום הקטרת כיצד: שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה מנה לכל יום פרס בשחרית ופרס בין הערבים ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים ומחזירן למכתשת בערב יום הכפורים ושוחקן יפה יפה כדי שתהא דקה מן הדקה. ואחד עשר סממנין היו בה. ואלו הן: א הצרי ב והצפרן ג החלבנה ד והלבונה משקל שבעים שבעים מנה ה מור ו וקציעה ז שבלת נרד ח וכרכם משקל ששה עשר ששה עשר מנה ט הקשט שנים עשר י וקלופה שלשה יא וקנמון תשעה ברית כרשינה תשעה קבין יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא ואם לא מצא יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף כפת הירדן כל שהיא ואם נתן בה דבש פסלה ואם חסר אחד מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה למה היא באה כדי ליפות בה את הצפרן כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בו את הצפרן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 תניא רבי נתן אומר: כשהוא שוחק אומר: הדק היטב היטב הדק מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה לשליש ולרביע לא שמענו: אמר רבי יהודה זה הכלל אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: תניא בר קפרא אומר אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין: ועוד תני בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה:

(( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: (( [(ג"פ:) ])) יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: (( [(ג"פ:) ])) יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות: אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות:
 אשרי

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד [א ]רוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: [ב ]כל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: [ג ]דול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: [ד ]ור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: [ה ]דר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: [ו ]עזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: [ז ]כר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: [ח ]נון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: [ט ]וב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: [י ]ודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: [כ ]בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: [ל ]הודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: [מ ]לכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: [ס ]ומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: [ע ]יני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: [פ ]ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: [צ ]דיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: [ק ]רוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: [ר ]צון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: [ש ]ומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: [ת ]הלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:
 ובא לציון

 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה: ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל: וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה קדיש על ארעא עובד גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יהוה צבאות מליא כל ארעא זיו יקרה: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו: ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע שגיא דמשבחין ואמרין בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה יהוה ימלוך לעולם ועד יהוה מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא: יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: כי אתה יהוה טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך: צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: ברוך (הוא) אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שנשמר חקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה. והיה יהוה מבטחו: בטחו ביהוה עדי עד. כי ביה יהוה צור עולמים: ויבטחו בך יודעי שמך. כי לא עזבת דרשיך יהוה: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

((ביום טוב שחל בחול מתפללים כאן שמונה עשרה לשלש רגלים:))
 ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך:

((כשפותחין את ארון הקודש אומרים זה:))
 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך: כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים: ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו: 

 בריך שמה דמרא עלמא. בריך כתרך ואתרך. יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם. ופרקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך. ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבותא. ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא. למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. אנת הוא דשליט על מלכיא. ומלכותא דילך היא. אנא עבדא דקדשא בריך הוא דסגידנא קמה ומקמא דיקר אוריתה בכל עדן ועדן. לא על אנש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא. אלא באלהא דשמיא. דהוא אלהא קשוט ואוריתה קשוט ונביאוהי קשוט. ומסגא למעבד טבון וקשוט. בה אנא רחיץ. ולשמה קדישא יקירא אנא אמר תשבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באוריתא. (ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך). ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל. לטב ולחיין ולשלם אמן:

((חזן)) גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו: 

((קהל)) לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ: לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו:

 אב הרחמים. הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים. ויציל נפשותינו מן השעות הרעות. ויגער ביצר הרע מן הנשואים. ויחון אותנו לפליטת עולמים. וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים:

 ותגלה ותראה מלכותו עלינו בזמן קרוב. ויחון פלטתנו ופלטת עמו בית ישראל לחן ולחסד ולרחמים ולרצון ונאמר אמן. הכל הבו גדל לאלהינו ותנו כבוד לתורה. כהן קרב יעמד (פלוני בן פלוני) הכהן. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו: ((קהל)) ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום:
((ורורין ג' גברי בפרשת השבוע הבא ואפילו ביום טוב שחל בשבת ואין אומרים קדיש אחר קריאת התורה:))

(( ' ' סדר הקריאה לשבת במנחה ))

((סדר ברכת התורה ))
((העולה אומר:)) ברכו את יהוה המברך:
((והקהל עונין:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:
((והעולה חוזר:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:

((ואחר כך מברך))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר בחר בנו מכל העמים. ונתן לנו את תורתו: ברוך אתה יהוה. נותן התורה:

((ואחר קריאת התורה מברך העולה:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו: ברוך אתה יהוה. נותן התורה:

((מגביהים את ספר התורה המגביה פותח את ספר התורה שיהיו שלשה עמודים מן הכתב גלויים ואומרים:))
 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל: על פי יהוה ביד משה:

 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד: יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: יהוה אלהינו אמת משה אמת ותורתו אמת:

 הללויה אודה יהוה בכל לבב בסוד ישרים ועדה: גדלים מעשי יהוה דרושים לכל חפציהם: הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד: זכר עשה לנפלאתיו חנון ורחום יהוה: טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים: מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו: סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר: פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו: ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד:

 הללויה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד: גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך: הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד: זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק: טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט: כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהיה צדיק: משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה: סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו: פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד: רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד:

((ומחזירין את ספר התורה למקומו והש"ץ אומר:))
 [יהללו ] את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו.

((והקהל אומרים:))
 הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:

 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה: כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

((וכשמכניסין הספר תורה להיכל אומרים זה:))
 ובנחה יאמר. שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: קומה יהוה למנוחתך. אתה וארון עזך: כהניך ילבשו צדק. וחסידיך ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טוב נתתי לכם. תורתי אל תעזבו: עץ חיים היא למחזיקים בה. ותמכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: השיבנו יהוה אליך ונשובה. חדש ימינו כקדם:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))
 שמונה עשרה למנחה של שבת

 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כתבנו בספר חיים למענך אלהים חיים. )) מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים:)) ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 קדושה 

(( [בחזרת הש"ץ ]: אומרים קדושה))

((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך: וקרא זה אל זה ואמר:
 [קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו. ] לעמתם משבחים ואומרים:
 [ברוך כבוד יהוה ממקומו. ] ובדברי קדשך כתוב לאמר:
 [ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה. ])) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל ((בעשרת ימי תשובה:)) ((המלך)) הקדוש:

 אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. תפארת גדלה ועטרת ישועה יום מנוחה וקדשה לעמך נתת. אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו. מנוחת אהבה ונדבה. מנוחת אמת ואמונה. מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח מנוחה שלמה שאתה רוצה בה. יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם ועל מנוחתם יקדישו את שמך:

 אלהינו ואלהי אבותינו. רצה נא במנוחתנו קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו יהוה אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך וינוחו בם כל ישראל מקדשי שמך: ברוך אתה יהוה מקדש השבת:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [((בראש חודש ובחול המועד)) ] אומרים כאן "יעלה ויבא":))

(( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:))
((
((בשבת ראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בשבת חוה"מ פסח:)) ; חג המצות
((בשבת חוה"מ סוכות:)) ; חג הסכות

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:))
 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:
 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בשבת חנוכה ופורים המשולש)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

 [((בחנוכה)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:))

 [((בפורים המשולש)) ] ((אומרים:)) (( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 

 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

((בעשרת ימי תשובה:)) ((וכתב לחיים טובים כל בני בריתך.)) 

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ((בעשרת ימי תשובה:)) ((בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה וגזרות טובות ישועות ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום. )) ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך: עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((בימים שאין אומרים בהם תחנון בחול וכן בד' פרשיות אין אומרים צדקתך בשבת))
 [צדקתך ] כהררי אל משפטיך תהום רבה. אדם ובהמה תושיע יהוה: וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות. אלהים מי כמוך: צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת:

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((מראש חדש אלול עד אחר הושענא רבה מוסיפים מזמור זה:))
 [לדוד ] יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד: בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו: אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח: אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו: כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני: ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה: שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני: לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש: אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי: כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני: הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי: אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס: לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים: קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((בשבת אחר סוכות מתחילין לומר ברכי נפשי ואומרים עד שבת הגדול ובשבת אחר פסח מתחילין לומר פרקי אבות ואומרים עד שבת שלפני ראש השנה:

 [ברכי ] נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת: עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה: המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח: עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט: יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד: תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים: מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון: יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם: גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ: המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון: ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם: עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול: משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ: ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד: ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע: אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה: הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים: עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער: הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם: תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב: מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות: שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו: תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב: תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון: תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה: יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו: אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה:

 [שיר ] המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני: יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה: מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה: חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים: אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר: רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום: אני שלום וכי אדבר המה למלחמה:

 [שיר ] למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:

 [שיר ] המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך: עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם: ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו: ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם יהוה: כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד: שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך: יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך:

 [שיר ] המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים: הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו: חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז: רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים:

 [שיר ] המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל: לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם: אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו: אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו: אזי עבר על נפשנו המים הזידונים: ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם: נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו: עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ:

 [שיר ] המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב: ירושלם הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו מעתה ועד עולם: כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם: היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם: והמטים עקלקלותם יוליכם יהוה את פעלי האון שלום על ישראל:

 [שיר ] המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה: הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים: שובה יהוה את (שבותנו) שביתנו כאפיקים בנגב: הזרעים בדמעה ברנה יקצרו: הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו:

 [שיר ] המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר: שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא: הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן: כחצים ביד גבור כן בני הנעורים: אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער:

 [שיר ] המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך: הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה: יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך: וראה בנים לבניך שלום על ישראל:

 [שיר ] המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל: רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי: על גבי חרשו חרשים האריכו (למענותם) למעניתם: יהוה צדיק קצץ עבות רשעים: יבשו ויסגו אחור כל שנאי ציון: יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש: שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר: ולא אמרו העברים ברכת יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה:

 [שיר ] המעלות ממעמקים קראתיך יהוה: אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני: אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד: כי עמך הסליחה למען תורא: קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי: נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר: יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות: והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו:

 [שיר ] המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני: אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי: יחל ישראל אל יהוה מעתה ועד עולם:

 [שיר ] המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו: אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב: אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי: אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה: עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב: הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער: נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו: קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך: כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך: אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך: כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו: זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה: צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם: וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו: שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי: אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו:

 [שיר ] המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו: כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם:

 [שיר ] המעלות הנה ברכו את יהוה כל עבדי יהוה העמדים בבית יהוה בלילות: שאו ידכם קדש וברכו את יהוה: יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ:))
 פרקי אבות

(( פרק ראשון ))
((
 [כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: ]

 [א ] משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אֽמרו שלשה דברים: הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סיג לתורה:

 [ב ] שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים:

 [ג ] אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם:

 [ד ] יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם. יוסי בן יועזר איש צרדה אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם:

 [ה ] יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה. באשתו אֽמרו קל וחמר באשת חברו. מכאן אֽמרו חכמים כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובטל מדברי תורה וסופו יורש גהנם:

 [ו ] יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם. יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות:

 [ז ] נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן הפרענות:

 [ח ] יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן טבאי אומר אל תעש עצמך כעורכי הדינין וכשיהיו בעלי הדינין עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין כשקבלו עליהם את הדין:

 [ט ] שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר:

 [י ] שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות:

 [יא ] אבטליון אומר חכמים! הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמים מתחלל:

 [יב ] הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקֽרבן לתורה:

 [יג ] הוא היה אומר נגיד שמא אבד שמה ודלא מוסיף יסף ודלא יליף קטלא חיב ודאשתמש בתגא חלף:

 [יד ] הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי?

 [טו ] שמאי אומר עשה תורֽתך קבע אמור מעט ועשה הרבה והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות:

 [טז ] רבן גמליאל היה אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אמדות:

 [יז ] שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא:

 [יח ] רבן שמעון בן גמליאל אומר על שלשה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר: אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם:

 [רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר: ]

 
 פרק שני 

 [כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: ]

 [א ] רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעשיה ותפארת לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה. והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין:

 [ב ] רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון. וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסיעתן וצדקתם עומדת לעד. ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיתם:

 [ג ] הוו זהירין ברשות שאין מקֽרבין לו לאדם אלא לצרך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו:

 [ד ] הוא היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע שסופו להשמע ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה:

 [ה ] הוא היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הבישן למד ולא הקפדן מלמד ולא כל המרבה בסחורה מחכים ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש:

 [ו ] אף הוא ראה גלגלת אחת שצֽפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון:

 [ז ] הוא היה אומר מרבה בשר מרבה רמה. מרבה נכסים מרבה דאגה. מרבה נשים מרבה כשפים. מרבה שפחות מרבה זמה. מרבה עבדים מרבה גזֽל. מרבה תורה מרבה חיים. מרבה ישיבה מרבה חכמה. מרבה עצה מרבה תבונה. מרבה צדקה מרבה שלום. קנה שם טוב קנה לעצמו. קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא.

 [ח ] רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצֽרת:

 [ט ] חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי ואֽלו הן: רבי אליעזר בן הורקנוס רבי יהושע בן חנניא רבי יוסי הכהן רבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך. הוא היה מונה שבחן: רבי אליעזר בן הורקנוס בור סוד שאינו מאבד טפה. רבי יהושע בן חנניא אשרי יולדתו. רבי יוסי הכהן חסיד. רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא. רבי אלעזר בן ערך כמעין המתגבר. הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כלם. אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם ואלעזר בן ערך בכף שניה מכריע את כלם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה. רבי יהושע אומר חבר טוב. רבי יוסי אומר שכן טוב. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. רבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם? רבי אליעזר אומר עין רעה. רבי יהושע אומר חבר רע. רבי יוסי אומר שכן רע. רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם. אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום שנאמר: לוה רשע ולא ישלם. וצדיק חונן ונותן: רבי אלעזר אומר לב רע. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם.

 [י ] הם אֽמרו שלשה דברים. רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך ואל תהי נח לכעוס ושוב יום אחד לפני מיתֽתך והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל דבריהם כגחלי אש:

 [יא ] רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם:

 [יב ] רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירשה לך וכל מעשיך יהיו לשם שמים:

 [יג ] רבי שמעון אומר הוי זהיר בקריאת שמע ובתפלה וכשאתה מתפלל אל תעש תפלֽתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום שנאמר: כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה. ואל תהי רשע בפני עצמך:

 [יד ] רבי אלעזר אומר הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך:

 [טו ] רבי טרפון אומר היום קצר והמלאכה מרבה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק:

 [טז ] הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך. ודע שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא:

 [רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר: ]

 
 פרק שלישי 

 [כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: ]

 [א ] עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון. מאין באת? מטפה סרוחה ולאן אתה הולך? למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון? לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:

 [ב ] רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו:

 [ג ] רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שנאמר: ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר: אז נדברו יראי יהוה איש אל רעהו. ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחושבי שמו: אין לי אלא שנים מנין אפלו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר? שנאמר: ישב בדד וידם. כי נטל עליו:

 [ד ] רבי שמעון אומר שלשה שאֽכלו על שלחן אחד ולא אֽמרו עליו דברי תורה כאלו אֽכלו מזבחי מתים שנאמר: כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום. אבל שלשה שאֽכלו על שלחן אחד ואֽמרו עליו דברי תורה כאלו אֽכלו משלחנו של מקום שנאמר: וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהוה:

 [ה ] רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו:

 [ו ] רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו על תורה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ וכל הפורק ממנו על תורה נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ:

 [ז ] רבי חלפתא איש כפר חנניא אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר: אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפלו חמשה? שנאמר: ואגדתו על ארץ יסדה. ומנין אפלו שלשה? שנאמר: בקרב אלהים ישפט. ומנין אפלו שנים? שנאמר: אז נדברו יראי יהוה איש אל רעהו ויקשב יהוה וישמע וגו'. ומנין אפלו אחד? שנאמר: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:

 [ח ] רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו שאתה ושלך שלו. וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל ומיֽדך נתנו לך:

 [ט ] רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר: מה נאה אילן זה ומה נאה ניר זה מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו:

 [י ] רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאלו מתחיב בנפשו שנאמר: רק השֽמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפלו תֽקפה עליו משנתו? תלמוד לומר: ופן יסורו מלבֽבך כל ימי חייך הא אינו מתחיב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו:

 [יא ] רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקימת:

 [יב ] הוא היה אומר כל שמעשיו מרבין מחכמתו חכמתו מתקימת. וכל שחכמתו מרבה ממעשיו אין חכמתו מתקימת:

 [יג ] הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו:

 [יד ] רבי דוסא בן הרכינס אומר שנה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם:

 [טו ] רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני חברו ברבים והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא:

 [טז ] רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש ונח לתשחרת והוי מקבל את כל האדם בשמחה:

 [יז ] רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה. מסרת סיג לתורה. מעשרות סיג לעשר. נדרים סיג לפרישות. סיג לחכמה שתיקה:

 [יח ] הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם חבה יתרה נודעת לו שנברא בצלם שנאמר: כי בצלם אלהים עשה את האדם. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר: בנים אתם ליהוה {צריך לקרוא לדוני } אלהיכם . חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה. חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם. תורתי אל תעזבו:

 [יט ] הכל צפוי והֽרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רב המעשה:

 [כ ] הוא היה אומר הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה והחנוני מקיף והפנקס פתוח והיד כותבת וכל הרוצה ללוות יבא וילוה והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו ויש להם על מה שיסמוכו והדין דין אמת והכל מתקן לסעדה:

 [כא ] רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח:

 [כב ] הוא היה אומר כל שחכמתו מרבה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרבין ושֽרשיו מועטין והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו שנאמר: והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבֽא טוב. ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב: אבל כל שמעשיו מרבין מחכמתו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושֽרשיו מרבין שאפלו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו שנאמר: והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שֽרשיו ולא יראה כי יבֽא חם והיה עלהו רענן. ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:

 [כג ] רבי אלעזר (בן) חסמא אומר קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה:

 [רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר: ]

 
 פרק רביעי 

 [כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: ]

 [א ] בן זומא אומר איזהו חכם? הלומד מכל אדם שנאמר: מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. איזהו גבור? הכובש את יצרו שנאמר: טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר? השמח בחלקו שנאמר: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכבד? המכבד את הבריות שנאמר: כי מכבדי אכבד ובזי יקֽלו:

 [ב ] בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העברה. שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה. ששכר מצוה – מצוה ושכר עברה – עברה:

 [ג ] הוא היה אומר אל תהי בֽז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום:

 [ד ] רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה:

 [ה ] רבי יוחנן בן ברוקה אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד בחלול השם:

 [ו ] רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות:

 [ז ] רבי צדוק אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תעש עצמך כעורכי הדינין ואל תעשה עטרה להתגדל בה ולא קרדם לחפור בה. וכך היה הלל אומר ודאשתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם:

 [ח ] רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכבד על הבריות. וכל המחלל את התורה גופו מחלל על הבריות:

 [ט ] רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזֽל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח:

 [י ] הוא היה אומר אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי! שהן רשאין ולא אֽתה:

 [יא ] רבי יונתן אומר כל המקים את התורה מעוני סופו לקימה מעשר. וכל המבטל את התורה מעשר סופו לבטלה מעוני:

 [יב ] רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסק בתורה והוי שפל רוח בפני כל אדם. ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה לתן לך:

 [יג ] רבי אליעזר בן יעקב אומר העשה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עברה אחת קונה לו קטגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפרענות:

 [יד ] רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקים. ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים:

 [טו ] רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים:

 [טז ] רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון:

 [יז ] רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן:

 [יח ] רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבריך יקימוה בידך ואל בינֽתך אל תשען:

 [יט ] רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הֽרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים:

 [כ ] רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים:

 [כא ] רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:

 [כב ] הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:

 [כג ] רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חברך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעה שמתו מטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:

 [כד ] שמואל הקטן אומר: בנפל אויבך אל תשמח ובכֽשלו אל יגל לבך פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:

 [כה ] אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר חדש. והלומד זקן למה הוא דומה? לדיו כתובה על ניר מחוק:

 [כו ] רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר הלומד מן הקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן:

 [כז ] רבי מאיר אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפלו חדש אין בו:

 [כח ] רבי אלעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם:

 [כט ] הוא היה אומר הילודים למות והמתים לחיות והחיים לדון. לידע ולהודיע ולהודע שהוא אל הוא היוצר הוא הבורא הוא המבין הוא הדין הוא העד הוא בעל דין הוא עתיד לדון. ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שחד. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:

 [רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר: ]

 
 פרק חמישי 

 [כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: ]

 [א ] בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבֽראות? אלא להפרע מן הֽרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות ולתן שכר טוב לצדיקים שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות:

 [ב ] עשרה דורות מאדם ועד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול. עשרה דורות מנח ועד אברהם להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו וקבל שכר כלם:

 [ג ] עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכלם להודיע כמה חבתו של אברהם אבינו:

 [ד ] עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים. עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים. עשרה נסיונות נסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר שנאמר: וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שֽמעו בקולי:

 [ה ] עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש לא הפילה אשה מריח בשר הקדש. ולא הסריח בשר הקדש מעולם. ולא נראה זבוב בבית המטבחים. ולא ארע קרי לכהן גדול ביום הכפורים. ולא כבו הגשמים אש של עצי המערכה. ולא נֽצחה הרוח את עמוד העשן. ולא נמצא פסול בעמר ובשתי הלחם ובלחם הפנים. עומדים צפופים ומשתחוים רוחים. ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם. ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים:

 [ו ] עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואֽלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואילו של אברהם אבינו. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה:

 [ז ] שבעה דברים בגלם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין ואינו נכנס לתוך דברי חברו ואינו נבהל להשיב שואל כענין ומשיב כהלכה ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי ומודה על האמת. וחלופיהן בגלם:

 [ח ] שבעה מיני פרעניות באין לעולם על שבעה גופי עברה. מקצתן מעשרין ומקצתן אינן מעשרין רעב של בצרת בא מקצתן רעבים ומקצתן שבעים. גֽמרו שלא לעשר רעב של מהומה ושל בצרת בא. ושלא לטול את החלה רעב של כליה בא. דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין ועל פרות שביעית. חרב באה לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה:

 [ט ] חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא ועל חלול השם. גלות באה לעולם על עובדי עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים ועל שמטת הארץ. בארבעה פרקים הדבר מתרבה בֽרביעית ובשביעית ובמוצאי שביעית ובמוצאי החג שבכל שנה ושנה. בֽרביעית מפני מעשר עני שבשלישית. בשביעית מפני מעשר עני שבששית. במוצאי שביעית מפני פרות שביעית. במוצאי החג שבכל שנה ושנה מפני גזל מתנות עניים:

 [י ] ארבע מדות באדם: האומר שלי שלי ושלך שלך – זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי – עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך – חסיד. שלי שלי ושלך שלי – רשע:

 [יא ] ארבע מדות בדעות: נח לכעוס ונח לרצות יצא שכרו בהפסדו. קשה לכעוס וקשה לרצות יצא הפסדו בשכרו.

(כך גרס הרע"ב ויש גורסים להפך). קשה לכעוס ונח לרצות חסיד. נח לכעוס וקשה לרצות רשע:

 [יב ] ארבע מדות בתלמידים: מהיר לשמוע ומהיר לאבד יצא שכרו בהפסדו. קשה לשמוע וקשה לאבד יצא הפסדו בשכרו. מהיר לשמוע וקשה לאבד זה חלק טוב. קשה לשמוע ומהיר לאבד זה חלק רע:

 [יג ] ארבע מדות בנותני צדקה: הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים. יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו. יתן ויתנו אחרים חסיד. לא יתן ולא יתנו אחרים רשע:

 [יד ] ארבע מדות בהולכים לבית המדרש: הולך ואינו עשה שכר הליכה בידו. עשה ואינו הולך שכר מעשה בידו. הולך ועשה חסיד. לא הולך ולא עשה רשע:

 [טו ] ארבע מדות ביושבים לפני חכמים: ספוג ומשפך משמרת ונפה. ספוג שהוא סופג את הכל. משפך שמכניס בזו ומוציא בזו. משמרת שמוציאה את היין וקולטת את השמרים. ונפה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת:

 [טז ] כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בֽטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר? זו אהבת אמנון ותמר. ושאינה תלויה בדבר? זו אהבת דוד ויהונתן:

 [יז ] כל מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים. ושאינה לשם שמים אין סופה להתקים. איזו היא מחלקת שהיא לשם שמים? זו מחלקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלקת קרח וכל עדתו:

 [יח ] כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. וכל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה וזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו שנאמר: צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל. יֽרבעם בן נבט חטא והחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר: על חטאות יֽרבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל:

 [יט ] כל מי שיש בו שלשה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה – מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא שנאמר: להנחיל אהבי יש. ואוצרותיהם אמלא: אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר: ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצֽו ימיהם. ואני אבטח בך:

 [כ ] יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים:

 [כא ] הוא היה אומר עז פנים לגהנם ובשת פנים לגן עדן. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך:

 [כב ] הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא. בן עשר למשנה. בן שלש עשרה למצות. בן חמש עשרה לתלמוד. בן שמונה עשרה לחפה. בן עשרים לרדוף. בן שלשים לכח. בן ארבעים לבינה. בן חמשים לעצה. בן ששים לזקנה. בן שבעים לשיבה. בן שמונים לגבורה. בן תשעים לשוח. בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם:

 [כג ] בן בג בג אומר הפך בה והפך בה דכלא בה ובה תחזי וסיב ובלה בה ומנה לא תזוע שאין לך מדה טובה הימנה:

 [כד ] בן הא הא אומר: לפום צערא אגרא:

 [רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר: ]

 
 פרק ששי 

 [כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר: ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ. נצר מטעי מעשה ידי להתפאר: ]

 [שנו ] חכמים בלשון המשנה ברוך שבחר בהם ובמשנתם:

 [א ] רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא רע אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות משמח את המקום משמח את הבריות ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר: לי עצה ותושיה. אני בינה לי גבורה: ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק והוה צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים:

 [ב ] אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף שנאמר: נזם זהב באף חזיר. אשה יפה וסֽרת טעם: ואומר: והלחת מעשה אלהים המה. והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת: אל תקרא חרות אלא חרות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה שנאמר: וממתנה נחליאל. ומנחליאל במות:

 [ג ] הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפלו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתפל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומידעו שנאמר: ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי. והלא דברים קל וחמר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתפל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומידעו – הלומד מחברו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפלו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד? ואין כבוד אלא תורה שנאמר: כבוד חכמים ינחלו. ותמימים ינחלו טוב: ואין טוב אלא תורה שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם. תורתי אל תעזבו:

 [ד ] כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עשה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא:

 [ה ] אל תבקש גדלה לעצמך ואל תחמוד כבוד. יותר מלמודך עשה ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששלחֽנך גדול משלחנם וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעלתך:

 [ו ] גדולה תורה יותר מן הכהנה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהנה נקנית בעשרים וארבעה והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. ואֽלו הן: בתלמוד בשמיעת האזן בעריכת שפתים בבינת הלב באימה ביראה בענוה בשמחה בטהרה בשמוש חכמים בדקדוק חברים בפלפול התלמידים בישוב במקרא במשנה במעוט סחורה במעוט דרך ארץ במעוט תענוג במעוט שנה במעוט שיחה במעוט שחוק בארך אפים בלב טוב באמונת חכמים ובקבלת היסורין המכיר את מקומו והשמח בחלקו והעשה סיג לדבריו ואינו מחזיק טובה לעצמו אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות אוהב את הצדקות אוהב את המישרים אוהב את התוכחות ומתרחק מן הכבוד ולא מגיס לבו בתלמודו ואינו שמח בהוראה נושא בעל עם חברו ומכריעו לכף זכות ומעמידו על האמת ומעמידו על השלום ומתישב לבו בתלמודו שואל ומשיב שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד והלומד על מנת לעשות המחכים את רבו והמכון את שמועתו והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאלה לעולם שנאמר: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:

 [ז ] גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעשיה בעולם הזה ובעולם הבא שנאמר: כי חיים הם למצאיהם. ולכל בשרו מרפא: ואומר: רפאות תהי לשרך. ושקוי לעצמותיך: ואומר: עץ חיים היא למחזיקים בה. ותמכיה מאשר: ואומר: כי לוית חן הם לראשך. וענקים לגרגרתיך: ואומר: תתן לראשך לוית חן. עטרת תפארת תמגנך: ואומר: כי בי ירבו ימיך. ויוסיפו לך שנות חיים: ואומר: ארך ימים בימינה. בשמאלה עשר וכבוד: ואומר: כי ארך ימים ושנות חיים. ושלום יוסיפו לך: ואומר: דרכיה דרכי נעם. וכל נתיבותיה שלום:

 [ח ] רבי שמעון בן מנסיא משום רבי שמעון בן יוחאי אומר הנוי והכח והעשר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים נאה לצדיקים ונאה לעולם שנאמר: עטרת תפארת שיבה. בדרך צדקה תמצא: ואומר: עטרת חכמים עשרם. ואומר: עטרת זקנים בני בנים. ותפארת בנים אבותם: ואומר: תפארת בחורים כחם. והדר זקנים שיבה: ואומר: וחֽפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד: רבי שמעון בן מנסיא אומר אֽלו שבע מדות שמנו חכמים לצדיקים כלם נתקימו ברבי ובבניו:

 [ט ] אמר רבי יוסי בן קסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה? אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אֽני. אמר לי רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו בני אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד שנאמר: בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך. והקיצות היא תשיחך: בהתהלכך תנחה אתך בעולם הזה. בשכבך תשמר עליך בקבר. והקיצות היא תשיחך לעולם הבא. וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל טוב לי תֽורת פיך. מאלפי זהב וכסף: ואומר: לי הכסף ולי הזהב. נאם יהוה צבאות:

 [י ] חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו ואֽלו הן: תורה קנין אחד שמים וארץ קנין אחד אברהם קנין אחד ישראל קנין אחד בית המקדש קנין אחד. תורה קנין אחד מנין דכתיב: יהוה קנֽני ראשית דרכו. קדם מפעליו מאז: שמים וארץ קנין אחד מנין דכתיב: כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זֽה בית אשר תבנו לי ואי זֽה מקום מנוחתי: ואומר: מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית. מֽלאה הארץ קניניך: אברהם קנין אחד מנין דכתיב: ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ: ישראל קנין אחד מנין דכתיב: עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית: ואומר: לקדושים אשר בארץ המה. ואדירי כל חפצי בם: בית המקדש קנין אחד מנין דכתיב: מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך: ואומר: ויביאם אל גבול קדשו. הר זה קֽנתה ימינו:

 [יא ] כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר: כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתֽיו. יצרתֽיו אף עשיתֽיו: ואומר: יהוה ימלך לעולם ועד:

 [רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר:)) ]

 זמירות לסעודה שלישית
 ((נוהגים לומר מאמר זה מספר הזוהר:))
(( [תא חזי ] בכל שתא יומי דשבתא כד מטא שעתא דצלותא דמנחה דינא תקיפא שלטא וכל דינין מתערין אבל ביומא דשבתא כד מטא עידן דצלותא דמנחה רעוא דרעוין אשתכח ועתיקא קדישא גלי רצון דיליה וכל דינין דילה מתכפין ואשתכח רעותא וחדו בכלא ובהאי רצון אסתלק משה נביאה מהימנא קדישא מעלמא בגין למנדע דלא בדינא אסתלק והאי שעתא ברצון דעתיקא קדישא נפקת נשמתה ואתטמר בה בגין כך "ולא ידע איש את קברתו" כתיב מה עתיקא קדישא טמירא דכל טמירין ולא ידעין עילאין ותתאין אוף הכא האי נשמתא דאתטמר בהאי רצון דאתגליא בשעתא דצלותא דמנחה דשבתא כתיב "ולא ידע איש את קברתו" והוא טמיר מכל טמירין דעלמא ודינא לא שלטא ביה זכאה חולקיה דמשה תאנא בהאי יומא דאוריתא מתעטרא ביה מתעטרא בכלא בכל אנון פקודין בכל אינון גזרין ועונשין בשבעין ענפין דנהורא דנהרין מכל סטרא וסטרא מאן חמי ענפין דנפקין מכל ענפא וענפא חמשא קיימין בגו אילנא כלהו ענפין בהו אחידן מאן חמי אינון תרעין דמתפתחין בכל סטר וסטר כלהו מזדהרין ונהרין בההוא נהורא דנפיק ולא פסיק קל כרוזא נפיק אתערו קדישי עליונין אתערו עמא קדישא דאתבחרו לעילא ותתא אתערו חדותא לקדמות מאריכון אתערו בחדותא שלימתא אזדמנו בתלת חדון דתלת אבהן אזדמנו לקדמות מהימנותא דחדוא דכל חדותא זכאה חולקיכון ישראל קדישין בעלמא דין ובעלמא דאתי דא היא ירותא לכון מכל עמין עובדי עבודה זרה ועל דא כתיב: "ביני ובין בני ישראל" אמר רבי יהודה: הכי הוא ודאי ועל דא כתיב: "זכור את יום השבת לקדשו" וכתיב: "קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה" וכתיב: "וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד" תאנא בהאי יומא כל נשמתיהון דצדיקיא מתעדנין בתפנוקי עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין ורוחא חדא מענוגא דההוא עתיקא מתפשטא בכלהו עלמין וסלקא ונחתא ומתפשטא לכלהו בני קדישי לכלהו נטורי אוריתא וניחין בניחא שלים ומתנשי מכלהו כל רוגזין כל דינין וכל פולחנין קשין הדא הוא דכתיב: "ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה" בגין כך שקיל שבתא לקבל אוריתא וכל דנטיר שבתא כאלו נטיר אוריתא כלה וכתיב: "אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע" אשתמע דמאן דנטיר שבת כמאן דנטיר אוריתא כלה "ברוך יהוה לעולם אמן ואמן":))


 אתקינו סעדתא דמהימנותא שלימתא חדותא דמלכא קדישא: אתקינו סעדתא דמלכא. דא היא סעדתא דזעיר אנפין ועתיקא קדישא וחקל תפוחין קדישין אתין לסעדא בהדיה:

((מחבר הזמר רבי יצחק לוריא זצ"ל (האר"י הקדוש) ושמו חתום בראש הבתים:))
 [ב ]ני היכלא דכסיפין. למחזי זיו דזעיר אנפין:
 [י ]הון הכא. בהאי תכא. דביה מלכא בגלופין:
 [צ ]בו לחדא. בהאי ועדא. בגו עירין וכל גדפין:
 [ח ]דו השתא. בהאי שעתא. דביה רעוא ולית זעפין:
 [ק ]ריבו לי. חזו חילי. דלית דינין דתקיפין:
 [ל ]בר נטלין. ולא עאלין. הנך כלבין דחציפין:
 [ו ]הא אזמין. עתיק יומין. למנחה (למצחא) עדי יהון חלפין:
 [ר ]עו דילה. דגלי ליה. לבטלא בכל קליפין:
 [י ]שוי לון. בנוקביהון. ויטמרון בגו כפין:
 [א ]רי השתא במנחתא. בחדותא דזעיר אנפין:

 [מזמור ] לדוד יהוה רעי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני: נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני: תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים:

 [ויאמר ] משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה: (ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו: ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו: ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי:) ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי: וישבתו העם ביום השבעי:

 [על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו: ]
 [סברי מרנן ורבנן ורבותי: ]

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

((קודם אכילה יאמר זה:))
 [הנה ] אנכי בא לקים מצות סעודה שלישית של שבת נגד יעקב אב של המון שבעים נפש בזכותו ננצל ממלחמות גוג ומגוג ויקים בנו מקרא שכתוב והאכלתיך נחלת יעקב אביך. נחלה בלי מצרים ובכן בכח סגלת שלש סעודות אלו יתקן פגמנו בסעודות הרשות ומאכלות אסורות: ויהי נועם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

 
 ידיד נפש אב הרחמן. משוך עבדך אל רצונך. ירוץ עבדך כמו איל: ישתחוה אל מול הדרך. יערב לו ידידותיך. מנופת צוף וכל טעם:

 הדור נאה זיו העולם. נפשי חולת אהבתך. אנא אל נא רפא נא לה: בהראות לה נועם זיוך. אז תתחזק ותתרפא. והיתה לה שמחת עולם:

 ותיק יהמו נא רחמיך. וחוסה נא על בן אהובך: כי זה כמה נכסוף נכספתי לראות בתפארת עזך. אלה חמדה לבי. וחוסה נא ואל תתעלם:

 הגלה נא ופרוס חביבי עלי את סכת שלומך. תאיר ארץ מכבודך: נגילה ונשמחה בך. מהר אהוב כי בא מועד וחננו כימי עולם:

 
 [שיר ] המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו: כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם:

 [אין ] כאלהינו. אין כאדונינו. אין כמלכנו. אין כמושיענו: מי כאלהינו. מי כאדונינו. מי כמלכנו. מי כמושיענו: נודה לאלהינו. נודה לאדונינו. נודה למלכנו. נודה למושיענו: ברוך אלהינו. ברוך אדונינו. ברוך מלכנו. ברוך מושיענו: אתה הוא אלהינו. אתה הוא אדונינו. אתה הוא מלכנו. אתה הוא מושיענו.

 [אתה ] הוא אלהינו: בשמים ובארץ:

 
גבור ונערץ: דגול מרבבה:
הוא שח ויהי: וצוה ונבראו:
זכרו לנצח: חי עולמים:
טהור עינים: יושב סתר:
כתרו ישועה: לבושו צדקה:
מעטהו קנאה: נאפד נקמה:
סתרו יושר: עצתו אמונה:
פעלתו אמת: צדיק וישר:
קרוב לקוראיו באמת: רם ומתנשא:
שוכן שחקים: תולה ארץ על בלימה:
חי וקים נורא ומרום וקדוש:

 
 [א ]ל מסתתר בשפריר חביון. השכל הנעלם מכל רעיון. עלת העלות מוכתר בכתר עליון. כתר יתנו לך יהוה:

 [ב ]ראשית תורתך הקדומה. רשומה חכמתך הסתומה. מאין תמצא והיא נעלמה. ראשית חכמה יראת יהוה:

 [ר ]חובות הנהר נחלי אמונה. מים עמוקים ידלם איש תבונה. תוצאותיה חמשים שערי בינה. אמונים נוצר יהוה:

 [ה ]אל הגדול עיני כל נגדך. רב חסד גדול על השמים חסדך. אלהי אברהם זכור לעבדך. חסדי יהוה אזכיר תהלות יהוה:

 [מ ]רום נאדר בכח וגבורה. מוציא אורה מאין תמורה. פחד יצחק משפטינו האירה. אתה גבור לעולם יהוה:

 [מ ]י אל כמוך עושה גדולות. אביר יעקב נורא תהלות. תפארת ישראל שומע תפלות. כי שומע אל אביונים יהוה:

 [י ]ה זכות אבות יגן עלינו. נצח ישראל מצרותינו גאלנו. ומבור גלות דלנו והעלנו. לנצח על מלאכת בית יהוה:

 [מ ]ימין ומשמאל יניקת הנביאים. נצח והוד מהם נמצאים. יכין ובועז בשם נקראים. וכל בניך למודי יהוה:

 [י ]סוד צדיק בשבעה נעלם. אות ברית הוא לעולם. מעין הברכה צדיק יסוד עולם. צדיק אתה יהוה:

 [נ ]א הקם במהרה מלכות דוד ושלמה. בעטרה שעטרה לו אמו. כנסת ישראל כלה קרואה בנעימה. עטרת תפארת ביד יהוה:

 [ח ]זק מיחד כאחד עשר ספירות. ומיחד אלוף יראה מאורות. ספיר גזרתם יחד מאירות. תקרב רנתנו לפניך יהוה:

 
((קודם ברכת המזון של כל סעודות שבת יטול ידיו במים אחרונים ויאמר:))
 [ידי ] אחסי אנא לגבי חד מנא לסטרא חורינא דלית בה ממשא: אזמן בתלתא בכסא דברכתא לעלת עלתא עתיקא קדישא:

((ויברך ברכת המזון ואחר הסעודה יאמר:))
 [אשלימו ] סעודתא דא דמהימנותא שלימתא דזרעא קדישא דישראל:

 סדר מוצאי שבת

(( [מתפללים תפילת ערבית למוצאי שבת ולאחר מכן אומרים זה: ] ))
 [ויתן ] לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים. הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך. ארריך ארור ומברכיך ברוך: ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך. והיית לקהל עמים: ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך. לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם: מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך. ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת. ברכת שדים ורחם: ברכת אביך גברו על ברכת הורי. עד תאות גבעת עולם. תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו: ואהבך וברכך והרבך. וברך פרי בטנך ופרי אדמתך. דגנך ותירשך ויצהרך. שגר אלפיך ועשתרת צאנך. על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך: ברוך תהיה מכל העמים. לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך: והסיר יהוה ממך כל חלי. וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך. ונתנם בכל שנאיך:

 [המלאך ] הגאל אתי מכל רע. יברך את הנערים. ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק. וידגו לרב בקרב הארץ: יהוה אלהיכם הרבה אתכם. והנכם היום ככוכבי השמים לרב: יהוה אלהי אבותיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים. ויברך אתכם כאשר דבר לכם:

 [ברוך ] אתה בעיר. וברוך אתה בשדה: ברוך אתה בבאך. וברוך אתה בצאתך: ברוך טנאך ומשארתך: ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך. שגר אלפיך ועשתרות צאנך: יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך. וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך: יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים. לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך. והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה: כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך. והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט. ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו: אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה. מגן עזרך ואשר חרב גאותך. ויכחשו איביך לך. ואתה על במותימו תדרך:

 [מחיתי ] כעב פשעיך וכענן חטאתיך. שובה אלי כי גאלתיך: רנו שמים כי עשה יהוה. הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו. כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר: גאלנו יהוה צבאות שמו. קדוש ישראל:

 [ישראל ] נושע ביהוה תשועת עולמים. לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד: ואכלתם אכול ושבוע. והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא. ולא יבשו עמי לעולם: וידעתם כי בקרב ישראל אני. ואני יהוה אלהיכם ואין עוד. ולא יבשו עמי לעולם: כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון. ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה. וכל עצי השדה ימחאו כף: הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד. כי עזי וזמרת יה יהוה. ויהי לי לישועה: ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה: ואמרתם ביום ההוא. הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו. הזכירו כי נשגב שמו: זמרו יהוה כי גאות עשה. מודעת זאת בכל הארץ: צהלי ורני ישבת ציון. כי גדול בקרבך קדוש ישראל: ואמר ביום ההוא. הנה אלהינו זה. קוינו לו ויושיענו. זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:

 [בית ] יעקב לכו ונלכה באור יהוה והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת. יראת יהוה היא אוצרו: ויהי דוד לכל דרכיו משכיל. ויהוה עמו: פדה בשלום נפשי מקרב לי. כי ברבים היו עמדי: ויאמר העם אל שאול היונתן ימות. אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל. חלילה. חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה. כי עם אלהים עשה היום הזה. ויפדו העם את יונתן ולא מת: ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה. ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה: הפכת מספדי למחול לי. פתחת שקי ותאזרני שמחה: ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם. ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה. כי אהבך יהוה אלהיך: אז תשמח בתולה במחול. ובחרים וזקנים יחדו. והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם:

 [בורא ] ניב שפתים שלום. שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו: ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים. לך דויד ועמך בן ישי שלום. שלום לך ושלום לעוזרך כי עזרך אלהיך. ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד: ואמרתם כה לחי. ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

 [אמר ] רבי יוחנן בכל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא. שם אתה מוצא ענותנותו. דבר זה כתוב בתורה. ושנוי בנביאים. ומשלש בכתובים:

 [כתוב ] בתורה. כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים. האל הגדול הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד: וכתיב בתריה. עשה משפט יתום ואלמנה. ואהב גר לתת לו לחם ושמלה: שנוי בנביאים דכתיב. כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו. מרום וקדוש אשכון. ואת דכא ושפל רוח. להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים: משלש בכתובים. דכתיב. שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו. ועלזו לפניו: וכתיב בתרה. אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו: יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו. אל יעזבנו ואל יטשנו: ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם. חיים כלכם היום: כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה. וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה. ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה. יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר:

 [שיר ] המעלות. אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל. אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך. בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך: הנה כי כן יברך גבר. ירא יהוה: יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלים. כל ימי חייך: וראה בנים לבניך. שלום על ישראל:
 בקשה למוצאי שבת

 סגולה גדולה להצלחה 
 [גאט ] פון אברהם און פון יצחק און פון יעקב. בעהיט דיין ליב פאלק ישראל פון אלעם בייזען און דיינעם לויב אז דער ליבער שבת קודש גייט. אז די וואך און דער חודש און דער יאר זאל אונז צוא קומען צו אמונה שלימה צו אמונת חכמים צו אהבת חברים. צו דביקת הבורא ברוך הוא מאמין צו זיין בשלוש עשרה עקרים שלך ובגאולה קרובה במהרה בימינו. ובתחית המתים. ובנבואת משה רבינו עליו השלום:

 [רבונו ] של עולם דו ביזט דאך הנותן ליעף כח. גיב דיינע ליבע יודישע קינדערליך אויך כח דיך צו לויבען. און נאר דיך צו דינען און קיין אנדערין חלילה נישט. און אז די וואך און דער חודש און דער יאר זאל אונז קומען צו געזונד און צו מזל און צו ברכה והצלחה. און צו חסד און צו בני חיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא לנו ולכל ישראל ונאמר אמן: [(( [(ג"פ:) ])) ]

 [אלהי ] אברהם. אלהי יצחק. ואלהי יעקב. שמור והצל את עמך ישראל אהוביך מכל רע בתהלתך כאשר שבת קדש האהוב עובר השבוע החודש והשנה יבוא לנו לאמונה שלימה לאמונת חכמים לאהבת חברים לדביקת הבורא ברוך הוא להאמין בשלוש עשרה עקרים שלך. ובגאולה קרובה במהרה בימינו ובתחית המתים ובנבואת משה רבינו עליו השלום:

 [רבונו ] של עולם אתה הנך הנותן ליעף כח תן גם לבני היהודים אהוביך כח להודות לך ורק לך לעבוד ולא לאחר חלילה אשר השבוע החדש והשנה יבוא לנו לבריאות ולמזל טוב ולברכה ולהצלחה ולחסד ולבני חיי אריכי ומזוני רויחי וסיעתא דשמיא לנו ולכל ישראל ונאמר אמן: [(( [(ג"פ:) ])) ] 
 סדר הבדלה

 [((נוטל הכוס בידו ואומר:)) ]
 הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד: כי עזי וזמרת יה יהוה. ויהי לי לישועה: ושאבתם מים בששון. ממעיני הישועה: ליהוה הישועה. על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות. אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. כן תהיה לנו: כוס ישועות אשא. ובשם יהוה אקרא:

 [((סברי מרנן ורבנן ורבותי:)) ]
ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. בורא פרי הגפן:

(( [על הבשמים: ])) ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. בורא מיני בשמים:

(( [על הנר: ])) ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. בורא מאורי האש:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. המבדיל בין קדש לחול. בין אור לחשך. בין ישראל לעמים. בין יום השביעי לששת ימי המעשה: ברוך אתה יהוה. המבדיל בין קדש לחול:

 זמר למוצאי שבת

(( [מחבר זמר זה שמו יצחק הקטן ושמו רשום בראשי החרוזים מהחרוז השני:)) ]
 המבדיל בין קדש לחול. חטאתינו הוא ימחול. זרענו וכספנו ירבה כחול. וככוכבים בלילה: יום פנה כצל תומר. אקרא לאל עלי גומר. אמר שומר. אתא בקר וגם לילה: צדקתך כהר תבור. על חטאי עבור תעבור. כיום אתמול כי יעבור. ואשמורה בלילה: חלפה עונת מנחתי. מי יתן מנוחתי. יגעתי באנחתי. אשחה בכל לילה: קולי בל ינטל. פתח לי שער המנטל. שראשי נמלא טל. קוצותי רסיסי לילה: העתר נורא ואיום. אשוע תנה פדיום. בנשף בערב יום. באישון לילה: קראתיך יה הושיעני. ארח חיים תודיעני. מדלות תבצעני. מיום ועד לילה: טהר טנוף מעשי. פן יאמרו מכעסי. איה נא אלוהי עשי. הנותן זמירות בלילה: נחנו בידך כחומר. סלח נא על קל וחומר. יום ליום יביע אמר. ולילה ללילה: המבדיל בין קדש לחול. חטאתינו הוא ימחול. זרענו וכספנו ירבה כחול. וככוכבים בלילה:
 זמירות לסעודת מלוה מלכה

 [אתקינו ] סעודתא דמהימנותא. שלמתא חדותא דמלכא קדישא: אתקינו סעודתא דמלכא. דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. אברהם יצחק ויעקב אתין לסעדא בהדיה: דוד מלך ישראל חי וקים: סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן: (( [(ג"פ:) ]))

 [מזמור ] לדוד יהוה רעי לא אחסר: בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני: נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו: גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני: תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה: אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים:

 [((מחבר זמר זה שמו יעקב מנוי חזק וחתום שמו בראשי החרוזים מהחרוז השני:)) ]
 [במוצאי ] יום מנוחה. המצא לעמך רוחה. שלח תשבי לנאנחה. ונס יגון ואנחה: יאתה לך צורי. לקבץ עם מפזרי. מיד גוי אכזרי. אשר כרה לי שוחה: עת דודים תעורר אל. למלט עם אשר שואל. ראות טובך בבוא גואל. לשה פזורה נדחה: קרא ישע לעם נדבה. אל דגול מרבבה. יהי השבוע הבא. לנו ולכל ישראל לישועה ולרוחה: בת ציון השכולה. אשר היא היום געולה. מהרה תהיה בעולה. באם הבנים שמחה: מעינות אזי יזובון. ופדויי יהוה עוד ישובון. ומי ישע ישאבון. והצרה נשכחה: נחה עמך כאב רחמן. יצפצפו עם לא אלמן. דבר יהוה אשר נאמן. בהקימך הבטחה: וידידים פליטי חרץ. נגינתם יפצחו במרץ. בלי צוחה ובלי פרץ. אין יוצאת ואין צוחה: יהי החדש הזה. כנבואת אבי חוזה. וישמע בבית זה ובבתי כל ישראל. קול ששון וקול שמחה. קול חתן וקול כלה: קול מצהלות חתנים מחפתם ונערים ממשתה נגינתם: חזק ימלא משאלותינו. אמיץ יעשה בקשתנו. והוא ישלח במעשה ידינו. ברכה והצלחה: במוצאי יום גילה. שמך נורא עלילה. שלח תשבי לעם סגלה. רוח ששון והנחה: קול צהלה ורנה. שפתינו אז תרננה. אנא יהוה הושיעה נא. אנא יהוה הצליחה נא:

 [((מחבר הזמר רבי שילא ושמו חתום בסופי תיבות ראשונות של הזמר:)) ]
 [חדש ] ששוני אל נא והביא את אליהו הנביא: אמץ וחזק רפיון ידי. ברך מלאכתי וכל מעבדי. גואלי זכור עניי ומרודי. דברך הטוב הקם לעודדי. הרץ ושלח ושמח לבבי. את אליהו הנביא: ועד והכן די ספוקי. זמן מזוני ולחם חקי. חלב חיל גוים חיש להניקי. טובך תשבע עוללי ויונקי. יבא משיחי לעיר מושבי. את אליהו הנביא: כונן לעם זו צורי צור לחבוש. לחם לאכול ובגד ללבוש. משנאי יחזה ירא ויבוש. נוה הר שעיר בקרוב תכבוש. ששוני יגדל בראות סביבי. את אליהו הנביא: עמון ומואב מהרה תכלה. פדותך לעמך בקרוב תגלה. ציון תמלא מעם אלה. קרית מלך רב אז נעלה. שכן תשכן בתוכנו. את אליהו הנביא:

 [((מחבר זמר זה שמו אלעזר וחתום בראשי החרוזים:)) ]
 [אגיל ] ואשמח בלבבי. בראותי כי מאויבי תריב ריבי. ולציון גואל תביא. איש צמח תצמיח. אליהו הנביא ומלך המשיח: לכן בעמים יחד. תפול אימה ופחד. לבם יפחד. בעת יעלה גוי אחד. וארחותיו יצליח. אליהו הנביא ומלך המשיח: עוד ממזרח למערב. יעור לעשות הרג רב. באדום וערב. לערוך מלחמה וקרב. על אויביו יצריח. אליהו הנביא ומלך המשיח: זדים מלכי אדמה. יטור נפיש וקדמה. משמע ודומה. נוסו נגבה וימה. אשר אתכם יבריח. אליהו הנביא ומלך המשיח: רנו כל עברי ארח. כי הנה רענן אזרח. אורו זרח. קנה כפתור ופרח. על הר ציון יפריח. אליהו הנביא ומלך המשיח:

 [((מחבר הזמר רבי אברהם ושמו חתום בראשי החרוזים:)) ]
 [אלהים ] יסעדנו. ברכה במאודנו. וזבד טוב יזבדנו. בכל משלח ידינו. (( [אלהים יסעדנו ])) ביום ראשון למלאכה. יצו אתנו ברכה. ויום השני ככה. ימתיק את סודנו. (( [אלהים יסעדנו ])) רבה צבאי ישעי. בשלישי וברביעי. בחמישי אך לא בעי. ישלח את פודנו. (( [אלהים יסעדנו ])) הכן טבוח טבח. ביום הששי זבח. קודש הלול ושבח על כל מחמדינו. (( [אלהים יסעדנו ])) מעדנים לנפשנו. נתן ביום קדשנו. ורעננה ערשנו. ולילה אור בעדנו. (( [אלהים יסעדנו ])) ברכה במאודנו. וזבד טוב יזבדנו. בכל משלח ידינו:

 [((מחבר הזמר רבי נחמן ושמו חתום בראשי החרוזים:)) ]
 [אלי ] חיש גואלי עבדך ישכילי. מבשר טוב אלי. את אליהו הנביא: נאוו על ההרים. שלוחי יוצר הרים. ורגלי המבשרים באמור שובי שובי: אלי חבי כמעט רגע. כל מחלה וכל נגע. אויביך אפגע. יום נקם בלבי: אלי מלכך יבא לך. יפה את כלך. ורעיתי למולך. גלעדי התשבי: אלי נופת תטופנה. שפתי בני יונה. כי בא עת לחננה ציון נחלתינו: אלי

 [אדיר ] איום ונורא. בצר לי לך אקרא. יהוה לי לא אירא: גדור פרצת היכלי. דגול מהר חכלילי. יהוה היה עוזר לי: הן אתה תקותי. ולישועתך קויתי. יהוה עוז ישועתי: זך ונקי כפים. חון פורשי כנפים. יהוה ארך אפים: טובך תחיש לעמך. יהי עלינו כנאמך. יהוה עשה למען שמך: כונן בית מכונך. להרבץ בו צאנך. יהוה באור פניך: מפחד להצילי. נהלני לציון קודש גורלי. יהוה שמע בקולי: סעוד וסמוך לנמהרים. עזור נא את הנשארים. יהוה יוצר הרים: פדה עמך מעזים. צאנך מיד גוזזים. יהוה עושה חזיזים: קרב קץ נחמה. רחם אום לא רחמה. יהוה איש מלחמה: שכון כמאז באהלנו. תמיד אל מחוללנו. יהוה מלכנו הוא יושיענו:

 [((זמר זה מיוסד ע"פ א"ב ואח"כ חתם המחבר שמו ישי בר מרדכי חזק בכל חצי חרוז ומעשה זמר זה נמצא בברייתא:)) ]
 [א ]יש חסיד היה. בלי מזון ומחיה: [ב ]ביתו עוסק מלבוש. ואין בגד ללבוש: [ג ]ונן בחשובה אשה. וגם בבנים חמשה: [ד ]ברה לו האשה. יותר אין להתיאשה: [ה ]מבלי לחם לאכול. בערום ובחוסר כל: [ו ]תורה מצאת כי יגעת. מה נאכל מעתה: [ז ]היר כבר נשוק. הלא תצא לשוק: [ח ]נון ורחום במרומיו. אולי יגמלנו ברחמיו: [ט ]וב לקויו מחסה. רצון יראיו יעשה: [י ]עצת בדעת ובחכמה. עצתך בלי להסכימה: [כ ]צאתי לבשת ולכלמה. מבלי כסות ושלמה: [ל ]אין בידי לפורטה. אפילו שוה פרוטה: [מ ]הרה ושאלה משכנים. מלבושים נאים מתקנים: [נ ]לבש והשליך יהבו. על יהוה אשר אהבו: [ס ]חו ילדיו בפלולם. אל ישוב דך נכלם: [ע ]בר בשוק בסברתו. והנה אליהו הנביא לקראתו: [פ ]ץ לו המבשר. באמת היום תתעשר: [צ ]וני בכל כבודך. כי הנני עבדך: [ק ]רא למי בדעתו. קנות עבד אין כמותו: [ר ]חש איך ישנה דינו. עבד למכור את אדונו: [ש ]ת לו חכמתו בקרבו. והחזיק בו כמו רבו: [ת ]גר קנאו באהבים. בשמונה מאות אלף זהובים: תבעו מה מלאכתך. אם בבנין חכמתך: תכלית טרקלין ופלטרין. הרי אתה בן חורין: יום ראשון במפעלים. פעל עם פועלים: שוע בחצי הלילה. ענני נורא עלילה: יזמתי ונמכרתי להעבידי. לכבודך ולא לכבודי: בורא עולם בקנין. השלם זה הבנין: רחמיך יכמרו בחנינתי. כי לטובה כונתי: מלאכי רחמים ממעונתו. אז החלו לבנותו: רבו בני המלוכה. ותשלם כל המלאכה: דץ הסוחר בראותו. כי נגמרה מלאכתו: כלולת מגדלים נאים. לפי ענין הבנאים: יזכר לך עתה. אתמול אשר דברת: חפשני בודאי ובברור. כנמת לענין שחרור: זה קימו באמת. ופרח לו איש האמת:

 [אמר ] יהוה ליעקב. אל תירא עבדי יעקב:
בחר יהוה ביעקב. אל תירא עבדי יעקב:
גאל יהוה את יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
דרך כוכב מיעקב. אל תירא עבדי יעקב:
הבאים ישרש יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
וירד מיעקב. אל תירא עבדי יעקב:
זכר זאת ליעקב. אל תירא עבדי יעקב:
חדות ישועות יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
טובו אוהליך יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
יורו משפטיך ליעקב. אל תירא עבדי יעקב:
כי לא נחש ביעקב. אל תירא עבדי יעקב:
לא הביט און ביעקב. אל תירא עבדי יעקב:
מי מנה עפר יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
נשבע יהוה ליעקב. אל תירא עבדי יעקב:
סלח נא לעון יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
עתה השב שבות יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
פדה יהוה את יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
צוה ישועות יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
קול קול יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
רני ושמחי ליעקב. אל תירא עבדי יעקב:
שב יהוה את שבות יעקב. אל תירא עבדי יעקב:
תתן אמת ליעקב. אל תירא עבדי יעקב:

 [אליהו ] הנביא. אליהו התשבי. אליהו הגלעדי. במהרה יבא אלינו עם משיח בן דוד: איש אשר קנא לשם האל. איש בשר שלום על יד יקותיאל. איש גש ויכפר על בני ישראל: [((אליהו)) ] איש דורות שנים עשר ראו עיניו. איש הנקרא בעל שער בסמניו. איש ואזור עור אזור במתניו: [((אליהו)) ] איש זעף על עובדי חמנים. איש חש ונשבע מהיות גשמי מעונים. איש טל ומטר עצר שלש שנים: [((אליהו)) ] איש יצא למצא לנפשו נחת. איש כלכלוהו העורבים ולא מת לשחת. איש למענו נתברכו כד וצפחת: [((אליהו)) ] איש מוסריו הקשיבו כמהים. איש נענה באש משמי גבוהים. איש סחו אחריו יהוה הוא האלהים: [((אליהו)) ] איש עתיד להשתלח משמי ערבות. איש פקיד על כל בשורות טובות. איש ציר נאמן להשיב לב בנים על אבות: [((אליהו)) ] איש קרא קנא קנאתי ליהוה בתפארה. איש רכב על סוסי אש בסערה. איש שלא טעם טעם מיתה וקבורה: [((אליהו)) ] איש תשבי על שמו נקרא. תצליחנו על ידו בתורה. תשמיענו מפיו בשורה טובה במהרה. במהרה תוציאנו מאפלה לאורה: [((אליהו)) ] אשרי מי שראה פניו בחלום. אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום. יהוה יברך את עמו בשלום: [((אליהו)) ] ככתוב הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא. לפני בא יום יהוה הגדול והנורא. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם:

 [((התפילה הזאת עתיקא קדישא היא שכבר הזכירוה חז"ל בירושלמי פרק אין עומדין סוף ה"ב:)) ]
 [רבון ] העולמים אב הרחמים והסליחות. בסימן טוב ובמזל טוב החל עלינו את ששת ימי המעשה (( (כשחל יו"ט באמצע השבוע לא יאמר רק ימי המעשה) )) הבאים לקראתנו לשלום. חשוכים מכל חטא ופשע ומנקים מכל עון ואשמה ורשע. ומדבקים בתלמוד תורה ובמעשים טובים. וחננו דעה בינה והשכל מאתך. ותשמיענו בהם ששון ושמחה. ולא תעלה קנאתנו על לב אדם. ולא קנאת אדם תעלה על לבנו: מלכנו אלהינו. האב הרחמן. שים ברכה ורוחה והצלחה בכל מעשה ידינו. וכל היועץ עלינו ועל עמך בית ישראל עצה טובה ומחשבה טובה. אמצו וברכו גדלו וקימו. קים עצתו. כדבר שנאמר יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ונאמר ותגזר אומר ויקם לך. ועל דרכיך נגה אור: וכל היועץ עלינו ועל כל עמך בית ישראל עצה שאינה טובה ומחשבה שאינה טובה. תופר עצתו. כדבר שנאמר יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים. ונאמר עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל: ופתח לנו יהוה אלהינו אב הרחמים אדון הסליחות בזה השבוע ובכל שבוע. שערי אורה. שערי ארך ימים ושנים. שערי אריכת אפים. שערי ברכה. שערי בינה. שערי גילה. שערי גדולה. שערי גאולה. שערי גבורה. שערי דיצה. שערי דעה. שערי הוד. שערי הדר. שערי הצלחה. שערי הרוחה. שערי ועד טוב. שערי זריזות. שערי זמרה. שערי זכיות. שערי זיו. שערי זוהר תורה. שערי זוהר חכמה. שערי זוהר בינה. שערי זוהר דעת. שערי חדוה. שערי חמלה. שערי חן וחסד. שערי חיים טובים. שערי חכמה. שערי טובה. שערי טוהר. שערי ישועה. שערי ישר. שערי כפרה. שערי כלכלה. שערי כבוד. שערי למוד. שערי מזון. שערי מנוחות. שערי מחילות. שערי מדע. שערי נחמה. שערי נקיות. שערי סליחה. שערי סיעתא דשמיא. שערי עזרה. שערי פדות. שערי פרנסה טובה. שערי צדקה. שערי צהלה. שערי קדושה. שערי קוממיות. שערי רחמים. שערי רצון. שערי רפואה שלמה. שערי שלום. שערי שמחה. שערי שמועות טובות. שערי שלוה. שערי תורה. שערי תפלה. שערי תשובה. שערי תשועה. כדכתיב ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה. ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו: ונאמר. חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו: ונאמר. קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו. כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון: וקים לנו יהוה אלהינו מקרא שכתוב. מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך. ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן. אמן סלה:
(( [דא היא סעודתא דדוד מלכא: ]))

 [((מנהג החסידים לומר וישלח במוצ"ש כשיוצאים לדרך באותו השבוע:)) ]
 [וישלח ] יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה: ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך: וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו: ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות: ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה: ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך: קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים: ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב: וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו: עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים: גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה: ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר: ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך: ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו: ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו: ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני: ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה: ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק: ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו: ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר: וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו: ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני: ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב: ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל: וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם: ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי: ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו: על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה: וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות: וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים: והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו: וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו: וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך: ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין: ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו: ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני: ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך: ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני: קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח: ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך: ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן: יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה: ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני: וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה: ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות: ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר: ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה: ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל:

 [((ארבעה עשר פסוקים משלש תיבות)) ]
 [ומשמע ודומה ומשא ]: וישב יצחק בגרר: והרעב כבד בארץ: ובני דן חשים: לישועתך קויתי יהוה: יששכר זבולן ובנימן: מכשפה לא תחיה: ועשית משבצת זהב: ולצרעת הבגד ולבית: ולשאת ולספחת ולבהרת: יברכך יהוה וישמרך: ויהי אחרי המגפה: ובני פלוא אליאב: ברוך טנאך ומשארתך:

 [והחוט המשלש ] לא במהרה ינתק: יהוה צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות. אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך. יהוה צורי וגאלי:

 [((עשרה פסוקים מהרמב"ן ז"ל וצריך באמירתם כוונה גדולה)) ]
 [בראשית ברא ] אלהים. את השמים ואת הארץ: ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול. אשר עשה משה לעיני כל ישראל: ויעקב הלך לדרכו. ויפגעו בו מלאכי אלהים: ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה. ויקרא שם המקום ההוא מחנים: האזינו השמים ואדברה. ותשמע הארץ אמרי פי: יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב: ויהי בנסע הארן ויאמר משה. קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך: ובנחה יאמר. שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: וצבאו ופקדיהם. חמשה ושלשים אלף וארבע מאות: כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם. ושלשים יסעו:

 [((אחד עשר פסוקים שמתחילין בנו"ן ומסיימין בנו"ן והם טובים לשמירה מפחד)) ]
 [נגע צרעת ] כי תהיה באדם. והובא אל הכהן: נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען. ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן: נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך. אליו תשמעון: נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים. קדש משכני עליון: נגד אבותם עשה פלא. בארץ מצרים שדה צען: נחית כצאן עמך. ביד משה ואהרן: נפתי משכבי. מר אהלים וקנמון: נר יהוה נשמת אדם. חפש כל חדרי בטן: נפת תטפנה שפתותיך כלה. דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון: נדו מתוך בבל ומארץ כשדים צאו. והיו כעתודים לפני צאן: נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת. מאחי שאול מבנימן:

 [רבונו של עולם ] הצל את עמך בית ישראל מכל מיני כשפים ומכל עין הרע. וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו שבמדבר שלא שלטה עליהם עינא בישא דבלעם כן תפרוש עלינו ברחמיך הרבים להיותינו מכסים במכסה ובהנהגה בשמותיך הקדושים מכל עינא בישא:

 [((שלשה פסוקים המסוגלים לשמירה)) ]
 [אתה סתר לי ] מצר תצרני. רני פלט תסובבני סלה: בטחו ביהוה עדי עד. כי ביה יהוה צור עולמים: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

 [((שבעה פסוקים בישעיה שמתחילין בכ"ף ומסיימין בכ"ף)) ]
 [כי תעבר במים ] אתך אני ובנהרות לא ישטפוך. כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך: כי עם בציון ישב בירושלים. בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך: כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך. נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך: כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך. האמר לך אל תירא אני עזרתיך: כי לא שאול תודך מות יהללך. לא ישברו יורדי בור אל אמתך: כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה. אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך: כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו. אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך:

 [יברכך ] יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם:

 [שיר למעלות ] אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי: עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ: אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך: יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם:
 סדר נטילת לולב
(( [תפילה נאה לומר קודם נטילת לולב: ]))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי בפרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אותיות שמך המיחד תקרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידי ולידע איך שמך נקרא עלי וייראו מגשת אלי ובנענועי אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון לנוה אפריון למכון בית אלהינו ותהא חשובה לפניך מצות ארבעה מינים אלו כאלו קימתיה בכל פרטותיה ושרשיה ותרי"ג מצות התלוים בה. כי כונתי ליחדא שמא דקודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל אמן: ברוך יהוה לעולם אמן ואמן:

 [יהי ] רצון מלפניך שתהא חשובה לפניך מצות ארבעה מינים אלו כאלו כונתי בכל הכונות שכונו בהם אנשי כנסת הגדולה:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב:

((בפעם הראשונה שמברך על הלולב מברך גם שהחיינו:))
 [ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:
 ' - ' 
 סדר הלל

((אלו ימים שאומרים בהם את הלל שלם (בחו"ל): יום א' דפסח (ב' ימים ראשונים של פסח) שבועות (ב' ימים של שבועות) ח' ימים של חג הסוכות עם שמיני עצרת (בגולה ט') ח' ימים דחנוכה והסימן הוא בבט"ח:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרא את ההלל:

 הללויה הללו עבדי יהוה. הללו את שם יהוה: יהי שם יהוה מבורך. מעתה ועד עולם: ממזרח שמש עד מבואו. מהלל שם יהוה: רם על כל גוים יהוה. על השמים כבודו: מי כיהוה אלהינו המגביהי לשבת: המשפילי לראות בשמים ובארץ: מקימי מעפר דל. מאשפת ירים אביון: להושיבי עם נדיבים. עם נדיבי עמו: מושיבי עקרת הבית. אם הבנים שמחה. הללויה:

 בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז: היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו: הים ראה וינס הירדן יסב לאחור: ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן: מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור: ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן: מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב: ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים:

 ((בר"ח ובחוה"מ פסח גם שני הימים האחרונים של פסח מדלגין זה:))
(( [לא לנו ] יהוה לא לנו. כי לשמך תן כבוד. על חסדך על אמתך: למה יאמרו הגוים. איה נא אלהיהם: ואלהינו בשמים. כל אשר חפץ עשה: עצביהם כסף וזהב. מעשה ידי אדם: פה להם ולא ידברו. עינים להם ולא יראו: אזנים להם ולא ישמעו. אף להם ולא יריחון: ידיהם ולא ימישון. רגליהם ולא יהלכו. לא יהגו בגרונם: כמוהם יהיו עשיהם. כל אשר בטח בהם: ישראל בטח ביהוה. עזרם ומגנם הוא: בית אהרן בטחו ביהוה. עזרם ומגנם הוא: יראי יהוה בטחו ביהוה. עזרם ומגנם הוא:)) 

 יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן: יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים: יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם: ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ: השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם: לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 ((בר"ח ובחוה"מ פסח גם שני הימים האחרונים של פסח מדלגין זה:))
(( [אהבתי ] כי ישמע יהוה את קולי תחנוני: כי הטה אזנו לי. ובימי אקרא: אפפוני חבלי מות. ומצרי שאול מצאוני. צרה ויגון אמצא: ובשם יהוה אקרא. אנה יהוה מלטה נפשי: חנון יהוה וצדיק. ואלהינו מרחם: שמר פתאים יהוה. דלותי ולי יהושיע: שובי נפשי למנוחיכי. כי יהוה גמל עליכי: כי חלצת נפשי ממות. את עיני מן דמעה. את רגלי מדחי: אתהלך לפני יהוה. בארצות החיים: האמנתי כי אדבר. אני עניתי מאד: אני אמרתי בחפזי. כל האדם כזב:)) 

 מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי: כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא: נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו: יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו: אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי: לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא: נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו: בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלים הללויה:

 הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים: כי גבר עלינו חסדו ואמת יהוה לעולם הללויה:

 הודו ליהוה כי טוב - כי לעולם חסדו:
יאמר נא ישראל - כי לעולם חסדו:
יאמרו נא בית אהרן - כי לעולם חסדו:
יאמרו נא יראי יהוה - כי לעולם חסדו:

 מן המצר קראתי יה. ענני במרחב יה: יהוה לי לא אירא. מה יעשה לי אדם: יהוה לי בעוזרי. ואני אראה בשנאי: טוב לחסות ביהוה. מבטח באדם: טוב לחסות ביהוה. מבטח בנדיבים: כל גוים סבבוני. בשם יהוה כי אמילם: סבוני גם סבבוני. בשם יהוה כי אמילם: סבוני כדבורים. דעכו כאש קוצים. בשם יהוה כי אמילם: דחה דחיתני לנפל. ויהוה עזרני: עזי וזמרת יה. ויהי לי לישועה: קול רנה וישועה באהלי צדיקים. ימין יהוה עשה חיל: ימין יהוה רוממה. ימין יהוה עשה חיל: לא אמות כי אחיה. ואספר מעשי יה: יסור יסרני יה. ולמות לא נתנני: פתחו לי שערי צדק. אבא בם אודה יה: זה השער ליהוה. צדיקים יבאו בו: אודך כי עניתני. ותהי לי לישועה. (( [אודך כי עניתני. ותהי לי לישועה. ])) אבן מאסו הבונים. היתה לראש פנה. (( [אבן מאסו הבונים. היתה לראש פנה. ])) מאת יהוה היתה זאת. היא נפלאת בעינינו. (( [מאת יהוה היתה זאת. היא נפלאת בעינינו. ])) זה היום עשה יהוה. נגילה ונשמחה בו. (( [זה היום עשה יהוה. נגילה ונשמחה בו: ]))

 אנא יהוה הושיעה נא: אנא יהוה הושיעה נא:
אנא יהוה הצליחה נא: אנא יהוה הצליחה נא:

 ברוך הבא בשם יהוה. ברכנוכם מבית יהוה: (( [ברוך הבא בשם יהוה. ברכנוכם מבית יהוה: ])) אל יהוה ויאר לנו. אסרו חג בעבותים. עד קרנות המזבח: (( [אל יהוה ויאר לנו. אסרו חג בעבותים. עד קרנות המזבח: ])) אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך: (( [אלי אתה ואודך. אלהי ארוממך: ])) הודו ליהוה כי טוב. כי לעולם חסדו: (( [הודו ליהוה כי טוב. כי לעולם חסדו: ]))

 יהללוך יהוה אלהינו על כל מעשיך. וחסידיך צדיקים עושי רצונך. וכל עמך בית ישראל. ברנה יודו ויברכו וישבחו ויפארו וישוררו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד. כי לך טוב להודות. ולשמך נאה לזמר. כי מעולם ועד עולם אתה אל: ברוך אתה יהוה מלך מהלל בתשבחות:
 ((יש נוהגין לומר בר"ח אחר הלל פסוק זה וטוב לאריכות ימים:))
 [ואברהם ] זקן בא בימים ויי ברך את אברהם בכל:
 [זבדיה ] ישמרנו ויחינו כן יהי רצון מלפניך אלהים חיים ומלך עולם אשר בידך נפש כל חי אמן: (( [ג"פ: ])) 
((בראש חודש וביום טוב ובחול המועד אומר החזן [קדיש שלם ] ובחנוכה [חצי קדיש ] וקורין בר"ח ד' גברי ואחר קריאת התורה חצי קדיש אשרי ובא לציון ואין אומרים למנצח חצי קדיש וחולצין התפילין ומתפללין מוסף ובחזרת הש"ץ אמרים קדושת כתר:))

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:
(( [עד כאן אומרים בחנוכה ]))

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 שיר של יום

((שיר של יום ראשון))
((היום יום ראשון בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [לדוד מזמור ] ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה: כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((שיר של יום שני))
((היום יום שני בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [שיר מזמור ] לבני קרח: גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו: יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב: אלהים בארמנותיה נודע למשגב: כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו: המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו: רעדה אחזתם שם חיל כיולדה: ברוח קדים תשבר אניות תרשיש: כאשר שמענו כן ראינו בעיר יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה: דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך: כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך: ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך: סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה: שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון: כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((שיר של יום שלישי))
((היום יום שלישי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [מזמור לאסף ] אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט: עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה: שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו: פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו: לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ: אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם: אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו: קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((שיר של יום רביעי))
((היום יום רביעי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [אל נקמות ] יהוה אל נקמות הופיע: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים: עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו: יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און: עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו: אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו: ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב: בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו: הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט: היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת: יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל: אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו: להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת: כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב: כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב: מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און: לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי: אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני: ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי: היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק: יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו: ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי: וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((שיר של יום חמישי))
((היום יום חמישי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 [למנצח ] על הגתית לאסף: הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב: שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל: תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו: כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב: עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע: הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה: בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה: שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי: לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר: אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו: ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי: ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם: לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו: כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי: משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם: ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((שיר של יום ששי))
((היום יום ששי בשבת שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש:))
 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט: נכון כסאך מאז מעולם אתה: נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים: מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה: עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים:

 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך: ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללויה: ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללויה: ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו: וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 [ברכי ] נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת: עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה: המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח: עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט: יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד: תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים: מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון: יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם: גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ: המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון: ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם: עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול: משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ: ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד: ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע: אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה: הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים: עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער: הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם: תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון: יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב: מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך: זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות: שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו: תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב: תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון: תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה: יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו: אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה: יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ספר תורה לראש חדש

((כשפותחין את ארון הקודש אומרים זה))
 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך: כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים: ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו: 

 בריך שמה דמרא עלמא. בריך כתרך ואתרך. יהא רעותך עם עמך ישראל לעלם. ופרקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך. ולאמטויי לנא מטוב נהורך ולקבל צלותנא ברחמין. יהא רעוא קדמך דתוריך לן חיין בטיבותא. ולהוי אנא פקידא בגו צדיקיא. למרחם עלי ולמנטר יתי וית כל די לי ודי לעמך ישראל. אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא. אנת הוא שליט על כלא. אנת הוא דשליט על מלכיא. ומלכותא דילך היא. אנא עבדא דקדשא בריך הוא דסגידנא קמה ומקמא דיקר אוריתה בכל עדן ועדן. לא על אנש רחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא. אלא באלהא דשמיא. דהוא אלהא קשוט ואוריתה קשוט ונביאוהי קשוט. ומסגא למעבד טבון וקשוט. בה אנא רחיץ. ולשמה קדישא יקירא אנא אמר תשבחן. יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באוריתא. (ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך). ותשלים משאלין דלבאי ולבא דכל עמך ישראל. לטב ולחיין ולשלם אמן:

((חזן)) גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו: 

((קהל)) לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ: לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא: רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו:

 אב הרחמים. הוא ירחם עם עמוסים ויזכור ברית איתנים. ויציל נפשותינו מן השעות הרעות. ויגער ביצר הרע מן הנשואים. ויחון אותנו לפליטת עולמים. וימלא משאלותינו במדה טובה ישועה ורחמים:

((הש"ץ אומר:))
 ותגלה ותראה מלכותו עלינו בזמן קרוב. ויחון פלטתנו ופלטת עמו בית ישראל לחן ולחסד ולרחמים ולרצון ונאמר אמן. הכל הבו גדל לאלהינו ותנו כבוד לתורה. כהן קרב יעמד (פלוני בן פלוני) הכהן. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדשתו: ((קהל)) ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום:

((סדר ברכת התורה ))
((העולה אומר)) ברכו את יהוה המברך:
((והקהל עונין:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:
((והעולה חוזר:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:

((ואחר כך מברך))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר בחר בנו מכל העמים. ונתן לנו את תורתו: ברוך אתה יהוה. נותן התורה:

((ואחר קריאת התורה מברך העולה:))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו: ברוך אתה יהוה. נותן התורה:

((ברכת הגומל ))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. הגומל לחיבים טובות. שגמלני כל טוב:
((והקהל עונה:)) אמן. מי שגמלך כל טוב. הוא יגמלך כל טוב סלה:

((אם קראו לספר תורה נער שנעשה בר מצוה אזי אחר שבירך ברכה אחרונה יאמר אביו:))
 ברוך שפטרני מענשו שלזה: 

((מוציאים ספר תורה וקוראים ד' עולים בפרשת פנחס))

 ' ' קריאה לראש חודש 

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

((מגביהים את ספר התורה המגביה פותח את ספר התורה שיהיו שלשה עמודים מן הכתב גלויים ואומרים:))
 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל: על פי יהוה ביד משה:

 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד: יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: יהוה אלהינו אמת משה אמת ותורתו אמת:
 אשרי ובא לציון

 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה: אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו: תהלה לדוד [א ]רוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד: [ב ]כל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד: [ג ]דול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר: [ד ]ור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו: [ה ]דר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה: [ו ]עזוז נוראתיך יאמרו וגדולתך אספרנה: [ז ]כר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו: [ח ]נון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד: [ט ]וב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: [י ]ודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה: [כ ]בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו: [ל ]הודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו: [מ ]לכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור: [ס ]ומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים: [ע ]יני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו: [פ ]ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: [צ ]דיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: [ק ]רוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת: [ר ]צון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם: [ש ]ומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד: [ת ]הלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה: ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל: וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכינתה קדיש על ארעא עובד גבורתה קדיש לעלם ולעלמי עלמיא יהוה צבאות מליא כל ארעא זיו יקרה: ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו: ונטלתני רוחא ושמעית בתרי קל זיע שגיא דמשבחין ואמרין בריך יקרא דיהוה מאתר בית שכינתה יהוה ימלוך לעולם ועד יהוה מלכותיה קאים לעלם ולעלמי עלמיא: יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבותינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך: והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו: כי אתה יהוה טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך: צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת: תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם: ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו: ברוך (הוא) אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. הוא יפתח לבנו בתורתו וישים בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם. למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה. יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שנשמר חקיך בעולם הזה ונזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה. והיה יהוה מבטחו: בטחו ביהוה עדי עד. כי ביה יהוה צור עולמים: ויבטחו בך יודעי שמך. כי לא עזבת דרשיך יהוה: יהוה חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר: יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ: חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה:

 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר: זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה:
 בית יעקב

 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה: כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד:

 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו: להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבותינו: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:

 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל: לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם: אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו: אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו: אזי עבר על נפשנו המים הזידונים: ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם: נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו: עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ:

((ומחזירין את ספר התורה למקומו והש"ץ אומר:))
 [יהללו ] את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו.

((והקהל אומרים:))
 הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:

 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה: כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה: מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו: נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה: ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו: זה דור דרשיו מבקשי פניך יעקב סלה: שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד: מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

((וכשמכניסין הספר תורה להיכל אומרים זה:))
 ובנחה יאמר. שובה יהוה רבבות אלפי ישראל: קומה יהוה למנוחתך. אתה וארון עזך: כהניך ילבשו צדק. וחסידיך ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך: כי לקח טוב נתתי לכם. תורתי אל תעזבו: עץ חיים היא למחזיקים בה. ותמכיה מאשר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום: השיבנו יהוה אליך ונשובה. חדש ימינו כקדם:

((ואומר הש"ץ חצי קדיש [וחולצין תפילין ]))
 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

 מוסף לראש חודש

{אם חל בשבת ראה - ' - - ' מוסף לראש חודש ושבת }

 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 כתר (( [בחזרת הש"ץ ]: אומרים כתר))

(( [כתר יתנו לך ] יהוה אלהינו מלאכים המוני מעלה. עם עמך ישראל קבוצי מטה: יחד כלם קדשה לך ישלשו כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר: ((קו"ח:))קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ((חזן:)) לעמתם משבחים ואומרים: ((קו"ח:))ברוך כבוד יהוה ממקומו: ((חזן:)) ובדברי קדשך כתוב לאמר: ((קו"ח:))ימלך יהוה לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:
((חזן:))לדור ודור נגיד גדלך. ולנצח נצחים קדשתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד. כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה יהוה. האל הקדוש:)) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל הקדוש:

 ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם זכרון לכלם יהיו ותשועת נפשם מיד שונא. מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון ובעבודת בית המקדש נשמח כלנו ובשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך האמורים לפני מזבחך. אהבת עולם תביא להם וברית אבות לבנים תזכור: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם. את מוסף יום ראש החדש הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור:

 [ובראשי ] חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:

 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר: שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל ועשרון לכבש ויין כנסכו ושעיר לכפר ושני תמידים כהלכתם:

 [אלהינו ] ואלהי אבותינו חדש עלינו את החדש הזה לטובה ולברכה לששון ולשמחה לישועה ולנחמה לפרנסה ולכלכלה לחיים טובים ולשלום למחילת חטא ולסליחת עון (((בשנת העיבור עד חדש ניסן:)) [ולכפרת פשע ]). ויהי החדש הזה סוף וקץ לכל צרותינו תחלה וראש לפדיון נפשנו כי בעמך ישראל בחרת מכל האמות וחקי ראשי חדשים להם קבעת: ברוך אתה יהוה מקדש ישראל וראשי חדשים:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:

 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.))
 על הניסים (( [((בחנוכה)) ])) ((אומרים כאן על הניסים:))

(( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))

(( [בימי מתתיהו ] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו כשעמדה מלכות יון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחקי רצונך ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופרקן כהיום הזה ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת (ימים אלו בהלל ובהודאה ועשית עמהם נס ופלא ונודה לשמך הגדול סלה:) ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול:)) 
 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 קוה

 קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה: אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו: כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו:

 אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו: מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו: נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו: ברוך אלהינו ברוך אדוננו ברוך מלכנו ברוך מושיענו: אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תושיענו: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד:

 פטום הקטרת הצרי. והצפרן. החלבנה. והלבונה. משקל שבעים שבעים מנה. מור. וקציעה. שבלת נרד. וכרכם. משקל ששה עשר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשר. וקלופה שלשה. וקנמון תשעה. ברית כרשינה תשעה קבין. יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא. ואם אין לו יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר. אף כפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה ששפין בה את הצפרן. כדי שתהא נאה. יין קפריסין ששורין בו את הצפרן. כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה. אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 תניא רבי נתן אומר. כשהוא שוחק אומר. הדק היטב. היטב הדק. מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשרה. לשליש ולרביע לא שמענו. אמר רבי יהודה זה הכלל. אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: תניא בר קפרא אומר. אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה של שירים לחצאין. ועוד תני בר קפרא. אלו היה נותן בה קורטוב של דבש. אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש מפני שהתורה אמרה כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה :

(( [(ג"פ:) ])) יהוה ] צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה:
(( [(ג"פ:) ])) יהוה ] צבאות אשרי אדם בוטח בך:
(( [(ג"פ:) ])) יהוה ] הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו:

 אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה: וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 תנא דבי אליהו. כל השונה הלכות בכל יום. מבטח לו שהוא בן עולם הבא. שנאמר. הליכות עולם לו. אל תקרי הליכות אלא הלכות:

 אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שנאמר. וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך. אל תקרי בניך. אלא בוניך: שלום רב לאהבי תורתך. ואין למו מכשול: יהי שלום בחילך. שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

((קדיש דרבנן))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן:

 [יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. ] [יתברך ] וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא מן כל ברכתא (בעשי"ת לעלא ולעלא מכל ברכתא) ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [על ישראל ] ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמין וחיין אריכין ומזונא רויחא ופורקנא מן קדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ברכו את יהוה המברך:
((קהל וחזן:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:

 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 סדר שלש רגלים

 קידוש לשלש רגלים

((כשחל יו"ט בשבת מתחילים כאן:))

((נותן עיניו בכוס ומסתכל על הנרות))

((בלחש:)) ((ויהי ערב ויהי בקר))
 יום הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו. כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

((כשחל יו"ט בחול מתחילין כאן:))
((סברי מרנן ורבנן ורבותי:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו. ותתן לנו יהוה אלהינו באהבה ( [((לשבת ])) שבתות למנוחה ו)מועדים לשמחה. חגים וזמנים לששון. את יום ( [((לשבת)) ] השבת הזה ואת יום):

((לפסח:)) [חג המצות הזה. זמן חרותנו: ]
((לשבועות:)) [חג השבועות הזה. זמן מתן תורתינו: ]
((לסוכות:)) [חג הסכות הזה. זמן שמחתנו: ]
((לשמ"ע ולש"ת:)) [שמיני עצרת החג הזה. זמן שמחתנו: ]

( [((לשבת)) ] באהבה) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים. ( [((לשבת ])) ושבת) ומועדי קדשך ( [((לשבת)) ] באהבה וברצון) בשמחה ובששון הנחלתנו: ברוך אתה יהוה. מקדש ( [((לשבת)) ] השבת ו) ישראל והזמנים:

((בליל ראשון של סוכות אומרים תחלה לישב בסוכה ואח"כ שהחינו:))
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. אשר קדשנו במצותיו. וצונו לישב בסכה:

((כשחל יו"ט במוצאי שבת מקדשין לפי סדר יקנה"ז דהיינו יין קידוש נר הבדלה זמן:))

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. בורא מאורי האש:

 [ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. המבדיל בין קדש לחול. בין אור לחשך. בין ישראל לעמים. בין יום השביעי לששת ימי המעשה. בין קדשת שבת לקדשת יום טוב הבדלת. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדשתך: ברוך אתה יהוה. המבדיל בין קדש לקדש:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:
 תפילת שלש רגלים לערבית לשחרית ולמנחה

((מתפללים ערבית כמו בשבת ואחר השכיבנו אומרים "וידבר משה" ובשבת אומרים קודם: "ושמרו בני ישראל"))

 וידבר משה את מועדי יהוה אל בני ישראל:

 ((חצי קדיש:)) 
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן.

 [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא ( בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:))

 שמונה עשרה לשחרית מנחה וערבית של שלוש רגלים

(( [לערבית ולשחרית: ])) אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

(( [למנחה: ])) כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 קדושה 
(( [בחזרת הש"ץ ]: אומרים קדושה))

((בשחרית אומרים:))
((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש. המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך. וקרא זה אל זה ואמר: ((קו"ח:)) קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו: ((חזן:)) [אז. ] בקול רעש גדול אדיר וחזק. משמיעים קול. מתנשאים לעמת שרפים. לעמתם משבחים ואומרים: ((קו"ח:)) ברוך כבוד יהוה ממקומו: ((חזן:)) ממקומך מלכנו תופיע. ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך. מתי תמלך בציון. בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך לדור ודור ולנצח נצחים. ועינינו תראינה מלכותך כדבר האמור בשירי עזך. על ידי דוד משיח צדקך: ((קו"ח:)) ימלך יהוה לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:))
((במנחה אומרים:))
((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך: וקרא זה אל זה ואמר: [קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו. ] לעמתם משבחים ואומרים: [ברוך כבוד יהוה ממקומו. ] ובדברי קדשך כתוב לאמר: [ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה. ])) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ברוך אתה יהוה האל הקדוש:

 אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת:

 ((כשחל יו"ט במוצאי שבת אומרים ותודיענו:))
(( [ותודיענו יהוה אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות בהם חקי רצונך ותתן לנו יהוה אלהינו משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים ותנחילנו זמני ששון ומועדי קודש וחגי נדבה. ותורישנו קדשת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל ותבדל יהוה אלהינו בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדשת שבת לקדשת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדשתך: ])) 
 ותתן לנו יהוה אלהינו באהבה ( [((לשבת)) ] שבתות למנוחה ו)מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום ( [((לשבת)) ] השבת הזה ואת יום):

((בפסח:)) ; חג המצות הזה. זמן חרותנו:
((בשבועות:)) ; חג השבועות הזה. זמן מתן תורתינו:
((בסוכות:)) ; חג הסכות הזה. זמן שמחתנו:
((בשמ"ע וש"ת:)) ; שמיני עצרת הזה. זמן שמחתנו:
( [((בשבת ])) באהבה) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים:


אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום:

 ((בראש חדש:)) ; ; ראש החדש
((בפסח:)) ; חג המצות
((בשבועות:)) ; חג השבעות
((בסוכות:)) ; חג הסכות
((בשמ"ע ובש"ת:)) ; שמיני עצרת החג

הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:

 והשיאנו יהוה אלהינו את ברכת מועדיך. לחיים טובים ולשלום. לשמחה ולששון. כאשר רצית ואמרת לברכנו: ( [((לשבת)) ] אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו:) קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו יהוה אלהינו. ( [((לשבת)) ] באהבה וברצון) בשמחה ובששון. ( [((לשבת)) ] שבת ו)מועדי קדשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך: ברוך אתה יהוה מקדש( [((לשבת)) ] השבת ו)ישראל והזמנים:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:
 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.)) 
 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

((בערבית ליל יום טוב אחרי שמונה עשרה אם חל בשבת אומרים "ויכולו" והחזן אומר ברכת מעין שבע וקדיש שלם. ואם חל בחול אומרים קדיש שלם. ובליל יום טוב ראשון של פסח אומרים הלל שלם ואחר כך אומר החזן קדיש שלם אם חל בשבת אומרים ויכולו ולאחר מכן הלל שלם))

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 סדר הזכרת נשמות

((בשביעי של פסח (ובחו"ל באחרון של פסח) ובשבועות (ובחו"ל ביום ב' דשבועות) ובשמיני עצרת וביום הכפורים מזכירים נשמות אחר קריאת התורה:))

(( [מי שאין לו אב יאמר זה: ]))
 [יזכור ] אלהים נשמת אבי מורי (פב"פ) שהלך לעולמו בעבור שאתן בלי נדר צדקה בעדו בשכר זה תהא נפשו צרורה בצרור החיים עם נשמות אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן. ונאמר אמן:

(( [מי שאין לו אם יאמר זה: ]))
 [יזכור ] אלהים נשמת אמי מורתי (פב"פ) שהלכה לעולמה בעבור שאתן בלי נדר צדקה בעדה בשכר זה תהא נפשה צרורה בצרור החיים עם נשמות אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן. ונאמר אמן:

(( [בעבור אב ואם הזקנים ויתר הקרובים: ]))
 [יזכור ] אלהים נשמת אבי ואמי זקני וזקנותי דודי ודודותי אחי ואחיותי. בין מצד אבי ובין מצד אמי שהלכו לעולמם בעבור שאתן בלי נדר צדקה בעדם בשכר זה תהיינה נפשותם צרורות בצרור החיים עם נשמות אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן. ונאמר אמן:

(( [בעבור נשמות המומתים על קידוש השם אומרים זה: ]))
 [יזכור ] אלהים נשמת (פב"פ) ונשמת כל קרובי וקרובותי דודי ודודותי אחי ואחיותי. הן מצד אבי והן מצד אמי. הן שהומתו הן שנהרגו הן שנשחטו ושנשרפו ושנטבעו ושנחנקו על קדוש השם. בעבור שאתן בלי נדר צדקה בעד הזכרת נשמותיהם. ובשכר זה תהיינה נפשותיהם צרורות בצרור החיים עם נשמות אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה ועם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן. ונאמר אמן:

(( [ואחר כך יאמר ]))

(( [לזכר: ]))
 [אל ] מלא רחמים שוכן במרומים המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים את נשמת (פב"פ) שהלך לעולמו בעבור (שפלוני) נדב לצדקה בעד הזכרת נשמתו לכן בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים ויצרר בצרור החיים את נשמתו יהוה הוא נחלתו וינוח בשלום על משכבו ונאמר אמן:

(( [לנקבה: ]))
 [אל ] מלא רחמים שוכן במרומים המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה במעלות קדושים וטהורים כזהר הרקיע מזהירים את נשמת (פב"פ) שהלכה לעולמה בעבור (שפלוני) נדב לצדקה בעד הזכרת נשמתה לכן בעל הרחמים יסתירה בסתר כנפיו לעולמים ויצרר בצרור החיים את נשמתה יהוה הוא נחלתה ותנוח בשלום על משכבה ונאמר אמן:

 [מי ] שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את ר' (פב"פ) בעבור שנדב צדקה בעד הנשמות שהזכיר היום ולכבוד המקום ולכבוד התורה ולכבוד הרגל. (ביו"כ ולכבוד יום הדין). ובשכר זה הקדוש ברוך הוא ישמרהו ויצילהו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה. (ביו"כ ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה יום הדין) וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו ( [((ליו"ט)) ] ויזכהו לעלות לרגל) עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן:

 [אב ] הרחמים שוכן מרומים. ברחמיו העצומים הוא יפקוד ברחמים החסידים והישרים והתמימים. קהלות הקדש שמסרו נפשם על קדשת השם. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. מנשרים קלו ומאריות גברו לעשות רצון קונם וחפץ צורם. יזכרם אלהינו לטובה עם שאר צדיקי עולם. וינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך. ככתוב בתורת משה איש האלהים. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו: ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמר. ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון: ובכתבי הקדש נאמר למה יאמרו הגוים איה אלהיהם. יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך: ואומר כי דורש דמים אותם זכר לא שכח צעקת ענוים: ואומר ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה. מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש:

 [יה ] אלי וגואלי אתיצבה לקראתך. היה ויהיה. היה והוה. כל גוי אדמתך:

ותודה. ולעולה. ולמנחה. ולחטאת. ולאשם. ולשלמים. ולמלואים כל קרבנך:

זכור נלאה אשר נשאה והשיבה לאדמתך. סלה אהללך באשרי יושבי ביתך:

דק על דק. עד אין נבדק. ולתבונתו אין חקר. האל נורא באחת סקירה בין טוב לרע יבקר:

ותודה. ולעולה. ולמנחה. ולחטאת. ולאשם. ולשלמים ולמלואים כל קרבנך:

זכור נלאה אשר נשאה והשיבה לאדמתך. סלה אהללך באשרי יושבי ביתך:

אדון צבאות. ברוב פלאות. חבר כל אהלו. בנתיבות לב. לבלב. הצור תמים פעלו:

ותודה. ולעולה. ולמנחה. ולחטאת. ולאשם. ולשלמים ולמלואים כל קרבנך:

זכור נלאה אשר נשאה והשיבה לאדמתך. סלה אהללך באשרי יושבי ביתך:

(( [אשרי... יהללו...: ]))

 תפילת טל ליום ראשון של פסח

(( [פותחין הארון: ]))
(( [ברוך אתה וכו' עד ומושיע ומגן: ]))
 [בדעתו. ] אביעה חידות. בעם זו בזו בטל להחדות. טל גיא ודשאיה לחדות. דצים בצלו להחדות. אות ילדות טל להגן לתולדות:

 [ברוך ] אתה יהוה מגן אברהם:

 [אתה ] גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע:

 [תהומות. ] הדום לרסיסו כסופים. וכל נאות דשא לו נכספים. טל זכרו גבורות מוספים. חקוק בגישת מוספים. טל להחיות בו נקוקי סעיפים:

 [אלהינו ואלהי אבותינו: ]
 [טל ] תן לרצות ארצך. שיתנו ברכה בדיצך. רוב דגן ותירוש בהפריצך. קומם עיר בה חפצך. בטל:
 [טל ] צוה שנה טובה ומעטרת. פרי הארץ לגאון ולתפארת. עיר כסכה נותרת. שימה בידך עטרת. בטל:
 [טל ] נופת עלי ארץ ברוכה. ממגד שמים שבענו ברכה. להאיר מתוך חשכה. כנה אחריך משוכה. בטל:
 [טל ] יעסיס צוף הרים. טעם במאודך מבחרים. חנוניך חלץ ממסגרים. זמרה ננעים וקול נרים. בטל:
 [טל ] ושובע מלא אסמינו. הכעת תחדש ימינו. דוד כערכך העמד שמנו. גן רוה שימנו. בטל:
 [טל ] בו תברך מזון. במשמנינו אל יהי רזון. אימה אשר הסעת כצאן. אנא תפק לה רצון. בטל:

(( [חזן ])) שאתה הוא יהוה אלהינו משיב הרוח ומוריד הטל:

 [לברכה ] ולא לקללה: אמן: 
 [לחיים ] ולא למות: אמן: 
 [לשובע ] ולא לרזון: אמן: 

(( [מכלכל חיים וכו': ]))
 תפילת גשם לשמיני עצרת

(( [פותחין הארון: ]))
(( [ברוך אתה וכו' עד ומושיע ומגן: ]))
 אף ברי אתת שם שר מטר. להעביב ולהענין להריק ולהמטר. מים אבים בם גיא לעטר. לבל יועצרו בנשיון שטר. אמונים גנון בם שואלי מטר:

 [ברוך ] אתה יהוה מגן אברהם:

 [אתה ] גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע:

 [יטריח ] לפלג מפלג גשם. למוגג פני נשי בצחות לשם. מים לאדרך כנית ברשם. להרגיע ברעפם לנפוחי נשם. להחיות מזכירים גבורות הגשם:

 [אלהינו ואלהי אבותינו: ]

 [זכור ] אב נמשך אחריך כמים. ברכתו כעץ שתול על פלגי מים. גננתו הצלתו מאש וממים. דרשתו בזרעו על כל מים: בעבורו אל תמנע מים: 

 [זכור ] הנולד בבשורת יקח נא מעט מים. ושחת להורו לשחטו לשפוך דמו כמים. זהר גם הוא לשפוך לב כמים. חפר ומצא בארות מים: בצדקו חון חשרת מים: 

 [זכור ] טען מקלו ועבר ירדן מים. יחד לב וגל אבן מפי באר מים. כנאבק לו שר בלול מאש וממים. לכן הבטחתו היות עמו באש ובמים: בעבורו אל תמנע מים: 

 [זכור ] משוי בתיבת גומא מן המים. נמו דלה דלה והשקה צאן מים. סגוליך עת צמאו למים. על הסלע הך ויצאו מים: בצדקו חון חשרת מים: 

 [זכור פקיד שתות טובל חמש טבילות במים. צועה ומרחיץ כפיו בקדוש מים. קורא ומזה טהרת מים. רוחק מעם פחז כמים: בעבורו אל תמנע מים: 

 [זכור ] שנים עשר שבטים שהעברת בגזרת מים. שהמתקת למו מרירות מים. תולדותם נשפך דמם עליך כמים. תפן כי נפשנו אפפו מים: בצדקם חון חשרת מים: 

(( [חזן )) שאתה הוא יהוה אלהינו משיב הרוח ומוריד הגשם:

 [לברכה ] ולא לקללה: אמן: 
 [לחיים ] ולא למות: אמן: 
 [לשובע ] ולא לרזון: אמן: 

(( [מכלכל חיים וכו': ]))
 מוסף לשלש רגלים

 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. מלך עוזר ומושיע ומגן ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

((בקיץ:)) מוריד הטל. ((בחורף:)) משיב הרוח ומוריד הגשם.

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 כתר (( [בחזרת הש"ץ ]: אומרים כתר))
(( [למוסף של חג הושענא רבה או שבת חוה"מ: ]))
(( [כתר יתנו לך ] יהוה אלהינו מלאכים המוני מעלה. עם עמך ישראל קבוצי מטה: יחד כלם קדשה לך ישלשו כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר: ((קו"ח:))קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ((חזן:))כבודו מלא עולם. משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו להעריצו. לעמתם משבחים ואומרים: ((קו"ח:))ברוך כבוד יהוה ממקומו: ((חזן:))ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו. ויחון עם המיחדים שמו ערב ובוקר בכל יום תמיד. פעמים באהבה שמע אומרים: ((קו"ח:))שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ((חזן:))הוא אלהינו הוא אבינו. הוא מלכנו הוא מושיענו. והוא יושיענו ויגאלנו שנית וישמיענו ברחמיו שנית לעיני כל חי לאמר. הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלהים: ((קו"ח:))אני יהוה אלהיכם : ((חזן:))ובדברי קדשך כתוב לאמר: ((קו"ח:))ימלך יהוה לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:))

(( [למוסף של חוה"מ: ]))
(( [כתר יתנו לך ] יהוה אלהינו מלאכים המוני מעלה. עם עמך ישראל קבוצי מטה: יחד כלם קדשה לך ישלשו כדבר האמור על יד נביאך וקרא זה אל זה ואמר: ((קו"ח:))קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו: ((חזן:)) לעמתם משבחים ואומרים: ((קו"ח:))ברוך כבוד יהוה ממקומו: ((חזן:)) ובדברי קדשך כתוב לאמר: ((קו"ח:))ימלך יהוה לעולם. אלהיך ציון לדר ודר. הללויה:))

((חזן:)) לדור ודור נגיד גדלך. ולנצח נצחים קדשתך נקדיש. ושבחך אלהינו מפינו לא ימוש לעולם ועד. כי אל מלך גדול וקדוש אתה: ברוך אתה יהוה. האל הקדוש: 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. ברוך אתה יהוה האל הקדוש:

 אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת:

 ותתן לנו יהוה אלהינו באהבה ( ((לשבת)) שבתות למנוחה ו)מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום ( ((לשבת)) השבת הזה ואת יום):

((בפסח:)) ; חג המצות הזה. זמן חרותנו:
((בשבועות:)) ; חג השבועות הזה. זמן מתן תורתינו:
((בסוכות:)) ; חג הסכות הזה. זמן שמחתנו:
((בשמ"ע וש"ת:)) ; שמיני עצרת הזה. זמן שמחתנו:
( ((בשבת)) באהבה) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים:

 ומפני חטאינו גלינו מארצנו. ונתרחקנו מעל אדמתנו. ואין אנחנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחות לפניך. ולעשות חובותינו בבית בחירתך. בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. מפני היד שנשתלחה במקדשך: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. מלך רחמן. שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים. ותבנהו מהרה ותגדל כבודו: אבינו מלכנו. גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה. והופע והנשא עלינו לעיני כל חי. וקרב פזורינו מבין הגוים. ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ. והביאנו לציון עירך ברנה. ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם. ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם:
 
את מוסף ( [((בשבת:)) ] [מוספי יום השבת הזה ו ]) יום

((בפסח:)) ; ; חג המצות
((בשבועות:)) ; ; חג השבועות
((בסוכות:)) ; ; חג הסכות
((בשמיני עצרת:)) ; ; שמיני חג עצרת 

הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך. מפי כבודך כאמור:

 (( [לשבת: ])) וביום השבת. שני כבשים בני שנה תמימים. ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו:
עלת שבת בשבתו. על עלת התמיד ונסכה: (זה קרבן שבת. וקרבן היום כאמור): 
 (( [ליום א' וב' דפסח: ]))
 [ובחדש ] הראשון בארבעה עשר יום לחדש. פסח ליהוה: ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג. שבעת ימים מצות יאכל: ביום הראשון מקרא קדש. כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה עלה ליהוה. פרים בני בקר שנים. ואיל אחד. ושבעה כבשים בני שנה. תמימם יהיו לכם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ])) 
 (( [לשבועות: ]))
 [וביום הבכורים. ] בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעותיכם מקרא קדש יהיה לכם. כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם עלה לריח ניחח ליהוה. פרים בני בקר שנים. איל אחד. שבעה כבשים בני שנה:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. (בשבועות ושני שעירים לכפר) ושני תמידים כהלכתם:
 (( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ])) 
 (( [ליום א' וב' דסכות: ]))
 [ובחמשה ] עשר יום לחדש השביעי. מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו. וחגתם חג ליהוה שבעת ימים: והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה. פרים בני בקר שלשה עשר. אילם שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם יהיו:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
 (( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ])) 
 (( [בחול המועד פסח ובשני ימים אחרונים של פסח אומרים זה: ]))
 [והקרבתם ] אשה עלה ליהוה. פרים בני בקר שנים. ואיל אחד. ושבעה כבשים בני שנה. תמימם יהיו לכם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
 (( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ])) 
 (( [ביום ראשון דחוה"מ סוכות באר"י: ]))
 [וביום ] השני. פרים בני בקר שנים עשר. אילם שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
 (( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ]))

(( [ביום שני דחוה"מ סוכות באר"י: ]))
 [וביום ] השלישי. פרים עשתי עשר. אילם שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ]))

(( [ביום שלישי דחוה"מ סוכות באר"י: ]))
 [וביום ] הרביעי. פרים עשרה. אילים שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ]))

(( [ביום רביעי דחוה"מ סוכות באר"י: ]))
 [וביום ] החמישי פרים תשעה. אילם שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ]))

(( [ביום חמישי דחוה"מ סוכות באר"י: ]))
 [וביום ] הששי. פרים שמנה. אילם שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ]))

(( [בחו"ל אומרים גם ספיקא דיומא. דהיינו כששם יום ראשון דחוה"מ אומרים וביום השני וביום השלישי. וכששם יום ב' דחוה"מ אומרים וביום השלישי וביום הרביעי וכדומה ובהוש"ר אומרים וביום הששי וביום השביעי: ]))

(( [להושענא רבה: ]))
 [וביום ] השביעי. פרים שבעה. אילם שנים. כבשים בני שנה ארבעה עשר. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ]))

(( [לשמיני עצרת ולשמחת תורה: ]))
 [ביום ] השמיני. עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה. פר אחד. איל אחד. כבשים בני שנה שבעה. תמימם:
 [ומנחתם ] ונסכיהם כמדבר. שלשה עשרנים לפר. ושני עשרנים לאיל. ועשרון לכבש. ויין כנסכו. ושעיר לכפר. ושני תמידים כהלכתם:
(( [אלוהינו ואלוהי אבותינו וכו'... ])) 
 (( [לשבת: ])) ישמחו במלכותך שומרי שבת וקוראי עונג עם מקדשי שביעי. כלם ישבעו ויתענגו מטובך. ובשביעי רצית בו וקדשתו חמדת ימים אותו קראת. זכר למעשה בראשית: 
 אלהינו ואלהי אבותינו. ( [((לשבת)) ] רצה במנוחתנו) מלך רחמן רחם עלינו. טוב ומטיב הדרש לנו. שובה אלינו בהמון רחמיך. בגלל אבות שעשו רצונך. בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו. והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו. והשב כהנים לעבודתם ולוים לשירם ולזמרם. והשב ישראל לנויהם. ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך בשלש פעמי רגלינו ככתוב בתורתך. שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר. בחג המצות. ובחג השבעות. ובחג הסכות. ולא יראה את פני יהוה ריקם. איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך:

 והשיאנו יהוה אלהינו את ברכת מועדיך. לחיים טובים ולשלום. לשמחה ולששון. כאשר רצית ואמרת לברכנו:( ((לשבת)) אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו:) קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך. וטהר לבנו לעבדך באמת. והנחילנו יהוה אלהינו.( ((לשבת)) באהבה וברצון) בשמחה ובששון.( ((לשבת)) שבת ו)מועדי קדשך וישמחו בך ישראל מקדשי שמך: ברוך אתה יהוה מקדש( ((לשבת)) השבת ו)ישראל והזמנים:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:
 (( [בחזרת הש"ץ אומרים כאן ותערב: ]
 [((חו"ק:)) ] ותערב לפניך עתירתנו כעולה וכקרבן. אנא רחום. ברחמיך הרבים. השב שכינתך לציון עירך וסדר העבודה לירושלים. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:
 [((והחזן מסיים:)) ] ברוך אתה יהוה. שאותך לבדך ביראה נעבד:)) 
 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:
 מודים דרבנן (( [((בחזרת הש"ץ)) ] כשהוא אומר מודים אומרים הקהל:))
((מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית. ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש על שהחייתנו וקימתנו. כן תחינו ותקימנו ותאסוף גליותינו לחצרות קדשך לשמר חקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם על שאנחנו מודים לך ברוך אל ההודאות.)) 
 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב. ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום. ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 [יהיו לרצון ] אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 אלהי. נצר לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה. ולמקללי נפשי תדם. ונפשי כעפר לכל תהיה. פתח לבי בתורתך. ואחרי מצותיך תרדף נפשי. וכל הקמים והחושבים עלי לרעה. מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבתם:

((יש אומרים כאן תפילה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי. שלא תעלה קנאת אדם עלי ולא קנאתי על אחרים. ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך. ותצילני מיצר הרע. ותן בלבי הכנעה וענוה. מלכנו ואלהינו אלה כל בשר. יחד שמך בעולמך בנה עירך יסד ביתך ושכלל היכלך. וקבץ קבוץ גליות ופדה צאנך ושמח עדתך:

עשה למען שמך. עשה למען ימינך. עשה למען תורתך. עשה למען קדשתך. למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:

((נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי))
 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי:

 עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. ואמרו אמן:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. שיבנה בית המקדש במהרה בימינו. ותן חלקנו בתורתך: ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות:

 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלים. כימי עולם וכשנים קדמוניות:

((קדיש שלם))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [תתקבל ] צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 קוה

 קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה: אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו: כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו:

 אין כאלהינו אין כאדוננו אין כמלכנו אין כמושיענו: מי כאלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כמושיענו: נודה לאלהינו נודה לאדוננו נודה למלכנו נודה למושיענו: ברוך אלהינו ברוך אדוננו ברוך מלכנו ברוך מושיענו: אתה הוא אלהינו אתה הוא אדוננו אתה הוא מלכנו אתה הוא מושיענו אתה תושיענו: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד:

 פטום הקטרת הצרי. והצפרן. החלבנה. והלבונה. משקל שבעים שבעים מנה. מור. וקציעה. שבלת נרד. וכרכם. משקל ששה עשר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשר. וקלופה שלשה. וקנמון תשעה. ברית כרשינה תשעה קבין. יין קפריסין סאין תלתא וקבין תלתא. ואם אין לו יין קפריסין מביא חמר חורין עתיק. מלח סדומית רובע מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר. אף כפת הירדן כל שהוא. ואם נתן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה: רבן שמעון בן גמליאל אומר. הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף. ברית כרשינה ששפין בה את הצפרן. כדי שתהא נאה. יין קפריסין ששורין בו את הצפרן. כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה. אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד:

 השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש: ביום הראשון היו אומרים. ליהוה הארץ ומלואה תבל ויושבי בה: בשני היו אומרים. גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו: בשלישי היו אומרים. אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט: ברביעי היו אומרים. אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע: בחמישי היו אומרים. הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב: בששי היו אומרים. יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט: בשבת היו אומרים. מזמור שיר ליום השבת. מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים:

 תנא דבי אליהו. כל השונה הלכות בכל יום. מבטח לו שהוא בן עולם הבא. שנאמר. הליכות עולם לו. אל תקרי הליכות אלא הלכות:

 אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שנאמר. וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך. אל תקרי בניך. אלא בוניך: שלום רב לאהבי תורתך. ואין למו מכשול: יהי שלום בחילך. שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך: למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך: יהוה עז לעמו יתן. יהוה יברך את עמו בשלום:

((קדיש דרבנן))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פורקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן:

 [יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא. ] [יתברך ] וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא מן כל ברכתא (בעשי"ת לעלא ולעלא מכל ברכתא) ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [על ישראל ] ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון ועל כל מאן דעסקין באוריתא די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולכון שלמא רבא חנא וחסדא ורחמין וחיין אריכין ומזונא רויחא ופורקנא מן קדם אבוהון דבשמיא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 ברכו את יהוה המברך:
((קהל וחזן:)) ברוך יהוה המברך לעולם ועד:

 עלינו לשבח

 עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם משתחוים להבל וריק ומתפללים אל אל לא יושיע. ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא נוטה שמים ויסד ארץ ומושב יקרו בשמים ממעל ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. ככתוב בתורתו: וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד:

 ועל כן נקוה לך יהוה אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון. לפניך יהוה אלהינו יכרעו ויפלו ולכבוד שמך יקר יתנו ויקבלו כלם את על מלכותך ותמלך עליהם מהרה לעולם ועד. כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלך בכבוד. ככתוב בתורתך: יהוה ימלך לעלם ועד: ונאמר: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:

((קדיש יתום))
(( [יתגדל ] ויתקדש שמה רבא. בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה ויצמח פרקנה ויקרב משיחה. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. [יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא יתברך. ] וישתבח. ויתפאר. ויתרומם. ויתנשא. ויתהדר. ויתעלה. ויתהלל שמה דקדשא בריך הוא. לעלא (בעשי"ת ולעלא מכל) מן כל ברכתא ושירתא תשבחתא ונחמתא דאמירן בעלמא ואמרו אמן:

 [יהא ] שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן: [עשה שלום (בעשי"ת השלום) במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:))

 סדר קידושא רבא לשלש רגלים ולראש השנה

( [((לשבת)) ]) אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי. וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד. וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר: אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במתי ארץ. והאכלתיך נחלת יעקב אביך. כי פי יהוה דבר:

( [((לשבת)) ]) [ושמרו ] בני ישראל את השבת. לעשות את השבת לדרתם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ. וביום השביעי שבת וינפש: זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך: ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך: כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי: על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו:

( [((לר"ה)) ]) [תקעו ] בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב:

( [((לשלש רגלים)) ]) [אלה ] מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם: וידבר משה את מועדי יהוה אל בני ישראל:

( [((על היין)) ]) [סברי ] מרנן ורבנן ורבותי:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן:

(( [כשמקדשין בסוכה מברכין כאן לישב בסוכה: ]))

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסכה:

 תפילה כשנכנסים לסוכה

((כתוב בסכת תשבו שבעת ימים פרוש: תדורו בסכות אמרה תורה שידור בסוכה שבעת ימים כמו שהוא דר בביתו כל השנה כן יהא עתה עקר דירתו בסוכה: כשבא מבית הכנסת נכנס לסוכה ומקדש מיד וכשהוא מברך בקדוש לישב בסוכה יכוון לפטור בברכה זו סעודה זו וגם השינה ובברכת שהחינו יכוון שהוא מברך שהחינו על החג וגם על הסוכה: נוהגים שאין מברכים לישב בסוכה אלא באכילת קבע ונוהגים שמברכין תחלה המוציא ואחר כך לישב בסוכה קודם שטועם:))

 [הריני ] מוכן ומזומן לקיים מצות סכה כאשר צוני הבורא יתברך שמו בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות: למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים:

 [תיבו ] תיבו אושפיזין עילאין תיבו תיבו אושפיזין קדישין תיבו תיבו אושפיזין דמהימנותא זכאה חולקיהון דישראל דכתיב כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו:

 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתשרה שכינתך בינינו ותפרוס עלינו סכת שלומך בזכות מצות סכה שאנחנו מקימין ליחדא שמא דקודשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו ליחדא שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל ולהקיף אותם מזיו כבודך הקדוש והטהור נטוי על ראשיהם מלמעלה כנשר יעיר קנו ומשם יושפע שפע החיים לעבדך ( [((פב"פ)) ] אמתך). ובזכות צאתי מביתי החוצה ודרך מצותיך ארוצה יחשב לי זאת כאלו הרחקתי נדוד והרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני ומאושפיזין עלאין אושפיזין דמהימנותא תהיינה אזניך קשובות רב ברכות ולרעבים גם צמאים תן לחמם ומימם הנאמנים ותתן לי זכות לשבת ולחסות בסתר צל כנפך בעת פטירתי מן העולם ולחסות מזרם וממטר כי תמטיר על רשעים פחים ותהא חשובה מצות סכה זו שאני מקים כאלו קימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותנאיה וכל מצות התלוים בה. ותיטיב לנו החתימה ותזכנו לישב ימים רבים על האדמה אדמת קדש בעבודתך וביראתך: ברוך יהוה לעולם אמן ואמן:

((בלילה ראשון כשנכנס לסוכה קודם שישב לאכול ובכל יום קודם סעודתו יאמר זה:))
 אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד:

((ביום הראשון אומר:))
 [במטי ] מינך אברהם אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד:

((ביום השני אומר:))
 [במטי ] מינך יצחק אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי אברהם יעקב משה אהרן יוסף ודוד:

((ביום השלישי אומר:))
 [במטי ] מינך יעקב אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי אברהם יצחק משה אהרן יוסף ודוד:

((ביום הרביעי אומר:))
 [במטי ] מינך משה אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי אברהם יצחק יעקב אהרן יוסף ודוד:

((ביום החמישי אומר:))
 [במטי מינך אהרן אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי אברהם יצחק יעקב משה יוסף ודוד:

((ביום הששי אומר:))
 [במטי ] מינך יוסף אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי אברהם יצחק יעקב משה אהרן ודוד:

((ביום השביעי אומר:))
 [במטי ] מינך דוד אושפיזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי אברהם יצחק יעקב משה אהרן ויוסף:

((תפילה כשיוצאין מן הסוכה:))
 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו כשם שקימתי וישבתי בסוכה זו כן אזכה לשנה הבאה לישב בסוכה של לויתן:

((בספר יסוד יוסף כתב להתפלל אז תפילה זו:))
 [רבונא ] דעלמא. יהא רעוא מן קדמך. שאותן מלאכים הקדושים השיכים למצות סכה. ולמצות ד' מינים לולב ואתרוג הדס וערבה. הנוהגים בחג הסכות הם יתלוו עמנו בצאתנו מן הסכה. ויכנסו עמנו לבתינו לחיים ולשלום. ולהיות תמיד עלינו שמירה עליונה ממעון קדשך. ולהצילנו מכל חטא ועון ומכל פגעים רעים. ומכל שעות רעות המתרגשות לבא לעולם. ותערה עלינו רוח ממרום. וחדש כליותנו לעבדך באמת באהבה וביראה. ונתמיד מאד בתלמוד תורתך הקדושה ללמוד וללמד. וזכות ארבעה מינים ומצות סכה יעמוד שתאריך אפך עד שובינו אליך בתשובה שלימה לפניך. ונתקן כל אשר פגמנו. ונזכה לשני שלחנות בלי צער ויגון אני ובני ביתי ויוצאי חלצי. ונהיה כלנו שקטים ושלוים דשנים ורעננים. ועובדי השם באמת לאמתו כרצונך הטוב בכלל כל בני ישראל: יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי:
 סדר חודש ניסן
 פרשת הנשיאים

בחודש ניסן נוהגים לקרוא פרשת הנשיאים. ביום א' ניסן מתחילין מפרשת ברכת כהנים עד נחשון בן עמינדב וביום י"ב לחודש קוראים את הנשיא וזאת חנוכת המזבח וגו' עד כן עשה את המנורה:

(( [ליום א' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא נחשון בן עמינדב משבט יהודה קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים: ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן: ויאמר יהוה אל משה לאמר: קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו: ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים: את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם: ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו: ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח: ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח:

 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה: וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב:

(( [ליום ב' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא נתנאל בן צוער משבט יששכר קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר: הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער:

(( [ליום ג' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אליאב בן חלן משבט זבולן קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן:

(( [ליום ד' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אליצור בן שדיאור משבט ראובן קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור:

(( [ליום ה' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא שלמיאל בן צורישדי משבט שמעון קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי:

(( [ליום ו' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אליסף בן דעואל משבט גד קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל:

(( [ליום ז' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אלישמע בן עמיהוד משבט אפרים קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד:

(( [ליום ח' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא גמליאל בן פדהצור משבט מנשה קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור:

(( [ליום ט' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אבידן בן גדעני משבט בנימן קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני:

(( [ליום י' ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אחיעזר בן עמישדי משבט דן קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי:

(( [ליום י''א ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא פגעיאל בן עכרן משבט אשר קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן:

(( [ליום י''ב ניסן ]))

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתהא חשובה ומרוצה קריאתנו בתורה סדר קרבן נשיא אחירע בן עינן משבט נפתלי קרבנו אשר הקריב לחנכת מזבחך הקדוש והעלה עלינו כאלו השגנו כל נצוצין קדישין וכל האורות קדושות הכלולות בקדשת זה השבט להבין ולהשכיל בתורתך וביראתך לעשות רצונך כל ימי חיי אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אמן סלה:

 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן: זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה: שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש: כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה: כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת: וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו: ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו: וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה: וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה:
 סדר בדיקת חמץ

בלילה שלפני ערב פסח בודקים את החמץ. וחייבים לבדוק מיד בתחלת הלילה ואסור להתחיל לאכול או לעשות שום מלאכה חצי שעה קודם הלילה:

יש נוהגים שקודם הבדיקה מניחים פתיתי לחם במקומות שימצאם הבודק. כי חוששים שמא לא ימצא כלום ותהא ברכה לבטלה. ונוהגים להניח עשרה פתיתים. וברור שמי שאינו בודק כראוי אלא שהוא מקבץ אלו הפתיתים לא קיים מצות בדיקה וברך ברכה לבטלה:

קודם בדיקת חמץ אומרים זה:

 הריני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה ולא תעשה של בדיקת חמץ לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל:

 ויהי נעם יהוה אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ:

יבדוק החמץ לאור הנר. מיד אחר הבדיקה יבטל את החמץ ויאמר:

 כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דלא חמתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא:

ואם אינו מבין בלשון תרגום יאמר הבטול בלשון שמבין. בלשון הקדש או בלע"ז. ואחר הבדיקה יזהר בחמץ שמשייר להצניעו:
 סדר שריפת חמץ

ביום י"ד בניסן עד סוף השעה חמישית חוזר ומבטלו פעם שניה וטוב לבטלו לאחר ששרף החמץ כדי שיקיים מצות שריפה בחמץ שלו יעשה מדורה בפני עצמה וישרפנו ויאמר:

 הריני מוכן ומזומן לקים מצות עשה ולא תעשה של שריפת חמץ לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל:

 ויהי נעם יהוה אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:

 כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי דחזתיה ודלא חזתיה דחמתיה ודלא חמתיה דבערתיה ודלא בערתיה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו כשם שאני מבער חמץ מביתי ומרשותי כך יהוה אלהי ואלהי אבותי תבער את כל החיצונים ואת רוח הטומאה תבער מן הארץ ואת יצרנו הרע תבערהו מאתנו ותתן לנו לב בשר וכל הסטרא אחרא וכל הרשעה כעשן תכלה ותעביר ממשלת זדון מן הארץ וכל המעיקים לשכינה תבערם ברוח בער וברוח משפט כשם שבערת את מצרים ואת אלהיהם בימים ההם ובזמן הזה אמן:
 סדר אמירת קרבן פסח

בזמן שבית המקדש היה קיים הפסח היה נשחט בי"ד בניסן אחר תמיד של בין הערבים ועל כן עד שישלמו פרים שפתינו ראוי לכל הירא וחרד על דבר ה' לעסוק בסדר קרבן פסח אחר תפלת מנחה שהיא נגד תמיד של בין הערבים וזה סידורו:

 רבון העולמים. אתה צויתנו להקריב קרבן הפסח במועדו בארבעה עשר לחדש הראשון ולהיות כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם קוראים את ההלל ועתה בעונותינו חרב בית המקדש ובטל הקרבת הפסח. ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא לוי בדוכנו ולא ישראל במעמדו. ואתה אמרת ונשלמה פרים שפתינו. לכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שיהא שיח שפתותינו חשוב ומקבל ומרצה לפניך כאלו הקרבנו את הפסח במועדו ועמדנו על מעמדו ודברו הלוים בשיר והלל להודות ליהוה ואתה תכונן מקדשך על מכונו ונעלה ונקריב לפניך את הפסח במועדו כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך כאמור:
ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה: דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית: ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה: שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו: והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים: ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם: ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו: אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו: ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו: וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה:

הגאון מהריעב"ץ זצ"ל הרבה להשיג על אמירת סדר הקרבן פסח שבסדר היום והעלה שכך צריך לומר:

 כך היתה עבודת קרבן פסח בארבעה עשר בניסן אין שוחטין אותו אלא אחר תמיד של בין הערבים ערב פסח בין בחול בין בשבת היה התמיד נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה ואם חל ערב פסח להיות ערב שבת היו שוחטין אותו בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה והפסח אחריו כל אדם מישראל אחד האיש ואחד האשה בני ביתו הגדולים והטהורים ונמולים (וכשם שמילתו מעכבת מלעשות הפסח ומלאכול בו כך מילת בניו הקטנים ומילת עבדיו בין גדולים בין קטנים וטבילת אמהותיו מעכבת) כל שיכול להגיע לירושלים בשעת שחיטת הפסח חיב בקרבן פסח:

 מביאו מן הכבשים או מן העזים זכר תמים בן שנה (אינו טעון סמיכה) ושוחטו בכל מקום בעזרה אחר גמר עבודת תמיד הערב ואחר הטבת הנרות ואין שוחטין הפסח ולא זורקין הדם ולא מקטירין החלב על החמץ (אפילו היה כזית ברשותו של אחד מבני החבורה בשעת אחת מהעבודות של קרבן פסח הוא לוקה והפסח כשר):

 שחט השוחט (אפילו זר) וקבל דמו כהן שבראש השורה בכלי שרת ונותן לחבירו וחבירו לחבירו כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד וחוזר הכלי ריקן לחבירו וחבירו לחבירו מקבל את המלא ומחזיר את הריקן והיו הכהנים עומדים שורות ובידיהם בזיכין שכולן כסף או כולן זהב ולא היו מעורבים ולא היו לבזיכין שולים שלא יניחום ויקרש הדם אחר כך תולין את הפסח באונקליות (או במקלות דקים מניח על כתפו ועל כתף חבירו תולה) ומפשיט אותו כולו (ובשבת עד החזה ומשם למטה שקל ליה בברזא) וקורעין בטנו ומוציאין אימורים החלב שעל הכרס ויותרת הכבד ושתי הכליות וחלב שעליהן והאליה אם היה ממין הכבשים לעומת העצה נותן בכלי שרת ומולחן ומקטירן הכהן על המערכה חלבי כל זבח וזבח לבדו בחול ביום ולא בלילה שהוא יום טוב אבל אם חל ערב פסח בשבת מקטירין והולכין כל הלילה ומוציא קרביו וממחה אותן עד שמסיר מהן הפרש (כדי שיהיו נקיים כשצולהו עמם) שחיטתו וזריקת דמו ומיחוי קרביו והקטר חלביו דוחין את השבת ושאר עניניו אין דוחין:

 בשלש כתות הפסח נשחט ואין כת פחותה משלשים אנשים נכנסה כת אחת נתמלאה העזרה נועלין אותה ובעוד שהן שוחטין ומקריבין הלוים קורין את ההלל אם גמרו קודם שיקריבו את כלם שנו אם שנו שלשו על כל קריאה תקעו הריעו ותקעו גמרה כת אחת להקריב פותחין העזרה יצאה כת ראשונה נכנסה כת שניה נעלו דלתות העזרה גמרה יצאה שניה נכנסה שלישית כמעשה הראשונה כך מעשה השניה והשלישית אחר שיצאו כלן רוחצין העזרה מלכלוכי הדם ואפילו בשבת אמת המים היתה עוברת בעזרה שכשרוצין להדיח הרצפה סותמין מקום יציאת המים והיא מתמלאה על כל גדותיה עד שהמים עולין וצפין ומקבצין אליהם כל דם ולכלוך שבעזרה אחר כך פותחין הסתימה ויוצאין המים עם הלכלוך נמצאת הרצפה מנוקה זהו כבוד הבית יצאו כל אחד עם פסחו (ועור שלו) וצלו אותם כיצד צולין אותו מביאין שפוד של רמון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו ותולהו לתוך התנור והאש למטה ותולה כרעיו ובני מעיו חוצה לו. ואין מנקרין את הפסח כשאר בשר בשבת אין מוליכין את הפסח לביתם אלא כת הראשונה יוצאין בפסחיהן ויושבין בהר הבית השניה יוצאין עם פסחיהן ויושבין בחיל השלישית במקומה עומדת חשכה יצאו וצלו את פסחיהן:

 כשמקריבין את הפסח בראשון מקריבין עמו ביום י"ד זבח שלמים מן הבקר או מן הצאן גדולים או קטנים זכרים או נקבות והיא נקראת חגיגת ארבעה עשר על זה נאמר בתורה וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר ולא קבעה הכתוב חובה אלא רשות בלבד מכל מקום היא כחובה מדברי סופרים כדי שיהא הפסח נאכל על השובע אימתי מביאין עמו חגיגה בזמן שהוא בא בחול בטהרה ובמועט ונאכלת לשני ימים ולילה אחד ודינה ככל תורת זבחי שלמים טעונה סמיכה ונסכים ומתן דמים שתים שהן ארבע ושפיכת שירים ליסוד זהו סדר עבודת קרבן פסח וחגיגה שעמו בבית אלהינו שיבנה במהרה בימינו אמן:

וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו בזמנו שתעלה קריאתו במקום הקרבתו וידאג על חורבן הבית ויתפלל לפני ה' בורא עולם שיבנה אותו במהרה בימינו אמן:


 הגדה של פסח
 
 קדש
 
 ((בשבת מתחילין ))
 ויהי ערב ויהי בקר

 יום הששי. ויכלו השמים והארץ וכל צבאם. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות. 
((בחול מתחילין:))

 [סברי ] מרנן ורבנן ורבותי

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו. ותתן לנו יהוה אלהינו באהבה ( ((בשבת)) שבתות למנוחה ו) מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום ( ((בשבת:)) השבת הזה ואת יום) חג המצות הזה זמן חרותנו ( ((בשבת:)) באהבה ) מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. כי בנו בחרת ואותנו קדשת מכל העמים ( ((בשבת:)) ושבת) ומועדי קדשך ( ((בשבת:)) באהבה וברצון ) בשמחה ובששון הנחלתנו. ברוך אתה יהוה מקדש ( ((בשבת:)) השבת ו) ישראל והזמנים:

 ((במוצאי שבת מוסיפין: ))
 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש.

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחל בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה. בין קדשת שבת לקדשת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת. הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדשתך. ברוך אתה יהוה המבדיל בין קדש לקדש. 

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה.


((שותה רב כוס היין בהסבה))
 
 ורחץ
 
((נוטלין את הידים ואין מברכין "על נטילת ידים". ))
 
 כרפס
 
((טובלין כרפס פחות מכזית במי מלח ומברכין. ))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי האדמה.
 
 יחץ
 
((בעל הבית יבצע את המצה האמצעית לשתים ומצפין את החצי הגדול לאפיקומן. ))

 
 מגיד
 
((מגלה את המצות מגביה את הקערה ואומר בקול רם: ))

 הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים. כל דכפין ייתי וייכל כל דצריך ייתי ויפסח. השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין.

((מסיר הקערה מעל השלחן מוזגין כוס שני וכאן הבן או אחד מן המסבים שואל: ))

 מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?

שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה - כולו מצה.

שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - הלילה הזה מרור.

שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפלו פעם אחת - הלילה הזה שתי פעמים.

שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסבין - הלילה הזה כלנו מסבין.


((מניח את הקערה על השלחן. המצות תהיינה מגלות בשעת אמירת ההגדה. ))


 עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים. ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים כלנו זקנים כלנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משבח.

 מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

 אמר אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא: שנאמר למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך - הימים כל ימי חייך - הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה כל ימי חייך - להביא לימות המשיח.

 ברוך המקום ברוך הוא. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד [חכם ] ואחד [רשע ] ואחד [תם ] ואחד [שאינו יודע לשאול ].

 חכם מה הוא אומר? מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם? ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.

 רשע מה הוא אומר? מה העבדה הזאת לכם? לכם - ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעקר. ואף אתה הקהה את שניו ואמר לו: בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים. לי - ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.

 תם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת אליו: בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים.

 ושאינו יודע לשאל - את פתח לו שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים.


 יכול מראש חדש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה - בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מנחים לפניך.

 מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבדתו שנאמר: ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו. ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים.

 ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא. שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שנאמר: ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול.

((מכסה את המצות ומגביה את הכוס. ))

 והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

((יניח הכוס מידו ויגלה את המצות. ))

 צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר: ארמי אבד אבי [וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב. ]

 וירד מצרימה - אנוס על פי הדבור.

 ויגר שם - מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים אלא לגור שם שנאמר: ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען. ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.

 במתי מעט - כמה שנאמר: בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב.

 ויהי שם לגוי - מלמד שהיו ישראל מצינים שם.

 גדול עצום - כמו שנאמר: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.

 ורב - כמה שנאמר: רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה. ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי.

 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה. 

 וירעו אתנו המצרים - כמו שנאמר: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.

 ויענונו - כמה שנאמר: וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם. ויבן ערי מסכנות לפרעה. את פתם ואת רעמסס.

 ויתנו עלינו עבדה קשה - כמו שנאמר: ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך.

 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו. 

 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו - כמה שנאמר: ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה.

 וישמע יהוה את קלנו - כמה שנאמר: וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.

 וירא את ענינו - זו פרישות דרך ארץ כמה שנאמר: וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים.

 ואת עמלנו - אלו הבנים. כמה שנאמר: כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.

 ואת לחצנו - זה הדחק כמה שנאמר: וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם.

 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים. 

 ויוצאנו יהוה ממצרים - לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שנאמר: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. אני יהוה.

 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה - אני ולא מלאך.

 והכיתי כל בכור בארץ מצרים - אני ולא שרף.

 ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים - אני ולא השליח.

 אני יהוה - אני הוא ולא אחר.

 ביד חזקה - זו הדבר כמה שנאמר: הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.

 ובזרע נטויה - זו החרב כמה שנאמר: וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים.

 ובמרא גדל - זו גלוי שכינה כמה שנאמר: או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך:

 ובאתות - זה המטה כמה שנאמר: ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת.

 ובמפתים - זה הדם כמה שנאמר: ונתתי מופתים בשמים ובארץ.

((נוהגין להטיף טפה מן הכוס באמירת דם ואש... עשר המכות דצ"ך עד"ש באח"ב ביחד ט"ו פעם. ))

 
דם ואש ותימרות עשן.
 
 דבר אחר: ביד חזקה - שתים ובזרע נטויה - שתים ובמרא גדל - שתים ובאתות - שתים ובמפתים - שתים. אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים ואלו הן:
 
דם צפרדע כנים ערוב דבר שחין ברד ארבה חשך מכת בכורות.
 
רבי יהודה היה נותן בהם סמנים:

דצ"ך עד"ש באח"ב.
 
 רבי יוסי הגלילי אומר: מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות? במצרים מה הוא אומר? ויאמרו החרטמים אל פרעה: אצבע אלהים הוא ועל הים מה הוא אומר? וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו. כמה לקו באצבע? עשר מכות. אמור מעתה: במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות.

 רבי אליעזר אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של ארבע מכות? שנאמר: ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. עברה - אחת וזעם - שתים וצרה - שלש משלחת מלאכי רעים - ארבע. אמור מעתה: במצרים לקו ארבעים מכות ועל הים לקו מאתים מכות.

 רבי עקיבא אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של חמש מכות? שנאמר: ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. חרון אפו- אחת עברה - שתים וזעם - שלוש וצרה - ארבע משלחת מלאכי רעים - חמש. אמור מעתה : במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות.


 כמה מעלות טובות למקום עלינו! 

אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים 			 דיינו. 

אלו עשה בהם שפטים ולא עשה באלהיהם 			 דיינו. 

אלו עשה באלהיהם ולא הרג את בכוריהם 			 דיינו. 

אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם 			 דיינו. 

אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים 			 דיינו. 

אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה 			 דיינו. 

אלו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שקע צרנו בתוכו			 דיינו. 

אלו שקע צרנו בתוכו ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה		 דיינו. 

אלו ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן		 דיינו. 

אלו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת 			 דיינו. 

אלו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני 			 דיינו. 

אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה.			 דיינו. 

אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל 			 דיינו. 

אלו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה		 דיינו. 


 על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו: שהוציאנו ממצרים ועשה בהם שפטים ועשה באלהיהם והרג את בכוריהם ונתן לנו את ממונם וקרע לנו את הים והעבירנו בתוכו בחרבה ושקע צרנו בתוכו וספק צרכנו במדבר ארבעים שנה והאכילנו את המן ונתן לנו את השבת וקרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את התורה והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עונותינו.

 רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן:
 
פסח מצה ומרור.
 
((מראה ביד על הזרוע ויזהר שלא להגביה אותה. ))

 פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קים על שום מה? על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים שנאמר: ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. ויקד העם וישתחוו.

((מראה את המצות למסבים ואומר: ))

 מצה זו שאנו אוכלים על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם שנאמר: ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם.

((מראה את המרור למסבים ואומר: ))

 מרור זה שאנו אוכלים על שום מה? על שום שמררו המצרים את חיי אבותינו במצרים שנאמר: וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך.

 בכל דור ודור חיב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים. לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם שנאמר: ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו.

((מגביהים את הכוס עד הללויה. ))

 לפיכך אנחנו חיבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו: הוציאנו מעבדות לחרות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו שירה חדשה: הללויה.

 הללויה הללו עבדי יהוה הללו את שם יהוה. יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם. ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יהוה. רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו. מי כיהוה אלהינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ? מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו. מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. הללויה.

 בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו. הים ראה וינס הירדן יסב לאחור. ההרים רקדו כאילים גבעות - כבני צאן. מה לך הים כי תנוס הירדן - תסב לאחור ההרים - תרקדו כאילים גבעות - כבני צאן. מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב. ההפכי הצור אגם מים חלמיש - למעינו מים.

((מגביהים את הכוס עד גאל ישראל. ))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור. כן יהוה אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך. ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאלתנו ועל פדות נפשנו. ברוך אתה יהוה גאל ישראל.

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

((שותין את הכוס בהסבת שמאל. ))

 
 רחצה
 
((נוטלים את הידים ומברכים ))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים.

 
 מוציא מצה
 
((יקח המצות בסדר שהניחן הפרוסה בין שתי השלמות ויאחז שלשתן בידו ויברך "המוציא" בכונה על העליונה ו"על אכילת מצה" בכונה על הפרוסה. אחר כך יבצע כזית מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה ויטבלם במלח ויאכל בהסבה שני הזיתים ))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ.

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצה.

 
 מרור
 
((כל אחד מהמסבים לוקח כזית מרור ומטבילו בחרוסת חוזר ומנער החרוסת מברך ואוכל בלי הסבה. ))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מרור.

 
 כורך
 
((כל אחד מהמסבים לוקח כזית מן המצה השלישית עם כזית מרור וכורכם יחד אוכלים בהסבה ובלי ברכה. לפני אכלו אומר. ))

 זכר למקדש כהלל. כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים: היה כורך מצה ומרור ואוכל ביחד לקיים מה שנאמר: על מצות ומררים יאכלהו.
 
 שלחן עורך
 
((אוכלים ושותים הסעודה הערוכה ונוהגים לאכל תחלה ביצים מבשלות. ולא יאכל יותר מדי שלא תהיה עליו אכילת אפיקומן אכילה גסה. ))
 
 צפון
 
((אחר גמר הסעודה לוקח כל אחד מהמסובים כזית מהמצה שהיתה צפונה לאפיקומן ואוכל ממנה כזית בהסבה. וצריך לאכלה קודם חצות הלילה. ))
 
 ברך
 
((מוזגין כוס שלישי ומברכין ברכת המזון. ))

 
((קודם ברכת המזון אומרים:))
(( [שיר ] המעלות. בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה: הגדיל יהוה לעשות עמנו. היינו שמחים: שובה יהוה את שביתנו כאפיקים בנגב: הזרעים בדמעה ברנה יקצרו: הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע. בא יבא ברנה. נשא אלמתיו:)) 

((מים אחרונים חובה קודם ברכת המזון ולא להפסיק בין נטילה לברכת המזון אף בדברי תורה. וישים מגבעתו על ראשו כשמברך ברכת המזון משום הכון לקראת אלהיך ישראל. כשנוטל כוס לברך ברהמ"ז נוהגין לומר וקודם שיברך יאמר:))

(( [הנני מוכן ומזמן לקים מצות עשה של ברכת המזון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך: ]))

((שלושה שאכלו כאחד חיבין בזימון וכך מזמנין:))
(( [המזמן אומר: ])) [רבותי. ] מיר וועלן בענטשן (או רבותי נברך):

(( [המסובים עונים: ])) [יהי ] שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:

(( [המזמן אומר: ])) [יהי ] שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:

 [ברשות ] מרנן ורבותי נברך ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) שאכלנו משלו:

(( [המסובים עונים: ])) [ברוך ] ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

(( [והמזמן חוזר: ])) [ברוך ] ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו:

(( [מי שלא אכל עונה: ])) [ברוך ] ( [((בעשרה או יותר)) ] אלהינו) ומבורך שמו תמיד לעולם ועד:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. הזן את העולם כלו. בטובו בחן בחסד וברחמים. הוא נותן לחם לכל בשר. כי לעולם חסדו: ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד. בעבור שמו הגדול. כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא. כאמור פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: ברוך אתה יהוה . הזן את הכל:

 [נודה ] לך יהוה אלהינו. על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה. ועל שהוצאתנו יהוה אלהינו מארץ מצרים. ופדיתנו מבית עבדים. ועל בריתך שחתמת בבשרנו. ועל תורתך שלמדתנו. ועל חקיך שהודעתנו. ועל חיים חן וחסד שחוננתנו. ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד. בכל יום ובכל עת ובכל שעה:

 [ועל הכל יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך. יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד: ככתוב. ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך: ברוך אתה יהוה. על הארץ ועל המזון:

 [רחם ] נא יהוה אלהינו על ישראל עמך. ועל ירושלים עירך. ועל ציון משכן כבודך. ועל מלכות בית דוד משיחך. ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו: אלהינו. אבינו. רענו זוננו פרנסנו וכלכלנו והרויחנו. והרוח לנו יהוה אלהינו מהרה מכל צרותינו. ונא אל תצריכנו יהוה אלהינו לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלואתם. כי אם לידך המלאה. הפתוחה. הקדושה והרחבה. שלא נבוש ולא נכלם (ולא נכשל) לעולם ועד:
 (( 
אלהינו
 ואלהי אבותינו יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וזכרון אבותינו וזכרון משיח בן דוד עבדך וזכרון ירושלים עיר קדשך וזכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפלטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום ביום: חג המצות הזה. זכרנו יהוה אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחיים טובים בדבר ישועה ורחמים. חוס וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי אל מלך חנון ורחום אתה:)) ((שכח לומר רצה בשבת או יעלה ויבא ונזכר קודם שאמר השם מברכת בונה ירושלים אומרו שם אבל אם אמר השם אם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר:

 [ביו"ט אומר: ; ; ]
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה את יום חג המצות הזה: ברוך אתה יהוה מקדש ישראל והזמנים:

 [כשחל בשבת: ; ; ]
 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג המצות הזה: ברוך אתה יהוה מקדש השבת וישראל והזמנים:)) 
 [ובנה ] ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו. ברוך אתה יהוה. בונה ברחמיו ירושלים. אמן:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם. האל. אבינו. מלכנו. אדירנו. בוראנו. גואלנו. יוצרנו. קדושנו קדוש יעקב. רוענו רועה ישראל. המלך הטוב והמטיב לכל. שבכל יום ויום הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו. הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד ולרחמים ולרוח. הצלה והצלחה. ברכה וישועה. נחמה. פרנסה וכלכלה. ורחמים וחיים ושלום וכל טוב. ומכל טוב לעולם אל יחסרנו:

 [הרחמן ] הוא ימלך עלינו לעולם ועד: הרחמן הוא יתברך בשמים ובארץ: הרחמן הוא ישתבח לדור דורים. ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים. ויתהדר בנו לעד ולעולמי עולמים: הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד: הרחמן הוא ישבר עלנו מעל צוארנו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו: הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרבה בבית הזה ועל שלחן זה שאכלנו עליו: הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות:
 ((אם הוא אוכל על שלחן אחרים יברך לבעה"ב ואפילו בנים הסמוכים על שלחן אביהם וגם האב הנסמך על שלחן בניו וגם אשתו תאמר כן:))
(( [לזכר: ]))
((יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא. ויצלח מאד בכל נכסיו. ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר. ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיו ולא במעשה ידינו. ואל יזדקק לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם:))
(( [לנקבה: ]))
((יהי רצון שלא תבוש בעלת הבית בעולם הזה ולא תכלם לעולם הבא. ותצלח מאד בכל נכסיה. ויהיו נכסיה ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר. ואל ישלוט שטן לא במעשה ידיה ולא במעשה ידינו. ואל יזדקק לא לפניה ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם:)) 

 [הרחמן ] הוא יברך את (אבי מורי) בעל הבית הזה ואת (אמי מורתי) בעלת הבית הזה. אותם ואת ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם(. (( [ואם סמוך על שלחן עצמו יאמר: ])) הרחמן הוא יברך אותי ואת אשתי ואת זרעי ואת כל אשר לי) אותנו ואת כל אשר לנו. כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בכל. מכל. כל. כן יברך אותנו כלנו יחד בברכה שלמה. ונאמר אמן:

 [במרום ] ילמדו עליהם ועלינו זכות שתהא למשמרת שלום. ונשא ברכה מאת יהוה. וצדקה מאלהי ישענו. ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:

((בשבת:)) [הרחמן ] הוא ינחילנו יום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים:

 [הרחמן ] הוא ינחילנו יום שכלו טוב: ליום שכלו ארוך ליום שצדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ויהי חלקנו עמהם:

 [הרחמן ] הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא: [מגדול ] ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם: עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן:

 [יראו ] את יהוה קדושיו כי אין מחסור ליראיו: כפירים רשו ורעבו ודורשי יהוה לא יחסרו כל טוב: הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו: פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון: ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם: יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:

 הנני מוכן ומזמן לקים מצות כוס שלישי שהוא כנגד בשורת הישועה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים.

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

((שותין בהסבת שמאל. ))

((מוזגים כוס חמישית כוסו של אליהו הנביא ופותחין הדלת ואומרים:))

 שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו. כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו. שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם. תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה.
 
 הלל
 
 לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך: למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם: ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה: עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם: פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו: אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון: ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם: כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם: ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא: בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא: יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא:

 יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן: יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים: יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם: ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ: השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם: לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה: ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה:

 אהבתי כי ישמע יהוה את קולי תחנוני: כי הטה אזנו לי ובימי אקרא: אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא: ובשם יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נפשי: חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם: שמר פתאים יהוה דלותי ולי יהושיע: שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי: כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי: אתהלך לפני יהוה בארצות החיים: האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד: אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב:

 מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי: כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא: נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו: יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו: אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי: לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא: נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו: בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללויה:

 הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים: כי גבר עלינו חסדו ואמת יהוה לעולם הללויה:

 
 [הודו ] ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו:
 [יאמר ] נא ישראל כי לעולם חסדו:
 [יאמרו ] נא בית אהרן כי לעולם חסדו:
 [יאמרו ] נא יראי יהוה כי לעולם חסדו:
 

 מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה: יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם: יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי: טוב לחסות ביהוה מבטח באדם: טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים: כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם: סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם: סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם: דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני: עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה: קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל: ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל: לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה: יסר יסרני יה ולמות לא נתנני: פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה: זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו:

 אודך כי עניתני ותהי לי לישועה: אודך כי עניתני ותהי לי לישועה:
 אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה: אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה:
 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו: מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו:
 זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו: זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו:
 
 אנא יהוה הושיעה נא:
 [אנא ] יהוה הושיעה נא:
 [אנא ] יהוה הצליחה נא:
 [אנא ] יהוה הצליחה נא:
 
 ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה: ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה:
 [אל ] יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח: אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח:
 [אלי ] אתה ואודך אלהי ארוממך: אלי אתה ואודך אלהי ארוממך:
 [הודו ] ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו:הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו:

 יהללוך יהוה אלהינו כל מעשיך וחסידיך צדיקים עושי רצונך וכל עמך בית ישראל ברנה יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו. כי לך טוב להודות ולשמך נאה לזמר כי מעולם ועד עולם אתה אל.

 
 הודו ליהוה כי-טוב. כי לעולם חסדו:
הודו לאלהי האלהים. כי לעולם חסדו:
הודו לאדני האדנים. כי לעולם חסדו:
לעשה נפלאות גדלות לבדו. כי לעולם חסדו:
לעשה השמים בתבונה. כי לעולם חסדו:
לרוקע הארץ על-המים. כי לעולם חסדו:
לעשה אורים גדלים. כי לעולם חסדו:
את השמש לממשלת ביום. כי לעולם חסדו:
את הירח וכוכבים לממשלות בלילה. כי לעולם חסדו:
למכה מצרים בבכוריהם. כי לעולם חסדו:
ויוצא ישראל מתוכם. כי לעולם חסדו:
ביד חזקה ובזרוע נטויה. כי לעולם חסדו:
לגוזר ים-סוף לגזרים. כי לעולם חסדו:
והעביר ישראל בתוכו. כי לעולם חסדו:
ונער פרעה וחילו בים סוף. כי לעולם חסדו:
למוליך עמו במדבר. כי לעולם חסדו:
למכה מלכים גדלים. כי לעולם חסדו:
ויהרג מלכים אדירים. כי לעולם חסדו:
לסיחון מלך האמרי. כי לעולם חסדו:
ולעוג מלך הבשן. כי לעולם חסדו:
ונתן ארצם לנחלה. כי לעולם חסדו:
נחלה לישראל עבדו. כי לעולם חסדו:
שבשפלנו זכר לנו. כי לעולם חסדו:
ויפרקנו מצרינו. כי לעולם חסדו:
נותן לחם לכל בשר. כי לעולם חסדו:
הודו לאל השמים. כי לעולם חסדו:
 

 נשמת כל חי תברך את שמך יהוה אלהינו. ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד: מן העולם ועד העולם אתה אל. ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע. פודה ומציל ומפרנס ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה. אין לנו מלך עוזר וסומך אלא אתה: אלהי הראשונים והאחרונים. אלוה כל בריות. אדון כל תולדות. המהלל בכל (ברוב) התשבחות. המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים: ויהוה ער. הנה לא ינום ולא יישן. המעורר ישנים. והמקיץ נרדמים. (מחיה מתים ורופא חולים פוקח עורים וזוקף כפופים) והמשיח אלמים. והמתיר אסורים. והסומך נופלים. והזוקף כפופים. והמפענח נעלמים. ולך לבדך אנחנו מודים:

 ואלו פינו מלא שירה כים. ולשוננו רנה כהמון גליו. ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע. ועינינו מאירות כשמש וכירח. וידינו פרושות כנשרי שמים. ורגלינו קלות כאילות. אין אנחנו מספיקים להודות לך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. ולברך את שמך מלכנו. על אחת מאלף אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים. הטובות נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו: מלפנים ממצרים גאלתנו יהוה אלהינו. ומבית עבדים פדיתנו. ברעב זנתנו. ובשבע כלכלתנו. מחרב הצלתנו. ומדבר מלטתנו. ומחלים רעים ורבים ונאמנים דליתנו: עד הנה עזרונו רחמיך. ולא עזבונו חסדיך יהוה אלהינו. ואל תטשנו יהוה אלהינו לנצח: על כן אברים שפלגת בנו. ורוח ונשמה שנפחת באפינו. ולשון אשר שמת בפינו. הן הם. יודו ויברכו וישבחו ויפארו וישוררו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו תמיד: כי כל פה לך יודה. וכל לשון לך תשבע. וכל עין לך תצפה. וכל ברך לך תכרע. וכל קומה לפניך תשתחוה. וכל הלבבות ייראוך. וכל קרב וכליות יזמרו לשמך. כדבר שכתוב. כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך. מציל עני מחזק ממנו. ועני ואביון מגוזלו. שועת עניים אתה תשמע. צעקת הדל תקשיב ותושיע: מי ידמה לך. ומי ישוה לך. ומי יערך לך. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. קונה שמים וארץ: נהללך ונשבחך ונפארך ונברך את שם קדשך. כאמור. לדוד. ברכי נפשי את יהוה. וכל קרבי את שם קדשו:

 האל בתעצמות עזך. הגדול בכבוד שמך. הגבור לנצח והנורא בנוראותיך: המלך היושב על כסא רם ונשא:

 שוכן עד מרום וקדוש שמו. וכתוב רננו צדיקים ביהוה. לישרים נאוה תהלה.
 
 בפי ישרים תתרומם.
ובשפתי צדיקים תתברך.
ובלשון חסידים תתקדש.
ובקרב קדושים תתהלל:
 
 ובמקהלות רבבות עמך בית ישראל. ברנה יתפאר שמך מלכנו בכל דור ודור. שכן חובת כל היצורים. לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר ולנצח לברך לעלה ולקלס. על כל דברי שירות ותשבחות דוד בן ישי עבדך משיחך:

 ישתבח שמך לעד מלכנו. האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ. כי לך נאה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו: שיר ושבחה. הלל וזמרה. עוז וממשלה. נצח גדלה וגבורה. תהלה ותפארת. קדשה ומלכות: ברכות והודאות לשמך הגדול והקדוש. ומעולם ועד עולם אתה אל: ברוך אתה יהוה. אל מלך גדול ומהלל בתשבחות. אל ההודאות. אדון הנפלאות. בורא כל הנשמות. רבון כל המעשים. הבוחר בשירי זמרה. מלך יחיד אל חי העולמים:

 הנני מוכן ומזמן לקים מצוות כוס רביעי שהוא כנגד בשורת הישועה שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים.

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

((ושותה בהסיבת שמאל))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן על תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכל מפריה ולשבע מטובה רחם נא ד' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך ובנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימינו והעלנו לתוכה ושמחנו בבנינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדשה ובטהרה (בשבת: ורצה והחליצנו ביום השבת הזה) ושמחנו ביום חג המצות הזה כי אתה יהוה טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן. ברוך אתה יהוה על הגפן ועל פרי הגפן.
 
 נרצה
 
 חסל סדור פסח כהלכתו ככל משפטו וחקתו.
כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו.
זך שוכן מעונה קומם קהל עדת מי מנה.
בקרוב נהל נטעי כנה פדוים לציון ברנה.

 [לשנה הבאה בירושלים. ]

((בארץ ישראל אומרים: ))

 [לשנה הבאה בירושלים הבנויה. ]
 
 ((יש נוהגין בחוץ לארץ בליל שני של פסח לספור כאן ספירת העמר: ))

 [לשם ] יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו. ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל הנני מוכן ומזומן לקים מצות עשה של ספירת העומר. כמו שכתוב בתורה. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה. שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום. והקרבתם מנחה חדשה ליהוה:
ויהי נועם אדני אלהינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העמר:
 
 היום יום אחד לעמר: 
 
 הרחמן. הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו. אמן סלה:

 למנצח בנגינת מזמור שיר: [אלהים ] יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה: לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ:
 
 [אנא ] בכח גדולת ימינך תתיר צרורה: ((אב"ג ית"ץ))
קבל רנת עמך. שגבנו טהרנו נורא: ((קר"ע שט"ן))
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם: ((נג"ד יכ"ש))
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם: ((בט"ר צת"ג))
חסין קדוש ברב טובך נהל עדתך: ((חק"ב טנ"ע))
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך: ((יג"ל פז"ק))
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות: ((שק"ו צי"ת))
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: 

 [רבונו ] של עולם. אתה צויתנו על ידי משה עבדך לספור ספירת העומר כדי לטהרנו מקלפותינו ומטומאותינו. כמו שכתבת בתורתך. וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום. כדי שיטהרו נפשות עמך ישראל מזהמתם:

 [ובכן ] יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שבזכות ספירת העומר שספרתי היום יתקן מה שפגמתי בספירה חסד שבחסד. ואטהר ואתקדש בקדשה של מעלה. ועל ידי זה ישפע שפע רב בכל העולמות ולתקן את נפשותינו ורוחותינו ונשמותינו מכל סיג ופגם. ולטהרנו ולקדשנו בקדשתך העליונה. אמן סלה: 

((בליל ראשון אומרים: ))

 ובכן ויהי בחצי הלילה

 [א ]ז רוב נסים הפלאת בלילה 
 [ב ]ראש אשמורת זה הלילה 
 [ג ]ר צדק נצחתו כנחלק לו לילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.

 [ד ]נת מלך גרר בחלום הלילה 
 [ה ]פחדת ארמי באמש לילה 
 [ו ]ישר ישראל למלאך ויוכל לו לילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.

 [ז ]רע בכורי פתרוס מחצת בחצי הלילה 
 [ח ]ילם לא מצאו בקומם בלילה 
 [ט ]יסת נגיד חרשת סלית בכוכבי לילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.

 [י ]עץ מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה 
 [כ ]רע בל ומצבו באישון לילה 
 [ל ]איש חמודות נגלה רז חזות לילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.

 [מ ]שתכר בכלי קדש נהרג בו בלילה 
 [נ ]ושע מבור אריות פותר בעתותי לילה 
 [ש ]נאה נטר אגגי וכתב ספרים בלילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.

 [ע ]וררת נצחך עליו בנדד שנת לילה 
 [פ ]ורה תדרוך לשומר מה מלילה 
 [צ ]רח כשומר ושח אתא בקר וגם לילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.

 [ק ]רב יום אשר הוא לא יום ולא לילה 
 [ר ]ם הודע כי לך היום אף לך הלילה 
 [ש ]ומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה 
 [ת ]איר כאור יום חשכת לילה 
 [ויהי ] בחצי הלילה.
 
((בליל שני אומרים: ))

 ובכן ואמרתם זבח פסח

 [א ]מץ גבורותיך הפלאת בפסח 
 [ב ]ראש כל מועדות נשאת פסח 
 [ג ]לית לאזרחי חצות ליל פסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.

 [ד ]לתיו דפקת כחם היום בפסח 
 [ה ]סעיד נוצצים עגות מצות בפסח 
 [ו ]אל הבקר רץ זכר לשור ערך פסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.

 [ז ]ועמו סדומים ולוהטו באש בפסח 
 [ח ]לץ לוט מהם ומצות אפה בקץ פסח 
 [ט ]אטאת אדמת מף ונף בעברך בפסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.

 [י ]ה ראש כל און מחצת בליל שמור פסח 
 [כ ]ביר על בן בכור פסחת בדם פסח 
 [ל ]בלתי תת משחית לבא בפתחי בפסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.

 [מ ]סגרת סגרה בעתותי פסח 
 [נ ]שמדה מדין בצליל שעורי עמר פסח 
 [ש ]ורפו משמני פול ולוד ביקד יקוד פסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.

 [ע ]וד היום בנב לעמוד עד געה עונת פסח 
 [פ ]ס יד כתבה לקעקע צול בפסח 
 [צ ]פה הצפית ערוך השלחן בפסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.

 [ק ]הל כנסה הדסה לשלש צום בפסח 
 [ר ]אש מבית רשע מחצת בעץ חמשים בפסח 
 [ש ]תי אלה רגע תביא לעוצית בפסח 
 [ת ]עז ידך ותרום ימינך כליל התקדש חג פסח 
 [ואמרתם ] זבח פסח.
 
 כי לו נאה כי לו יאה [א ]דיר במלוכה [ב ]חור כהלכה [ג ]דודיו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [ד ]גול במלוכה [ה ]דור כהלכה [ו ]תיקיו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [ז ]כאי במלוכה [ח ]סין כהלכה [ט ]פסריו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [י ]חיד במלוכה [כ ]ביר כהלכה [ל ]מודיו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [מ ]ושל במלוכה [נ ]ורא כהלכה [ס ]ביביו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [ע ]ניו במלוכה [פ ]ודה כהלכה [צ ]דיקיו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [ק ]דוש במלוכה [ר ]חום כהלכה [ש ]נאניו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.

 [ת ]קיף במלוכה [ת ומך כהלכה [ת ]מימיו יאמרו לו:
לך ולך לך כי לך לך אף לך לך יהוה הממלכה כי לו נאה כי לו יאה.
 
 אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב.
אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [ב ]חור הוא [ג ]דול הוא [ד ]גול הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [ה ]דור הוא [ו ]תיק הוא [ז ]כאי הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [ח ]סיד הוא [ט ]הור הוא [י ]חיד הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [כ ]ביר הוא [ל ]מוד הוא [מ ]לך הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [נ ]ורא הוא [ש ]גיב הוא [ע ]זוז הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [פ ]ודה הוא [צ ]דיק הוא [ק ]דוש הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.

 [ר ]חום הוא [ש ]די הוא [תקיף הוא יבנה ביתו בקרוב.
במהרה במהרה בימינו בקרוב. אל בנה אל בנה בנה ביתך בקרוב.
 
 אחד מי יודע? 
אחד אני יודע: אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 שנים מי יודע? 
שנים אני יודע: שני לחות הברית. אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 שלשה מי יודע? 
שלשה אני יודע: שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 ארבע מי יודע? 
ארבע אני יודע: ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 חמשה מי יודע? 
חמשה אני יודע: חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 ששה מי יודע? 
ששה אני יודע: ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 שבעה מי יודע? 
שבעה אני יודע: שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 שמונה מי יודע? 
שמונה אני יודע: שמונה ימי מילה שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 תשעה מי יודע? 
תשעה אני יודע: תשעה ירחי לדה שמונה ימי מילה שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 עשרה מי יודע? 
עשרה אני יודע: עשרה דבריא תשעה ירחי לדה שמונה ימי מילה שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 אחד עשר מי יודע? 
אחד עשר אני יודע: אחד עשר כוכביא עשרה דבריא תשעה ירחי לדה שמונה ימי מילה שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 שנים עשר מי יודע? 
שנים עשר אני יודע: שנים עשר שבטיא אחד עשר כוכביא עשרה דבריא תשעה ירחי לדה שמונה ימי מילה שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

 שלשה עשר מי יודע? 
שלשה עשר אני יודע: שלשה עשר מדיא. שנים עשר שבטיא אחד עשר כוכביא עשרה דבריא תשעה ירחי לדה שמונה ימי מילה שבעה ימי שבתא ששה סדרי משנה חמשה חומשי תורה ארבע אמהות שלשה אבות שני לחות הברית אחד אלהינו שבשמים ובארץ.
 
 חד גדיא חד גדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] שונרא ואכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] כלבא ונשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] חוטרא והכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] נורא ושרף לחוטרא דהכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] מיא וכבה לנורא דשרף לחוטרא דהכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] תורא ושתה למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרא דהכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] השוחט ושחט לתורא דשתה למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרא דהכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] מלאך המות ושחט לשוחט דשחט לתורא דשתה למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרא דהכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 [ואתא ] הקדוש ברוך הוא ושחט למלאך המות דשחט לשוחט דשחט לתורא דשתה למיא דכבה לנורא דשרף לחוטרא דהכה לכלבא דנשך לשונרא דאכלה לגדיא דזבין אבא בתרי זוזי חד גדיא חד גדיא.

 סדר הושענות
(( [סדר הושענות לסוכות: ]))
 ((אם חל יום ראשון של סוכות ביום ב' אז אומרים זה הסדר של הושענות:
 [למען אמתך. אבן שתיה. אערוך שועי. אום אני חומה. אל למושעות. אום נצורה: ]

ואם חל יום ראשון ביום ג' אומרים זה הסדר:
 [למען אמתך. אבן שתיה. אערוך שועי. אל למושעות. אום נצורה. אדון המושיע: ]

ואם חל יום ראשון ביום ה' אומרים זה הסדר:
 [למען אמתך. אבן שתיה. אום נצורה. אערוך שועי. אל למושעות. אדון המושיע: ]

ואם חל יום ראשון בשבת אומרים זה הסדר:
 [אום נצורה. למען אמתך. אערוך שועי. אבן שתיה. אל למושעות. אדון המושיע: ]

בכל יום אחר הושענות אומרים [כהושעת אלים בלוד וכו' הושיעה את עמך וכו' ] ובשבת אחר הושענא אום נצורה אומרים [כהושעת אדם יציר כפיך וכו': ] )) 

 הושענות ליו"ט ראשון ולחוה"מ
 
 הושע נא 

 למענך אלהינו הושע נא:
 למענך בוראנו הושע נא:
 למענך גואלנו הושע נא:
 למענך דורשנו הושע נא:
 
((ליו"ט ראשון למעט כשחל בשבת שאז אומרים זה ביום א' א' דחוה"מ:))
 למען אמתך. למען בריתך. למען גדלך ותפארתך. למען דתך. למען הודך. למען ועודך. למען זכרך. למען חסדך. למען טובך. למען יחודך. למען כבודך. למען למודך. למען מלכותך. למען נצחך. למען סודך. למען עזך. למען פארך. למען צדקתך. למען קדשתך. למען רחמיך הרבים. למען שכינתך. הושע נא: למען תהלתך. הושע נא:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:
 
((ליום א' דחוה"מ למעט כשיו"ט חל בשבת אז יאמרו זה ביום ג' ג' דחוה"מ))
 אבן שתיה. בית הבחירה. גורן ארנן. דביר המוצנע. הר המוריה. והר יראה. זבול תפארתך. חנה דוד. טוב הלבנון. יפה נוף משוש כל הארץ. כלילת יופי. לינת הצדק. מכון לשבתך. נוה שאנן. סכת שלם. עלית שבטים. פנת יקרת. ציון המצינת. קדש הקדשים. רצוף אהבה. שכינת כבודך. תל תלפיות. הושע נא:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:
 
((ליום ה' ג' דחוה"מ רק כשיו"ט חל ביום שני))
 אום אני חומה. ברה כחמה. גולה וסורה. דמתה לתמר. ההרוגה עליך. ונחשבת כצאן טבחה. זרויה בין מכעיסיה. חבוקה ודבוקה בך. טוענת עלך. יחידה ליחדך. כבושה בגולה. לומדת יראתך. מרוטת לחי. נתונה למכים. סובלת סבלך. עניה סערה. פדוית טוביה. צאן קדשים. קהלות יעקב. רשומים בשמך. שואגים הושע נא: תמוכים עליך. הושע נא:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:
 
((כשחל יו"ט ביום ג' יאמרו זה ביום א' ה' דחוה"מ. כשחל יו"ט ביום ה' יאמרו זה ביום ג' ה' דחוה"מ. כשחל יו"ט בש"ק יאמרו זה ביום ה' ה' דחוה"מ.))
 אדון המושיע. בלתך אין להושיע. גבור ורב להושיע. דלותי ולי יהושיע. האל המושיע. ומציל ומושיע. זועקיך תושיע. חוכיך הושיע. טלאיך תשביע. יבול להשפיע. כל שיח תדשא ותושיע. לגיא בל תרשיע. מגדים תמתיק ותושיע. נשיאים להסיע. שעירים להניע. עננים מלהמניע. פותח יד ומשביע. צמאיך תשביע. קוראיך תושיע. רחומיך תושיע. שוחריך הושיע. הושע נא: תמימיך תושיע. הושע נא:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:
 
((כשחל יו"ט ביום ב' יאמרו זה ביום ד' ב' דחוה"מ. כשחל יו"ט ביום ג' יאמרו זה ביום ה' ב' דחוה"מ. כשחל יו"ט ביום ה' יאמרו זה ביום א' ג' דחוה"מ. כשחל יו"ו בש"ק יאמרו זה ביום ב' ב' דחוה"מ))
 אערוך שועי. בבית שועי. גליתי בצום פשעי. דרשתיך בו להושיעי. הקשיבה לקול שועי. וקומה והושיעי. זכור ורחם מושיעי. חי כן תשעשעי. טוב באנק שעי. יוחש מושיעי. כלה מרשיעי. לבל עוד תרשיעי. מהר אלהי ישעי. נצח להושיעי. שא נא עון רשעי. עבור על פשעי. פנה נא להושיעי. צור צדיק מושיעי. קבל נא שועי. רומם קרן ישעי. שדי מושיעי. הושע נא: תופיע ותושיעי. הושע נא:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:
 
((כשחל יו"ט ביום ב' יאמרו זה ביום ו' ד' דחוה"מ. כשחל יו"ט ביום ג' יאמרו זה ביום ו' ג' דחוה"מ. כשחל יו"ט ביום ה' יאמרו זה ביום ב' ד' דחוה"מ כשחל יו"ט בש"ק יאמרו זה ביום ד' ד' דחוה"מ.))
 אל למושעות. בארבע שבועות. גשים בשועות. דופקי ערך שועות. (נ"א שעות) הוגי שעשעות. וחידותם משתעשעות. זועקים להשעות. חוכי ישועות. טפולים בך שעות. יודעי בין שעות. כורעיך בשועות. להבין שמועות. מפיך נשמעות. נותן תשועות. ספורות משמעות. (נ"א משמעות) עדות משמיעות. פועל ישועות. צדיק נושעות. קרית (נ"א קרב) תשועות. רגש תשואות. שלש שעות. הושע נא: תחיש לתשועות. הושע נא:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:

((קדיש שלם שיר של יום לדוד קריאת התורה אשרי ובא לציון מוסף קוה ועלינו:))
 הושענות לשבת
 
 הושע נא 

 למענך אלהינו הושע נא:
 למענך בוראנו הושע נא:
 למענך גואלנו הושע נא:
 למענך דורשנו הושע נא:
 

 אום נצורה כבבת. בוננת בדת נפש משיבת. גומרת הלכות שבת. דורשת משאת שבת. הקובעת אלפים תחום שבת. ומשיבת רגל משבת. זכור ושמור מקימת בשבת. חשה למהר ביאת שבת. טורחת כל מששה לשבת. יושבת וממתנת עד כלות שבת. כבוד ועונג קוראה לשבת. לבוש וכסות מחלפת בשבת. מאכל ומשתה מכינה לשבת. נועם מגדים מנעמת לשבת. סעודות שלש מקימת בשבת. על שתי ככרות בוצעת בשבת. פורטת ארבע רשויות בשבת. צווי הדלקת נר מדלקת בשבת. קדוש היום מקדשת בשבת. רנן שבע מפללת בשבת. שבעה בדת קוראה בשבת. תנחילנה ליום שכלו שבת. הושע נא:

 אני והו הושיעה נא: 

 כהושעת אדם יציר כפיך לגוננה. בשבת קדש המצאתו כופר וחנינה. כן הושע נא: כהושעת גוי מצין מקוים חופש. דעה כונו לבור שביעי לנופש. כן הושע נא: כהושעת העם נהגת כצאן להנהות. וחוק שמת במרה על מי מנוחות. כן הושע נא: כהושעת זבודיך במדבר סין במחנה. חכמו ולקטו בששי לחם משנה. כן הושע נא: כהושעת טפוליך הורו הכנה במדעם. ישר כחם והודה למו רועם. כן הושע נא: כהושעת כלכלו בעונג מן המשמר. לא הפך עינו וריחו לא נמר. כן הושע נא: כהושעת משפטי משאת שבת גמרו. נחו ושבתו רשויות ותחומים שמרו. כן הושע נא: כהושעת סיני השמעו בדבור רביעי. ענין זכור ושמור לקדש שביעי. כן הושע נא: כהושעת פקדו יריחו שבע להקף. צרו עד רדתה בשבת לתקף. כן הושע נא: כהושעת קהלת ועמו בבית עולמים. רצוך בחגגם שבעה ושבעה ימים. כן הושע נא: כהושעת שבים עולי גולה לפדיום. תורתך בקראם בחג יום יום. כן הושע נא: כהושעת משמחיך בבנין שני המחדש. נוטלין לולב כל שבעה במקדש. כן הושע נא: כהושעת חבוט ערבה שבת מדחים. מרביות מוצא ליסוד מזבח מניחים. כן הושע נא: כהושעת ברכות וארוכות וגבוהות מעלסים. בפטירתן יופי לך מזבח מקלסים. כן הושע נא: כהושעת מודים ומיחלים ולא משנים. כלנו אנו ליה ועינינו ליה שונים. כן הושע נא: כהושעת יקב מחצביך סובבים ברעננה. רוננים אני והו הושיעה נא. כן הושע נא: כהושעת חיל זריזים משרתים במנוחה. קרבן שבת כפול עולה ומנחה. כן הושע נא: כהושעת לויך על דוכנם להרבת. אומרים מזמור שיר ליום השבת. כן הושע נא: כהושעת נחומיך במצותיך תמיד ישתעשעון. ורצם והחליצם בשובה ונחת יושעון. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא: כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא:

 [אני והו הושיעה נא: ]

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:
((קדיש שלם שיר של יום לדוד קבלת קריאת התורה יקום פורקן אשרי מוסף קוה ועלינו:))
 הושענות להושענא רבא
 
 הושע נא 

 למענך אלהינו הושע נא:
 למענך בוראנו הושע נא:
 למענך גואלנו הושע נא:
 למענך דורשנו הושע נא:
 

 למען אמתך. למען בריתך. למען גדלך ותפארתך. למען דתך. למען הודך. למען ועודך. למען זכרך. למען חסדך. למען טובך. למען יחודך. למען כבודך. למען למודך. למען מלכותך. למען נצחך. למען סודך. למען עזך. למען פארך. למען צדקתך. למען קדשתך. למען רחמיך הרבים. למען שכינתך. הושע נא: למען תהלתך. הושע נא:
 
 [כי אמרתי עולם חסד יבנה: ]
 
 אבן שתיה. בית הבחירה. גורן ארנן. דביר המוצנע. הר המוריה. והר יראה. זבול תפארתך. חנה דוד. טוב הלבנון. יפה נוף משוש כל הארץ. כלילת יופי. לינת הצדק. מכון לשבתך. נוה שאנן. סכת שלם. עלית שבטים. פנת יקרת. ציון המצינת. קדש הקדשים. רצוף אהבה. שכינת כבודך. תל תלפיות. הושע נא:

 
 [לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך: ]
 

 אום אני חומה. ברה כחמה. גולה וסורה. דמתה לתמר. ההרוגה עליך. ונחשבת כצאן טבחה. זרויה בין מכעיסיה. חבוקה ודבוקה בך. טוענת עלך. יחידה ליחדך. כבושה בגולה. לומדת יראתך. מרוטת לחי. נתונה למכים. סובלת סבלך. עניה סערה. פדוית טוביה. צאן קדשים. קהלות יעקב. רשומים בשמך. שואגים הושע נא: תמוכים עליך. הושע נא:

 
 [תתן אמת ליעקב חסד לאברהם: ]
 

 אדון המושיע. בלתך אין להושיע. גבור ורב להושיע. דלותי ולי יהושיע. האל המושיע. ומציל ומושיע. זועקיך תושיע. חוכיך הושיע. טלאיך תשביע. יבול להשפיע. כל שיח תדשא ותושיע. לגיא בל תרשיע. מגדים תמתיק ותושיע. נשיאים להסיע. שעירים להניע. עננים מלהמניע. פותח יד ומשביע. צמאיך תשביע. קוראיך תושיע. רחומיך תושיע. שוחריך הושיע. הושע נא: תמימיך תושיע. הושע נא:

 
 [נעימות בימינך נצח: ]
 

 אדם ובהמה. בשר ורוח ונשמה. גיד ועצם וקרמה. דמות וצלם ורקמה. הוד להבל דמה. ונמשל כבהמות נדמה. זיו ותואר וקומה. חדוש פני אדמה. טיעת עצי נשמה. יקבים וקמה. כרמים ושקמה. לתבל המסימה. מטרות עז לסממה. נשיה לקימה. שיחים לקוממה. עדנים לעצמה. פרחים להעצימה. צמחים לגשמה. קרים לזרמה. רביבים לשלמה. שתיה לרוממה. הושע נא: תלויה על בלימה. הושע נא:

 
 [יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים: ]
 

 אדמה מארר. בהמה ממשכלת. גורן מגזם. דגן מדלקת. הון ממארה. ואוכל ממהומה. זית מנשל. חטה מחגב. טרף מגובאי. יקב מילק. כרם מתולעת. לקש מארבה. מגד מצלצל. נפש מבהלה. שובע מסלעם. עדרים מדלות. פרות משדפון. צאן מצמיתות. קציר מקללה. רוב מרזון. שבולת מצנמון. הושע נא: תבואה מחסיל. הושע נא:

 
 [צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו: ]
 

 למען איתן הנזרק בלהב אש. למען בן הנעקד על עצים ואש. למען גבור הנאבק עם שר אש. למען דגלים נחית באור וענן אש. למען הועלה למרום ונתעלה כמלאכי אש. למען והוא לך כסגן באראלי אש. למען זבד דברות הנתונות מאש. למען חפוי יריעות וענן אש. למען טכס הר ירדת עליו באש. למען ידידות בית אשר אהבת משמי אש. למען כמה עד שקעה האש. למען לקח מחתת אש והסיר חרון אש. למען מקנא קנאה גדולה באש. למען נף ידו וירדו אבני אש. למען שם טלה חלב כליל אש. למען עמד בגורן ונתרצה באש. למען פלל בעזרה וירדה האש. למען ציר עלה ונתעלה ברכב וסוסי אש. למען קדושים משלכים באש. למען רבוא רבבן חז ונהרי אש. למען שממות עירך השרופה באש. הושע נא: למען תולדות אלופי יהודה תשים ככיור אש. הושע נא:

 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ: לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד: ובתורתך כתוב לאמר [שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: ] [ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 כהושעת אלים בלוד עמך. בצאתך לישע עמך. כן הושע נא: כהושעת גוי ואלהים. דרושים לישע אלהים. כן הושע נא: כהושעת המון צבאות. ועמם מלאכי צבאות. כן הושע נא: כהושעת זכים מבית עבדים. חנון בידם מעבידים. כן הושע נא: כהושעת טבועים בצול גזרים. יקרך עמם מעבירים. כן הושע נא: כהושעת כנה משוררת ויושע. לגוחה מצינת ויושע. כן הושע נא: כהושעת מאמר והוצאתי אתכם. נקוב והוצאתי אתכם. כן הושע נא: כהושעת סובבי מזבח. עומסי ערבה להקיף מזבח. כן הושע נא: כהושעת פלאי ארון כהפשע. צער פלשת בחרון אף ונושע. כן הושע נא: כהושעת קהלות בבלה שלחת. רחום למענם שלחת. כן הושע נא: כהושעת שבות שבטי יעקב. תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב והושיעה נא. כהושעת שומרי מצות וחוכי ישועות אל למושעות. והושיעה נא: אני והו הושיעה נא:

 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:

((מסירין טבעות הלולב לפני ההושענות:))
 
 [אני והו הושיעה נא: ]
 

 תתננו לשם ולתהלה. תשיבנו אל החבל ואל הנחלה. תרוממנו למעלה למעלה. תקבצנו לבית התפלה. תציבנו כעץ על פלגי מים שתולה. תפדנו מכל נגע ומחלה. תעטרנו באהבה כלולה. תשמחנו בבית התפלה. תנהלנו על מי מנוחות סלה. תמלאנו חכמה ושכלה. תלבישנו עוז וגדלה. תכתירנו בכתר כלולה. תישרנו בארח סלולה. תטענו ביושר מסלה. תחננו ברחמים ובחמלה. תזכירנו במי זאת עולה. תושיענו לקץ הגאלה. תהדרנו בזיו המולה. תדביקנו כאזור חתולה. תגדלנו ביד הגדולה. תביאנו לביתך ברנה וצהלה. תאדרנו בישע וגילה. תאמצנו ברוח והצלה. תלבבנו בבנין עירך כבתחלה. תעוררנו לציון בשכלולה. תזכנו בנבנתה העיר על תלה. תרביצנו בששון וגילה. הושע נא: תחזקנו אלהי יעקב סלה. הושע נא:

 
 [אנא הושיעה נא: ]
 

 אנא אזון חין תאבי ישעך. בערבי נחל לשעשעך. והושיעה נא: אנא גאל כנת נטעך. דומה בטאטאך. והושיעה נא: אנא הבט לברית טבעך. ומחשכי ארץ בהטביעך. והושיעה נא: אנא זכר לנו אב ידעך. חסדך למו בהודיעך. והושיעה נא: אנא טהורי לב בהפליאך. יודע כי הוא פלאך. והושיעה נא: אנא כביר כח תן לנו ישעך. לאבותינו כהשבעך והושיעה נא: אנא מלא משאלות עם משועך. נעקד בהר מור כמו שועך והושיעה נא: אנא סגב אשלי נטעך. עריצים בהניעך. והושיעה נא: אנא פתח לנו אוצרות רבעך. ציה מהם בהרביעך. והושיעה נא: אנא קוראיך ארץ ברועעך. רעם בטוב מרעך. והושיעה נא: אנא שעריך תעל ממשואך. תל תלפיות בהשיאך. והושיעה נא:

 
 [אנא אל נא הושע נא והושיעה נא: ]
 

 אל נא תעינו כשה אובד. שמנו מספרך אל תאבד. הושע נא והושיעה נא: אל נא רעה את צאן ההרגה. קצופה ועליך הרוגה הושע נא והושיעה נא: אל נא צאנך וצאן מרעיתך. פעולתך ורעיתך הושע נא והושיעה נא: אל נא עניי הצאן. שיחם ענה בעת רצון הושע נא והושיעה נא: אל נא נושאי לך עין. מתקוממיך יהיו כאין הושע נא והושיעה נא: אל נא למנסכי לך מים. כממעיני הישועה ישאבון מים הושע נא והושיעה נא: אל נא יעלו לציון מושיעים. טפולים בך ובשמך נושעים הושע נא והושיעה נא: אל נא חמוץ בגדים. זעום לנער כל בוגדים הושע נא והושיעה נא: אל נא וזכור תזכור. הנכורי בלתך וכור הושע נא והושיעה נא: אל נא דורשיך בענפי ערבות. געים שעה מערבות הושע נא והושיעה נא: אל נא ברך בעטור שנה. אמרי רצה בפלולי ביום הושענא. הושע נא והושיעה נא:

 
 [אנא אל נא הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: ]
 

 למען תמים בדורותיו. הנמלט ברוב צדקותיו. מצל משטף בבא מבול מים. לאום אני חומה. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען שלם בכל מעשים. המנסה בעשרה נסים. כשר מלאכים נם יקח נא מעט מים. לברה כחמה. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען רך ויחיד נחנט פרי למאה. זעק איה השה לעולה. בשרוהו עבדיו מצאנו מים. לגולה וסורה. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען קדם שאת ברכה. הנשטם ולשמך חכה. מיחם במקלות בשקתות המים. לדמתה לתמר. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען צדק היות לך לכהן. כחתן פאר יכהן. מנסה במסה במי מריבת מים. לההר הטוב. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען פואר היות גביר לאחיו. יהודה אשר גבר באחיו. מספר רובע מדליו יזל מים. לא לנו כי אם למענך. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען ענו מכל ונאמן. אשר בצדקו כלכל המן. משוך לגואל ומשוי ממים. מי לזאת הנשקפה. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען שמתו כמלאכי מרומים. הלובש אורים ותומים. מצוה לבא במקדש בקדוש ידים ורגלים ורחיצת מים. לחולת אהבה. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען נביאה מחולת מחנים. לכמהי לב הושמה עינים. לרגלה רצה עלות ורדת באר מים. לטובו אוהליו. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען משרת לא מש מאהל. ורוח הקדש עליו אהל. בעברו בירדן נכרתו המים. ליפה וברה הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען למד ראות לטובה אות. זעק איה נפלאות. מצה טל מגזה מלא הספל מים. לכלת לבנון. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען כלולי עשות מלחמתך. אשר בידם תתה ישועתך. צרופי מגוי בלקקם בידם מים. ללא בגדו בך. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען יחיד צוררים דש. אשר מרחם לנזיר הקדש. ממכתש לחי הבקעת לו מים. למען שם קדשך. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען טוב הולך וגדל. אשר מעשק עדה חדל. בשוב עם מחטא צו שאב מים. לנאוה כירושלים. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען חיך מכרכר בשיר. המלמד תורה בכל כלי שיר. מנסך לפניו כתאב שתות מים. לשמו בך סברם. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען זך עלה בסערה. המקנא ומשיב עברה. לפלולו ירדה אש ולחכה עפר ומים. לעיניה ברכות. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען ושרת באמת לרבו. פי שנים ברוחו נאצל בו. בקחתו מנגן נתמלאו גבים מים. לפוצחי מי כמוך. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען הרהר עשות רצונך. המכריז תשובה לצאנך. אז בבא מחרף סתם עינות מים. לציון מכלל יופי הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען דרשוך בתוך הגולה. וסודך למו נגלה. בלי להתגאל דרשו זרעונים ומים. לקוראיך בצר. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען גמר חכמה ובינה. סופר מהיר מפלש אמנה. מחכמנו אמרים המשולים ברחבי מים. לרבתי עם. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען באי לך היום בכל לב. שופכים לך שיח בלא לב ולב. שואלים ממך עוז מטרות מים. לשוררוך בים הושע נא והושיעה נא אבינו אתה: למען אומרי יגדל שמך. והם נחלתך ועמך. צמאים לישעך. כארץ עיפה למים. לתרת למו מנוחה. הושע נא והושיעה נא אבינו אתה:

 
(( [(חזן וקהל:) ])) [הושע נא אל נא. אנא הושיעה נא: ]

 [הושע נא סלח נא. והצליחה נא. והושיענו אל מעזנו: ]
 

((מניח הלולב מידו ולוקח ההושענא ותופסה עד החבטה:))
 תענה אמונים שופכים לך לב כמים. והושיעה נא. למען בא באש ובמים. גזר ונם יקח נא מעט מים. והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה דגלים גזו גזרי מים והושיעה נא: למען הנעקד בשער השמים. ושב וחפר בארות מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה זכים חונים עלי מים והושיעה נא: למען חלק מפצל מקלות בשקתות המים. טען וגל אבן מבאר מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה ידידים נוחלי דת משולת מים והושיעה נא: למען כרו במשענותם מים. להכין למו ולצאצאימו מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה מתחננים כבישימון עלי מים והושיעה נא: למען נאמן בית מספיק לעם מים. סלע הך ויזובו מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה עונים עלי באר מים והושיעה נא: למען פקד במי מריבת מים. צמאים להשקותם מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה קדושים מנסכים לך מים והושיעה נא: למען ראש משוררים כתאב שתות מים. חלילה פץ ונסך לך מים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו: תענה שואלים ברבוע אשלי מים והושיעה נא: למען תל תלפיות מוצא מים. תפתח ארץ ותרעיף שמים והצליחה נא והושיענו אל מעזנו:

 
(( [(חזן וקהל:) ])) [רחם נא קהל עדת ישרון. סלח ומחל עונם והושיענו אלהי ישענו: ]
 

 אז כעיני עבדים אל יד אדונים. באנו לפניך נדונים. והושיענו אלהי ישענו: גאה אדוני האדונים. נתגרו בנו מדנים. דשונו ובעלונו זולתך אדונים והושיענו אלהי ישענו: הן גשנו היום בתחנון. עדיך רחום וחנון. וספרנו נפלאותיך בשנון והושיענו אלהי ישענו: זבת חלב ודבש. נא אל תיבש. חשרת מים כאביה תחבש והושיענו אלהי ישענו: טענו בשמנה. ביד שבעה ושמונה. ישר צדיק אל אמונה והושיענו אלהי ישענו: כרת ברית לארץ. עוד כל ימי הארץ. לבלתי פרץ בה פרץ והושיענו אלהי ישענו: מתחננים עלי מים. כערבים על יבלי מים. נא זכור לנו נסוך המים והושיענו אלהי ישענו: שיחים בדרך מטעתם. עומסים בשועתם. ענם בקול פגיעתם והושיענו אלהי ישענו: פועל ישועות. פנה לפלולם שעות. צדקם אל למושעות והושיענו אלהי ישענו: קול רגשם תשע. תפתח ארץ ויפרו ישע. רב להושיע ולא חפץ רשע והושיענו אלהי ישענו:

 
(( [(חזן וקהל:) ])) [שערי שמים פתח. ואוצרך הטוב לנו תפתח. תושיענו וריב אל תמתח. והושיענו אלהי ישענו: ]

(( [(חזן:) ])) [קול מבשר מבשר ואומר: ]

(( [(והקהל חוזר:) ])) [קול מבשר מבשר ואומר: ]
 

 אומץ ישעך בא. קול דודי הנה זה בא. מבשר ואומר: קול בא ברבבות כתים. לעמוד על הר הזיתים. מבשר ואומר: קול גשתו בשופר לתקע. תחתיו הר יבקע. מבשר ואומר: קול דפק והציץ וזרח. ומש חצי ההר ממזרח. מבשר ואומר: קול הקים מלול נואמו. ובא הוא וכל קדושיו עמו. מבשר ואומר: קול ולכל באי עולם. בת קול ישמע בעולם. מבשר ואומר: קול זרע עמוסי רחמו. נולדו כילד ממעי אמו. מבשר ואומר: קול חלה וילדה מי זאת. מי שמע כזאת. מבשר ואומר: קול טהור פעל כל אלה. ומי ראה כאלה. מבשר ואומר: קול ישע וזמן הוחד. היוחל ארץ ביום אחד. מבשר ואומר: קול כביר רום ותחת. אם יולד גוי פעם אחת. מבשר ואומר: קול לעת יגאל עמו נאור. והיה לעת ערב יהיה אור. מבשר ואומר: קול מושיעים יעלו להר ציון. כי חלה גם ילדה ציון. מבשר ואומר: קול נשמע בכל גבולך. הרחיבי מקום אהלך. מבשר ואומר: קול שימי עד דמשק משכנותיך. קבלי בניך ובנותיך. מבשר ואומר: קול עלזי חבצלת השרון. כי קמו ישני חברון. מבשר ואומר: קול פנו אלי והושעו. היום אם בקולי תשמעו. מבשר ואומר: קול צמח איש צמח שמו. הוא דוד בעצמו. מבשר ואומר: קול קומו כפושי עפר. הקיצו ורננו שוכני עפר. מבשר ואומר: קול רבתי עם בהמליכו. מגדול ישועות מלכו. מבשר ואומר: קול שם רשעים להאביד. עושה חסד למשיחו לדוד. מבשר ואומר: קול תנה ישועות לעם עולם. לדוד ולזרעו עד עולם. מבשר ואומר:

 
(( [(חזן ג"פ:) ])) [קול מבשר מבשר ואומר: ]

(( [(והקהל חוזר ג"פ:) ])) [קול מבשר מבשר ואומר: ]
 

הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם: ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרובים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו: למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד:

((הש"ץ אומר קדיש תתקבל. ואח"כ מניח הלולב מידו ולוקחים ההושענא וחובטים. יחבוט הערבה על הקרקע דוקא כמבואר בזוה"ק ויהיו בערבה ה' בדים לא פחות ולא יותר ויחבוט רק ה' חבטות ולא יותר:))

((ואחר חבטת הערבה יאמר תחנה זו:))
 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו הבוחר בנביאים טובים ובמנהגיהם הטובים שתקבל ברחמים וברצון את תפלתנו והקפותינו וזכור לנו זכות שבעת תמימיך ותסיר מחיצת הברזל המפסקת בינינו וביניך ותאזין שועתנו ותיטיב לנו החתימה תולה ארץ על בלימה וחתמנו בספר חיים טובים. והיום הזה תתן בשכינת עזך חמש גבורות ממתקות על ידי חביטת ערבה מנהג נביאיך הקדושים ותתעורר האהבה ביניהם ותנשקנו מנשיקות פיך ממתקת כל הגבורות וכל הדינין ותאיר לשכינת עזך בשם (יו"ד ה"א וא"ו) שהוא טל אורות טלך ומשם תשפיע שפע לעבדך המתפלל (פב"פ) לפניך (מחילה) שתאריך ימיו ותמחול לו חטאיו ועונותיו ופשעיו ותפשוט ימינך וידך לקבלני בתשובה שלמה לפניך ואוצרך הטוב תפתח להשביע מים נפש שוקקה כמו שכתוב יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך אמן:

((שיר של יום לדוד קריאת התורה אשרי ובא לציון מוסף קוה ועלינו))
 הקפות לשמחת תורה

((נוהגים להוציא כל הספרי תורה שבהיכל בין בערבית בין בשחרית. בערבית נוהגים שלאחר שמקיפין הבימה שבע פעמים עם הס"ת מחזירין הס"ת להיכל ומשאירים ספר תורה אחד וקורין בו שלשה גברי בפרשת וזאת הברכה ביום נהגו להרבות בקרואים וכן נהגו לקרות כל הנערים לספר תורה וראוי שהגדול יברך ברכת התורה והקטנים ישמעו ויצאו וקורין להם פרשת המלאך הגואל וגו': ))

 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו:
לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו:
אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך:
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו:
יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם:
יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו:
ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך להשתבח בתהלתך:
יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלך לעולם ועד:
יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:
ויהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל:

((פותחין הארון: ))

 [ויהי ] בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך:
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך:
כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו:
בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך:
ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה. קוינו לו ויושיענו. זה יהוה קוינו לו. נגילה ונשמחה בישועתו:
מלכותך מלכות כל עולמים. וממשלתך בכל דור ודור:
כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים:
אב הרחמים היטבה ברצונך את ציון. תבנה חומות ירושלים:
כי בך לבד בטחנו. מלך אל רם ונשא אדון עולמים:

((מוציאין כל הס"ת שבהיכל ומסבבים את הבימה ז' הקפות ואומרים: ))

(( [הקפה א: ]))
 [אנא יהוה הושיעה נא ] אנא יהוה הצליחה נא. אנא יהוה עננו ביום קראנו:
אלהי הרוחות הושיעה נא. בוחן לבבות הצליחה נא. גואל חזק עננו ביום קראנו:
תורת יהוה תמימה משיבת נפש:
מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועוז. הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש:
קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים:
למנצח בנגינות מזמור שיר:
אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה:
אנא בכח גדלת ימינך תתיר צרורה:
כי אמרתי עולם חסד יבנה:

(( [הקפה ב: ]))
 [דובר צדקות הושיעה נא: ]
הדור בלבושו הצליחה נא. ותיק וחסיד עננו ביום קראנו:
עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי:
קול יהוה בכח:
לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך:
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא:
לך זרוע עם גבורה תעוז ידך תרום ימינך:

(( [הקפה ג: ]))
 [זך וישר הושיעה נא. ] חומל דלים הצליחה נא. טוב ומטיב עננו ביום קראנו:
פקודי יהוה ישרים משמחי לב:
קול יהוה בהדר:
יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם:
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם:
תתן אמת ליעקב חסד לאברהם:

(( [הקפה ד: ]))
 [יודע מחשבות הושיעה נא. ] כביר ונאור הצליחה נא. לובש צדקות עננו ביום קראנו:
מצות יהוה ברה מאירת עינים:
קול יהוה שובר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון:
וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן ראמים:
ישמחו וירננו לאמים כי תשפוט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה:
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם:
נעימות בימינך נצח:

(( [הקפה ה: ]))
 [מלך עולמים הושיעה נא. ] נאור ואדיר הצליחה נא. סומך נופלים עננו ביום קראנו:
יראת יהוה טהורה עומדת לעד:
קול יהוה חוצב להבות אש:
יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם:
חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך:
יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים:

(( [הקפה ו: ]))
 [עוזר דלים הושיעה נא. ] פודה ומציל הצליחה נא. צור עולמים עננו ביום קראנו:
משפטי יהוה אמת צדקו יחדו:
קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש:
ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו:
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך:
צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו:

(( [הקפה ז: ]))
 [קדוש ונורא הושיעה נא. ] רחום וחנון הצליחה נא. שומר הברית עננו ביום קראנו. תומך תמימים הושיעה נא. תקיף לעד הצליחה נא. תמים במעשיו עננו ביום קראנו:
הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים:
קול יהוה יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כלו אומר כבוד:
יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם:
יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:
יברכנו אלהים וייראו אותו כל אפסי ארץ:
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות:
לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ:
לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש:
והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד:
ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד:
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

 [שישו ] ושמחו בשמחת תורה ותנו כבוד לתורה:
כי טוב סחרה מכל סחורה מפז ומפנינים יקרה:
נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה:
אהללה אלהי ואשמחה בו ואשימה תקותי בו:
אהודנו בסוד עם קרובו אלהי צורי אחסה בו:
נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה:
בכל לב ארנן צדקותיך ואספרה תהלתך:
בששון השיבנו לביתך. על חסדך ועל אמתך:
נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה:

 [התקבצו ] מלאכים זה אל זה זה לקבל זה ואמר זה לזה מי הוא זה ואי זה הוא. מאחז פני כסא. פרשז עליו עננו. מי עלה למרום. מי עלה למרום. מי עלה למרום. והוריד עוז מבטחה:
התקבצו משה עלה למרום. משה עלה למרום. משה עלה למרום. והוא הוריד עוז מבטחה:
התקבצו:
אגיל ואשמח בשמחת תורה:
בא יבא צמח בשמחת תורה תורה היא עץ חיים לכלם חיים כי עמך מקור חיים:
אברהם שמח בשמחת תורה:
יצחק שמח בשמחת תורה:
יעקב שמח בשמחת תורה:
משה. אהרן. שמח בשמחת תורה:
אליהו. שמואל. דוד. שלמה. שמחו בשמחת תורה. תורה היא עץ חיים לכלם חיים כי עמך מקור חיים:
אשריכם ישראל. אשריכם ישראל. אשריכם ישראל. אשר בחר בכם אל. והנחילכם התורה ממדבר (נ"א מסיני) מתנה:

(( [((חזן:)) ])) [יהללו ] את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו:
(( [((קהל:)) ])) [הודו ] על ארץ ושמים:
וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללויה:


 פיוט אקדמות לשבועות

((בחג השבועות לפני קריאת התורה נוהגים לומר אקדמות:))

 אקדמות מילין ושריות שותא:
אולא שקילנא הרמן ורשותא:

((בבבי תרי ותלת דאפתח בנקשותא:
בברי דברי וטרי עדי לקששותא:))

גבורן עלמין ליה ולא ספק פרישותא:
גויל אלו רקיעי קני כל חורשתא:

((דיו אלו ימי וכל מי כנישותא:
דיירי ארעא ספרי ורשמי רשותא:))

הדר מרי שמיא ושליט ביבשתא:
הקם עלמא יחידאי וכבשיה בכבשותא:

((ובלא לאו שכלליה ובלא תששותא:
ובאתא קלילא דלית בה מששותא:))

זמין כל עבידתיה בהך יומי שתא:
זהור יקריה עלי עלי כורסיה דאשתא:

((חיל אלף אלפין ורבוא לשמשותא:
חדתין נבוט לצפרין סגיאה טרשותא:))

טפי יקידין שרפין כלול גפי שתא:
טעם עד יתיהב להון שתיקין באדשתא

((יקבלון דין מן דין שוי דלא בששתא:
יקר מלי כל ארעא לתלותי קדושתא:))

כקל מן קדם שדי כקל מי נפישותא:
כרובין קבל גלגלין מרוממין באושתא:

((למחזי באנפא עין כות גירי קשתא:
לכל אתר דמשתלחין זריזין באשותא:))

מברכין בריך יקרה בכל לשן לחישותא:
מאתר בית שכינתה דלא צריך בחישותא:

((נהים כל חיל מרומא מקלסין בחששתא:
נהירא מלכותה לדר ודר לאפרשתא:))

סדירא בהון קדושתא וכד חלפא שעתא:
סיומא דלעלם ואוף לא לשבועתא:

((עדב יקר אחסנתה חביבין דבקבעתא:
עבידין ליה חטיבא בדנח ושקעתא:))

פרישן למנתה למעבד ליה רעותא:
פרישותה שבחה יחוון בשעותא:

((צבי וחמיד ורגיג דילאון בלעותא:
צלותהון בכן מקבל והניא בעותא:))

קטירא לחי עלמא בתגא בשבועתא:
קבל יקר טוטפתא יתיבא בקביעותא:

((רשימא היא גופא בחכמתא ובדעתא:
רבותהון דישראל קראי בשמעתא:))

שבח רבון עלמא אמירא דכותא:
שפר עליה לחוויה באפי מלכותא:

((תאין ומתכנשין כחיזו אדותא:
תמהין ושיילין ליה בעסק אתותא:))

מנן ומאן הוא רחימך שפירא בריותא:
ארום בגינה ספית מדור אריותא:

((יקרא ויאה את אין תערבי למרותא:
רעותך נעביד ליך בכל אתרותא:))

בחכמתא מתיבתא להון קצת להודעותא:
ידעתון חכמין ליה באשתמודעותא:

((רבותכון מה חשיבא קבל ההיא שבחתא:
רבותא דיעביד לי כד מטיא שעתא:))

במיתי לי נהורא ותחפי לכון בהתא:
יקריה כד אתגלי בתוקפא ובגבורתא:

((ישלם גמליא לסנאי ונגותא:
צדקתא לעם חביב וסגיא זכותא:))

חדו שלמא במיתי ומנא דכותא:
קריתא דירושלם כד יכנש גלותא:

((יקריה מטיל עליה ביומי ולילותא:
גנוניה למעבד בה בתושבחן כלילתא:))

דזיהור ענניא למשפר כילתא:
לפומיה דעבידתא עבידן מטללתא:

((בתכתקי דהב פיזא ושבע מעלתא:
תחימין צדיקי קדם רב פעלתא:))

וריויהון דמי לשבעא חדותא:
רקיעא בזיהוריה וכוכבי זיותא:

((הדרא דלא אפשר למפרט בשפותא:
ולא אשתמע וחמי נביאן חזותא:))

בלא שלטא ביה עין בגו עדן גנתא:
מטיילי ביה חנגא לבהדי דשכינתא:

((עליה רמזי דין הוא ברם באמתנותא:
שברנא ליה בשבין תקוף המנותא:))

ידבר לן עלמין עלמין מדמותא:
מנת דילן דמלקדמין פרש בארמותא:

((טלולא דלויתן ותור טור רמותא:
וחד בחד כי סביך ועביד קרבותא:))

בקרנוהי מנגח בהמות ברברבותא:
יקרטע נון לקבלה בציצוי בגבורתא:

((מקרב ליה בריה בחרבה ברברבותא:
אריסטון לצדיקי יתקן ושרותא:))

מסחרין עלי תכי דכדכוד וגומרתא:
נגידין קמיהון אפרסמון נהרתא:

((ומתפנקין ורוי בכסי רויתא:
חמר מרת דמבראשית נטיר בי נעותא:))

זכאין כד שמעתון שבח דא שירתא:
קביעין כן תהוון בהנהו חבורתא:

((ותזכון די תיתבון בעילא דרתא:
ארי תציתון למילי דנפקין בהדרתא:))

מרומם הוא אלהין בקדמא ובתריתא:
צבי ואתרעי בן ומסר לן אוריתא:
 יוצרות
 יוצר לפרשת שקלים

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אלהי אברהם. אלהי יצחק. ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים. קונה הכל. וזוכר חסדי אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן:

 מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בשיר ורננים. להודות ולהלל פני שוכן מעונים:

 אז מאז זמות בכל פועל. במספר במשקל כל לך להעל. גדת בכן למשוי ממי שעל. דעת מפקד יופי פעמי נעל. העל המירו כבוד רע בבעל. וזה ללא זה פצחו במעל. זנחו בחרון אף ונגף וגעל. חל בעדם חבר והצרי תעל: טורח משאם הגד לו שאת. ישרם להליץ תלוי ראש לשאת: ( [((חזן)) ]) כפרם פץ תת לאמים משאת. לנטלם לנשאם בכי תשא את:

 [ראשי ] על כל ראש נשאת. גוי על גפי מרומי קרת התנשאתה: ( [((חזן)) ]) אהבה על כל פשע כסית. בגין צל ימינך לגונני התנשאת:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע: [משיב הרוח ומוריד הגשם: ] מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים:

 מעתיק פלוסים צר ובורא רוח. ממדד ומשקל נזל עם רוח. נגף לבל יזיק לנדכאי רוח. נובבתם תת פדיון לכל רוח: שריג זד שעיר טרם עמד. סקרת כי למוקש ולצנין יעמד. עצת זה לזה שמע במעמד. עתוד שקלים מראש חודש ללמד: פרשה זאת להגות בקץ זה. פלסיה להקדים לפלס צר ובוזה. ( [((חזן)) ]) צורת מטבע כחז אבי חוזה. צוה צור לציר כן תת מתן זה:

 שמו משתף בעם לו עמותים. ועליו כל היום הם מומתים: ( [((חזן)) ]) יעיר ויחשוף זרוע ויד ממתים. בזיל נטפי לקש להחיות מתים:

 ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 קצובה היא זאת לשועים וקלים. קצינים ורשים יחד בה שקולים. קצין לבל יעוז מול מקהלים. קרוא לומר הוני פדעני מעקולים: רוב עם אשר לא יספר. רב עם צעיר מעשרים להספר. ראוים לעונש וזהר בסדר להתפר. רשע וכל פשע לכפר ולהפר: שעורים בזה שעור במפקד להגבר. שתילמו לנשיאת ראש אותם לחבר: ( [((חזן)) ]) שקלי כסף כפורים כפרם להדבר. שמורים לזכרון תת לכל העובר:

 תמדו מאז כל עדת קדושים. תרום בשלשה פרקים תרומת קדשים: ( [((חזן)) ]) תכונה לבדק הבית וכל אשים. תת ביד הכהנים כסף הקדשים:

 תפן באון פיד טיט רפשנו. תביט בדכינו ועוד בל תכפישנו: ( [((חזן)) ]) תקרא דרור כמאז בו להחפישנו. תת המון לאמים תחת נפשנו:

 תזכור להעלות נשואי רחם מדכים. תמוכים נזורים בהוד טוב עדים: ( [((חזן)) ]) תוקף עוז אדרוך על ים. תזכור לעם מספרם כחול הים.

( [((חו"ק)) ]) ימלוך יהוה לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל אל נא:

 מי יוכל לשער כל הפקודים. אשר בחבל ובחלש לא נפקדים. ברית כרותה למו מאז בפקודים. לבל יחסר המזג מחומש פקודים: ואם כתורן וכנס ישרדו מפקדים. לא ימעטו מששים רבוא מנקדים. ואם לנגף ואנף באף מופקדים. כסף תת כופר הם מפקדים. ובכל ערב נשמתם בידך מפקידים. ובכל רגעי בוקר נבחנים ונפקדים. ולי מה יקרו עלי הפקודים. אלה הפקודים והמתפקדים. שמור פקודים ונפקדים ושוקדים. היות משקדים. ולך קודים.

( [((חו"ק:)) ]) חי וקים נורא ומרום וקדוש:

 אומן בשמעו כי תשא את ראש. חל ויחת איך אותם דרוש: לעם אשר לא ימד ולא יספר. איככה אספרם ולא נתנו להספר: עקרם כנאמר לו הבט וספור. שב ויושב אם תוכל לספור: זרעם כחול ימים וכוכבים ספורים. ואני איך אספרם ולעד פרים: רם חוה לו אות מספרם. איך למנותם ולעמוד על ספרם: בקור ראשי שמותם לחשבון תעלה. ומדת מנינם בידך אז תעלה: יקר שלישי בתוכם לא הפקד. כי לגיון מלך לבדו נפקד: רשום מבטן להפקד במשמרת הקדש. וצבאו ופקודיו נמנים מבן חודש: בשמעו אמר ונתנו איש כופר. פץ במה יתרצה אשכול הכופר: יציר מה יתן פדיון נפשו. וימצא חנינה פני שם נפשו: קדוש כחפץ להצדיק עם זה. כמין מטבע אש הראהו במחזה: למדו זה יתנו ולא יתמתנו. ולכל יתנו את אשר נתנו: יה לא מצאנוך שגיא כח. כאשר נקית חטא גבורי כח: ( [((חזן)) ]) רחום כרחמת נשואיך בכסף כפורים. כן שעה שפתינו בשלום פרים:

 אל נא לעולם תערץ. ולעולם תקדש. ולעולמי עולמים תמלוך ותתנשא. האל מלך נורא מרום וקדוש. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים. מלכותו נצח. נוראותיו שיחו. ספרו עזו. פארוהו צבאיו. קדשוהו רוממוהו. רון שיר ושבח. תוקף תהלות תפארתו.

( [((חו"ק:)) ]) עד אשא ראש. כמו מראש. להקדיש לקדוש:
( [((חו"ק:)) ]) עד במאזני צדק. יכריעני לצדק. נורא וקדוש:

 אלה אזכרה את אשר נעשה. בהיותי בטח ושקט בנכון ונשא. גועלתי בעבר ושקלי איך אשא: די שקלי עד לא שקלתי. הנם למס עובד היום שקלתי. ובחטא עוול שקל לרשע נשקלתי: זוזי ללא תתי לשכני בגילה. חבתי לתשלום דרכמון לעולי גולה. טבעו גם הם והוערמתי מגלה: יושר שלש קפות משלשות סאים. כנוסות למקח שי מריאים ושיים. לקחו ואין עוד בצעי נושאים: מדת שופרות תקלין חדתין ועתיקין. נדבות אשר בם היו מעתקין. סרו כמה מני והדברים עתיקין: עוצם המון חוגג שוטף כנהר. פזר ונותרתי כתרן בראש ההר. צדק מלוני שוערר כתל הר: קן צפור קרא למרום הרים. ראש נשואיך כמאז בו להרים. שבעה ושמונה עליהם לראש תרים: ( [((חזן)) ]) עד אשא ראש. כמו מראש. להקדיש לקדוש:

 ובכן ולך תעלה קדושה כי אתה קדוש ישראל ומושיע:

 אז ראית וספרת. והכנת וחקרת. ומדדת וכלת ושקלת. ואמדת וצברת. ופקדת וחשבת וסכמת. ומנית וספרת. וקצבת וחרצת וגזרת. וטפחת ושערת והבטת. והבנת והשכלת ושרת וסקרת. וכתבת וחרטת. וחקקת וצינת וחרת ולמדת והודעת וחוית והורית. וגזרת וצוית וקראת וענית ודברת ואמרת: כל מנין ומפקד וחשבון ומספריו. כל משקל ופלס וכיס וגזוריו. כל כיל לח ויבש ומשוריו. כל קו וקצב ומדד ושעוריו: היך לדקדק חשבון לכל דבר. לבל יגלם חשבון וישטף ויועבר:

 מתחיל במדידה מחמש מאות שנה. עד שהוא מכלה באצבע הקטנה: דרך יום הוא בעשר פרסה. וארבעת מיל היא כל פרסה: ומדת המיל שבעה ומחצה ריס. ובשלשים קנים הוא קצב הריס: ושעור הקנה שש אמות וזרת. וכל אמה מודדת שליש בזרת: והזרת מותחת עד שנים בסיט. וארבע אצבעות הוא הטפח והסיט: וכמו נתנה מדה למדידת הארץ. כן נתן כיל לתולדות הארץ: מתחיל ממאה וששים ושש שנה עד שהוא מכלה בשתות אצבע קטנה:

 זה הים הגדול בשליש יושב. במאה וששים ושש ועוד מתחשב: ועמקו בעשרים וארבעה למתח סוף. וסוף בשבעים ושנים לעוגל גיחון. וגיחון מכפיל ששים כמדת פרת. והפרת תקפו כנגד שני הנהרות. ושני הנהרות מעדיפים בארך הירדן. והירדן מרחיב חמשה כים הזבול. וים הזבול מאה וחמשים מקואות. ומדת המקוה כשני חמרים ביבש. ושעור כל חומר כשני לתכים. וכל לתך יכיל חמש איפות. וכל איפה עושה עשרה עמרים. וכל עומר שבעת רבע וכלה. והכלה אחד ממאה ועובסאה. וסאת יבש חסרה שליש בלח. וסאת הלח אחד משלשה בבת. וכל בת מחזקת ששה בהין. וההין כלו שנים עשר לוג. ועוד הלוג מתחלק לארבעת רבעים ורבע מוכן לרבוע כוס ישועות. והכוס סובב אצבעים על אצבעים. ועל גובה חסר שתות מאצבעים:

 וכמו נתן כיל לתולדות הארץ. כן נתן קץ לימי הארץ. מתחיל למנות מששת אלפי ערץ. עד שהוא מכלה ברגעי ארץ. כי כל העולם כלו ששת אלפים. עושים חמשה ושתי ידים מחזורות. ומנין המחזור בעשרים ושנים יובלות. ושנת היובל שבע שבתות השנים. ושבתות השנים בעשרים ושמונה תקופות. וימות התקופה תשעים ואחד יום ושליש. ועונות היום חמש מאות ושבעים ושש. ורגעי העונה כעונות כל היום. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים:

 וכמו נתן חשבון על כל. כן נתן משקל ופלס לכל. מתחיל מככר עד פרוטה הקטנה: ככר הגדול כגדל שני מנה. (נוסח הגר"א ככר הגדול כגדל ששים מנה והמנה מתחשב בעשרים וחמש סלע והסלע וכו' כי בקע ושקל הכל אחד) והמנה עולה עד ששים שקל. והשקל מתחשב בעשרים וחמש סלע. והסלע חציו בקע ורביע זוז. והזוז מתחלק לפלג וחומשו מעה. נמצא הזוז חמש מעות כסף. והמעה שתי פונדיונות. באסר דת. והאסר עולה עד שמונה פרוטות. נמצא הבקע כארבע מאות פרוטות. והם בכתב חרוטות. ובפה מפורטות:

 ועד מקום שאנוש יכול למנות. נמסר לו למדוד וגם למנות: לפי כחו ולפי מעוט חילו. הקצב לו מעוט הון שקלו. ולפי שכלו כן יהי הלולו. גדול אדונינו ורב כח חילו. על כן אוחיל לו: כי מדתו ושקלו לפי גדלו. כל אוצרות שלג ורוח פלס במשקלו: ומי בראשית מדד מלא שעלו. ושמי רום תכן זרתו מלא. וכל הררי קדם באצבעו שקלו. וגבעות עולם תמך בהוד אגדלו. גיא וכל עפרה בצרדה הכילו. לחולל תנין מימנת הכין לו: נמצאת כל מדת יצירת עולמו. כמלא פסת יד היא רשומו. וכקמיע ביד גבור בזרוע חותמו. ואין לקצוב רוב מחקרי תעצומו. אשר מדד וקצב ושער במרומו. על כל מדת כסאו והדומו: מדת בת מלך בכל מעלה. בארך ברוחב בעומק בגובה מתעלה. כי יש קץ לכל תכלה. ואמרה רחבה לעד לא כלה: מדת עולם כמלא פסת יד. ומדתה נתונה בימין וזרוע ויד: מדת עולם כמזרת ועד אגדל. ומדתה בקו אשר מאד גדל: מדת עולם נמדדת בשליש אמה. ומדתה עולה ונוסבת כאלפים אמה: כמראה המדה אשר ציר ראה. מגלה עשרים על עשר אמה. עפה ארבעים על עשרים ושמונה מאות אמה. וכל העולם כלו בשליש אמה: נמצאת דת במדותיה רחבה וארכה. אלפים וארבע מאות בעולם מאריכה. והיא נתנה לעולם מרפא וארוכה. ובימינה קוצבת כל ימי ארכה ובשמאלה שוקלת עושר וכבוד וברכה: והיא הודיעה את כל חביון סתורות. והוא קצבה כל מדות ספורות. והיא פתחה את כל סגורות. והיא שקלה ואצרה את כל אוצרות: והיא חקרה המון מפקד תחתונים. והיא נתנה מספר גדודי עליונים: והיא שערה קומת אלפי שנאנים. אשר זה מזה בקומתם משנים: יש כמדת הים הגדול קומתם. ויש כחללו של עולם הקמתם. ויש כמלא כל העולם תקומתם. יש לשתי טיסות טסים עולם. ויש לטיסה אחת עפים עולם. וכל אחד ואחד במחנהו נעלם. ובמחיצתו צג וחש ודומם ונאלם. עד יתן רשות מלך העולם. וחשים עד ימליכוהו עם עולם. ואז יפצחו לפאר אלהי עולם. ומשהם מפארים עוד לא שונים. כי בנהר דינור שחים ונתנים. ועוד מנו נחצבים ומתחדשים כראשונים. שבח והלל ורון לאל משננים. וכפי קשת עם כנף רננים. זמר ושיר ועוז ורנן מרננים. ושרפים המעלים על כל שנאנים. שש שש כנפים בגוים חנונים. ממעל ליושב ערבות בכס נתונים. וליושב על כסא בחילה מנגנים. מצוא חן בנגונם הם מחננים. וקודם לכל צבא מעל עונים. ושלוש קדשה לרם ונשא נותנים. כורעים ומשתחוים המונים המונים. לנערץ בסוד המון גדודי עליונים. ונקדש באלפי רבבות תחתונים:

((ואומרים קדושה וחזרת הש"ץ:))
 מוסף לפרשת שקלים

(( [החזן מתחיל ברוך אתה וכו' עד ומושיע ומגן: ]))

 אשכול אווי תאות כל נפש. בצלו חמדתי שבת מצוא נופש. בקשתיו ולא מצאתיו ופצתי בטפש. חמק ועבר מלהדריר לי חופש. גזלתי שקלי מתת כופר נפש. וטבעתי במי צול בטיט ורפש: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. גונננו במגן אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: (( [אתה גבור עד להחיות מתים: ]))

 הכופר דעו דרשו מעל ספר. כמו הוא חרות באמרי שפר. התשירו בו פני נדמה לעופר. ויזכור לכם זכות נם אנכי עפר ואפר. ולא יהיה בכם נגף וחפר. בתתכם מתן זה לשם כופר: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. החיינו בגשם אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה. מחיה המתים: (( [כתר עד וקדוש אתה: ]))

 דודי זכור לי שקלי עפרון. אשר שקל אב במכפל חברון. חקר שקלי יבוסי משביתי חרון. זכרה לי עד לדור אחרון. טעם חין אשר אקרא בגרון. שעה מני אל בשובי לבצרון: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. ונקדישך קדוש אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה האל הקדוש: (( [תכנת שבת עד מקדשי שמך. ובשבת ר"ח אתה יצרת עד להם קבעת: ]))

 לי ישא על אברת נשר. כי יגיד מליץ עלי שיח ישר. כופר משלו תן לו תשר. כי מלפניו הון וכבוד ועשר. להצדיק אנוש ולהמציא לו כושר. שת לו פדיון למצוא אושר: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. ענגנו בנופש אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה מקדש השבת: (( ובשר"ח וישראל וראשי חדשים: ])) (( [רצה וכו' עד לציון ברחמים. ))

 בכרמי מלון בין שני שדי. ארבע מאות ועשר הלינותי שדי. נח בשכנם ונם יש די. ובכס והדום לא נם שדי. סע ועף בבצע שקלי חשדי. ונשאו את רדידי מעלי שודדי: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. רצנו כשי אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון: (( [מודים עד האל הטוב: ]))

 עין עוצם המון מספר שני עפרים. מי מנה ופקד בחלש ופורים. פקדם פוקד בחמוש ספרים. וגם עוד חמש בכל הספרים. צחות ניב שפתינו ישלם פרים. כי אפס כסף שקלי כפורים: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. ותיטיב לנו בטובך אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות: (( [או"א עד ברוב עוז ושלום: ]))

 גדי קשור ידים ברכות לשא. באהב עור גדיו שכינה נתעלסה. רעה גדיותיו על אבן מעמסה. צאנו על שכם וחוצן נעמסה. שחוח בני מעניה באף מעשה. תלבושת הוד עדי עדיים טכוסה: ( [((חזן)) ]) אור פניך עלינו אדון נשא. ושקל אשא בבית נכון ונשא. ובצדק הגה ערך כי תשא. ברכנו בשלום אל רם ונשא:

 ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום: (( [קדיש שלם. אין כאלהינו עלינו: ]))
 יוצר לפרשת זכור

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אלהי אברהם. אלהי יצחק. ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים. קונה הכל. וזוכר חסדי אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן:

 מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בשיר ורננים. להודות ולהלל פני שוכן מעונים:

 אזכיר סלה זכרון מעשים. בימים האלה נזכרים ונעשים. גחון גח מבין עכסים. דראונו להזכיר לרקב כעסים: החוח הנץ מגלגל ודרדר. ומדור לדור גלגל ודרדר. זכר עון אבותיו הקדר. חטאת אמו בלי להעדר: טרף אף וישחת רחם. יחומתו מקלוט בהריון יחם. כהפקד לשלישו חטא נוחם. לבט להלחם בלוחמי לחם: מהלך ארבע מאות פרסה. נע ונד מכמורת לפרסה סע משעיר והכמין פרוסה. עיף ויגע מבושיו לסרסה: פועל שטימת בכורה לעכור. צמיתות צאן קדשים למכור. קלונו החרט בעט לזכור. ראשית גוים לגלע בזכור: שדי זכר לילה חולק. שרש וענף בחלקלק להחלק: ( [((חזן)) ]) תמור כי חשליו המלק. תבע להזכר מעש עמלק:

 לאחרונה יסעו שבם שלט. כי הענן מטם פלט: ( [((חזן)) ]) לעת ימחה ולא ימלט. יגונן עם גנון ומופלט:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע: [משיב הרוח ומוריד הגשם: ] מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים:

 תמימים בעודם בסין רפודים. שבוץ עדי עדיים אפודים. רצו שלול מתן לפידים. קפצו ידים רפות ברפידים: צורר אסף כל אספסוף. פושע סביבות מחנם אסוף. עלות פעמימו ממצולות סוף. סבר לקמלם כקנה וסוף: נדד ויעף שלש פעמים. מחזר בניני חמשה עממים. לץ הכה ופתי העמים. כלל להתיחס נדיבי עמים: יהר לץ והעמיד מסלה. טכוס בחורי בזמה סלה. חמוקי ירכי בם לפסלה. זרע להרביע ולהתעיב סגלה: וישטום שטימת ישישו המחבא. החל לבוא מראש במחבא. דגר שנית בחרב להובה. גש בשלישי בעליל בחובה: במשלו ששכי באום מושלים. בפרק עמד מסור נשולים. ( [((חזן)) ]) אמרו לכו ונכחיד נכשלים. אז כמאז זנב כל הנחשלים:

 שונאיך הם ילבשו בשת. כמו בצלעי שמחו ביבשת: ( [((חזן)) ]) בעטותך עשרת עדיי תלבושת. להגשים תחי לצולעת תחבושת:

 ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 אצילי מרעי נכד שעיר. תולדות אלה בני שעיר. בקשם אצו אשי להבעיר. שאונם חרשו כשדה עיר: גוי גדול שלא הזכרת. רשיונותיו למה אז זכרת. דגלים בלא הון מכרת. קדושים בזונה וביין המכרת: הזכר לאדומים נוה נארו. צרים אשר חומות ערערו. ועד היסוד ערו ערו. פימו דברו בגאות ופערו: זה אין לפניך שכחה. עברתם שמרה נצח מלשכחה. חלף לא ידעו עשות נכוחה. ספרם חתום ליום תוכחה: טעם חוק בדת מוכח. נזכר כי לא תשכח. ( [((חזן)) ]) יום בא עמם להתוכח. מכאן צוית לעמך לא תשכח:

 יקש לץ לחרף צבאות. החתומי ברית בצבא ואות. והופקד מדה במדה לתוצאות: ( [((חזן)) ]) דעת כי לעת המציאות. הוא יפקד בשם יהוה צבאות:

( [((חו"ק)) ]) ימלוך יהוה לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל אל נא:

 אל נא בלשון אשר הזכרת לזוכריך זכור. בו בלשון הזכירוך נא אתה זכור. ואם המה כאדם עברו ברית מלזכור. ואתה אל ולא איש למה לא תזכור. בזאת ידעתי כי יש לך לזכור. אבל תשוח עלי נפשי עד זכור תזכור. ומה כחי כי איחל לקץ זכור. ומה קצי כי אאריך נפשי עד שתזכור. אם לא למעני תזכור. למענך ולמען ירושלים זכור. חוק כי לא תשכח עדות זכור. ואומר אם אשכחך עתה לה זכור. ותפקוד ותזכור. כאב צר לעכור. פיהו לסכור. לנוע כשכור. ועוד בל תמכור. נקובי בן בכור: ( [((חזן)) ]) נכורי בלתך וכור. ופארך אזכור. וארצך לזכור. בפרשת זכור:

( [((חו"ק)) ]) חי וקים נורא ומרום וקדוש:

 אץ קוצץ בן קוצץ. קצוצי לקצץ. בדבור מפוצץ. רצוצי לרצץ: לץ בבא ללוצץ. פלץ ונתלוצץ. כעץ מחצצים לחצץ. כנץ על צפור לנצץ: עב בקע מראש. יחידים מנו גרוש. חל וילך ויפרוש. וישב על גבי חרוש: זמן והנקב לראש. ראשית גוים לרע לדרוש. היות לכל בוגדים ראש. וצפעו תלות במבחר ברוש: רץ והקרה בדרך. עיפי טרחות דרך. ופץ לא זו הדרך. תעו במדבר בישימון דרך: כנחש עלי דרך. שלח יד בחמוקי ירך. ועל כל ראש דרך. זנב כל עוברי דרך: יעף ועף וחש. ומחור פתן רחש. ונודע כי הוחש. משורש נחש: רגש ולחש. ועת לדתו נחש. ובכשפיו הכחש. ובחלש נחלש ולא חש: בכשפיו הללו. ובקסמיו חללו. יום העמיד וזללו. שמש הדמים וזלזלו: יגע ולא הונח לו. ולחרפות נחלו. עד בא השמש הזחילו. להמחות הוא וכל חילו: קט ושן חרק. ונאצות שרק. זמורה באפו הרק. וחרבו הברק: למילה פרק. וכלפי מעלה זרק. ולשם שמן תורק. בעזות ירוק ירק: יה אשכול הכופר. צו אל משול עופר. זכרון משלי אפר. כתוב זאת זכרון בספר: רשם בזה ספר. בתורה ובנביאים ובכתובים להחפר. להמחות מספר. ולא יכתב עם כל הכתוב לחיים בספר:

 אל נא לעולם תערץ. ולעולם תקדש. ולעולמי עולמים תמלוך ותתנשא. האל מלך נורא מרום וקדוש. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים. מלכותו נצח. נוראותיו שיחו. ספרו עזו. פארוהו צבאיו. קדשוהו רוממוהו. רון שיר ושבח. תוקף תהלות תפארתו:

 ובכן זכור את אשר עשה לך עמלק: 

( [((חו"ק)) ]) ומח שמו וזכרו. ונמח זכורו מלהזכירו. בזכרון קדוש:

( [((חו"ק)) ]) יען אשר לא זכר. ונחשב כנכר. מלהזכר בזכרון קדוש:

 זכור איש אשר הגויע אב ללא עתו. ברצוח וגנוב ונאוף בעתו. גרע חמש שנים ממחיתו: זכור בוזה על גמילות חסד. גועל אח עש לזקנו חסד. דומה למס מרעהו חסד: זכור גלה ערות מצואת שדה. דם שפך בבואו מן השדה. הפך לב אב שח בשדה: זכור דחוי באזן הערלה. הבוזה בכורה בכוס התרעלה. ופרק מנו עול ומשך לו ערלה: זכור הפכפך דרך איש וזר. והכהה מאור אב בעשן עבודת זר. זמם בלב היות לאח לאכזר: זכור ונתעולל לרבע כאשה. זדון לבו השיאו באשה. חתו גבוריו להיות כלב אשה: זכור זרע מרעים נתעב ונאלח. חלק להשחית ולומר האח. טמנו גאים פח לחבל אח: זכור חנט מנו עמלקי. טס כילק לאבד חלקי. ירוע כבירים לעין כל ללוקקי: זכור טפש מהערימה. ירד וכתת עמי עד חרמה. כמו כן חיב להחרימה: זכור יושב הנגב בלי עול כערד. כסות ולשון שנה היות מלך ערד. לשבות שבי מרד וחרד: זכור כסיל שונה באולתו. לתערובת מדין בעלותו. מהר ירבשת וגלה נבלותו: זכור לקעקע בצתו משורש. מלעזוב לו ענף וגם שורש. נענש קישי כי השאיר לו שורש: זכור מעשה אגג מעדנות. נשים כשכלה חרבו לענות. סורס שארו לשסוף יענות: זכור נגיד לחמלו הסכים. סר ממלוכה מבין נסיכים. עולל הנותר עמד לשכים: זכור סבב צקלג ונגב. עמלק יושב בארץ הנגב. פגרו טוב רואי מנשף בעגב: זכור עריץ בעמונים נחבא. פרץ כרמי עין גדי כהובא. צורבו איש באחיו בחרב להובה: זכור פלטים אשר באף הסעיר. צבאי בלכתם אל הר שעיר. קנא לנקום עירות שעיר: זכור צג בפרק להסגיר שרידי. קם בראש דרכים לסעוד את רודי. רדף ומסר בידם פרודי רפודי: זכור קפץ לשער השמים. רעש ושאג מי לי בשמים. שלט ויגדל עד לשמים: זכור רד אל חנף להחניף ממלכת. שמשי אשר שמשו מאמשת והולכת. תמה הלשין לרפותה ממלאכת: זכור שקל אלפים עשרה. שתילים מאה החניט לשברה. שער מהם עשרה לשררה: זכור תבע להפר חמשים. תמימה קצב לכלות חמשים. תכלית שבעים נתלה על חמשים:

 ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע:

 אלהים אל דמי לך. בקול מים רבים נשמע קולך. משמיע ומצוה לעמך בקנין פעלך:

זכור את אשר עשה לך. אשר קרך ויחשילך. והיה בהניח יהוה אלהיך לך. תמחה זכרו מכל גבולך. והם ישיבו ויאמרו לך. ומשלך עוד יתנו לך. אנא הקם את דבר מלולך. עד שאתה מצונו הזכר לך. אתה זכור את אשר עשו לך. זכור יהוה את יום זבולך. המתגאים ונואמים פה מה לך. השולחים זמורות באף לחללך. זכור כסא כבוד גדלך. אשר מגרו ונאצו למולך. ושלחו באש היכלך. וישימו כל גבולך. ושדדו ונתקו יריעות אהלך. אשר צויתה לא יבאו בקהל לך. אמרו לכו ונכחידם מגוי בגללך. ולא יזכר שם הלולך. עליך יעזוב חילך. ויותר מאשר עשו לנו עשו לך: אותנו במדבר נלחמו. ואותך בישוב נתלחמו. אותנו חוץ למחנה המו. ואותך בקרב המחנה נהמו. אותנו פליטי ענן זממו. ואותך כפורת ענן גממו. אותנו לחשולי עב דמו. ואותך עלות על במתי עב דממו. אותנו חוץ ממחיצה קמו. ואותך לפני ולפנים קדמו. אותנו ברחוק מקום אשמו. ואותך בקרב מקומך שממו. אותנו חוץ מישיבתנו רמו. ואותך במכון שבתך דמו. אותנו אות ברית משאר הרימו. ואותך עשרת אבירי ברית החרימו. אותנו בהנחת ידי עניו הרימו. ואותך תלות יד למולך הרימו. אותנו נתיעצו וסוד הערימו. ואותך כרובי סודך לחרפות הגרימו: ואתה יהוה לעולם תשב. והוא נגדך במטה יושב. תפוש מדבר וכל הישוב. אני ואפסי עוד בלב מתחשב. אם לא עתה תקום ותקשב. בשלש עשרה קימות נקמות לחשב. בפחד ופחת ופח לפקוד על היושב. ואם אין כגר תחשב. וכל המונה וסופר וחושב. קץ הפלאות להבין ולחשב. נשתה גבורתו ממחשב. ולא ימצא מענה להשב. ויחשה דומיה מהקשב. ובאמונה כסליו יישב. וזאת על לבו ישב. ויאמר עד ישקיף וירא ויקשב: ונחשבתי כעד זומם. כל היום מדמם. ונפשי נבהלה מאד ומשתומם. ואתה יהוה עד מתי רואה ודומם. זכור בית מקדשך השמם. כל עובר עליו משתומם. מתי תתנשא ותתרומם. וזכר אמר פיך קומם. בשלש עתות עמלק להמם. בשלש מיתות זכרם להדמם. בשלשת ימי אפלה נגהם להעמם. בשבעה ימי עברה להרשימם. בעשרת מיני שמד להאשימם: וכמו מעשרה דברים עכבו עם מענות. ומשבע מצות המישנות. כן בעשר ושבע ישכרו לענות. ובת קול תצא ממעונות. ותפוצץ בכל המחנות. זכרון דברים להגיד ולענות. אל תזכרו ראשונות. בינו נא ישועות אחרונות. והזכירו זכר רננות. עמלק אשר בא ועות מחנות. והקר אתכם בפני בנות. ויצא לו שם בכל המדינות. ראו עתה זאת לתנות. איך נמחה בחתף בכל פנות. וצבא המרום אשר במעונות. אשר הוסמך עליהם במשענות. יפקוד עליהם את העונות. לרוב ימים להמנות. לחשוב להם חשבונות. להפילם לתופת דראונות. והמון לאמים וכל הלשונות. על עוזר ועזור ישאו קינות. וכשל עוזר ונפל עזור מקוננות: וידע כל פעול כי לא שכחת. ויבין כל יציר כי שמם שכחת. ושעיר ושריו אז וכחת. ועמלק וטפסריו הוכחת. ואתם במשפט נתוכחת. ויזכרו עם אשר זכרת. כי לטובה אותם זכרת. ובזכרון טוב אתם נזכרת: ( [((חזן)) ]) והמזכירים את יהוה. יאמרו תמיד יגדל יהוה. ויאמרו גאולי יהוה. כן יאבדו כל איביך יהוה. והעומדים בבית יהוה. והבוטחים ביהוה. והשתולים בבית יהוה. יחזו בנועם יהוה. ויגידו כי אין קדוש כיהוה. כי אל רחום יהוה. אשרי כל ירא יהוה. טוב להודות ליהוה. טוב לחסות ביהוה. רננו צדיקים ביהוה. קול אומרים הודו את יהוה. כי הם זרע ברך יהוה. זה היום עשה יהוה. כי אל גדול יהוה. ברוך הבא בשם יהוה. שוש אשיש ביהוה. ע"כ: ואם כל המועדים יהיו בטלים. ימי הפורים לא נבטלים. וזכרם לא יסוף מנטלים. ויזכרו לעד גאולים. לששון ולשמחת גילים. מפעלות אלהים מגלים. ועזוז נוראותיו מגדילים. ושרים כחוללים. בעשרת מיני עשור מסלסלים. בכנורות ובנבלים. בעשרת מיני הלל מהללים. בעשרת מיני שמחה צהלים. ושרפי הקדש המעלים. כתלמיד לרב יהיו למו שואלים. מה פעל אל אלים: כי אלה יהיו מבפנים. ואלה מלפניהם מפנים ואלה חוצה למו פונים. ואלה לפני ולפנים. בצל שדי מתלוננים. ובחמשה קולות הצפונים. קול רנה וישועה מצפינים. באהלי צדיקים צפונים. ההוגים ביקרה מפנינים. וקדמו שרים אחר נוגנים. לדעת איך הם מנגנים. בגאות אפיקי מגנים. בצלם היות גנונים. ובאברתם מתגוננים. ועל חומותם מתמנים. לשוערים ולשומרים ממנים. כל היום וכל הלילה מזמנים. להזכיר קדשת נוצר אמונים. להעריץ זכירת גוי שומר אמונים. ובשם ישראל מתכנים. ובשלוש קדשה לקדוש מתכונים. שתים בראש בנים משכינים. ואחת בראש מלכם מתקינים. ובשלשתם הם נכונים. כסא שלם ושם שלם מכינים. ובשלוש קדשה ענות כאז מבינים. קרוא זה אל זה מכונים. ובכנוי שם קדוש קוראים ומכנים:

((נקדישך וכו' והש"ץ גומר התפילה:))
 יוצר לפרשת פרה

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אלהי אברהם. אלהי יצחק. ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים. קונה הכל. וזוכר חסדי אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן:

 מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בשיר ורננים. להודות ולהלל פני שוכן מעונים:

 אצולת אומן בצרוף זקוקה. בנבכיה זאת בלט פקוקה. גלומה עלומה ונקוקה. דבורה על אופן חקוקה. המסקלה והמעזקה. ודשונה דשון למשמר חקה. זר שבעתים מזקקה. חוק טהור מטמא מחזקה. טבועה בלא רחוקה. והיא רחוקה. יחוסה אטורה ודחוקה. ( [((חזן)) ]) כתמת חמוקה. בה מחוקה. לטהרת חשוקה. נחקקה זאת חקה: מקומה יגלה. מעמקיה ידלה. ( [((חזן)) ]) לעת יגלה. גנוניו יעלה:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע: [משיב הרוח ומוריד הגשם: ] מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים:

 ממרה חקה גזר. מגבנון אמרה נגזר. נאמן לאזנה נתאזר. נצח עדי כן בנזרה נזר. סלול צפוניה חלץ אזר. סקר באביה ונחשב למוזר. ערך בה חוק לעם מפזר. עבור מלפתל עקש כמין וזר. פאר בקוריה באגד משזר. פעלתה בסגן בעדי משזר: ( [((חזן)) ]) צפונה לטהרת עם אל עזר. צוה צור לציר. צור צרורה לאלעזר:

 עולם ומלואו שלך. חפצת להצדיק קהלך: ( [((חזן)) ]) על כן אוחיל לך. להגשים תחי אטומי פעלך:

 ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 קפאון חוק אלפת היקר. לוטה באור יקר. חשוף לעם מיקר. לעמוד על עקר: רעבים לפענח דתיה. פענח מדותיה. צמאים גמות חידותיה. גלה להם עדותיה: שמץ דגלים טהר. מצרף ומטהר. הרב לכבסם תמהר. מעווים אותם לטהר: תקרא כהן. בחטאך באזוב מתכהן: ( [((חזן)) ]) טהורים זרוק כמכהן. תמור דם מקח אלעזר הכהן:

( [((חו"ק)) ]) ימלוך יהוה לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל אל נא:

 אמרתי אחכמה והיא רחוקה. שח איתיאל עדי זאת חקה. בלא נפלאת היא ולא רחוקה. זאת פליאה היא ומרחקה. מלפניה משפט וחקה. ומאחריה תורה וחקה. בחרות חקוקה. ובלוח לב מחקה. מדוק תלולה ומשאול עמוקה. ומדירי ארקא. מסלתה חמוקה. בכן אין לעמוד בסודה. ואין להגיע יסודה. ואין לחקור חקה. ואין להחליש חלקה: ואין לידע ערכה. ואין להבין דרכה. אלהים הבין דרכה:

( [((חו"ק)) ]) חי וקים נורא ומרום וקדוש:

 אצורה ומפרשה. עצורה ולא מפורשה. זאת חקת הפרשה. בכל שנה מתפרשה: לבעלי אסופות. חידותיה חשופות. וכל צרורות כסופות. דקדוקיה ספות: ערוכה ושמורה. קצובה וגמורה. דרושה ואמורה. בקלה וחמורה: זינה לעניו. בפניני מעוניו. והגיה עיניו. בפוץ מעיניו: רעד כהסכית טעם תחלת משנתה. פרה בת שתים עגלה בת שנתה: בצר ציר תחן כקשב שמועתה. נא מני יפרה מורה הלכה לשעתה: ידעו בה הליכות. ושנון הלכות. אלה הנערכות. ואלה המתהלכות: ראיתה איך לחזות. דמה איך להזות. באורה מלהבזות. לחוות למי זאת: בדבור אמור אל הכהנים שנה עוז פניו. שב ויערך זאת לפניו והאיר עיניו: יען כנאמר לו ולקחו לטמא. פלצות בעתתו ושח מי יתן טהור מטמא: קושט אמרי פרה. כל טהור מטמאה. ואיך היא תעביר רוח הטמאה: לו הגיד אל חקה חקתי. ומה תיגע לידע. עמוקה משאול מה תדע: יבא אפר פרה. להלבין טנוף בן פרה. היות כפרה. לסוררה כפרה: ( [((חזן)) ]) רמז בויקחו אליך. היות פרתו מותמדת. שכל הפרות כלות ושלך לעד עומדת:

 אל נא לעולם תערץ. ולעולם תקדש. ולעולמי עולמים תמלוך ותתנשא. האל מלך נורא מרום וקדוש. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים. מלכותו נצח. נוראותיו שיחו. ספרו עזו. פארוהו צבאיו. קדשוהו רוממוהו. רון שיר ושבח. תוקף תהלות תפארתו:

( [((חו"ק)) ]) לטהר טמאים. לטמא טהורים. באומר קדוש:

 אמרה סנונה וצרופה. בדולה בדתה מערופה. גדלה כרענן לתרופה: דרושה בזקוק שבעה משבעה. הזיות טבילות וכבוסים שבעה. ופרות וכהנים טהורים וטמאים שבעה: זקני גזית תמימים ממום. חבואיה יבקרו לבל היות בה מום. טהורה תהיה לאדמות כממום: יעשה מהון כהן כבש פרה. כפה מול אטם בהוד תפארה. להוציא בה תמימה חטא תמה מפירה: מסעדיו אתו יצאו להר המשחה. נחץ טבול שנית עבור כורה שוחה. סדר מערכת ולא שהה: עמד מקדם ופניו למערב. פרה שחט ודם לא ערב. צת בה חריות ומוקדה הרב: קם מול שער איתון ודם שבע יזה. רענן ארז ואזוב ושני יחזה. שמע לכל עץ ארז זה ואזוב זה: תרגלה וחלקה לשלשה חלקים. כל משמרות היו מנה מחלקים. תכונה למשמרת עד נקוקים יקים:

 ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע:

 אין לשוחח עוצם נפלאותיך. (בכ"י נוסף אין להרהר אחר מדותיך) אין להגיד חקר דתותיך. אין להבין תוקף מפעלותיך. אין לפענח עומק פלאותיך. אין לעמוד על ספן מדותיך. אין לחקור סוד (נ"א חקר) חידותיך. אין להשמיע כל תהלותיך. אין לגלות סוד עדותיך: המפורשות סתומות. הגלויות עלומות. המבארות חתומות. המשננות עצומות. החקוקות רשומות: החסרות מיתרות. האסורות מתרות. השחורות צחורות. החשופות אטורות. הפרוטות אצורות. הכלולות עצורות. הקלות חמורות. מוציא מזלות יקרות. מתיר מאסורות מתרות. נותן מטמאות טהורות: מן החלב. שמן הלב. ומן הדם טחול (נ"א וכבד) הדם. ומבשר בחלב. כחל החלב. מכלאי בגדים. תכלת בסדין. מאשת אח. יבום האח. מאשת איש. יפת תואר לאיש. מטמאת נדת אשה. טהרת בתולי אשה: מהתר אסור. ומאסור התר. מטמא טהור. ומטהור טמא. בהרת ממועט תטמא. פרחה בכלו עוד בל תטמא. המת בבית אינו טמא. יצא ממנו אותו מטמא. שעיר יום כפור מכפר על כל טמא. וכל מעסיקיו בגדים מטמא. פרה אדמה עושיה מטמאה. והיא עשויה לטהר כל טמאה. ואפרה נעשה אב הטמאה. והיא מטהרת אבי אבות הטמאה:

 בכן אין להבין סוד תורתך. ולא זקוק אמרתך. ולא צרוף גזרותיך: בכן אין להמיר. ולא להתמיר. אין להרהר. ולא לחרחר. אין לידע ולא לידע. עמוקה משאול מה תדע. נעו מעגלותיה לא תדע: זו באמירה וזו בגזרה. זו באסיפה וזו בחסיפה. זו בנשיקה וזו בתשוקה. זו בכבישה וזו בהפרשה. זו בדרישה וזו בחרישה: וכל אמרה החקוק בה חקה. אין להרהר ולומר על מה נחקקה. שכך נתנה בנשיקה: וכלם נכוחים למבין. וכל המשכיל יבין. חוץ מטעמי פרה שאין להבין. וכל חכם לב ידל מבין. חפציה אין להבין: ובשמות תעודה היא נקובה. לכל קרבן שי לא שוה. שהם זכרים והיא נקבה. לטהר שמצת עגל תועבה:

 הם המירו כבוד בבן פרה. וסררו בו כפרה. תבא אמו אשר היא פרה. ותהיה לעם כפרה: הם האדימו בו פנים. ואדמו עצם מפנינים. תבא אמו אשר היא אדמת פנים. ובה צח ואדום ישא פנים: הם חרטוהו היות צג כתמים. ובה חיבו מהיות תמימים. תבא אמו תמימת תמימים. ובה יטהר תמה הצור תמים: הם שחחו לפסל כל מום. ונענשו בו היות בעלי מום. תבא אמו אשר אין בה מום. להדיח דמי יפה ואין בה מום: הם זממו בעגל למעול. ויזבחו לו ויפרקו עול. תבא אמו אשר לא עלה עליה עול. ותנתן על שכמם כעול: הם נקהלו עבורו אל כהן. ואנף בהשמיד איש מכהן. תבא אמו ותנתן לכהן. ויכפר בה עון כהן:

 וכמו באש נשרף. כן באש תושרף: וכמו טוחן והודק עד עפר. כן תודק ותעשה עפר: וכמו השלך עפרו אל המים. כן תשלך אפרה אל המים: וכמו נפלו בו שלשת אלפי יושר. כן יפלו בה שלשת מיני כושר: וכמו טנף עם טהור. כן תטמא במגע כל טהור: וכמו טהר עם בו נטמא. כן תטהר איש אשר נטמא: וכמו פזר פשעו לכל דור שמור לחטאת. כן תהא למשמרת למי חטאת: להדיח דמים. לכבס כתמים. לנקות טנופים. להרחיץ צואים. להלבין חטאים. לטהר טמאים. לקדש קדושים. להצדיק עמוסים: בעץ ארז. לענופים כארז. באזוב. לנדכאים כאזוב. בשני. לשפתותיה כשני. בתולעת. לאל תיראי תולעת. לבל יתגאה מתגאה כארז. שאם לא ימך כאזוב ויחשב כתולעת. לא יטהר באזוב ובשני תולעת: ואם לא ישפוך לב כמים. לא יטהר בזריקת מים: ומה יתגאה חציר יבש. נוכח אש אוכלה אש: ומה יעוז ציץ גאה. נוכח אל גאה גאה: והוא רוכב שחקים בגאוה. גאה על גאים. מתנשא על נשאים. ומתגאה כארז על מתגאים. ועניו כאזוב על נדכאים. וצר בעולמו חמשה מיני גאים. שור בבהמה. אריה בחיה. נשר במעופפים. ארז בעצים. ואדבכלם. ומלך מתגאה על כלם. לבש גאות מכלם: חקקם בכס שביבי אש. ארבעה בכס מעלה. ואחד בכס מטה. כי כס מעלה מכון כנגד כס מטה. וכל אשר יש במעלה יש במטה. כסא מול כסא. היכל מול היכל. מקדש מול מקדש. זבול מול זבול. מזבח מול מזבח. בנים מול בנים. עבדים מול עבדים. מלאכים מול מלאכים. משרתים מול משרתים. צבאות מול צבאות. כרובים מול כרובים. אלפים מול אלפים. רבבות מול רבבות. קדושים מול קדושים. מחנות מול מחנות. מעריצים מול מעריצים. מקדישים מול מקדישים. וקדשה לקדוש משלשים:

((נקדישך וכו' והש"ץ גומר התפילה:))
 יוצר לפרשת החודש

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אלהי אברהם. אלהי יצחק. ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים. קונה הכל. וזוכר חסדי אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן:

 מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בשיר ורננים. להודות ולהלל פני שוכן מעונים:

 אתית עת דודים כגעה. באחת ועשר פוט נגעה. גישת צקון מכפל כפגעה. דלג פעם וזאת רגעה: השגיח עופר מחרך ארבות. וחתל ארך בתבס תערובות. זמן קפץ עשות רבות. חדשים וגם ישנים להרבות: טס וידא ועדן שנה. יקץ כישן וער כמשנה: ( [((חזן)) ]) כסף ודפק בפתחי ישנה. לחפשה בראשון לחדשי השנה: לי עוד תגנון. בפסוח וגנון: ( [((חזן)) ]) בגוננך לבנון. במגנת ינון:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע: [משיב הרוח ומוריד הגשם: ] מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים:

 מרימי עול עגלה להלאות. מכאב הגת להראות אות. נאקה החישה קץ הפלאות. נחצו למאתים ועשר ארבע מאות: שה המסבך לעקד צור. סים זכרו בפקד נצור. עמוסים כאתיו לעת בצור. עדימו לשי יהא עצור: פלא עשות נגד אבות. פץ מבעשור לאסרו בעבות: ( [((חזן)) ]) צליחת ירדן בו להתוות. צפית שה לבית אבות:

 לך עוד נקשיבה. ממעיני הישועה נשאבה: ( [((חזן)) ]) ששון ישעך לנו השיבה. ובתחית גשם נחשבה:

 ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 קיחת עלית עקד. היא נצבה בפקד. תויכת בתרי שקד. רשפי לוד ליקד: רחש ישנים כערב. דם תבוסה כערב. קץ חש וקרב. לעורר בתנין קרב: שמע מכסת פסחים. אשר כסו פסוחים. היא צמתה כסלוחים. להציתם כקוצים כסוחים: תרפים כדי למעט. מנויי מתי מעט: ( [((חזן)) ]) תוקף הדרת מלך מלהמעט. הורשם להמנות בואם ימעט:

 החודש הזה לכם לשמור. בסכם אסופי הר מור. ואתם אל יגמור. שלשת אותות בו לשמור: דורש זה חודש בחדשו. לאות ולמופת קדשו: ( [((חזן)) ]) ידידי עם קדושו. הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו:

 הדום מגר נזיד עדש. כהיום הזה יחדש בגודש: ( [((חזן)) ]) ונוביל שי בקודש. בראשון באחד לחודש:

( [((חו"ק)) ]) ימלוך יהוה לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל אל נא:

 רבות עשית וחשבת וספרת. מפעלותיך פעול בסהר ספרת. לאותות ולמועדים חבלו שפרת. לתקופות ומחזורות קצו צפרת. לאלפים וארבע מאות וארבעים ושמונה זמנו בארת. ובתשע מאות עבורים עדיו עברת. והיום הורית לעם אשר בחרת. לכן על כל חדש חדשו הגברת. ספרו בקרת. קצבו חקרת. נזלו הקרת. פלאו סקרת. מועדו יקרת. ובו יקרת ונתיקרת: ( [((חו"ק)) ]) חי וקים נורא ומרום וקדוש:

 אבי כל חוזה. חל בו במחזה. כנאמר לו חזה. תבנית החודש הזה: להבין קצב מולדתו. מתחלתו וארך מלאתו. עד תכליתו: עמתו להראהו. ולא הכיר מראהו. עד באצבע הראהו. אז בן וראהו: זהר לשעות שש. תארו להתאשש. פחות משש. כל עין יעשש: רואיו לבקר. עדיו לחקר. מאמיריו ליקר. ממיריו לעקר: במדד לו שער. עביו איך לשער. עד שטיפת שער. יקבלו יושבי שער: ידעו תבונה. לחוות לאום נכונה. להורות ליודעי בינה. ערך לבנה: רגלים לישב. זמנים לחשב. בעבור איך לישב. וסוד מה להקשב: בפניו צגו אילי קודש. להעיד עדות חודש. ואל נתעטף בקודש. כמקדישי חודש: יה בדקם לעינו. ועדותם דקדק במחנו. והכל צוחו במעונו. מקדש החודש בזמנו: קץ מולדתו חל להקצות. ביום רביעי בחצות. ועד שלשים מרוצות. לא נכר בחוצות: לאה ציר ופחד. ותר מעת לעת ספור אחד. וצור פץ לו ויחד. מערב ועד ערב מנות אחד: ילדות חרס וסהר בו ביום חשבון מצו. ובתחלת בריתם בחלון אחד נמצאו: ( [((חזן)) ]) רעים כנתן למו מסורת אמצו. לחשב לעבר ולקדש ספורות כמצאו:

 אל נא לעולם תערץ. ולעולם תקדש. ולעולמי עולמים תמלוך ותתנשא. האל מלך נורא מרום וקדוש. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים. מלכותו נצח. נוראותיו שיחו. ספרו עזו. פארוהו צבאיו. קדשוהו רוממוהו. רון שיר ושבח. תוקף תהלות תפארתו:

( [((חו"ק)) ]) ראשון הוא לכם. לפסוח עליכם. להתקדש בתוככם. קדוש:

( [((חו"ק)) ]) לכם הוא ראשון. נצורי כאישון. להעריץ לאל אחרון וראשון. קדוש:

 אדון מקדם תכנו ראש. בינו לא גל בספר תולדות ראש. גלהו תחלה לכם לדרוש: דורש להשוות בו גיה ואישון. הופלא מכל עם ולשון. ולא הומסר לאדם הראשון: זמן עדנה בו בשרה. חנוט לקצו עקוד למוסרה. טפיה בכן בו בשרו בשורה: ירח אשר לא פענח לראשונים. כמוס לצפון חדשים וגם ישנים. לראש הושם לארבעה ראשי שנים: מועדים מזמין לנדגלים. נועדים בו עינימו צירי רוגלים. ספור הוא למלכים ולרגלים: עבור מעברים לשמרו במועדו. פרח ואביב תקופה בם לועדו. ציון שלשתם יצרפו לסעדו: קדש בראשו ושלישו חציו ורבו לשמור. לקדש לקחת לחגג לקצור ולגמור. רשם בכל דור. שמור הוא לרוכב על חמור: שמירת שלישו בירדן עמדה. שלהבת חציו שאון פול השמידה. תשועת קצירו ימיני העמידה: לכם הוא ראשון. נצורי כאישון. להעריץ לאל אחרון וראשון. קדוש:

 ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע:

 הוא נקרא ראש וראשון. ונואמו נקרא ראש וראשון. ומועדו נקרא ראש וראשון. ואוויו נקרא ראש וראשון. ונוחליו נקראו ראש וראשון. ואויבם נקרא ראש וראשון. ואוהבם נקרא ראש וראשון. וגואלם נקרא ראש וראשון. הנה העת יבא בראש וראשון. בקץ אשר הוא ראש וראשון. לעבור בראש וראשון. לכונן נכון בראש וראשון. ואתו נוצר ברוח ראש וראשון. לקעקע שרידי עמלק ראש וראשון. לעורר צורים החצובים בראש וראשון. לפעול חדשות בראש וראשון. לרצות חדוש תשורת ראש וראשון. להוביל בו שי לראש וראשון:

 ועוד בל יזכרו ראשונים. כי יחדשו חדשים וגם ישנים. פלאים מפלאים משנים. ויקיצו כל ישנים. מהללים ומשוררים שירים משירים משננים: ולא יאמרו עוד אשר העלה בנביא. כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא. ואז אל ישאג כלביא. לערוך קרבי. חדשות להביא. ביד איש נביא. משבט לוי. להשיב לבבי. לחדש קרבי: ויצמיח צמח נקוב שבעה. ואתו יהו רועים שבעה. ויחדשו לאום דברים שבעה. ויתכסה מהם שבעים שבעה:

 וישוב ויגלה לעם קדושים. אשר עמו יהו מקדשים. ולא לעדרי צאן קדשים. עד קץ ששה חדשים. עד בא ראשון לראשי חדשים. ואז יראה לעדת קדושים. הנשארים מעול קדשים. ויראה למו אותות חדשים. לחדש שמים החדשים. למשוח קודש קדשים. לפתוח דלת לקדושים. בשבתות ובחדשים: ואז יצוה חדוש עבודת חודש. מה להעלות בראש כל חודש. ועבודת ראשון כל חודש. היא תקדים תחלה לכל חודש: כי כמו היה ראש לכל חודש. כן יהיה ראש לכל חודש:

 ותעשה בו חדשה. לבראת ארץ חדשה. להנתן דעה חדשה. לכרות ברית חדשה. להבראות בריה חדשה. להתחדש רוח חדשה. להוביל בו שי מנחה חדשה: וחמה ולבנה תתחדש. ואורם שבעתים יחדש. שתים בשנה יתחדש. ויצמצם שכינתו בתוך שער החדש. ויקרא לו שם חדש. כשם העיר מיום המקדש. וינתן לעם לב חדש. לשורר בפיהם שיר חדש. שיר מפואר ומחדש. על כל שיר מהלל ומקדש:

 כי שירי אראלים. אשר שיר ותשבחות מהללים. לפני שיר זה לא חלים: ונצוח אלים. אשר קול המולה צוהלים. לפני שיר זה לא ממללים: ורנן גלגלים. אשר אם הורשו כל גוללים. לפני שיר זה לא כוללים: ואימת כרובים. אשר הם צגים כמו רובים. לפני שיר זה לא מרבים: והדרת אופנים. אשר הם מרבעי פנים. לפני שיר זה לא סופנים: והמון גדודים. אשר הם הוד אל מגידים. לפני שיר זה לא נאגדים: וסוד עירין. אשר כעין קלל בוערים. לפני שיר זה לא מפארים:

 ורגש קדישין. אשר לבקרים מתחדשים. לפני שיר זה לא מקדישים: ונהם שנאנים. אשר טעמם לא משנים. לפני שיר זה לא משננים: ופחד שרפים. אשר ברגע כל שורפים. לפני שיר זה לא רופפים: כי כל מחנות משרתים קדושים. משרתיו יהו מקדישים: וגם המון צבא מלאכים. מנעימיו יהו ממליכים: ומרוצות חיל זקים. כחם יהו מחזקים. וזיו משלחת ברקים. פניהם יהו מבריקים. וחוצה למו הוים. מתעלסים באהבים: ועד מחיצתם לא באים. באשם נלהבים. ובגחלתם נכוים. ובפארם הם נאלמים: ועת כי יתחילו יחישו. ועת כי יתכילו יחילו. ועת כי יגמורו יעריצו. ועת כי יחישו (נ"א יחשו) יקדישו. ועת כי ישתוקו ישלשו קדשה משלשת:

((נקדישך וכו' והש"ץ גומר התפילה:))
 מוסף לפרשת החודש

(( [החזן מתחיל ברוך אתה וכו' עד ומושיע ומגן: ]))

 ראשון אמצת לפרח שושנים. אמוץ לעורר מרדם ישנים. בזכרך ברית ראשונים. בצפון חדשים וגם ישנים. גלותו בדת שנונים. גזר ראש לארבעה ראשי שנים: ( [((חזן)) ]) ארבעה ראשי שנים במחזה. בארת זה מזה לחוזה. כאשר שמענו כן עוד נחזה. לגוננמו במגן בחדש הזה:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: (( [אתה גיבור עד להחיות מתים: ]))

 לציון דרור חשת בו קפות. דבר אור יקרות לקפות. החדש אשר ישועות בו מקיפות. החוסים בו מתקיפות. ומנו מתחילות ותוקפות. ועד ראש לארבע תקופות: ( [((חזן)) ]) ארבע תקופות בשנה. תחדש אורם כבראשונה. כאשר שמענו כן עוד חיש נא. החיינו בגשם בראשון לחדשי השנה:

 ברוך אתה יהוה. מחיה המתים: (( [כתר עד וקדוש אתה: ]))

 הנה זה בא לפרקים. זמון לגאול רצוצים מארקים. החדש אשר רביבים בו מריקים. חשרת מים למלאת רקים. טעות לרוות וירקים. טלאים בו להקים. בארבעה פרקים: ( [((חזן)) ]) ארבעה פרקים כבמחזה. בארת זה מזה לחוזה. כאשר שמענו כן עוד נחזה. ונעריצך קדוש בחדש הזה:

 ברוך אתה יהוה האל הקדוש: (( [תכנת שבת עד מקדשי שמך. ובשר"ח אתה יצרת עד להם קבעת: ]))

 הנם ימים המבורכים. יורה ומלקוש באבם פורכים. כח תת באביבים רכים. כרמל להקליא אביב פרוכים. לשנן מפעלות מציץ מחרכים. לפניו קוראים ענין ארבעה ערכים: ( [((חזן)) ]) ארבעה ערכים אשננה. ספור מסות פרחי שושנה. כאשר שמענו כן עוד חיש נא. ענגנו בנופש בראשון לחדשי השנה:

 ברוך אתה יהוה מקדש השבת: ( [((ובשבת ר"ח)) ] וישראל וראשי חדשים:) (( [רצה וכו' עד לציון ברחמים: ]))

 ולירושלים מופת הוחק בו כסות. מעין כל חי להתכסות. נקמות אשר בלב מכסות. נתכנו במועד זה היות טכסות. שה לבית אבות מנות במכסות. סבות עליו עסיס ארבעה כוסות: ( [((חזן)) ]) ארבעה כוסות כבמחזה. בארת זה מזה לחוזה. כאשר שמענו כן עוד נחזה. רצנו כשי בחדש הזה:

 ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון: (( [מודים עד האל הטוב: ]))

 מבשר עם זכיות. עצורים להעלות מצול דכיות. פדוים חוה במשכיות. פצוח שירים תמור בכיות. צבאות כל חמדת שכיות. צאנן יציע לרושש ארבע מלכיות: ( [((חזן)) ]) ארבע מלכיות נדוש נא. במדותך פעלתם כבראשונה. כאשר שמענו כן עוד חיש נא. ותיטיב לנו בטובך בראשון לחדשי השנה:

 ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות: (( [או"א עד ברוב עוז ושלום: ]))

 אתן קול כשוררו ראשים. קרוא בגרון בגיא החרשים. ראשי תנינים אשר על גבי חורשים. ראותם בזה חדש מגורשים. שיר חדש והגה מדרשים. תרננה שפתי בשורי ארבעה חרשים: ( [((חזן)) ]) ארבעה חרשים כבמחזה. בארת זה מזה לחוזה. כאשר שמענו כן עוד נחזה. ברכנו בשלום בחדש הזה:

 ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

((קדיש שלם. אין כאלהינו עלינו:))
 יוצר לשבת הגדול

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:
 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו. אלהי אברהם. אלהי יצחק. ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון. גומל חסדים טובים. קונה הכל. וזוכר חסדי אבות. ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה: מלך עוזר ומושיע ומגן:

 מסוד חכמים ונבונים. ומלמד דעת מבינים. אפתחה פי בשיר ורננים. להודות ולהלל פני שוכן מעונים:

 אלהים בצעדך הכות פתרוס. בתקת חילם מבצריהם להרוס. גאלת עמך בנבל קתרוס. דררתם והבררתם כסולת לרוס: הגרת לגי המון פיבסת. ונקתה לארץ בטריה נחבסת. זנוחה זרחה בדם מתבוססת. חלצה ונגהצה ברחיצה ותכבוסת: טרם מרור ממענים ישבת. ישועה צמחה לנצורי כבבת: ( [((חזן)) ]) כתרת כליל לנפש משיבת. לשעבר קדמת מתן שבת:

 סלה ארוממך מושיע ושליט. מוציאי לחפשי מבית מעליט: ( [((חזן)) ]) סכותה לראשי להשאיר פליט. גנון והציל פסוח והמליט:

 ברוך אתה יהוה. מגן אברהם: אתה גבור לעולם אדני מחיה מתים אתה רב להושיע: [משיב הרוח ומוריד הגשם: ] מכלכל חיים בחסד. מחיה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים. ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך. מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה: ונאמן אתה להחיות מתים:

 ממסגר אסיר בצאת לחופש. נתנוסס נס בטביעת רפש. סגבתם חוק מרגוע ונופש. ערוך תחלה למשיבת נפש: פרושו וטעמו צוית במרה. צחצוח דתו להבין ולגומרה. קביעת קדשתו בזכירה ושמירה. רון להפיק בתודה וזמרה: שפטים גדולים עשית בצוען. שפררת אהל בל יצען: ( [((חזן)) ]) תעובים פסו באף להכניען. תקפה חרדה בעמלק וכנען:

 לבך ועיניך להיכלך תשובב. דשן ושמן לעמך ינובב: ( [((חזן)) ]) תכונן אלמך מזבח וסובב. להגשים תחי ישנים דובב:

 ברוך אתה יהוה מחיה המתים:

 ישעי וכבודי משגבי ומנוסי. ונצב לריב על אונסי. סוככי באברתו יהוה נסי. פורע וגובה דין קנסי. בהלו נרו עלי ראשי. רכב על עב קל מענוי לגרשי. שחת מבצר מחלישי וחורשי. מלון קצו נחני דורשי: וממעון קדשו חבש כאבי. אדון ממעיני הישועה השאיבי: ( [((חזן)) ]) למדני לנוח בשבת מהדאיבי. להאכילי נחלת יעקב אבי:

( [((חו"ק)) ]) ימלוך יהוה לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה: ואתה קדוש יושב תהלות ישראל אל נא:

 כרם חמד נטע שעשועים. בלסה ומכסכסת שני רשעים. ונגלית לחלצה מבין פושעים. בחיל אלפים רבבות תשעים. ובצדק נפקד לתשע ותשעים. הועמסה משא פרדים תשעים. פנית לפניה מלכים ושועים. שלחה קציריה ועלו מושיעים. ולחלקה נטלה שבעה משבעים. שעשור נכסים לבנות קבועים. ובישימון דרך הלכו ארבעים. מעדני מלך אוכלים ושבעים. קדשתו מתנים ורנן מביעים: ( [((חו"ק)) ]) חי וקים נורא ומרום וקדוש:

 ירדת להציל עמך. להודיעם ארח נועמך. למשאות תרים פעמיך. להכניע רודים בזעמך: וכהתם המון שודדים. כלו שרים וגדודים. והגיעה עת דודים. צמחה ישועה לידידים: סוד כיצא בהנויה. צאת עגומים לרויה. נחצו צירים לשביה. שני תאמי צביה: פרוס כרה של מלך. ארעהו לשר פלך. כל הבא למלך. אשכר לפניו מהלך: בשער בת כסלוח. נצבים מלאכי שלוח. נסתכלו קוטפי מלוח. באין קומץ וקלוח: רהב לבב גנה. ללגיוניו קפץ ומנה. יכנס הבא במנה. ואלה לבד באחרונה: שאל פתן חרש. מי נדרש והדורש. השיבוהו הפך משורש. כלה גרש יגרש: מרד זד בעקולו. מה לי ולקולו. ולא הרצני בשקלו. כנשען על מקלו: ואז צפה באלילים. היש ידיו גלילים. צגו עליו בפלילים. אין פנות בחללים: אויל מוכן לעברות. מה לכהן בקברות. הלא בתכל הדברות. נודע בעל גבורות: לובש צדק נאזר. להשיב גמול לאכזר. הפך דרך איש וזר. עמלו בראשו חזר: ( [((חזן)) ]) חנמל ברד ורשפים. זלעף בעלי כשפים. קרסו כרעו כשופים. עפר ארץ שואפים:

 אל נא לעולם תערץ. ולעולם תקדש. ולעולמי עולמים תמלוך ותתנשא. האל מלך נורא מרום וקדוש. כי אתה הוא מלך מלכי המלכים. מלכותו נצח. נוראותיו שיחו. ספרו עזו. פארוהו צבאיו. קדשוהו רוממוהו. רון שיר ושבח. תוקף תהלות תפארתו: ( [((חו"ק)) ]) יוצאי חפזון. ספקם מזון. לשובע ולא לרזון. קדוש:

 אמנה גדולה היתה בעם. בלי להתלונן זאת הפעם. גועה לומר מה נטעם: [((יוצאי:)) דרך שלשה נלך במדבר. הגיד מאז מנהיג ודבר. ולא כחד מהם דבר. [((יוצאי:)) זריזים חשו להקדיש קרואיו. חסו במטריף כל ברואיו. טוב אין מחסור ליראיו. [((יוצאי:)) יחיד שמרה למדה שרועה. כלולותיך אזכור חסד לפרעה. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. [((יוצאי:)) מקום צפעונים נחש שרף ועקרב. נסעו קדושים לשמש ושרב. שב ועולל ומקנה רב. [((יוצאי:)) עדרים השכילו מדע להחכימם. פסת משארות נשאו בהשכימם. צרורות בשמלותם על שכמם. [((יוצאי:)) קטוף העסה בחררה קמוצה. רצופה בראשיהם שלא חמצה. שמש שזפתה ואכלוה מצה. [((יוצאי:)) תופיני ששים ואחת במשטר. טעמו וארחו בשיור המנטר. עד לחם משמים הומטר. [((יוצאי:)) 

 ובכן ויהי בחצי הלילה:
 אז רוב נסים הפלאת בלילה. בראש אשמורת זה הלילה. גר צדק נצחתו כנחלק לו לילה. ויהי בחצי הלילה: [דנת ] מלך גרר בחלום הלילה. הפחדת ארמי באמש לילה. וישר ישראל למלאך ויוכל לו לילה. ויהי בחצי הלילה: [זרע ] בכורי פתרוס מחצת בחצי הלילה. חילם לא מצאו בקומם בלילה. טיסת נגיד חרושת סלית בכוכבי לילה. ויהי בחצי הלילה: [יעץ ] מחרף לנופף אווי הובשת פגריו בלילה. כרע בל ומצבו באישון לילה. לאיש חמודות נגלה רז חזות לילה. ויהי בחצי הלילה: [משתכר ] בכלי קדש נהרג בו בלילה. נושע מבור אריות פותר בעתותי לילה. שנאה נטר אגגי וכתב ספרים בלילה. ויהי בחצי הלילה: [עוררת ] נצחך עליו בנדד שנת לילה. פורה תדרוך לשומר מה מלילה. צרח כשומר ושח אתא בקר וגם לילה. ויהי בחצי הלילה: [קרב ] יום אשר הוא לא יום ולא לילה. רם הודע כי לך היום אף לך הלילה. שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה. תאיר כאור יום חשכת לילה. ויהי בחצי הלילה:

 ובכן כל מחמצת לא תאכלו:

 אבא בחיל להתיצבה. במעמד פני תיבה. גשתי לרומם ולשגבה. מרשות דגול מרבבה: הלול קוני אקשיבה. ובחקר דתו אתישבה. זאת לדעת אחשבה. מטעם חכמי ישיבה: טוען עולם אמליכה. יהבי עליו אשליכה. כרש לפניו אתהלכה. לפתוח בדבר הלכה: מלת פי גדושה. נוצר חסד אקדישה. סלסל בדעה חדשה. מרשות עדה הקדושה: פני ישרים דובר. צחצוח אמרים אגבר. קדמתי לטול בסבר. רשות מרב וחבר: שדי חילי תאמץ. תעדיף קט וקומץ. לבאר בלי שמץ. הלכות בעור חמץ:

 אלהי הרוחות לכל בשר. חוק לעמו מסר. והזהירם בכתב מוסר. לבדוק חמץ אור לארבעה עשר: בשעה שאין בני אדם מצויים בשוקא. אור הנר יפה לבדיקה. אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה. וצריך לברך על בעור חמץ כחקה: גמר מנטרה עד דבתרא. ומיד צריך לבטל השאר באמירה. ולימא הכי כל חמירא דאיכא בהדא דירה. דלא חמתיה ודלא בערתיה לבטל ולהוי כעפרא: דאי משתכח לאחר אותה שעה. אינו חיב בבל יראה ובבל ימצא לפושעה. והרוצה אחר בדיקתו לאכול חמץ ולשבעה. מה שמשיר יניחנו בצנעה: היכא דבדק בחורי ביתא. והניח ארבע או חמש רפתא. ואשכח דחדא מניהו פחתא. לבדוק מרישא שמא חולדא לקחתה: וכן תנו רבנן בפרקין. דחורי ביתא ונקיקין. עילאי ותתאי אינן נבדקין. ואמצעים זקוקין: זהרו גג היציע וגג מגדלין. ורפת בקר ומתבן ולולין. ואוצרות יין ושמן הנעולין. לבדוק חמץ בלי עולין: חור שבין אדם לחברו. זה וזה בודק עד שמגיע ומבטל שארו. וכן בין יהודי ועובד כוכבים חיב לבערו. פלימו מקל שמא יאמר העובד כוכבים כשפו וחברו: טענו המפרש והיוצא בשירא. ואין דעתו קודם פסח לחזרה. תוך שלשים יום בעי לבער חמירא. לפני שלשים יום אין זקוק לבערה: ישראל דחמץ אתפקד ליה. וליתיה למריה למשקליה נטריה עד ארבע דחזי לאכליה. שלים ארבע ולא אתא לנכרי מזבין ליה: כשנפלה מפולת על חמץ בערבי פסחים. וכלב אין יכול לחפש אחריו בטוחים. הרי הוא כמבוער לרעים פקחים. וכמה חפישת הכלב שלשה טפחים: למדו בי מלחי ובי קירי נקובים. ובי תמרים וציבים. לבדוק אותם חיבים. וחצר פטורה מפני העורבים: מוצא חמץ בפסח בתוך ביתו. כופה עליו כלי בלי ראותו. ואם של הקדש הוא אין צריך לכסותו. לפי שבדלין מאותו: נפי ופתילי ויורה. דאשתמש בהו חמין חמירא. צריך לגעלינהו ויניח בגו רבא זעירא. ולרבא לעבד גדנפא ולרתחיה בנורא: סכיני דאשתמש בהו חמירא לארוחין. אם אפשר לעשותן חדשים הם משבחין. ואי לא מגעילן ברותחין. ובכלי ראשון הם מצוחצחין. ועץ פרור מגעילן ברותחין: ענדו אגני וקציעי דקוניא ופחרא. אף על גב דמפליט להו שפיר לאשתמושי בהו אסירא. ואף על גב דרויחן ואכא למימר דשליט בהו אוירא. אפילו הכי קימא אסורא: פחר קדרות אין צריך לפלחא. אבל משהי ליה עד בתר פסחא. וקערות מתרות כי שקיל מדודא עליהו לאנחא. ובורמי דגללא שרין בהדחה: צעי דמשהי בהו חמירא בשאר יומי. כבית שאור שחמוצו קשה דמי. ואי אקראי אותיביה ולא אשתהי עמיה. לאשתמושי בהו שפיר דמי: קטוף ביין ושמן עבידין. מלמילש בהו לילי קמאי קפדין. ואמהן דלא טבילן ועבדין. דלא למילש בהו הוא הדין: רקיקי מצות עושין זכר לעגון. ולשמן צריך לשמרן מחמוץ כהגון. וחרש שוטה וקטן אין לשין דלמא ישגון. אף על גב דאפיה ישראל בר דעה לא ינהגון: שנו שאין לשין בבת אחת למעלה מחמשת רבעים קמח וכן לחלה. והן ביצים כמנין חלה. והעומר מוכח לה. והאשה לא תלוש אלא במים שלנו הלילה. תמימים שנו במשנה המהללה. מי תשמישו של נחתום ישפכו. מפני שמחמיצין סלה. ואמרינן שדי להו במקום מודרן דלא ליתי בהו לידי תקלה. תמו הלכות בעור והגעלה:

 יין כי יתאדם. למצוה הוא מקדם. לצאת בו חובת ידי אדם. אם אין קונדיטון ומבשל נגדם: וארבע כוסות הללו. צריך שיהא בהן כדי רביעית בלי יקלו. אחד אנשים ואחד נשים אלו כאלו. ומחלקין לתינוקות קליות ואגוזין כדי שישאלו: סחו שהנשים צריכות לאמצה. בכל מילי דפסחא בלי שמצה. אף על גב דמצות עשה שהזמן גרמא בם לא נמצא. שכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה: פרשו בשפה נדיבה. מצה ויין צריך הסבה. מרור אין בו כן חובה. ומבעי ליה לכסכוסי טובא: הסבת ימין הסבה אינה. ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה. פרקדן לא מן חושבנא. ואשה אינה צריכה ואם חשובה היא נדונה: קמי אב מיסב הבן בדיצה. תלמיד בפני רבו אינו ראוי לפרצה. אבל בשוליא דנגרי צריך להסב במרוצה. והשמש שאכל כזית מצה כשהוא מסב יצא: טענו לחטוף מצה בלילי פסחים. כדי שלא יישנו הפרחים. וחיבין ברגל להיות שמחים. במקדש בבשר והשתא ביין רקוחים: נשים חיבות לשמוח ולהרנין. בבבל בבגדי צבעונין. בארץ ישראל בבגדי פשתן המלבנין. והאנשים ביין מתעדנין: בערב הפסח סמוך למנחת ראשון. לא יאכל אדם עד האישון. ובבאו מבית רחשון. מוזגין לו כוס ראשון: ראשון מברך על היין ואחר כך קדוש וזמן ואינו אומר נס עדין. שצריך לאמרו באגדה וראוי לכפלו אין. ושתי ומשי ידיה ואינו מברך על נטילת ידים: שקיל גרגירא או כרפסא או כסברתא או חסא ויטבול בחרוסת ויברך בורא פרי האדמה. וכד אכיל יחצה אחת משלש מצות ואין ברכה עמה. מחצה בקערה ומחצה בשלחן להשימה: מושך מהקערה שני תבשילי דאנון בשרא וכורא צלילי. אי נמי גרמא ובשולי. ומגביה קערה ולימא הא לחמא עניא כלה: ומוזגין לו כוס שני מארבעת האל. וכאן הבן מאביו שואל. מה נשתנה מלילות זה ליל. וגומר האגדה עד גאל ישראל: אחר דשתי משי ידיה. ומברך על נטילת ידים לחודיה. ושרי המוציא על השלמה דעלוי תרתי דידיה. ולא אכיל מניה אכתי מדי: לוקח פרוסה ומברך לאכול מצה במלל. ובהדי דההיא דהמוציא אוכל וכולל. ומברך בחזרת לאכול מרור וטובל ובולל. והדר אכיל מצה ומרור בלא ברכה. וכורכן בבת אחת כהלל: חליף לכמה בתי ועביד כי האי גונא עד הכא. ואחר כך עושין סעודתן כל צרכה. וכזית מצה באחרונה צריכין לכרכה. ונוטלין ולא מברכין שמים אחרונים חובה ואין טעונין ברכה: זוכר בשלישי ברכת מזונו. ולשאר הבתים תחלה וטועם הכוס עד משלו אינו. וברביעי הלל מצרי לתנו. בל יטעום כלום באישונו: קמעא לשתות מים יכנס. אם חולה הוא או אסטנס. ובעי למשתי חמרא משום אונס. לומר בחמישי הלל הגדול ישתנס:

 חסל סדור פסח כהלכתו. ככל משפטו וחקתו. כאשר זכינו לסדר אותו. כן נזכה לעשותו. זך שוכן מעונה. קומם קהל עדת מי מנה. בקרוב נהל נטעי כנה. פדוים לציון ברנה:

 ובכן ולך תעלה קדשה כי אתה קדוש ישראל ומושיע:

 אין ערוך אליך להגיד ולדבר. חקר פלאי נסיך להבין ולסבר (נ"א ולספר) מה יקר חסדך מכין מצעדי גבר. מאד עמקו מחשבותיך נותן תעצומות ועוז להתגבר. ובני אדם בצלך יחסיון ארך האבר. הרבית הגוי והגדלת השמחה לבני עבר. במשול רשע על עם דל לישועתך סובר. ונתאזרת בחנינותיך מפזר ומפורד לכנס ולחבר. ועוררת אהבת ישני חברון שוכני קבר. ודנת דיני קנסות וחבלות על חוברי חבר. והכנעתם בדם וצפרדעים וכנים וערוב ודבר. ושברת ראשי תנין על ריב לא לו מתעבר. כי לפני כשלון גובה וגאון לפני שבר. ומה יעוז ציץ השדה וימיו כצל עובר. לגבוה על גבוה מפרק הרים ומשבר. והוא בעל נקמות אלהי המשפט מישרים דובר. ומצמיח ישע לקויו ועמים תחתיהם ידבר:

 ועלינו הפליא חסדיו ונשא נס. ונקם נקמתנו מכל בעלי אונס. והכניעם בזעם וצרה בחורי און וחנס. ומלוש בצק עד חמצתו דנם באונים להקנס. ואזור חלציו חזק ואמץ להשתנס. בקע ים ויעבירם וכנד נוזלים כנס. ובארץ לא זרועה אתם כלכל ופרנס. לכן לנו להודות על כל נס ונס:

 למה פסח בא מן הצאן. שפסח וחמל על קרואי צאן. וכרועה מקבץ טלאים משכם וגאלם מבעלי לצון: ולמה לקיחתו קודם לשחיטתו ימים ארבעה. ונתן למולים. ולערלים נפסל בהיא השעה. כדי שיהיו בידם מצות מצויות להשתעשעה. שכבר בא עת דודים וזמן שבועה. והיו מתבוססים בשני דמים שתצמיח ישועה: ולמה נתינת דמו על המשקוף ושתי המזוזות. שהן שלש מזבחות במקום רואים אותם לחזות. זכר שלש מזבחות של אב המון נרמזות. שבדן ובית אל ואלון מורה נחרזות:

 ולמה אכילת חמץ לשש שעות. זכר לחפזון שכינה להעביר גזרות רעות. מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות: ולמה אכילת מצה לחם עוני. שלא הספיק בצק להחמיץ עד שגאלם מעוני: ולמה במרור שתחלתו רך וסופו קשה. שנמררו תחלה בפה רך ולבסוף בעול קשה: ולמה טבולו בחרוסת. זכר לטיט שאשה ובעלה דורסת: ולמה תבלין בתוכו מגבלין כמו מלבן. זכר לנפוץ עם לקושש קש לתבן: ולמה שני מיני בשר בצד עוגה. אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה: ולמה מגביהין קערה קודם זמנה. כדי שיראה תינוק וישאל מה נשתנה: ולמה שאר ירקות באין תחלה. לפטור חזרת של מצוה ברכה ראויה לה. ושאין לומר שתי ברכות כאחת שתיה או אכילה. ואי אפשר לאכול ולשתות כאחת בשכבר כרסו מלא. וכן בשתי מצות פוטרין מחלה לחלה: על כי אין לשנות בשתי ברכות. מברך על זו ועל זו ואינו אוכל עד שיגמור שתי ברכות:

 ולמה ארבעה כוסות מצותן בזה הלילה. זכר לארבעה גאלות שנתבשרו בהם עם סגלה. יציאה והצלה לקיחה וגאלה. ולהודות בהם ולתן בם תהלה. לחובט ארבעה כוסות של יפיפיה עגלה. וכדי לשבר אמות עממות משקצות בגעילה. בארבעה כוסות הכתובים בם שהן כוס התרעלה. וכנגדם להשקותנו ארבעה כוסות של חמלה: ולמה מסבין במטה כבודה וכלולה. זכר לחרות ורבוץ ענני כבוד בחתולה. שכן דרך בני מלכים לנהוג כבוד ולסלסלה. שעטרנו קדוש יעקב עטרת מלוכה ותהלה. וברר להודיע עם מרעיתו להיות לו לעם נחלה. כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה:

 נעלה בקדשתו מרום וקדוש. כי אלהים קדושים הוא בכל מיני קדשה. דרכו בקדשה. והלוכו בקדשה. דבורו בקדשה. ישיבתו בקדשה. חשיפת זרועו בקדשה. נאה ואדיר בקדשה. הוא קדוש ועמו קדוש. וכל משרתיו קדושים. אין כקדשתו ואין דומה לו. מקדש בקרוביו. ונורא על כל סביביו. ונערץ בסוד קדושים. נשגב ברבבות אראלים. אילי קודש. משוררים ומהללים בשיר קודש. עירין וקדישין. רועשים ומקדישים. בקדש הקדשים. עתים חשים ועתים ממללים. ולבקרים מתחדשים. מקיפים כס המרכבה וקדשת השם מפרשים. ושלוש קדשה לקדוש ונורא מקדישים:

((נקדישך וכו' והש"ץ גומר התפילה:))
 הגדה ש"פ לשבת הגדול

 [עבדים ] היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה אלהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה. ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים. ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים כלנו זקנים כלנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משבח.

 [מעשה ] ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.

 [אמר ] אלעזר בן עזריה : הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא: שנאמר למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך - הימים כל ימי חייך - הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך - העולם הזה כל ימי חייך - להביא לימות המשיח.

 [ברוך ] המקום ברוך הוא. ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא. כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול.

 [חכם ] מה הוא אומר? מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם? ואף אתה אמר לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.

 [רשע ] מה הוא אומר? מה העבדה הזאת לכם? לכם - ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעקר. ואף אתה הקהה את שניו ואמר לו: בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים. לי - ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל.

 [תם ] מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת אליו: בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים.

 [ושאינו ] יודע לשאל - את פתח לו שנאמר: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים.

 [יכול ] מראש חדש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה - בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מנחים לפניך.

 [מתחלה ] עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבדתו שנאמר: ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל: בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו. ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים.

 [ברוך ] שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא. שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שנאמר: ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה. וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול.

 [והיא ] שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

 [צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר: ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב.

 [וירד ] מצרימה - אנוס על פי הדבור.

 [ויגר ] שם - מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע במצרים אלא לגור שם שנאמר: ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען. ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן.

 [במתי ] מעט - כמה שנאמר: בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב.

 [ויהי ] שם לגוי - מלמד שהיו ישראל מצינים שם.

 [גדול ] עצום - כמו שנאמר: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם.

 [ורב ] - כמה שנאמר: רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה. ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי

 [וירעו ] אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה.

 [וירעו ] אתנו המצרים - כמו שנאמר: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.

 [ויענונו ] - כמה שנאמר: וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם. ויבן ערי מסכנות לפרעה. את פתם ואת רעמסס.

 [ויתנו ] עלינו עבדה קשה - כמו שנאמר: ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך.

 [ונצעק ] אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו.

 [ונצעק ] אל יהוה אלהי אבתינו - כמה שנאמר: ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה.

 [וישמע ] יהוה את קלנו - כמה שנאמר: וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב.

 [וירא ] את ענינו - זו פרישות דרך ארץ כמה שנאמר: וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים.

 [ואת ] עמלנו - אלו הבנים. כמה שנאמר: כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון.

 [ואת ] לחצנו - זה הדחק כמה שנאמר: וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם.

 [ויוצאנו ] יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים.

 [ויוצאנו ] יהוה ממצרים - לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שנאמר: ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. אני יהוה.

 [ועברתי ] בארץ מצרים בלילה הזה - אני ולא מלאך

 [והכיתי ] כל בכור בארץ מצרים - אני ולא שרף

 [ובכל ] אלהי מצרים אעשה שפטים - אני ולא השליח.

 [אני ] יהוה - אני הוא ולא אחר.

 [ביד ] חזקה - זו הדבר כמה שנאמר: הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד.

 [ובזרע ] נטויה - זו החרב כמה שנאמר: וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים.

 [ובמרא ] גדל - זו גלוי שכינה כמה שנאמר: או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך.

 [ובאתות ] - זה המטה כמה שנאמר: ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת.

 [ובמפתים ] - זה הדם כמה שנאמר: ונתתי מופתים בשמים ובארץ.

 [דם ואש ותימרות עשן. ]

 [דבר ] אחר: ביד חזקה - שתים ובזרע נטויה - שתים ובמרא גדל - שתים ובאתות - שתים ובמפתים - שתים. אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים ואלו הן:

 [דם ] צפרדע כנים ערוב דבר שחין ברד ארבה חשך מכת בכורות

 [רבי ] יהודה היה נותן בהם סמנים:

 [דצ"ך עד"ש באח"ב. ]

 [רבי ] יוסי הגלילי אומר: מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות? במצרים מה הוא אומר? ויאמרו החרטמים אל פרעה: אצבע אלהים הוא ועל הים מה הוא אומר? וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו. כמה לקו באצבע? עשר מכות. אמור מעתה: במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות.

 [רבי ] אליעזר אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של ארבע מכות? שנאמר: ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. עברה - אחת וזעם - שתים וצרה - שלש משלחת מלאכי רעים - ארבע. אמור מעתה : במצרים לקו ארבעים מכות ועל הים לקו מאתים מכות.

 [רבי ] עקיבא אומר: מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים היתה של חמש מכות? שנאמר: ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים. חרון אפו- אחת עברה - שתים וזעם - שלוש וצרה - ארבע משלחת מלאכי רעים - חמש. אמור מעתה : במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות.

 [כמה ] מעלות טובות למקום עלינו!

 [אלו ] הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו.

אלו עשה בהם שפטים ולא עשה באלהיהם דיינו.

אלו עשה באלהיהם ולא הרג את בכוריהם דיינו.

אלו הרג את בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דיינו.

אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים דיינו.

אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו.

אלו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שקע צרנו בתוכו דיינו.

אלו שקע צרנו בתוכו ולא ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה דיינו.

אלו ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן דיינו.

אלו האכילנו את המן ולא נתן לנו את השבת דיינו.

אלו נתן לנו את השבת ולא קרבנו לפני הר סיני דיינו.

אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה. דיינו.

אלו נתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו.

אלו הכניסנו לארץ ישראל ולא בנה לנו את בית הבחירה דיינו.

 [על ] אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו: שהוציאנו ממצרים ועשה בהם שפטים ועשה באלהיהם והרג את בכוריהם ונתן לנו את ממונם וקרע לנו את הים והעבירנו בתוכו בחרבה ושקע צרנו בתוכו וספק צרכנו במדבר ארבעים שנה והאכילנו את המן ונתן לנו את השבת וקרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את התורה והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עונותינו.
(( [עד כאן אומרים בשבת הגדול: ]))
 חנוכה
 סדר הדלקת נרות חנכה

((מצות נר חנוכה להדליק בפתח הסמוך לרשות הרבים משום הנס וכו' אם יש לו חלון לרשות הרבים ידליקם שם ואם לא מדליקם אצל הפתח. ומצוה שיניחם בטפח הסמוך לפתח משמאל שתהא מזוזה מימין ונר משמאל ונמצא שהוא מסובב במצוות:))

(( [תפילה מהגה"ק ר' צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר זצוק"ל: ]))

 [לשם ] יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. הנני מכון בהדלקת נר חנוכה לקים מצות בוראי כאשר צווני חכמינו ז"ל לתקן את שורשה במקום עליון: ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתהא חשובה ומקבלת ומרצה לפניך מצות הדלקת נר חנוכה כאלו כונתי כל הכונות שכונו הכהנים משרתי השם בעת אשר הערו למות נפשם בשביל כבוד שמך הגדול הגבור והנורא. ואתה ברחמיך הרבים עוררת נצחך עליהם לנצח את אויביהם ולנצח על מלאכת בית יהוה והנני עושה על דעתם ועל כונתם ועל דעת כל הצדיקים והחסידים שהיו באותו הדור שהשפעת להם נסיך וזכו לאור באור החיים ועל דעת כל הצדיקים והחסידים שבדורותינו ופי כפיהם ועשיתי כעשיתם ובזכות המצוה הזאת תזכנו לנצח את אויבינו ולנצח על מלאכת בית יהוה וגלה כבוד מלכותך עלינו מהרה ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרעינו מעתה ועד עולם ונזכה לבנים תלמידי חכמים אמן כן יהי רצון. קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך שבענו מטובך ושמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו לעבדך באמת. מלך על כל העולם כלו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך והופע בהדר גאון עזך על כל יושבי תבל ארצך וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יציר כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפ"ו ((בגי' חנוכ"ה)) יהו"ה אלה"י ישרא"ל מל"ך ומלכות"ו בכ"ל משל"ה ((בגי' כ"ו פעמים חנ"ה אותיות חנוכ"ה ובגי' מתתיה"ו ב"ן יוחנ"ן כה"ן גדו"ל חשמנא"י ובני"ו)). אמן נצח סלה ועד:

(( [לפני ההדלקה מברכים להדליק נר ושעשה נסים ובערב הראשון מוסיפים ברכת שהחיינו: ] ))

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנכה:

 [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה:

(( [רק בלילה הראשון ])) [ברוך ] אתה יהוה אלהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

(( [אחרי שהדליק הנר הראשון משמאל יאמר זאת כשמדליק השאר: ]))
 [הנרות ] הללו אנו מדליקין על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות. שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. על ידי כהניך הקדושים. וכל מצות שמונת ימי חנכה. הנרות הללו קדש הם. ואין לנו רשות להשתמש בהם. אלא לראותם בלבד. כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך:

 [ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו: ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן: אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו: כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו: לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם: מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים: יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש: רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה: כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך: לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך: על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך: על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין: כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי: יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו: ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי: ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי:

 [מזמור ] שיר חנכת הבית לדוד: ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי: יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני: יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור: זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו: כי רגע באפו חיים ברצונו. בערב ילין בכי ולבקר רנה: ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם: יהוה ברצונך העמדתה להררי עז. הסתרת פניך הייתי נבהל: אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן: מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך: שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי: הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה: למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך:

 [למנצח ] בנגינות מזמור שיר: אלהים יחננו ויברכנו. יאר פניו אתנו. סלה: לדעת בארץ דרכך. בכל גוים ישועתך: יודוך עמים אלהים. יודוך עמים כלם: ישמחו וירננו לאמים. כי תשפט עמים מישר. ולאמים בארץ תנחם סלה: יודוך עמים אלהים. יודוך עמים כלם: ארץ נתנה יבולה. יברכנו אלהים אלהינו: יברכנו אלהים. וייראו אותו כל אפסי ארץ:

(( [אומרים אנא בכח שש פעמים ובפעם השביעי מנגנים: ]))
 [אנא ] בכח גדלת ימינך תתיר צרורה. אב"ג ית"ץ:
קבל רנת עמך שגבנו טהרנו נורא. קר"ע שט"ן:
נא גבור דורשי יחודך כבבת שמרם. נג"ד יכ"ש:
ברכם טהרם רחמי צדקתך תמיד גמלם. בט"ר צת"ג:
חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך. חק"ב טנ"ע:
יחיד גאה לעמך פנה זוכרי קדשתך. יג"ל פז"ק:
שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות. שק"ו צי"ת:
( [((בלחש:)) ]) ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:

 [שיר ] המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו: כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם:

 [מעוז ] צור ישועתי לך נאה לשבח. תכון בית תפלתי ושם תודה נזבח. לעת תכין מטבח מצר המנבח. אז אגמור בשיר מזמור חנכת המזבח:

 [רעות ] שבעה נפשי ביגון כחי כלה. חיי מררו בקושי בשעבוד מלכות עגלה. ובידו הגדולה הוציא את הסגלה. חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה:

 [דביר ] קדשו הביאני וגם שם לא שקטתי. ובא נוגש והגלני. כי זרים עבדתי. ויין רעל מסכתי כמעט שעברתי. קץ בבל. זרבבל. לקץ שבעים נושעתי:

 [כרות ] קומת ברוש בקש אגגי בן המדתא. ונהיתה לו לפח ולמוקש למוקש וגאותו נשבתה. ראש ימיני נשאת. ואויב שמו מחית. רב בניו וקניניו על העץ תלית:

 [יונים ] נקבצו עלי אזי בימי חשמנים. ופרצו חומות מגדלי וטמאו כל השמנים. ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים. בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים:

 [חשוף ] זרוע קדשך וקרב קץ הישועה. נקם נקמת דם עבדיך מאמה הרשעה. כי ארכה לנו השעה. ואין קץ לימי הרעה. דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועה שבעה:
 תפילת שחרית לחנוכה

(( [דיני שחרית לחנוכה ]))
((מתפללים כמו ביום חול ואומרים על הנסים במודים. אחרי שמונה עשרה אומרים הלל שלם חצי קדיש ומוציאים ספר תורה וקוראים ג' גברי בפרשת נשא ביום הראשון קוראים לכהן עד "לחנכת המזבח" לוי עד "מלאה קטרת" ושלישי עד "עמינדב". וביום השני קורא הכהן עד "מלאה קטרת" לוי עד "בן צוער" וישראל חוזר וקורא "ביום השני". וכן בכל שאר ימי החנוכה קורין הקרבן של אותו היום. אחר הקריאה אומרים חצי קדיש אשרי ובא לציון (אין אומרים "למנצח" ו"תפילה לדוד" וממשיכים כמו שאר הימים למעט ראש חדש שאז נוהגים כראש חודש לאחר הלל שיר של יום ברכי נפשי מוציאים ב' ספרים בראשון קורין ג' גברי בפרשת ראש חדש כהן קורא עד "רביעית ההין" לוי עד "ונסכה" שלישי עד סוף קריאת ראש חדש ולא יאמר קדיש ובספר שני קורא הרביעי בפרשת הנשיאים קרבן של אותו היום חצי קדיש אשרי ובא לציון בית יעקב מחזירים הספרים למקומם חצי קדיש ומתפללים מוסף של ראש חדש ואומרים על הנסים בהודאה. אחר מוסף אומר קדיש שלם קדיש שלם קוה אל ה' עלינו לשבח.))

 קריאה ליום ראשון של חנוכה 
(( [ביום הראשון ] של חנוכה קוראים שלשה אנשים בפרשת נשא עד "נחשון בן עמינדב". כהן קורא עד "לחנכת המזבח" לוי עד "מלאה קטרת" וישראל עד "נחשון בן עמינדב".))
 וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם: יברכך יהוה וישמרך: יאר יהוה פניו אליך ויחנך: ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם: ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים: ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן: ויאמר יהוה אל משה לאמר: קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו: ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים: את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם: ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן: ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו: ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח: ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה: וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב:

(( קריאה ליום שני של חנוכה ))
(( [ביום השני ] קוראים שלשה אנשים כהן קורא עד "מלאה קטרת" לוי עד "נתנאל בן צוער" וישראל חוזר וקורא מ"ביום השני" עד סוף הקרבן וכן על זו הדרך יעשו בשאר ימי החנוכה.))

 ' - : ; : ;' ;כהן שלישי ; ;
 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר: הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער:

(( קריאה ליום שלישי של חנוכה ))


 ' - : ; : ;' ;כהן שלישי ; ;
 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן:

(( קריאה ליום רביעי של חנוכה ))


 ' - : ; : ;' ;כהן שלישי ; ;
 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור:

(( קריאה ליום חמישי של חנוכה ))


 ' - : ; : ;' ;כהן שלישי ; ;
 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי:

(( קריאה ליום שישי של חנוכה ))


 ' - : ; : ;' ;כהן שלישי ; ;
 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל:

(( קריאה ליום שביעי של חנוכה ))


 ' - : ; : ;' ;כהן שלישי ; ;
 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד:

(( קריאה ליום זאת חנוכה ))
(( [ביום השמיני ] קוראים ג"כ שלשה אנשים כהן קורא עד "מלאה קטורת" לוי עד "זה קרבן גמליאל בן פדהצור" וישראל חוזר וקורא מ"ביום השמיני" עד "כן עשה את המנורה".))

 ' - : ; : ;' ;כהן ; ;
 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני: ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי: ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן: ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן: קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה: כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת: פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה: שעיר עזים אחד לחטאת: ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן: זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה: שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש: כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה: כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת: וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו: ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו: וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה: וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה:
 פורים
 פרשת זכור

(( [מוציאים ספר התורה וקוראים בפרשת השבוע ] ולמפטיר קוראים בפרשת זכור. ))
 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים: והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח:
 קריאת המגילה

((לפני קריאת המגילה מברך החזן בעמידה וגם הקהל יעמדו בשעת הברכה ויכונו לצאת ידי חובת הברכה והקריאה:))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על מקרא מגלה:

 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שעשה נסים לאבותֽינו בימים ההם בזמן הזה:

((בליל פורים מברך ברכת "שהחיינו". ביום הפורים גם יברך ויכווין לכלל מצוות היום [מ ]קרא מגילה [מ ]שלוח מנות [מ ]שתה ושמחה [מ ]תנות לאביונים.))
 ברוך אתה יהוה אלהֽינו מלך העולם שהחיֽינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

((קוראים את המגילה))
 [(א) ] ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה: בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה: בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו: בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום: ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך: חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת: והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך: והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש: גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש: ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש: להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא: ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו: ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין: והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות: כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים: ויאמר (מומכן) ממוכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש: כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה: והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף: אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה: ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן: וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן: וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו:

 [(ב) ] אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה: ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה: ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן: והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן: איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני: אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל: ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת: ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים: ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים: לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד: ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה: ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים: ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך: בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם: ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה: ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו: ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולת וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי: ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך: ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך: אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו: בימים ההם ומרדכי ישב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש: ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי: ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך:

 [(ג) ] אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה: ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך: ויהי (באמרם) כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי: וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה: ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי: בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר: ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם: אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך: ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים: ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך: ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך: ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז: פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה: הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה:

 [(ד) ] ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה: ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק: ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים: (ותבואינה) ותבואנה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל: ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה: ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך: ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך (ביהודיים) ביהודים לאבדם: ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה: ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי: ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי: כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום: ויגידו למרדכי את דברי אסתר: ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים: כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות: ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי: לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי: ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר:

 [(ה) ] ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית: ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט: ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך: ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו: ויאמר המלך מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר: ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש: ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי: אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך: ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חמה: ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו: ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך: ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך: וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך: ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן

 [(ו) ] בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך: וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש: ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר: ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו: ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא: ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני: ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו: יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו: ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו: ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת: ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו: וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש: ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו: עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר:

 [(ז) ] ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה: ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש: ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי: כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך: ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן: ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה: והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך: והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו: ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו: ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה:

 [(ח) ] ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר (היהודיים) היהודים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה: ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן: ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים: ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך: ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך: כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי: ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ על אשר שלח ידו (ביהודיים) ביהודים: ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב: ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים ככתבם וכלשונם: ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים: אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז: ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר: פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות (היהודיים) היהודים (עתודים) עתידים ליום הזה להנקם מאיביהם: הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה: ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה: ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר: ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם:

 [(ט) ] ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם: נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים: וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם: כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול: ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם: ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש: ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא: ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא: ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא: עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם: ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך: ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש: ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ: ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו: ויקהלו (היהודיים) היהודים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם: ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם: ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה: (והיהודיים) והיהודים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה: על כן היהודים (הפרוזים) הפרזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו: ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים: לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה: כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים: וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם: כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם: ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ: על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם: קימו (וקבל) וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה: והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם: ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית: וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת: לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם: ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר:

 [(י) ] וישם המלך (אחשרש) אחשורוש מס על הארץ ואיי הים: וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס: כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו:

((אחר קריאת המגילה גוללה ואחר כך מברך:))

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם. הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו. ברוך אתה יהוה. הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם. האל המושיע:

((בשחרית מתחילין שושנת יעקב:))
 [א ]שר הניא עצת גוים ויפר מחשבות ערומים: ב ]קום עלינו אדם רשע. נצר זדון מזרע עמלק: [ג ]אה בעשרו וכרה לו בור. וגדלתו יקשה לו לכד: [ד ]מה בנפשו ללכד ונלכד. בקש להשמיד ונשמד מהרה: [ה ]מן הודיע איבת אבותיו ועורר שנאת אחים לבנים: [ו ]לא זכר רחמי שאול. כי בחמלתו על אגג נולד אויב: [ז ]מם רשע להכרית צדיק. ונלכד טמא בידי טהור: [ח ]סד גבר על שגגת אב. ורשע הוסיף חטא על חטאיו: [ט ]מן בלבו מחשבות ערומיו. ויתמכר לעשות רעה: [י ]דו שלח בקדושי אל. כספו נתן להכרית זכרם: [כ ]ראות מרדכי כי יצא קצף ודתי המן נתנו בשושן: [ל בש שק וקשר מספד וגזר צום וישב על האפר: מ ]י זה יעמד לכפר שגגה ולמחל חטאת עון אבותינו: [נ ]ץ פרח מלולב. הן הדסה עמדה לעורר ישנים: [ס ]ריסיה הבהילו להמן להשקותו יין חמת תנינים: [ע ]מד בעשרו ונפל ברשעו. עשה לו עץ ונתלה עליו: [פ ]יהם פתחו כל יושבי תבל. כי פור המן נהפך לפורנו: [צ ]דיק נחלץ מיד רשע. אויב נתן תחת נפשו: [ק ]ימו עליהם לעשות פורים ולשמח בכל שנה ושנה: [ר ]אית את תפלת מרדכי ואסתר. המן ובניו על העץ תלית:

 [ש ]ושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי: [ת ]שועתם היית לנצח. ותקותם בכל דור ודור: להודיע שכל קויך לא יבשו. ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך: ארור המן אשר בקש לאבדי. ברוך מרדכי היהודי. ארורה זרש אשת מפחידי. ברוכה אסתר בעדי. ארורים כל הרשעים. ברוכים כל הצדיקים. וגם חרבונה זכור לטוב:

((ואחר כך אומרים ואתה קדוש וכו'. קדיש שלם בלא תתקבל. ובמוצאי שבת אומרים ויהי נועם ואתה קדוש. קדיש שלם. למנצח על אילת השחר. ק"י. ברכו. עלינו. תמצא לעיל אחר תפלת ערבית:))
 סדר יום פורים

((ביום פורים מתפללים כמו כל יום חול (ויש שמתפללי "קרובץ" ואומרים בהודאה על הניסים ולאחר שמונה עשרה חצי קדיש ומוציאים ס"ת וקוראים ג' עולים בפרשת בשלח:))

 קרובץ לפורים

 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך:

 ברוך אתה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. האל הגדול הגבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.

 מלך עוזר ומושיע ומגן.

 ויאהב אמן יתומת הגן אמנה שבעים וחמש בעדה להגן אז מאז כחז יודע נגן אריה בן זאב לישע הוגן אץ להזכיר אותו מנגן ומרדכי אמץ באלף המגן:

 ברוך אתה יהוה מגן אברהם:

 אתה גבור לעולם אדני. מחיה מתים אתה רב להושיע.

 [((משיב הרוח ומוריד הגשם. )) ]

 מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים ומקים אמונתו לישני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה. ונאמן אתה להחיות מתים.

 המלך בכס יה חק לזרע כה יהיה בקמים כל נשם לא תחיה בן בכורת חל דבר אהיה בקוץ אשר נכמר ויחיה בכן צפעו צץ לצדים שיהיה יצא למררו מור בגשמים מחיה:

 ברוך אתה יהוה מחיה המתים:
 ((
נקדישך
 ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קדש המשלשים לך קדשה. ככתוב על יד נביאך: וקרא זה אל זה ואמר: [קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות. מלא כל הארץ כבודו. ] לעמתם משבחים ואומרים: [ברוך כבוד יהוה ממקומו. ] ובדברי קדשך כתוב לאמר: [ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה. ])) 
 אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה. כי אל מלך גדול וקדוש אתה.

 את אסתר גל ממסתיר לגואל גוי כנואש מלהגאל גוזר אם אין לאיש גואל גלף מישפה תבנית הגואל גש כאח לצרה לצחצח הגואל מלפני עיר וקדיש להקדיש אאל:

 ברוך אתה יהוה האל הקדוש:

 אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. חננו מאתך חכמה בינה ודעת.

 מכל דורו בן להתבונן דעת מאיזה חטא צג צר שונן דברת אב כזכר אונן דלתי צור כנסה דפק וחנן דגלים לשלש תען ולחנן המלך זעקם בן דעה חונן:

 ברוך אתה יהוה חונן הדעת:

 השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלמה לפניך.

 הנשים ההגונות לכס ישיבה הוכערו וסערה בם נשבה הדסה זאת כגע לה תור ומחשבה הללה לכל רואיה ועזר לו שוה הדר ימיני לשובב שובבה בלבוש רצות רוצה בתשובה:

 ברוך אתה יהוה הרוצה בתשובה:

 סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו כי אל טוב וסלח אתה.

 ותשא ותבא באלוה ולא ידעה כי זאת עשתה יד אלוה ויבער חנף בכל גבול לשלוח ובהגיע תור בנין לצלוח ובת אביחיל לבשה צלוח מלכות בה רבה מרבה לסלוח:

 ברוך אתה יהוה חנון המרבה לסלוח:

 ראה נא בענינו וריבה ריבנו. וגאלנו גאלה שלמה למען שמך כי אל גואל חזק אתה.

 חן זבדה מהררי אל זכותה עמעם ביד בן אביאל זאת בבואה הלום נשאה עין לאל זכרה נא לי צדקת הררי אל זה הכינה לאות לתקון אריאל תכלת ידה עשות לגאולי אל:

 ברוך אתה יהוה גואל ישראל:

 רפאנו יהוה ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו ולכל מכותינו רפואה שלמה לכל מכותינו כי אל רופא נאמן ורחמן אתה.

 וחסד חסדה חסיד המחוללי חור וכרפס וכתם וחלי רוץ ראש פתן מנחלי חרון בו לשלח עוד מלאכלי חלת פני אלהים יהוה חילי וחור רב חתלי רופא חולי:

 ברוך אתה יהוה רופא חולי עמו ישראל:

 ברך עלינו יהוה אלהינו את השנה הזאת. ואת כל מיני תבואתה לטובה. ותן [((טל ומטר לברכה)) ] על פני האדמה. ושבענו מטובה. וברך שנתנו כשנים הטובות לברכה. כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים.

 לפניו טבע הוד אברך טבוע היה ומוכן להארך טמנה וסתרה מפרוע ירך טמא כהוגרל גפנה להברך טוב פץ לה קומי כי בא אורך ועטרת בשנת טובתך בגשם אברך:

 ברוך אתה יהוה מברך השנים:

 תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גליותינו וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו.

 מכל יודעי דת שפתי מרבץ יקר ימיני בדת ימין רובץ יפי עדי עדיים משבץ יצא מלבש על יד קובץ ירש מתן שאלות יעבץ זהב ימן לאסוף נדחים מקבץ:

 ברוך אתה יהוה מקבץ נדחי עמו ישראל:

 השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. והסר ממנו יגון ואנחה ומלך עלינו מהרה אתה יהוה לבדך בחסד וברחמים וצדקנו בצדק ובמשפט.

 הבתולות בהקבץ שנית במאהב כבודה בת מלך השליכה יהב כי צדיק יהוה צדקות אהב כמס דוב רשפי להב מלהיב ללהב כרה שוחה לעד לחומו להבהב גדולה קפץ בדין משפט אהב:

 ברוך אתה יהוה מלך אוהב צדקה ומשפט:

 ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבדו וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזידים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו.

 וישם לילה ותנומה המניע ליל אשר תנין וירב הניע לדורות אותו הצניע להיות לפלאו צנוע לכד זד יהיר ובאשמורו הכניע ותכריך יחומיו שח זדים מכניע:

 ברוך אתה יהוה שבר אויבים ומכניע זדים:

 על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני שארית עמך בית ישראל ועל פלטת בית סופריהם ועל גרי הצדק ועלינו יהמו נא רחמיך יהוה אלהינו ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש כי בך בטחנו ועל חסדך הגדול באמת ובתמים נשעננו.

 כתר מלוכה מאז היה מובטח מאליו היה להנתן לבת הובטח מלכות כשרוה מראם הוטח מטובת זיו הוד מבטח מראש עד עקב לבה בטח בוץ להאמירה במעוז ומבטח:

 ברוך אתה יהוה משען ומבטח לצדיקים:

 ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכן בתוכה כאשר דברת ובנה אותה בקרוב בימינו וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין 

 מלכות נחפזה כחזו רביד נבל נתון על ידיד מיד מעביד נשאו מעל כל וטרחו הכביד ניניו כתרזו להאביד נשואי רחם זבד טוב הזביד וארגמן ימנם לכונן עיר דוד:

 ברוך אתה יהוה בונה ירושלים:

 את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. כי לישועתך קוינו כל היום. (ומצפים לך לישועה). ברוך אתה יהוה מצמיח קרן ישועה:

 אב הרחמן שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו כי אל שומע תפלות ותחנונים אתה ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו. חננו ועננו ושמע תפלתנו. כי אתה שומע תפלת כל פה עמך ישראל ברחמים.

 בראשה סים זר אשר הופלא סגת שושן עלות משפלה שיחת רדומים עלות ממכפלה שעיר ואת שרידיו לשחת הפילה סגורי כלא הפן מאפלה והעיר רון כפלה לשומע תפלה:

 ברוך אתה יהוה שומע תפלה:

 רצה יהוה אלהינו בעמך ישראל ולתפלתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך:

 ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים.

 וימליכה עזור לאום מוראה עצורה היתה לכן מעת נבראה עמיתה הפגיע בעדה קריאה עד עת בא דברו אשר ראה ענותם לחוזים שדי הראה שושן חוחים לעבדו ביראה:

 ברוך אתה יהוה המחזיר שכינתו לציון:

 מודים אנחנו לך שאתה הוא יהוה אלהינו ואלהי אבותינו לעולם ועד צורנו צור חיינו ומגן ישענו אתה הוא לדר ודר. נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך המרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך:
 על הניסים (( [ועל הנסים ] ועל הפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות ועל הנחמות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.))
(( [בימי מרדכי ] ואסתר בשושן הבירה כשעמד עליהם המן הרשע בקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלשה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו והשבות לו גמולו בראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ (ועשית עמהם נסים ונפלאות ונודה לשמך הגדול):)) 
 ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד.

 וכל החיים יודוך סלה: ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב האל ישועתנו ועזרתנו סלה האל הטוב.

 תחת פלפול יגיע לקח טוב פעלת צדיק פעלם לטוב פאר אמר אשר הוא טוב פור הפך למשתה ויום טוב פדות כן תחיש לההר הטוב צהלה וזמרה להודות לאל טוב:

 ברוך אתה יהוה הטוב שמך ולך נאה להודות:

 ' - ' ברכת כהנים 

 שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך. ברכנו אבינו כלנו כאחד (יחד) באור פניך כי באור פניך נתת לנו יהוה אלהינו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום. (וכל טוב) וטוב יהיה בעיניך לברכנו ולברך את כל עמך ישראל בכל עת ובכל שעה ברב עז ושלום.

 ושתי צואנה למערכות קצינות כהכתרה ממלכות רגלי אילת במות דורכות שבעים ימי צר עלות לה ארוכות תקפה עם דוד לעיניה ברכות ושמחה קול נשמע מחרכות ודובר שלום ממעון הברכות:

 ברוך אתה יהוה המברך את עמו ישראל בשלום:

 קריאת התורה לפורים

 ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם: ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי: ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק: וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש: ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים: ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי: ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר:

((חצי קדיש קורין המגילה בברכותיה לפניה ולאחריה. אחר המגילה ממשיכים אשרי ובא לציון עד סוף התפילה כשאר ימים:))
 תעניות ואבלות
 סדר יום כיפור קטן

 תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפוך שיחו: יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא: אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני: כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו: הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי: מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי: דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות: שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג: כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו: כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי: מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשלכני: ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש: ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו: וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך: כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו: פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם: תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה: כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט: לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה: לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלים: בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה: ענה בדרך כחי קצר ימי: אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך: לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים: המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו: ואתה הוא ושנותיך לא יתמו: בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון:

((פיוט זה חיברו רבי יהודה אריה ממודינא ושמו רמוז בתחלת כל חרוז:))
 יום זה יהי משקל כל חטאתי בטל במעוטו כדמות ירח היום לבד מספר זכיותי ירבה ויציץ ציץ ויהי פורח. [((יום:)) ]

ודאי זדון לבי אצלו גלוי חוטי עונותי עם דוק רשעי דיני אני אדע באש קלוי כי רע וביש ארגתי אל פשעי הולך ביום ויום אחר בצעי מבית מקום ספר תינוק בורח. [((יום:)) ]

אכן בחבלי שוא עון מושך אחור לך אלי באתי נצב רפאות לארס מר נחש נושך שואל ומתחנן נכאב נעצב יושב בענויי אבן מחצב יד פה ועין אין לי טעם וריח. [((יום:)) ]

הן ראש חדשים אל עמך נתת לזמן כפרה על כל תולדותם מאת אהוביך שוטן השבת על כן אקדמך בתחנתם מיום לפניו בא כי אז איתם אשוב לאיש תושב לא עוד אורח. [((יום:)) ]

וברוב חסדיך אתה מלכי תקום תרחם את ציון קדשנו דירת מנוחתך שים כבוד כי בה נעלה עולות ראשי חדשנו נא אל שלח נושא נזר ראשנו כי שם לבבנו שואף זורח. [((יום:)) ]

 
 למנצח מזמור לדוד: יענך יהוה ביום צרה. ישגבך שם אלהי יעקב: ישלח עזרך מקדש. ומציון יסעדך: יזכר כל מנחתיך. ועולתך ידשנה סלה: יתן לך כלבבך. וכל עצתך ימלא: נרננה בישועתך. ובשם אלהינו נדגל. ימלא יהוה כל משאלותיך: עתה ידעתי. כי הושיע יהוה משיחו. יענהו משמי קדשו. בגבורות ישע ימינו: אלה ברכב ואלה בסוסים. ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר: המה כרעו ונפלו. ואנחנו קמנו ונתעודד: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סדר קרבנות אומרים אשרי ח"ק ומתפללין שמו"ע ואחר חזרת הש"ץ מתחילין כאן:))
 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו: יחיינו מיומים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו: כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך: ( [((חו"ק)) ])השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם:

(( [ג"פ: ])) אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אנא יהוה אלהי השמים תכון תפלתנו קטורת לפניך ותוציא כאור צדקנו ומשפטנו כצהרים: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: בקראנו עננו אלהי צדקנו: כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

 סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר: [ויאמר יהוה סלחתי כדברך: ]

 [הטה ] אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((סליחה. חיברה רבי מרדכי בר שבתי ארוך ושמו רמוז בראש כל חרוז:))
 אלהינו ואלהי אבותינו:
(( [(חזן) ])) משאת כפי מנחת ערב רצה נא בכשר תכון תפלתי קטורת לפניך בתם ובישר בקראי ענני צורי היום יפנה:
(( [(קהל) ])) - כאשר יביאו בני ישראל את המנחה:
(( [(חזן) ])) - ריח ניחוח אמרי פי לפניך צור עולמים חלבי ודמי הנמעט בצומי תמור חלבים ודמים קבל הגיון לבי אשר ערכתי היום (נ"א זה כמה ימים) בנעימים:
(( [(קהל) ])) - כחטאת כאשם וכמנחה:
(( [(חזן) ])) - דרוש נא ביום זה דורשיך והדרש להם בניב שפתים שעה למעמדם וטהרם ככסף מזקק שבעתים ורצה שיחתם כשה אחת מן הצאן מן המאתים:
(( [(קהל) ])) - ממשקה ישראל למנחה:
(( [(חזן) ])) - כליל ועולה תחנתי תחשב ומשטיני ריב תריב ותוציא כאור צדקי טרם יבוא השמש ויעריב שפוך כמים לבו בתפלתו כל איש.
(( [(קהל) ])) - והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה:
(( [(חזן) ])) - ישרון עמך ישיר חסדך בטוב לקח הטה אליו אזנך ושמע ועיניך פקח וראה כי טוב מסתופף בשערי רחמיך:
(( [(קהל) ])) - ויקח מן הבא בידו מנחה:
(( [(חזן) ])) - ברוב רחמיך אמרי האזינה יהוה הגיגי בינה אם נא מצאתי חן בעיניך אלהי קדם מעונה ולקחת מנחתי מידי אשר הבאתי לך בתחנה:
(( [(קהל) ])) - ויהי כעלות המנחה:
(( [(חזן) ])) - שדי לא מצאנוך שגיא כח לעדה מקדם קנית אחד המרבה ואחד הממעיט בשובו נפשו רצית אך יכון לבו לפניך במנחתו בעת הקריב אותה:
(( [(קהל) ])) - וזאת תורת המנחה:
(( [(חזן) ])) - בהיות מזבחי ומקדשי על מכונו וגבולו היו מכפרים עלינו בשעירים העולים לגורלו ועתה באשמתנו לו חפץ יהוה להמיתנו:
(( [(קהל) ])) - לא לקח מידנו עולה ומנחה:
(( [(חזן) ])) - תחנונים ידבר עמך יבקש סליחה בלב מר הנו מתיצב על מצור ועומד על המשמר מחלה פניך לעת מנחת ערב ומצפה כופר:
(( [(קהל) ])) - כי אמר אכפרה פניו במנחה:
(( [(חזן) ])) - ירושלים עירך בנה ועריה מקצה אסורים רעוצים פתח ולחפשי הוצא וערבה ליהוה מנחתם כימי עולם ותשוב ותרצה:
(( [(קהל) ])) - עוד פנות אל המנחה:
(( [(חזן) ])) - ונפוצות ישראל לקבץ ידך שנית תוסף כרועה עדרו תרעם בנוה טוב תאסף וישב מצרף וטהר את בני ישראל כזהב וככסף:
(( [(חו"ק) ])) - והיו ליהוה מגישי מנחה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 ונשלמה פרים שפתינו תכון תפלתנו קטורת לפניך משאת כפינו מנחת ערב: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה. חיברה רבי אליעזר ברבי יצחק הלוי ושמו רמוז בראש החרוזים:))
(( [(חזן) ])) אלהי בשר עמך מפחדך סמר ותמיד עומד על משמר ומצפה לעת מנחת ערב:
(( [(קהל) ])) - כי אמר אכפרה פניו במנחה:
(( [(חזן) ])) - להקשיב למשטיננו מאן תמאן סאונו ברעש אל נא תהי סואן ואם עונות תשמור הלא רבו:
(( [(קהל) ])) - מאין עוד פנות אל המנחה:
(( [(חזן) ])) - ישראל עמך אשר בך מאמין אם בשמאל דחיתו קרבהו בימין בא לשחר פניך:
(( [(קהל) ])) - ויקח מן הבא בידו מנחה:
(( [(חזן) ])) - עורכי שוע משלמי פרים שפתותם רצה והשלך במצולות ים כל חטאתם יערב עליך שיחתם ורנתם:
(( [(קהל) ])) - כחטאת וכעולה וכמנחה:
(( [(חזן) ])) - זכר פר פנים ושעיר פנימי וחיצון יהיו נא אמרינו לפניך לרצון ותערב מנחתנו כשה אחת מן הצאן מן המאתים:
(( [(קהל) ])) - ממשקה ישראל למנחה:
(( [(חזן) ])) - ראה כי אזלת ידינו ויושבי מרום שחו פסו אמונים ובכן לקחו כבד פה וערל שפה:
(( [(קהל) ])) - וישלחו בני ישראל בידו מנחה:
(( [(חזן) ])) - ברר ניב שפתי כשחר פרוש ענני ורפא מזבחך ההרוס חלקת לשוני תערב כשמן לרוס:
(( [(קהל) ])) - את העולה ואת המנחה:
(( [(חזן) ])) - בית תפלתם מקום צקון לחשם חשוב כבמקום אשר יבשלו שם הכהנים את החטאת ואת האשם:
(( [(קהל) ])) - ואשר יאפו את המנחה:
(( [(חזן) ])) - יצוה יהוה חסדו קוממיות השיבני לנוי לפאר מקום מקדשי לחדש הדר זיוי וישב מצרף וטהר את בני לוי. (( [(חו"ק) ])) - והיו ליהוה מגישי מנחה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו: טוב יהוה לקויו לנפש תדרשנו: טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה: טוב לחסות ביהוה מבטח באדם: טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים: טוב וישר יהוה על כן יורה חטאים בדרך: טוב יהוה למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו: כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו: כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו: כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((פזמון. שם מחברו בנימין רמוז בראש כל חרוז:))
 [ב ]ת עמי לא תחשה ולא תשקוט בזעקה ובמקום עולה ואשה תכין תחן חוקה: ליהוה מגישי מנחה בצדקה:
 [נ ]שיא אלהים הנאמן ראש צורים איתני השכים שחר וזמן עמוד וערוך תחנוני במקום תמיד מיומן לשחר על קרבני וכי האמין ביהוה ויחשבה לו צדקה. ליהוה מגישי מנחה בצדקה:
 [י ]חידו למאה נחנן ועקוד במזבח אבניו לפנות ערב חנן והאל נשא פניו לתמיד ערב מכונן להתרצות פני אדוניו כאיש לקח מלא חפניו קטורת סמים דקה. ליהוה מגישי מנחה בצדקה:
 [מ ]פלל יושב אהל הלן במקום משבח לרבוי פדרים יהל בהתקרב בבית זבח ואם אין קרבן ליחל תמורם אערוך שבח ונבחר ליהוה מזבח עשה משפט וצדקה. ליהוה מגישי מנחה בצדקה:
 [נ ]אלמתי דומיה מאין עבודת כהנים ואיך אשיר בשביה ואספו לויי אמונים ועל כל זאת אודה יה כי הוא נעלה בדינים לנו בשת הפנים ולך הצדקה. ליהוה מגישי מנחה בצדקה:
חלף קרבנות פדר תפלתי תראה בזכרי על הסדר עבודת משרתים באי היכל חדר בחדר ושמעו מבשר במראה וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה: ליהוה מגישי מנחה בצדקה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((אח"כ יאמר עשרה רחמנא למספר עשרה מאמרות ועשרת הדברות:))
(( [(חו"ק) ])):
 רחמנא אדכר לן קימיה דאברהם רחימא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן קימיה דיצחק עקידא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן קימיה דיעקב שלימא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן זכותיה דיוסף צדיקא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן קימיה דמשה נביא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן קימיה דאהרן כהנא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן קימיה דפינחס קנאה. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן קימיה דדוד משיחא. בדיל ויעבור:
רחמנא אדכר לן צלותיה דשלמה מלכא. בדיל ויעבור:
רחמנא תוב מרוגזך ולא נהדר ריקם מן קדמך:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אלהינו ואלהי אבותינו אל תעש עמנו כלה תאחז ידך במשפט בבא תוכחה לנגדך שמנו מספרך אל תמח גשתך לחקור מוסר רחמיך יקדמו רגזך דלות מעשים בשורך קרב צדק מאליך הורינו בזעקנו לך צו ישועתינו במפגיע ותשיב שבות אהלי תם פתחיו ראה כי שממו זכור נאמת עדות לא תשכח מפי זרעו חותם תעודה תתיר סודך שים בלמודך טבור אגן הסהר נא אל יחסר המזג יה דע את אשר ידעוך מגר עם אשר לא ידעוך כי תשיב לבצרון לכודים אסירי התקוה:

((וידוי הגדול של רבינו נסים זצ"ל:))
 רבונו של עולם קודם כל דבר אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש כי מפני שעונותי רבו מלמנות וחטאתי עצמו מספר וכמשא כבד יכבדו ממני מתודה אני לפניך יהוה אלהי בכפיפת ראש בכפיפת קומה בכניעת חיל בחלישות כח בשבירת לב בנמיכות רוח בקידה בכריעה בהשתחויה באימה בבעתה ברתת בזועה בחלחול ביראה במורא אומר אני לפניך יהוה אלהי מקצת מעשי הרעים ומדרכי המכוערים וממעללי המקולקלים לאמרם אי אפשר לבררם אין בי כח לגלותם לא אעצור חיל לדברם לא אדעם להגידם איני כדאי לתבוע עליהם סליחה ומחילה וכפרה מה אני מה חיי אני הבל וריק אני רמה ותולעה אני עפר ואפר בוש אני מחטאי ומוכלם אני מפשעי אין לי פתחון פה להתודות לפניך גדול עוני מנשוא עצמו פשעי מספר בושתי וגם נכלמתי כגנב הנמצא במחתרת: רבונו של עולם אם עמדתי לפרש את חטאי ולבארם יכלה הזמן והם לא יכלו על איזה מהם אתבע ועל איזה מהם אבקש ועל איזה מהם אתודה על הכלל או על הפרט על הנסתרות או על הנגלות על הראשונות או על האחרונות על החדשות או על הישנות על הטמונות או על הנודעות על הנזכרות או על הנשכחות ממני יודע אני בעצמי שאין בי לא תורה ולא חכמה לא דעת ולא תבונה לא צדקה ולא ישרות ולא גמילות חסדים אבל אני סכל ולא יודע בער ולא מבין גזלן ולא נאמן חיב ולא זכאי רשע ולא צדיק רע ולא טוב וכל מעשים רעים עשיתי וגם עבירות רעות עשיתי ואם אתה דן אותי כמעשי אוי לי ווי לי אהה עלי אויה על נפשי ואם תבקש לנקותי כמטהר וכמצרף כסף לא ישאר ממני מאומה כי אני כקש לפני אש וכעצים יבשים לפני האור כסף סיגים מצפה על חרש הבל הבלים אין בו ממש: במה אקדם או מה רפואה אבקש כבן סורר ומורה הייתי כעבד מורד על אדוניו כתלמיד חולק על רבו את אשר טהרת טמאתי ואשר טמאת טהרתי את אשר התרת אסרתי ואשר אסרת התרתי את אשר אהבת שנאתי ואשר שנאת אהבתי את אשר הקלת החמרתי ואשר החמרת הקלתי את אשר קרבת רחקתי ואשר רחקת קרבתי אך לא להכעיסך נתכונתי ובעזות מצח באתי לבקש סליחה מלפניך שמתי פני ככלב העזתי מצח כזונה וגשתי לפניך בבושת פנים וכן כתוב ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם: רבונו של עולם לא על עצמי בלבד אני מתפלל ומתודה כי אם בעדי ובעד קהליך העומדים לפניך ואף על פי שאיני ראוי ולא זכאי להתודות על עצמי וכל שכן על אחרים אבל כי דרכך להאריך אפך ומדתך להעביר קצפך ומנהגך לרחם על בריותיך וביותר לשבים אליך ומודים לפניך ועוזבים ומתנחמים על פשעיהם ולא מכסים אותם שכן כתוב מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירחם ומציל את נפשו מדינה של גיהנם: רבונו של עולם מנהג בית דינך הצדק לא כמנהג בתי דינין של בני אדם שמדת בני אדם כשהוא תובע את חבירו בממון אל בית דין או אל השופט אם יכפור ינצל מן הממון ואם יודה מתחיב לתן ובית דינך הצדק לא כן הוא אלא אם יכפור אדם אוי לו ואוי לנפשו ואם מודה ועוזב אתה מרחמהו: רבונו של עולם לולי חטאינו ופשעינו לא היינו בושים ונכלמים ועל מה היינו מתודים כי אי אפשר לו לאדם לבקש על חטא והוא לא חטא ולא יודע עז רחמיך אלא בהעבירך חטאת יראיך ולא על עצמי בלבד אני מתודה כי אם בעדי ובעד כל קהליך: יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתסלח ותמחול לנו על כל עונותינו ופשעינו ותכפר לנו על כל חטאתינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דפי: העוינו והרשענו זדנו חמסנו טפלנו שקר: יעצנו רע כזבנו לצנו מרדנו נאצנו סררנו עוינו פשענו צררנו קשינו ערף: רשענו שחתנו תעבנו תעינו תעתענו: סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו:

 אשמנו מכל עם בושנו מכל דור גלה ממנו משוש דוה לבנו בחטאינו הוחבל אוויינו ונפרע פארנו זבול בית מקדשנו חרב בעונינו טירתינו היתה לשמה יופי אדמתנו לזרים כחנו לנכרים:

ועדין לא שבנו מטעותנו והיך נעיז פנינו ונקשה ערפנו לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו: לעינינו עשקו עמלינו ממשך וממורט ממנו נתנו עלם עלינו סבלנו על שכמנו עבדים משלו בנו פורק אין מידם צרות רבות סבבונו קראנוך יהוה אלהינו רחקת ממנו בעונינו שבנו מאחריך תעינו ואבדנו:

ועדין לא שבנו מטעותנו והיך נעיז פנינו ונקשה ערפנו לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

(( [פעם אחת ])) שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד:
(( [ג"פ בלחש ])) ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
(( [ז' פעמים ])) יהוה הוא האלהים: 

 יהוה מלך יהוה מלך יהוה ימלוך לעולם ועד:

 עננו אלהי אברהם עננו עננו פחד יצחק עננו עננו אביר יעקב עננו עננו מגן דוד עננו עננו אלהי המרכבה עננו עננו העונה בעת רצון עננו עננו העונה בעת צרה עננו עננו העונה בעת רחמים עננו עננו רחום וחנון עננו רחמנא עננן רחמנא פרוק רחמנא אתמלי רחמין עלן ועל כל אנשי ביתנא ועל כל אחנא בית ישראל ומחשוכא לנהורא אפקינן בדיל שמך רבא:

((קדיש שלם עלינו וק"י))

 למנצח על הגתית מזמור לדוד: יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים: מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם: כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה: מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו: ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו: תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו: צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי: צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים: יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ:

 סליחות לתעניות שני וחמישי ושני

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:
 סליחות לשני קמא

 הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם: לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם: אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [(חזן) ])) – סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר:
(( [(קהל) ])) – ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

 הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((שם המחבר יצחק הקטן ברבי מאיר חזק ואמץ:))
 [((אלהינו ואלהי אבותינו:)) ]
 ישראל עמך תחנה עורכים. שהם מצרים ולהושע צריכים. צריהם עליהם על מאריכים. כל זאת הגיעתם ושמך מברכים: חלי ומכאוב להכתב לא נמסר. עלובים מנער ומהם לא הוסר. קדוש בידך לפתח מוסר. כאמנותך הנקיה ולא כאמנות בשר: הלובש צדקה ולו כמעיל עטויה. וממכה עצמה מתקן רטיה. קומם עדתך מנפילתה המטויה. בכחך הגדול ובזרעך הנטויה: טמאים האומרים נחלתך לחבל. כבודך להמיר ובהבל להתהבל. נצר נתעב לאלוה לקבל. ויראתך הקדושה לנטוש ולנבל: באהבתך ובחמלתך מנשא ומנטל. עצת צורריך תסכל ומחשבותם תבטל. רבה מהומה ביניהם הטל. ומלאך אכזרי דוחה ומטלטל: בעבור כבוד שמך ושם קדשך המהלל. נוראות הפלא לבל בגוים יתחלל. יועצי רעה תוליך שולל. ובהם תעולל כאשר בי התעולל: מקים מעפר דל ואביון מאשפה. כנסתך אל תתן לכלה ולחרפה. אם בפקודיך מתעצלת ומרפה. על כל פשעיה אהבתך תהא מחפה: יתרה חבתם לפניך אדוני האדונים. בין כך ובין כך קרואים לך בנים. רחמיך יקדמונו אלהי עליונים ותחתונים. טרם ישטפונו המים הזידונים: חפצי קרבתך על כל הבאות. החישה למו ישועות הנבאות. קדוש עשה עמהם לטובה אות. חזק ואמיץ גואלם יהוה צבאות:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים: תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה: ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות כי מרדנו בו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב:))
 אלהים בישראל גדול נודעת. אתה יהוה אבינו אתה: בכל קראנו אליך קרבנו. רם ונשא אתה בקרבנו: גמלתנו הטובות גם בחובנו. לא בצדקותינו ובישר לבבנו: דודנו גם כי זנחנו. גאלנו כי עבדים אנחנו: הננו בעונינו עד דכא. ותקצר נפש לך מחכה: ואיה חסדיך הראשונים עמנו. מעולם ועד עולם נאמנו: זעף נשא ותש כחנו. יהוה אל באפך תוכיחנו: חלחלות רבות בלו בשרנו. נא אל בחמתך תיסרנו: טרח הצרות אין להספר. איה שוקל ואיה סופר: ידענו רשענו כי פשענו. כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: כעס וחרון מנו יחדל. כי קטן יעקב ודל: לחץ יוסר ועל מנו יחבל. כי כשל כח הסבל: מנת מדתנו לא תגבה. כי נשארנו מעט מהרבה: נחם על הרעה לאמתך. מטה כלפי חסד אמנותך: סלחה אם עונינו ענו בנו. עזרנו כי עליך נשעננו: ערפנו כוף לך להשתעבד. באהבה וביראה אותך לעבוד ולכבד: פוקדיך קדשו צומות לקבוע. ודעתם קצרה צרכם לתבוע: צקון לחשם אליך תבא. חתל לאיש איש נגעו ומכאובו: קול יעקב נוהם מתהומותיך. תשמע השמים מכון שבתך: רודה רודף באף תכלה שנת שלומים לריב ציון תגלה: שרת ורדת מנער קנותנו. ואל תשליכנו לעת זקנתנו: תעינו לשמאל וימינך תקרבנו. ככלות כחנו אל תעזבנו: תביט ותציץ ותשגיח לרחומיך. תתאזר בחנינותיך תתלבש בצדקותיך. תתכסה ברחמיך ותתעטף בחסידותך. ותבא לפניך מדת טובך וענותנותך:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון. חתום שם המחבר שמואל כהן יחי:))
 מלאכי רחמים משרתי עליון. חלו נא פני אל במיטב הגיון. אולי יחוס עם עני ואביון. אולי ירחם: אולי ירחם שארית יוסף. שפלים ונבזים פשוחי שסף. שבויי חנם מכורי בלא כסף. שואגים בתפלה ומבקשים רשיון. ((אולי:)) אולי ירחם מעני כבל. מלמדי מכות בענוי סבל. מנוד ראש נתונים ביושבי תבל. משל בעמים בקצף ובזיון. ((אולי:)) אולי ירחם וירא בעני עמו. ויקשב וישמע הצגים לעמו. ועודים בלחש מוסר למו. ועיניהם תולים למצוא רציון. ((אולי:)) אולי ירחם אומרי סלח נא. אומצי שבחו בכל עת ועונה. אגודים בצרה לשפוך תחנה. את פני אלהיהם שופכים לב דויון. ((אולי:)) אולי ירחם לקתה בכפלים. לעוטה אריות כמו בפי שחלים. לקה ומשתלמת בעון שולים. לא שכחה בכל זאת מכתב עוז חביון ((אולי:)) אולי ירחם כבושי פנים. השומעים חרפתם ולא משיבים ועונים. נצחו מקוים ולישעו נשענים. כי לא כלו רחמיו בכליון. ((אולי:)) אולי ירחם יחלץ עני בעניו. חבושו יתיר מארץ שביו. יגהה מזורו ויחבוש חליו. צעקתו ישמע ויחיש עת פדיון: אולי יחוס עם עני ואביון אולי ירחם:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו:

 הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח: משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:

((נפילת אפים. והוא רחום שומר ישראל))
 סליחות לחמישי

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 האזינה יהוה תפלתנו והקשיבה לקול תחנונינו: הקשיבה לקול שועתנו מלכנו ואלהינו כי אליך נתפלל: שמע יהוה וחננו יהוה היה עוזר לנו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [(חזן) ])) – סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר:
(( [(קהל) ])) – ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

 הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((סליחה מיוסד ע"פ תשר"ק ובסוף חתום שם המחבר מאיר חזק:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 תענית צבור קבעו תבוע צרכים. שוב עדיך חפש ולחקור דרכים. רך לרצות בשלש עשרה ערכים. קשה לכעוס תת לאפים ארכים: צדדיך מקשטים עדים בלי תפשיט. פאר הרחמים והסליחות הוד תכשיט. ערך שועתינו לך לבד נושיט. סדר חיים ופרנסה ליצורים תושיט: נסתמה הכירה ונתרוקן טהר השלחן. מזין ומזיח סתר מעבדת פלחן. לשפיכת הנפש חשוב כבשית זלחן. כמעטר ומשביע גואל ורופא וסלחן: יאות לך יען ממנתך נשנסת. טוב רוחך היות נזונת ומתפרנסת. חלף שואלת קובלת ומתנוססת. זכר דאגותיה לפניך משיחה ומכנסת: ואליך היא נשויה ובך חסיה. הוותיה העבר מי כמוך חסין יה. דרך אמנותך בחלקך ללגיונך אפסניא. גמול חסד לעלובה הלזו אכסניא: בקיאים ומישבים לרצותך בדברים ערבים. אפסו פסו בכחם קטגור מערבבים. מאהבי לאביהם שבשמים זריזים ומערבבים. יראיו נדברים דתו שחרים וערבים: הקדשנו צום עוללים וזקני אספות. ישרנו רנה ותפלה ושקדנו ספות. חשוך למטה מעון ושלומנו תשפת. זקוף דל מעפר ואביון מאשפות: בתור המעלה ובמדות הגונות תרומות. ערבתנו שים לטוב יושב מרומות. ובמקוה טהר תדיח קלות ורמות. מצוא תפלתנו חסד לאדרך רוממות:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם: כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא: הושע יהוה את עמך את שארית ישראל: ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אנשי אמנה אבדו. באים בכח מעשיהם. גבורים לעמוד בפרץ. דוחים את הגזרות. היו לנו לחומה. ולמחסה ביום זעם: זועכים אף בלחשם. חמה עוצרים בשועם. טרם קראוך עניתם. יודעים לעתר ולרצך. כאב רחמת למענם. לא השיבות פניהם ריקם: מרב עונינו אבדנום. נאספו מנו בחטאינו. סעו המה למנוחות. עזבו אותנו לאנחות. פסו גודרי פרץ. צמתו משיבי חמה: קמי בפרץ אין. ראוים לרצותך בעתר שטטנו בארבע פנות. תרופה לא מצאנו. שבנו אליך בבשת פנים. לשחרך אל בעת צרותינו:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון שם המחבר שפטיה. ושמו חתום. שעריך. פחודים. טובותיך. יושעו. הקשיבה. ר"ת שפטיה:))
 ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים. גם היום יושעו מפיך שוכן מרומים. כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים: שעריך הם דופקים כעניים ודלים. צקון לחשם קשוב יה שוכן מעלים. (( [כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים ])): פחודים הם מכל צרות ממחרפיהם ומלוחציהם. נא אל תעזבם יהוה אלהי אבותיהם. (( [כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים ])): טובותיך יקדמו להם ביום תוכחה. ומתוך צרה המציאם פדות ורוחה. (( [כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים ])): יושעו לעין כל ואל ימשלו בם רשעים. כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים. (( [כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים ])): הקשיבה אדון לקול שועתם. ולמכון שבתך השמים תעלה תפלתם. (( [כי אתה רב סליחות ובעל הרחמים ])):

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו:

 הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

 משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני: נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:

((נפילת אפים. והוא רחום שומר ישראל))
 סליחות לשני בתרא

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 
 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אל תקצוף יהוה עד מאד ואל לעד תזכור עון הן הבט נא עמך כלנו: העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד: שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [(חזן) ])) – סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר:
(( [(קהל) ])) – ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

 הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב ובסוף חתום שם המחבר אמתי:))

(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אפפונו מים עד נפש. באנו בעמקי מצולה. גלי ים עברו עלינו. דכיות תהום כסתנו: הודנו נהפך למשחית. ועוד לא עצרנו כח. זלעפנו על חטאתינו. חלחלנו על רוב פשעינו: טכסנו עצה מה לעשות. יועץ בקרבנו אין. כוננו בלב מחשבות. למרחוק שאת דעה: מסורת בידינו מאבותינו. נאקה תשובה וצדקה. סותרות רוע גזרות. עוד מענות עם: פצנו בהסכמה אחת. צום שני וחמישי ושני. קדוש אולי ישקיף. רחמיו לקדם לרוגז: שדי עשינו את שלנו. תקיף עשה את שלך. אל תשב עמנו בדין. מדבר ומחרב ומרעב מלטנו: תיקר נפשנו בעיניך. יה סלח לנו. מחל לנו. כפר לנו. כיום רדתך בענן:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 האזינה יהוה תפלתנו והקשיבה בקול תחנונינו: שמע יהוה קולנו נקרא חננו ועננו: שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתנו האזינה תפלתנו: שמע יהוה וחננו יהוה היה עוזר לנו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((מיוסד ע"פ א"ב כפול:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אזון תחן והסכת עתירה. אף הפר ושכך עברה. באי לחלותך בנפש מרה. בשמך הגדול ימצאו עזרה: געית נאנחים וענותם חזה. גחינת קומתם נא אל תבזה. דרוש עלבונם מצר ובוזה. דרוך פורה ונצחם יזה: הלא אתה היית והנך. היו תהיה בהדר גאונך. ונמת יכון זרע אמוניך. והנם כלים מתגרת חרונך: זועמו בעווים וממאוים נסחו. זורו באפסים ולא נחו. חבלה רוחם ולעפר שחו. חרשו חורשים ומענית המתיחו: טבעו בבוץ ואין פוצה. טורפיהם שלו מקצה אל קצה. יום יום לוחמם מנצה. יד פורשים מלחץ ליצא: כלו חייהם ביגון ואנחה. כושל רבה וערבה שמחה. לישע חוכים והנה צוחה. לבטום קמים וכרו שוחה: מערימים סוד ממך להדיחם. מכבידים עול להכשיל כחם. נואקים אליך בהתעטף רוחם. נחת למצוא מכובד טרחם: שיח צקים במעמד צפוף. סליחה מבקשים בקדקד כפוף. עושקיהם יקניאום ונתנום לשסוף. עועים ימסכו ויהיו לספוף: פדה דבקיך מחרץ וכלוי. פלטם מצורר ותנם לעלוי. צוה ישועות משחריך בחלוי. צור עולמים הושיענו בגלוי: קנא ונוקם קנא לשמך. קצץ עלם מצואר עמך. ראה עמלנו ושוב מזעמך. ריבה ריבנו מעם חרמך: שבעתים השב לחיק מאניני. שכר חציך מדם מעני. תטה אזנך לקול תחנוני. תרצני בקראי יהוה יהוה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון שם המחבר בראשי תיבות אמתי:))
 יהוה יהוה אל רחום. וחנון. ארך אפים. ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים. נשא עון. ופשע. וחטאה. ונקה. וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: אזכרה אלהים ואהמיה. בראותי כל עיר על תלה בנויה. ועיר האלהים משפלת עד שאול תחתיה. ובכל זאת אנו ליה ועינינו ליה. ((יי יי:)) מדת הרחמים עלינו התגלגלי. ולפני קונך תחנתנו הפילי. ובעד עמך רחמים שאלי. כי כל לבב דוי וכל ראש לחלי. ((יי יי:)) תמכתי יתדותי בשלש עשרה תבות. ובשערי דמעות כי לא נשלבות. לכן שפכתי שיח פני בוחן לבות. בטוח אני באלה ובזכות שלשת אבות. ((יי יי:)) יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות. שתשים דמעותינו בנאדך להיות. ותצילנו מכל גזרות אכזריות. כי לך לבד עינינו תלויות. ((יי יי:))

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

 משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:
 סליחות לעשרה בטבת

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 
 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות: פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו: והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו: פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [(חזן) ])) – סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר:
(( [(קהל) ])) – ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

 הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב ובסוף שם המחבר יוסף:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אזכרה מצוק אשר קראני. בשלש מכות בחדש הזה הכני. גדעני הניאני הכאני. אך עתה הלאני: דעכני בשמונה בו שמאלית וימנית. הלא שלשתן קבעתי תענית. ומלך יון אנסני לכתוב דת יונית. על גבי חרשו חורשים האריכו מענית: זועמתי בתשעה בו בכלמה וחפר. חשך מעלי מעיל הוד וצפר. טרוף טורף בו הנותן אמרי שפר. הוא עזרא הסופר: יום עשירי צוה בן בוזי החוזה. כתב לך בספר המחזה. לזכרון לעם נמס ונבזה. את עצם היום הזה: מנין סדר חדשים בעשרה בו העיר. נהי וילל במו פי אפעיר. סדר פרעניות בתוך לבבי יבעיר. בבא אלי הפליט לאמר הכתה העיר: על אלה על פני אבק זריתי. פצתי על ארבעתן לו חץ בלבי יריתי. צרות על אלה קבר לי כריתי. צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי: קראתי שמך מתנחם על רעתי. ראה עניי ושמע קול פגיעתי. שמע תחנתי חיש נא ישועתי. אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי: ירח טבת מאד לקיתי בו. ונשתנו עלי סדרי נתיבו. סררתי פשעתי יגלה לי טובו. האומר לים עד פה תבא:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלים לעיים: אלהים זדים קמו עלינו ועדת עריצים בקשו נפשנו ולא שמוך לנגדם:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה ע"פ א"ב ושם המחבר חתום אברהם בר מנחם חזק:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אבן הראשה. לעיים ולחרישה. ונוחלי מורשה. מנוד ראש בלאמים: בקרבי לב נכאב. נדוה ונדאב. נשארנו כאין אב. והיינו כיתומים: רכה וענגה. בשושנים סוגה. עתה היא נוגה. מסורה ביד קמים: היתה כאלמנה. קריה נאמנה. וזרע מי מנה. נמכרו בלא דמים: מענגה ורכה. צלחה למלוכה. ומעניתה ארכה. זה כמה שנים וימים: בית יעקב לבזה. ללעג ולעזה. העיר העליזה. למטעי כרמים: רוויה תרעלה. ביד בני עולה. הרצויה כעולה. וכקטרת הסמים: מאסה לזנוח. תורת אבי זנוח. ולא מצאה מנוח. לילות וימים: נורא אל עליון. ממך יהי צביון. להשיב לריב ציון. שנת שלומים: חדש ימינו כקדם. מעונה אלהי קדם. ולבן כצמר אדם. וכשלג כתמים: חזקנו ביראתך. ובקיום תורתך. ופקדנו בישועתך. אל מלא רחמים:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון שם המחבר בראשי החרוזות אברהם יצחק אפרים חזק:))
 אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי. גדלו והצליחו וגם עשו פרי. ומעת הדחו והלכו עמו קרי. היו הלוך וחסור עד החדש העשירי: בעשירי לחדש סמך מלך בבל. וצר על עיר הקדש. ונקרב רב החובל. נתתי הדש ועניתי בכבל. והיה מדי חדש לאבל כנורי. ((אבותי:)) ראשית בכורה לראשית החרם. שם אחרים הזכירה והעון גורם. פני אל לא הכירה ושטפה בזרם. צרה כמבכירה כעת במרום תמריא. ((אבותי:)) אלהים הביא יום רעה ומצור. צוה צרי סביבי עוללי לבצור. יום הרך לבבי. ואין כח לעצור. ודבר אל נביא. משול אל בית המרי. ((אבותי:)) מישבי שער העביר אדרת. חמתו כאש הבעיר והרים עטרת. ומלבנון יער השליך תפארת. ורוח סועה וסער תסמר שערת בשרי. ((אבותי:)) יפיפית נמשלת. ועתה קדורנית. בעון כי כשלת. ולבך אחורנית. זנבוך ונחשלת. ראשונה ושנית. והחתל לא חתלת. מעט צרי. ((אבותי:)) צדיק הצור תם. נשוא עון נלאה. מכרוב למפתן לפנת גג דאה. מעון הנכתם. וצעקתם באה. רבה רעתם כעץ עשה פרי. ((אבותי:)) חזק כל קמי תוכן העלילות. כי מלאו ימי ברוע מפעלות. ומבשת עלומי שכחתי גמולות. נותן לחמי ומימי פשתי וצמרי. ((אבותי:)) קמי פיהם פערו ונחלתי בלעו. מאד עלי גברו ודמי שתו ולעו. נכרים עלי צרו ואת אחי הרעו. האומרים ערו ערו בני שעיר החורי. ((אבותי:)) אמרו לכו נכלם ונשביתה זכרם. אל קנא ונוקם גמלם ישאו את שברם. כמעשיהם שלם ויבשו משברם. כאיש חלום חולם שלשה סלי חורי. ((אבותי:)) פצעי לא רככה וחבורותי רצח. ועיני הכהתה צופה לדודי צח. העוד לא שככה חמתו לנצח. על מה עשה ככה ומה חרי. ((אבותי:)) רחום זה אלי אל לעד תזנח. ארכו ימי אבלי ועוד לבי נאנח. שובה אל לאהלי מקומך אל תנח. שלם ימי אבלי כי תבא על שכרי. ((אבותי:)) יהוה מנת חלקי חושה לי לעזרה. ופתחת שקי שמחה לי לאזרה. ותגיה את חשכי באורך להאירה. את נשף חשקי כי אתה נרי. ((אבותי:)) מיגון ואנחה פדה אל את נפשי. עשה לעמך הנחה. מלכי וקדושי. תהפוך לרוחה. את צום החמישי. לששון ולשמחה. צום הרביעי וצום העשירי. ((אבותי:))

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח:

 משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:
 סליחות לתענית אסתר

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 
 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 קוה קוינו אל יהוה ויט אלינו וישמע שועתנו: אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [(חזן) ])) – סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר:
(( [(קהל) ])) – ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

 הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב ובסוף חתום שם המחבר מנחם ברבי מכיר יחיה אמן ואמן:))
 אלהינו ואלהי אבותינו אדם בקום עלינו חיל אחזתנו לרעוד. בהסתפחו למלכות חנף כמעט כשלנו למעוד. גמרו למכרנו כתל וחריץ בלי מסעוד. אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד: דלו עיני למרום קראתיך אויבי לקוב. הכרת שם ושאר ומחה שם לרקוב. וצר צוררי בנכליהם אשר נכלו לעקוב. ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב: זרוים ענה ויגה ולא מלב לכלותם. חבו לפנים ורדם בהסרת טבעת להחלותם. טוב דברו הקים לעיני הגוים להעלותם. בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם: ידע רמז הקורות לעם מעפר ומהדס. כתב הסתר אסתיר ומר דרור מפרדס. לשבות המן ממחרת המן העץ קנדס. תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס: מקשיב דבר שקר כתב שטנה ועצב. נתעטף בבגדי שרד כטעה במנין קצב. סדר להשתמש בשונים כלי בית המחצב. ויבא גם השטן בתוכם להתיצב: עם הנמצאים בשושן באכלם מזבח עכרם. פער פיו להשטינם ולהסגירם ביד נותן מכרם. צור הסכים לכתוב אגרת לאבד שברם. אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם: קדושים מלאכי השרת מר יבכיון בצעקה. רחום הבט לברית ואל תפר להרחיקה. שמעה מורשה ותלבש בגדי אלמנות ומועקה. ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה: תשבי שם אזור שק במתניו תחבשת. מהר והודיע ישני מכפל אבות שלשת. נחץ לרועה מה לך נרדם להתעשת. קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת: חותם טיט אשר נעשה לבלשן ספר. מנינוה למדו לאחר גזרה כעס להפר. בן קיש הקיש דלתות בית הספר. ויכס שק וישב על האפר: רבץ תינוקות לפניו ימים שלשה צמים ומכפנים. בקול יעקב לחלוש ידי עז פנים. ידיו אמונה לאל הצילני מעלבונים. פן יבוא והכני אם על בנים: מזה אלה ומזה אלה בני איתני ורבני. כלם צעקו ותעל שועתם אל יהוה. יה לקול רנון כבוא שאל לפני. ומה קול הצאן הזה באזני: רועה השיבו הם קטני קדש זרע. יה הצל לקוחים למות מאויב הרע. חנון נכמרו רחמיו ויבקש לבכות המארע. ויהי כקרוא מלך ישראל את הספר ויקרע: יהודי הוקיע ילדיו למטה ואביהם מלמעלה. איש איש בשלש אמות והרביעית אויר מגלה. משנה נקם חזה ושמח ושח תהלה. אותי השיב על כני ואותו תלה: ותכתוב אסתר תוקף לקרות כבהלל מהודים. מלמעלה קימו מה שקבלו למטה דודים. נס ינוסס לפרסם כאז פלאו מסהידים. בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 כי עמך מקור חיים באורך נראה אור: בקראנו עננו אלהי ישענו בצר הרחבת לנו חננו ושמע תפלתנו: ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב ובסוף חתום שם המחבר שמעון בר יצחק:))
((אלהינו ואלהי אבותינו))
 אתה האל עושה פלאות. בעמים הודעת עוז נוראות. גאלת בזרוע עמך מתלאות. דכית צריהם במותי תחלואות: האויב בקומו לעורר מדנים. ודמה להכרית פרחי עדנים. זמם לשקול לגנזי אדונים. חליפי מאת ככרי אדנים: טלאיך הזהרת שקליהם להקדים. ידעת העתידות ודרשת נשקדים. כבוי להמציא ללהב יוקדים. לקוחים למות לתחי נפקדים: מסכה צרה בעבדם לפנים. נמסרו להתז קנוקנות וגפנים. סבבום מוקשים בכל דפנים. עיניהם לך תולים ובסתרך נצפנים: פור נהפך באויבים לשלוט. צליבה הוכן אגגי לקלוט. קלע ובלע פני הלוט הלוט. ריבי עם באשמנים לעלוט: שלום ואמת נכתב לכל צד. תוקף ישע סלע ומצד. שודד השדד וברשתו נוצד. מלשני נסחף נצמת ונרצד: עשו שמחות ולדורות קבעום. ומקראות שלשום ולא רבעום. נסכמו ממעל ולמטה טבעום. בספר נחקק על מה קבעום: רמה ידך לסלוח לפושעים. יהודי והדסה הקמת מושיעים. צדקתם עומדת לעד לשעשועים. חקר כבודם להזכר לנושעים: קנא לשמך נורא ונקדש. חזה כרמך נהרס ונדש. זרויינו קבץ ושיר לך יחדש. קימם והחים בבנין בית המקדש: וכעשותך נוראות באותן הימים. אתנו הפלא תשועת עולמים. מצוא לפניך כפר ותנחומים. אל מלך יושב על כסא רחמים:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון מיוסד ע"פ תשר"ק ובסוף חתום שם המחבר משלם:))
 במתי מספר חלינו פניך. לשועת נכאים אל תעלם אזנך. הקשב תחנתם משמי מעונך. כבימי מור והדס הושעת בניך: תהלות ישראל אתה יושב. שועתם מאזין ורנתם קושב. רפאות למחץ מקדים ומחשב. קנוייך להיטיב ונויהם לישב. ((במתי:)) צר ואויב הלטיש עיניו. פיהו פער לשאוף עניו. עשת בשלו להשמיד קהל המוניו. סגל לאבד חרת בנשתוניו. ((במתי:)) נוקם לצרים ונוטר לאויבים. מדדת מדתם כזדו לאהובים. לוחם וניניו הותלו מצלבים. כבחרוזת דגים חורזו תחובים. ((במתי:)) יום אשר שברו צוררים. טבחה לשית בעם נצורים. חלפה הדת ונפלו פגרים. זלעפו זועמו מובסים מגרים. ((במתי:)) ובכן יתעלה שמך ויתנשא. הודך שמי שמים כסה. דכים ברוממך נתונים למשסה. גיא ואפסיה תהלתך מכסה. ((במתי:)) בינה הגיננו עתה וראה בצר. באפך קומה על צורר הצר. אדון קראנוך מן המצר. אנא הוציאנו למרחב וחלצנו מצר. ((במתי:)) מאד תרבה לנו מחילה. שמע תפלה והעבר תפלה. לוחצינו ישלימו אתנו ועונותינו תשליך במצולה. ממנו רחמיך לא תכלא ((במתי:))

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח: משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:
 סליחות לכ' סיון

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה: למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו: ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני: ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלינו: אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אני יום אירא אליך אקרא. בל יעשקוני זדים עוזבי יקרה. גמול להשיב להם שב לבקרה. דין רשע ועול מלואם יקרא: החושבים להשכיח שם קדש הנכבד. ולהרגיל שם טמאה נקלה ונעבד. זה דרכם טובי עם אבד. חשך השאר מכתשם בבית הבד: טרף טרף אדם למדו כמדבר. ידו גורל כעל הפקר במדבר. כמעט כלו ולא יעדרו דבר. לולי רחמיך אדון בחסד דבר: מי יהרהר אחר מדותיך לדינה. נכחך להשיב מחלציו לזינה. סרנו וסוערנו ונשמטה חרב היונה. עמך הדין וידך על העליונה: פן יאמר יכלתי בעל המוט. צרי יהודה יגילו כי אמוט. קרא למכורי חנם שנת שמוט. רשע הפושט יד יסוג אחור ויקמט: שטרך קודם ולו נושים מבקשים. שעבודך להרחיק רבו צוררים קשים. תחומי סימני מצריך לעקר מבקשים. תבואה קדשת בלועה מלילות וקשים: שפט רעה תבא עליהם והאשימם. למו עולל והתעולל בכבד ישמם. מנת כוסם פחי מפח הגשימם. השיבם שבעתים נקם ברית והשמם: העיר קרית טירת נוך נהלנו. ים גאולים דרך לעבר קהלנו. בך תוחלתנו ואתה רב מחוללנו. נחמנו נא יהי חסדך עלינו:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך. איה קנאתך וגבורתיך המון מעיך ורחמיך אלינו התאפקו: אתה פוררת בעזך ים. שברת ראשי תנינים על המים: אם עוונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו. ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה. יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה. יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך. יהוה הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו:

((אלהינו ואלהי אבותינו))
 איה כל נפלאותיך הגדולות והנוראות. אשר ספרו לנו אבותינו יהוה צבאות. ברדת ישראל מצרימה בשעבוד ותלאות. בחבלי אדם משכתם ולא בשלשלאות: גם מעבידיהם בקשה עבודה. גזרו ביאור זרוריהם לאבדה. דנתם סאה בסאה מדה במדה. דגלים הוצאת ברכוש כל חמדה: הים וגליו בעזך פוררו. הירדן הובשת וברגל עברו. ובמדבר כלכלתם ודבר לא חסרו. וממלכות ועממים בידם נמסרו: זנחו הטוב ורדפום מכניעים. זעקוך ושמעת והעמדת להם מושיעים. חנו בארצם כל טוב שבעים. חטאו וגלו ופקדתם לשבעים: טפלו שקר ונתנו למרמס. טרדום למדחפות אנשי חמס. יצאו מארצם וקץ חזרתם נכמס. ישבו בגוים והיו למס: כח אמץ פלטה הנשארת. כשלו כח מכבד רעה ממארת. לעת ראשונה פקדה משמרת. לבא שניה אצה וממהרת: מעת לעת צרתי מרבה. מיום שעבר קשה הבא. נלאיתי נשוא עול מדהבה. נואמת מדוד והבא הבאה רבה: סגלתך דוחק צורר הצר. סברה הרשעה להמיר אמונת האל היוצר. עד אנה יהוה אקרא ממצר. ענני במרחב יה כי ידך לא תקצר: פשעים אם עצמו בינינו ובינך להבדילה. פרגוד אם ננעל בפני התפלה. צור בכסר כבודך חתור מחלה. צעקתנו לפניך תבא פני כבודך להתקבלה: קרא שנת רצון מעצב להנפישי. קבץ נפוצותי ועבור בראשי. ריבה יהוה ריבי נפשי. רצה להחליצני אלהי קדושי: שני רשעים בחצץ תגרוס. שכול ואלמון אותם תהרוס. תשפוך דמם ארצה לרוס. תמותה הותר באמונה לארוס: גדור פרצת סכת דוד הנופלת. רומם קריה עד עפר משפלת. שבויה נחם נחמה מכפלת. מאורה האר ותאיר מאפלת: בנה עירך כימי עולם. רפא מזבחך היכל ואולם. יהודה וישראל שם יעבדוך כלם. ויתגדל שמך מעולם ועד עולם:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל: כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש: הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((מיוסד ע"פ א"ב כפול ובסוף חתום שם המחבר שלמה הקטן חזק:))
 אלהים אל דמי לדמי. אל תחרש ואל תשקט למתקוממי. בקשהו דרשהו מיד מחרימי. בל תכסהו ארץ בכל מקומי: גול יגלה לפניך ישפך ויזלף. גם בפורפרך מלא גויות יגלף. דון ידין שופך חלף בחלף. דמי ענייך הנשפכים כשגרי אלף: התיעצו יחד סוך מסך רעל. הלוט הלוט פני כל הארץ להעל. ולא יזכר שם ישראל המועל: זרע קדש בנים לא ישקרו. זה אלי ואנוהו זעקו ושוררו חבל נחלתנו הוא ובו נתאמרו. חית יחידתם בצרור החיים צררו: טף ונשים השלימו יחד לעקד. טלאים המבקרים בלשכת בית המוקד. יחיד ונשא עליו נהרג ונשקד. יחודו ניחד לו לבד ראש לקוד: כבשים בני שנה תמימים. כבשו כזבחי אמורי שלמים. לאמותם אומרים לא תכמרו רחמים. לקרבן אשה ליהוה נתבקשנו ממרומים: מפרפרים הילדים וזה על זה מפרכסים. ממהרים שחוט אחרים ובדמיהם מתבוססים. נתון על רובד היכלך ואף לממרסים. נגד עיניך לעד יהו תוססים: סדרו לפניך סדר מערכה גדולה. סובב וגם היסוד קטון מהכילה. עוללים ויונקים הנזבחים כליל לעולה. עולתך ידשנה יזכר כל מנחתיך סלה: פנות ועזרות מלאו קרבני זבחים. פדרים ואברים הראש והרגל והנתחים. צרידי מנחות כמה עשרוני מוחים. צדקניות קניהם המה עוללי טפוחים: קיץ למזבח הם בני בי רב. קרבן העם לכפר תלמיד עם צורב. רחש מרבך זה מאז לא נתקרב. ריח ניחוח מנחת יהודה תערב: שרתי כהנה כשרו נשים כאנשים. שחיטה זריקה וקבלה מקריבים ומגישים. תקרבת מנחה טהורה נפשות הקדושים. תנופת חזה ושוק ולחיי הראשים: דמעות מפה ומפה נובעים ומקלחים. שוחטים ונשחטים אלו על אלו גונחים. דמי אבות ובנים נוגעים וטופחים. שמע ישראל צורחים: יראה יראה פעלת בנות בוטחות. כחם היום ערמות לשמש נשחחות. יפה בנשים מבקעי כרס נמתחות. מבין רגליה שליה ולד מפריחות: שמוע אם נשמע או נראה. להאמין מי יאמין גדולה פליאה. מוליכין בניהם לטבח כלחפה נאה. העל אלה תתאפק רם גאה גאה: קדם נשעננו ותעמד עקדת הר מור. טמון לישע בכל דור ודור לשמור. נתוספו אלה וכאלה עד בלתי לאמר. חי זכזוך קום תשמר לנו וצרותינו תגמר:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלים לעיים: על פרי בטן לא ירחמו ועל בנים לא תחוס עינם:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((מיוסד ע"פ א"ב כל חרוז נשלם על לשון המקרא ובסוף חתום שם המחבר הילל בן יעקב חזק ואמץ אמן ואמן:))
((אלהינו ואלהי אבותינו))
 אמוני שלומי ישראל גזרתם כשהם. נטשתם זנחתם והיית כגבור נדהם. בתתך ביד רשע המזהם. נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם: בעשרים בסיון גומר פרות ומפריח. בתתקל"א לפרט נתנו בידו להכריח. נתרצו להעלות לאשים להריח. הדודאים נתנו ריח: גמר לכלות נפשם בלי פדיום. בעצת הרשע המנול להרחיק התיום. נתמם במגדל להכריחם איום. אך בי ישב יהפך ידו כל היום: דבר זה כשמעם נתרצו יחד. כבסין נעשה ונשמע להשיב כאחד. כלם בני איש אחד. מטה המשלמת מלהכחד. שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד: הם כענו עליו נשליך יהב. ולא נשים כסלינו באלהי זהב. לערך מערכה צוה קדושים להבהב. ויהי בעלות הלהב: ויאמרו להוציא אותם לבית השרפה. יחדו שמחו כהכנסת כלה לחפה. עלינו לשבח שבחו בנפש כסופה. הנך יפה רעיתי הנך יפה: זוגו יחד פרחי כהנה בעניבתם. יחיאל ויקותיאל בכהנה ובשרותם. באהב נמתחו על העמוד לכפותם. הנעימים בחייהם ובמותם: חתמו בחותם קדש בחורים וישישים. ועלו למנין והם אחד ושלשים. יהודה ויצחק משה חסידים מאששים. ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים: טבועים בחותמם ארבעה בלי כחד. ברוך ושמואל אחיו נגועו כאחד. מנחם ויהודה אחים באימה ופחד. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד: יחד הנשים לבית המוקד בחילך. אשה רעותה מזרזת למהר ולילך. שבע עשרה מהם נמנו בפלך. בשמחת וגיל תבואינה בהיכל מלך: כהגיע האש לאסירי ידי הכהנים. נתקו המוסרות מעל ידי הבנים. צרחו צרפתנו האש ויצאנו כנים. יתיצבו מלכי ארך ורוזנים: לא שך חרון הצורר מעליהם. צוה עבדיו להחזירם לבית מוקדיהם. הכה ופצוע הכום באלות ובמקלותיהם. תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם: מלאכי מעלה יבכיון על דאבוני. כי רבו מכאובי וגדלו יגוני. שלשת הגבורים אשר נפלו לפני. ויצקם לפני יהוה: נורא ואדיר צופה בעלבון יראיו. לברר לקרבנותיו משבחיו בנאיו. באלה החסידים אשר נקראו מקראיו. הכין יהוה זבח הקדיש קראיו: סמך ותקף אות ופלא לגדלה. שרפת נשמה וגוף לא כלה. עין ראתה ואזן שמעה ומללה. נס להתנוסס מפני קשט סלה: עמדו בנסיונם וקבלו דין בעליזות. ולא נסג אחור לב ועינים נלוזות. ראוים לקבוע תפלות עזיזות. ונצומה ונבקשה על זאת: פדות וכפרה יחוקקו לישרון בספר. תעמוד זכותם לעמם כעס להפר. על הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר: צדיק יצרח אפסו חסידי הזבח. חנניה וחבריו מסרו נפשם לאבח. רבי עקיבא וחביריו בעלי הטבח. כרתי בריתי עלי זבח: קדוש זכר יזכר זאת העקדה. עם עקדת יצחק אותה להענדה. רצויה ועשויה כדת וכתעודה. זאת תורת העלה היא העלה על מוקדה: ראה תראה בעני ישראל. וקנא לשמך הגדול ולחרבות אריאל. ולדם חסידך השפוך הואל. נקם נקמת בני ישראל: שפיכת דם חסידיך לעינינו תודיע. ועד מתי תהיה כגבור לא יוכל להושיע. אויבי ריב תריב ודמיהם תשפיע. אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע: תבא תפלתי לפניך למעלה למעלה. אנקת אסיר ודמי חסידיך להתקבלה. בהביאך על האויב נחרצה וכלה. תבענה שפתי תהלה: הקל קול יעקב בצוחה ובנהימה. מדם ששפכו ידי עשו להנקמה. שרפת בית הבחירה ותורתך המרוממה. תורת יהוה תמימה: יתאשרו על מחיצתן הרוגי בלויש. לא נסתפקו לומר יהוה בקרבינו היש. נתחזקו במעוזם כמו אריה וליש. להנחיל אהבי יש: לנצח יריב ריבם למען שמו. יודע בגוים לעינינו תשועת נואמו. מראש פרעות אויב מהרה בהנקמו. הרנינו גוים עמו: לעמק הורידום בלא קבר להשפט. ראה והביטה אלהי המשפט. קים נא באויבי החזון והמשפט. והורדתים אל עמק יהושפט: בינה הגיגי אלהי תהלתי ותוחלתי. שימה בנאדך ולפניך דמעת לחיתי. קים נא מהרה חזיון נבואתי. ונקיתי דמם לא נקיתי: יען עברו חק וחלפו תעודה. מקדשי וציון חרשו ריקם להעמידה. נקמת הדם ונקמת החמס תצמידה. מחמס בני יהודה: קבל נא צקוני אל עליון. חיש מפלט והצל עמך האביון. תשיב עירך ונוך כמקדם בצביון. ויהוה שכן בציון: חזק ואמיץ אמן יאמן באמונה. דברו הטוב ימהר ויחיש להקימנה. המון עיר למלאות וארמון לכוננה. ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 האזינה יהוה תפלתינו והקשיבה בקול תחנונותינו שמע יהוה קולנו נקרא וחננו ועננו: שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתינו האזינה תפלתנו: שמע יהוה וחננו יהוה היה עזר לנו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה ע"פ א"ב כפול:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אזון תחן והסכת עתירה. אף הפר ושכך עברה. באי לחלותך בנפש מרה. בשמך הגדול ימצאו עזרה: געית נאנחים ענותם חזה. גחינת קומתם נא אל תבזה. דרוש עלבונם מצר ובוזה. דרוך פורה ונצחם יזה: הלא אתה היית והנך. היו תהיה בהדר גאונך. ונמת יכון זרע אמוניך. והנם כלים מתגרת חרונך: זעמו בעווים וממאוים נסחו. זרו באפסים ולא נחו. חבלה רוחם ולעפר שחו. חרשו חרשים ומענית המתיחו: טבעו בבץ ואין פוצה. טורפיהם שלו מקצה אל קצה. יום יום לוחמם מנצה. יד פורשים מלחץ ליצא: כלו חייהם ביגון ואנחה. כשל רבה וערבה שמחה. לישע חוכים והנה צוחה. לבטום קמים וכרו שוחה: מערימים סוד ממך להדיחם מכבידים על להכשיל כחם. נאקים אליך בהתעטף רוחם. נחת למצוא מכבד טרחם: שיח צקים במעמד צפוף. סליחה מבקשים בקדקד כפוך. עושקיהם יקניאום ונתנום לשסוף. עועים ימסכו ויהיו לספוף: פדה דביקיך מחרץ וכלוי. פלטם מצורר ותנם לעלוי. צוה ישועות משחריך בחלוי. צור עולמים הושיענו בגלוי: קנוא ונוקם לשמך. קצץ עלם מצואר עמך. ראה עמלנו ושוב מזעמך. ריבה ריבנו מעם חרמך: שבעתים השב לחיק מאניני. שכר חציך מדם מעני. תטה אזנך לקול תחנוני. תרצני בקראי יהוה. יהוה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון שם המחבר בראשי תיבות אמתי:))
 יהוה יהוה אל רחום. וחנון. ארך אפים. ורב חסד ואמת. נצר חסד לאלפים. נשא עון. ופשע. וחטאה. ונקה. וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: אזכרה אלהים ואהמיה. בראותי כל עיר על תלה בנויה. ועיר האלהים משפלת עד שאול תחתיה. ובכל זאת אנו ליה ועינינו ליה. ((יי יי:)) מדת הרחמים עלינו התגלגלי. ולפני קונך תחנתנו הפילי. ובעד עמך רחמים שאלי. כי כל לבב דוי וכל ראש לחלי. ((יי יי:)) תמכתי יתדותי בשלש עשרה תבות. ובשערי דמעות כי לא נשלבות. לכן שפכתי שיח פני בוחן לבות. בטוח אני באלה ובזכות שלשת אבות. ((יי יי:)) יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות. שתשים דמעותינו בנאדך להיות. ותצילנו מכל גזרות אכזריות. כי לך לבד עינינו תלויות. ((יי יי:))

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((עקדה מיוסד ע"פ א"ב ובסוף חתום שם המחבר מאיר ברבי יצחק אלעזר חזק ואמץ:))
 אל הר המור גבעת הוריה. בית עקד הרועים ותשר העליה. גדול בענקים כהשכים לזבח והשתחויה. דבקתו וחבקתו ותוציאו לרויה: הן בעשירית כנסיתו בפיוסים. וזרזתו כגבור מלמד במלחמת אונסים. זרח ממזרח והודיע בכל אפסים. חית בנו ליקוד כקדח אש חמסים: טוב כהקרין והאיר השחר. יחד הוא ושני נהריו בעצלתים לא אחר. כהולך בחליל וסופו לחזור מחר. לקח בנו בדברים ועצי המערכה בחר: מאכלת שנונה מעטה לטבח. נדנה נתן מלהבעיתו באבח. שב ובחור לשניהם השבח. ערכו עצים לשם הזבח: פרי צדיק כהאזין במלה. צור יראה לו השה ואם לאו בני לעולה. קרץ עצמו הזמין ותלה עין למעלה. רחש לעקדו היטב מלהפסל במעילה: שאג זקן ובשנונה אחז. תקפו אראלים וצעקו ממחז. מרום כהסכית צמצם שכינתו כחז. איל הראהו אחר בסבך נאחז: יחיד הנאהב כשלף התער. רחף מגנו ועמד בשער. בנך יחידך אהוב מנער. רב לך אל תשלח ידך אל הנער: בי נשבעתי בקיום רזה. יען אשר עשית את הדבר הזה. צקון לחש בניך בצר למו אחזה. חקותם לחיים כי אסלח לעון העם הזה: אנא השם הנכבד והנורא. לעת צרה פקדנוך שחרנוך במורא. זנחתנו רחקתנו קרבנו והכן עתירה. לא נסוג ממך תחיינו ובשמך נקרא: חזקנו ואמצנו למען כסא כבודך. קוממנו ונאור. בתפלה ובבקשה ובהכנעת שאר. הקימנו באור פניך אמרתך לבאור. כי עמך מקור חיים באורך נראה אור:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח: משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:

((נפילת אפים. והוא רחום שומר ישראל))
 אל מלא רחמים של כ' סיון

((להרב המאור הגדול מו"ה יחיאל מיכל דק"ק נעמרוב הגדולה שנהרג על קידוש השם בשנת ת"ח לפ"ק:))
((מיוסד ע"פ א"ב:))
 אל מלא רחמים. שוכן במרומים. אין כמוך באלמים שומע לשועת עגומים. המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה:

 ב מעלות קדושים וטהורים. כזוהר הרקיע מזהירים. את נשמת הגבורים. דורשי קלים וחמורים. מנהיגי עדת ישרים. נשחטים כאילים וכפרים. באו זדים ארורים. כדוב אורב במסתרים. נחלתנו נהפכה לזרים. השביענו לענה ומרורים:

 ג אוני עולם חסידי ארץ. גודרי גדר ועומדים בפרץ געו על כליון וחרץ. נמוגו כל יושבי ארץ:

 ד וה לבנו. על עטרת ראשנו. לשמע אזן דאבה נפשנו. כי הפלא ה' את מכותינו. והכה שבע על חטאתינו:

 ה וגי תורת יהוה לילות וימים. דורשי רשומות בחורים וחכמים. הושלכו לארץ למטעי כרמים. נהפכו לדם נהרות ואגמים:

 ו וי העמודים. ומעשה חדודים. הרביצו והעמידו תלמידים. ביד בוגדים ושודדים. המה היו לשריפת אש יקודים:

 ז היר וזריז במצות אל. האלוף הגאון הרב מוהר"ר יחיאל. נשא ידו ולבו לאל. הוי אריאל אריאל:

 ח מיד ורגיג לעילא ולתתא. בדרי מעלה ובדרי מטה. גזרו ראשו בחרב להוטה. ראה יהוה חרפתנו והביטה:

 ט פסרי טוהר קדושי עליון. צעקו חוצה מר יבכיון. איכה היו לחרפה ולבזיון. שוד ושבר וכליון:

 י ון וקדר הסכימו יחד. לעקור ביצתן באימה ופחד. יהוה אחד ושמו אחד. תפול עליהם אימתה ופחד:

 כ ל מחמדי עין. קדמו בכל כלי זין. שמו לנגדם כאין. ובלעום כהרף עין:

 ל א האמינו יושבי העיר. כי יבא עליהם אויב וצר. דלו עיניהם וצעקו מר. ותיטב ליי משור פר:

 מ סרו נפשם וגויתם. מפרפרים הילדים בחיק אמותם. כלו חייהם ורבו אנחותם. נקום יהוה נקמתך ונקמתם:

 נ קום יהוה נקמה. יהוה איש מלחמה. הטל ביניהם מהומה. והיו לביזה ולשמה:

 ס פר תורה קרעו בחמתם. שרפוהו ודרסוהו בהליכתם. למה יאמרו הגוים איה יראתם. אין אלהים כל מזמותם:

 ע ורה למה תישן. אומה בלא כתב ולשון. פשטו יד בבת אישון. תבהלם ותרדפם כבנחל קישון:

 פ תאום נקנסה מיתה חמורה. על ארזי הלבנון אדירי התורה. גם לא היתה להם קבורה. אריאל צעקו מרה:

 צ הלו ורונו הרוגי הקהלות. כי נפשם צרורה בעילוי העילות. לריח זבחים ועולות:

 ק ומה יהוה ויפוצו אויביך. כי הורגנו כל היום עליך. מלטה נפשי מרשע חרבך. נקום נקמת דם עבדיך:

 ר אה יהוה והביטה. כי ירדנו מטה מטה. על ידי אומה שפלה ותתא. והיו למשסה ולמחתה:

 ש מים הושלכו לארץ שאיה. הרכה והענוגה נכאה וצמאה. איכה ירדפו אחד מאה. כפר לעמך פשע וחטאה:

 ת ורה תורה חגרי שק והתפלשי באפרים. אשר נשפך דמם כמים הנגרים. קנא לתורתך אשר שרפוה זרים. העל אלה תתאפק יוצר הרים. לכן בעל הרחמים. יסתירם בסתר כנפיו לעולמים. ויצרור בצרור החיים את נשמתם. יהוה הוא נחלתם. וינוחו בשלום על משכבותם. ונאמר אמן:

 סליחות לשבעה עשר בתמוז

 סלח לנו אבינו כי ברוב אולתנו שגינו מחל לנו מלכנו כי רבו עונינו:

 אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים נקראת. ודרך תשובה הורית. גדלת רחמיך וחסדיך תזכר היום ובכל יום לזרע ידידיך. תפן אלינו ברחמים כי אתה הוא בעל הרחמים. בתחנון ובתפלה פניך נקדם. כהודעת לעניו מקדם. מחרון אפך שוב כמו בתורתך כתוב. ובצל כנפיך נחסה ונתלונן כיום וירד יהוה בענן. תעבר על פשע ותמחה אשם. כיום ויתיצב עמו שם. תאזין שועתנו ותקשיב מנו מאמר. כיום ויקרא בשם יהוה ושם נאמר:

 ויעבר יהוה על פניו ויקרא: 

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ: כי עמך מקור חיים באורך נראה אור: אלהינו בושנו במעשינו ונכלמנו בעונינו:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

(( [(חזן) ])) – סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר:
(( [(קהל) ])) – ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

 הטה אלהי אזנך ושמע פקח עיניך וראה שוממותינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב:))
(( [אלהינו ואלהי אבותינו: ]))
 אתאנו לך יוצר רוחות. ברוב עונינו כבדו אנחות. גזרות עצמו ורבו צריחות. כי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות: גלינו מבית הבחירה. דיננו נחתם ונגזרה גזרה. וחשך בעדנו אורה. כי בשבעה עשר בתמוז נשרפה התורה: הרסו אויבינו ההיכל. וברחה שכינה מזוית היכל. ונמסרנו בידי זדים להתאכל. כי בשבעה עשר בתמוז העמד צלם בהיכל: זרונו מעיר אל עיר. ונלכד מנו רב וצעיר. חרבה עירנו ואש בה הבעיר. כי בשבעה עשר בתמוז הבקעה העיר: טפש במקדשנו צר המשמיד. ונטל מחתן וכלה אצעדה וצמיד. יען כעסנוך נתנו להשמיד. כי בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד: כלה מנו כל הוד ושבח. חרבו שלף אויב עלינו לאבח. להיות עוללים ויונקים מוכנים לטבח. כי בשבעה עשר בתמוז בטלו עולה וזבח: מרדנו לשוכן מעונות. לכן נתפזרנו בכל פנות. נהפך מחולנו לקינות. כי בשבעה עשר בתמוז בטלו קרבנות: סררנו לפניך מריב לשונות. לכן למדה לשוננו לומר קינות. עזבנו בלי להמנות. כי בשבעה עשר בתמוז גרמו לנו עונות: פזרנו בלי מצוא רוחה. לכן רבתה בנו אנחה. צור ראה נפשנו כי שחה. ושבעה עשר בתמוז הפך לנו לששון ולשמחה: קשינו ערף ורבתה בנו אסון. לכן נתנו למשסה ורפשון. ראה יהוה וחלצנו מאסון. ושבעה עשר בתמוז הפך לנו לשמחה ולששון: שענו שכן רומה. וקבץ נפוצותינו מקצוות אדמה. תאמר לציון קומה. ושבעה עשר בתמוז הפך לנו ליום ישועה ונחמה:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל: כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש: אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע:

 כרחם אב על בנים כן תרחם יהוה עלינו: ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה: יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה: יהוה צבאות אשרי אדם בוטח בך: יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו:

((סליחה מיוסד ע"פ א"ב ושם המחבר מנחם ברבי מכיר:))
((אלהינו ואלהי אבותינו))
אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי. בנאצי בתוך ביתו בבגדי וקבעי. גז וברח ונסע עשר ועלה לשביעי. דמני הציקני הסיקני בחדש הרביעי: הביא מועד במלאתו לשבור בחורי גמוז. ורבה בו פעמים במסמוס ומזמוז. זבולו כשר שאננות מבכות את התמוז. חיבני איבני אזי בירח תמוז: טמנו פחים חמשה במקרא תלאות משלחות. יכלו לי בשבעה עשר בו באליחות. כי נוקשתי ככלה עלובה בחפת שלוה והצלחות. לרועי לא המתנתי שש ונשתברו הלחות: מידו עדיתי חלי וכתם אצעדה וצמיד. נגרות ביום אפו כשחתי דרכי להשמיד. סדר עבודתו וקיץ מזבחו קצתי להעמיד. על כן מלשכת הטלאים בטל התמיד: פור התפוררה ונתפזרה סוערה עניה. ציה נמשלה מבלי חובל ונטרפה כאניה. קחתה בחטאתה בראשה ובכפל תאניה ואניה. ריבוה צריה כהיום והבקעה העיר בשניה: שלחה כצבי מדח מאין דורש להסתירה. שננו לשונם ונתנוה כשה צמרה וחלבה להתירה. תצעק על כלי חמדה שבו נכתרה. תחמוד עיניה נצל כשרף אפוסטמוס התורה: חרף עשוקים ורצוצים בעבור הרעימם סכל. ירודים בוהיה לאכול ובהסתר פנים מלהסתכל. יד השלים מכנף שקוצים נאכל. עת צרה כהתכנס והעמד צלם בהיכל: דווים סגופים בנים ההיו מקדם ראשונים. סמוכות צרותיהם זו לזו כמה שנים. לוקים כאשר תעשינה הדבורים והעקרבים שונים. הוגים אבד שברם ובטל סכוים באישונים: אל קנא בהתאפק במקניאיך דשנים רטובים. מחכים תקים עומדים לעולמים. כנטיעים מחטבים באהבים. האמת והשלום בצומות חטובים. נצח היותם לשמחה ולששון ולמועדים טובים:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

((פזמון שם המחבר שלמה (ומיוסד במשקל יתד ושני תנועות ויתד ושני תנועות):))
 שעה נאסר. אשר נמסר. ביד בבל וגם שעיר. לך יהמה זה כמה ויתחנן כבן צעיר. יום גבר האויב ותבקע העיר: לזאת אכף. ואספוק כף. ביום חמש פזרוני. ועל רגל העגל הלוחות יצאוני. וגם השמיד התמיד ובסוגר הביאני. והושם אליל בהיכל כליל ומעצתו כלאני. והמנחה הונחה ודתך צר באש הבעיר. ((יום:)) מאד אתחל ואתחלחל ביום שדי דחפני. והשפיפון מצפון כשבולת שטפני. מאור חשך וגם ששך כמו כדור צנפני. והציד שלח יד והצפיר והשעיר. ((יום:)) הוד לבי ומשגבי הלעד אפך יעשן. הלא תראה עם נלאה אשר השחר כמו כבשן. גדור פרצי בבן פרצי. ומחדק לקוט שושן. בנה בית זבול להשיב גבול. הכרמל והבשן. ועין פקח ונקם קח מאצר ומדישן. שפוט אלם ואז ישלם המבעה והמבעיר. יום גבר האויב ותבקע העיר:

 אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עשה צדקות עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית לנו לומר שלש עשרה וזכר לנו היום ברית שלש עשרה כהודעת לעניו מקדם כמו שכתוב וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה:

 [ויעבור יהוה על פניו ויקרא: ]

 יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה: וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: סלח לנו אבינו כי חטאנו מחל לנו מלכנו כי פשענו: כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך:

 זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה: זכרנו יהוה ברצון עמך פקדנו בישועתך: זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו: זכור יהוה חבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח: אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד: זכור יהוה לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם: זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו:

 זכור לנו ברית אבות כאשר אמרת וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור:

 זכור לנו ברית ראשונים כאשר אמרת וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני יהוה: עשה עמנו כמה שהבטחתנו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם: השב שבותנו ורחמנו כמה שכתוב ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה: קבץ נדחינו כמה שכתוב אם יהוה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך: מחה פשעינו כעב וכענן כמה שכתוב מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך שובה אלי כי גאלתיך: מחה פשעינו למענך כאשר אמרת אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור: הלבן חטאינו כשלג וכצמר כמה שכתוב. לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. אם יאדימו כתולע כצמר יהיו: זרוק עלינו מים טהורים וטהרנו כמה שכתוב. וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאתיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: רחם עלינו ואל תשחיתנו כמה שכתוב. כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם: מול את לבבנו לאהבה את שמך כמה שכתוב ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: המצא לנו בבקשתנו כמה שכתוב ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך: תביאנו אל הר קדשך ושמחנו בבית תפלתך כמה שכתוב והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים:

 שמע קולנו יהוה אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפלתנו: השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם: אמרינו האזינה יהוה בינה הגיגנו: יהיו לרצון אמרי פינו והגיון לבנו לפניך יהוה צורנו וגואלנו: אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו: אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כחנו אל תעזבנו: אל תעזבנו יהוה אלהינו אל תרחק ממנו: עשה עמנו אות לטובה ויראו שונאינו ויבושו כי אתה יהוה עזרתנו ונחמתנו: כי לך יהוה הוחלנו אתה תענה אדני אלהינו:

 אלהינו ואלהי אבותינו. תבא לפניך תפלתנו ואל תתעלם מתחנתנו שאין אנו עזי פנים וקשי ערף לומר לפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו אבל אנחנו ואבותינו חטאנו:

 אשמנו. בגדנו. גזלנו. דברנו דפי: העוינו. והרשענו. זדנו. חמסנו. טפלנו שקר: יעצנו רע. כזבנו. לצנו. מרדנו. נאצנו. סררנו. עוינו. פשענו. צררנו. קשינו ערף: רשענו. שחתנו. תעבנו. תעינו. תעתענו:

 סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו: ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו: הרשענו ופשענו לכן לא נושענו ותן בלבנו לעזוב דרך רשע וחיש לנו ישע: ככתוב על יד נביאך יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח: משיח צדקך אמר לפניך. שגיאות מי יבין מנסתרות נקני:נקנו יהוה אלהינו מכל פשעינו וטהרנו מכל טמאותינו וזרוק עלינו מים טהורים וטהרנו ככתוב על יד נביאך וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם: עמך ונחלתך רעבי טובך צמאי חסדך תאבי ישעך. יכירו וידעו כי ליהוה אלהינו הרחמים והסליחות:

 אל רחום שמך. אל חנון שמך. בנו נקרא שמך. יהוה עשה למען שמך: עשה למען אמתך. עשה למען בריתך. עשה למען גדלך ותפארתך. עשה למען דתך. עשה למען הודך. עשה למען ועודך. עשה למען זכרך. עשה למען חסדך. עשה למען טובך. עשה למען יחודך. עשה למען כבודך. עשה למען למודך. עשה למען מלכותך. עשה למען נצחך. עשה למען סודך. עשה למען עזך. עשה למען פארך. עשה למען צדקתך. עשה למען קדשתך. עשה למען רחמיך הרבים. עשה למען שכינתך. עשה למען תהלתך. עשה למען אוהביך שוכני עפר. עשה למען אברהם יצחק ויעקב. עשה למען משה ואהרן. עשה למען דוד ושלמה. עשה למען ירושלים עיר קדשך. עשה למען ציון משכן כבודך. עשה למען שממות היכלך. עשה למען הריסות מזבחך. עשה למען הרוגים על שם קדשך. עשה למען טבוחים על יחודך. עשה למען באי באש ובמים על קדוש שמך. עשה למען יונקי שדים שלא חטאו. עשה למען גמולי חלב שלא פשעו. עשה למען תינוקות של בית רבן. עשה למענך אם לא למעננו. עשה למענך והושיענו:

 עננו יהוה עננו. עננו אלהינו עננו. עננו אבינו עננו. עננו בוראנו עננו. עננו גואלנו עננו. עננו דורשנו עננו. עננו האל הנאמן עננו. עננו ותיק וחסיד עננו. עננו זך וישר עננו. עננו חי וקים עננו. עננו טוב ומטיב עננו. עננו יודע יצר עננו. עננו כובש כעסים עננו. עננו לובש צדקות עננו. עננו מלך מלכי המלכים עננו. עננו נורא ונשגב עננו. עננו סולח ומוחל עננו. עננו עונה בעת צרה עננו. עננו פודה ומציל עננו. עננו צדיק וישר עננו. עננו קרוב לקוראיו עננו. עננו רחום וחנון עננו. עננו שומע אל אביונים עננו. עננו תומך תמימים עננו. עננו אלהי אבותינו עננו. עננו אלהי אברהם עננו. עננו פחד יצחק עננו. עננו אביר יעקב עננו. עננו עזרת השבטים עננו. עננו משגב אמהות עננו. עננו קשה לכעוס עננו. עננו רך לרצות עננו. עננו עונה בעת רצון עננו. עננו אבי יתומים עננו. עננו דין אלמנות עננו:

 מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו. מי שענה ליעקב בבית אל הוא יעננו. מי שענה ליוסף בבית האסורים הוא יעננו. מי שענה לאבותינו על ים סוף הוא יעננו. מי שענה למשה בחורב הוא יעננו. מי שענה לאהרן במחתה הוא יעננו. מי שענה לפינחס בקומו מתוך העדה הוא יעננו. מי שענה ליהושע בגלגל הוא יעננו. מי שענה לשמואל במצפה הוא יעננו. מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים הוא יעננו. מי שענה לאליהו בהר הכרמל הוא יעננו. מי שענה לאלישע ביריחו הוא יעננו. מי שענה ליונה במעי הדגה הוא יעננו. מי שענה לחזקיהו מלך יהודה בחליו הוא יעננו. מי שענה לחנניה מישאל ועזריה בתוך כבשן האש הוא יעננו. מי שענה לדניאל בגוב האריות הוא יעננו. מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו. מי שענה לעזרא בגולה הוא יעננו. מי שענה לכל הצדיקים והחסידים והתמימים והישרים הוא יעננו:

 רחמנא דעני לעניי ענינא. רחמנא דעני לתבירי לבא ענינן. רחמנא דעני למכיכי רוחא ענינן. רחמנא ענינן. רחמנא חוס. רחמנא פרוק. רחמנא שזיב. רחמנא רחם עלן. השתא בעגלא ובזמן קריב:
 סליחות לתחלואי ילדים ר"ל

 אל נא תשת עלינו חטאת. אשר נואלנו ואשר חטאנו: חטאנו צורנו סלח לנו יוצרנו:

 אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה. בושה וחפורה ואמלל פריה. גאלנה משחת וממכה טריה. עננו כשענית לאברהם אבינו בהר המוריה. ((חטאנו:)) דגלי עם פדויי בזרוע חשוף. הצל מנגף ואל יהיו לשסוף. ותענה קריאתנו למעשה ידיך תכסוף. עננו כשענית לאבותינו על ים סוף. ((חטאנו:)) זכות צור חצב היום לנו תגל. חשכנו מאנף ונחנו ביושר מעגל. טהר טמאתנו ולמאור תורתך עינינו גל. עננו כשענית ליהושע בגלגל. ((חטאנו:)) יה ראה דשן עקוד והצמח לנו תרופה. כלה שוד ושבר סער וסופה. למדנו וחכמנו אמרתך הצרופה. עננו כשענית לשמואל במצפה. ((חטאנו:)) מותמם מרחם שרשיו אל תקמל. נקנו מכתם ושמץ ולא נאמל. סעדנו ונושעה וארחות חסדיך נגמל. עננו כשענית לאליהו בהר הכרמל. ((חטאנו:)) עודדנו בצדק משוי ממים וכפר זדון ומשוגה. פדנו ממהומת מות ואחור בל נסוגה. צוה ישועתנו ובעונותינו אל נתמוגגה. עננו כשענית ליונה במעי הדגה. ((חטאנו:)) קדשת איש חסידך זכור ליפת פעמים. רחמיך תעורר כי לקינו בכפלים. שובנו תקף ליראתך ולא נחשף שולים. עננו כשענית לדוד ולשלמה בנו בירושלים. ((חטאנו:))

((יש שמוסיפים את זה רק בתענית אסתר:))

 תענה לקוראיך והסכת ממעונים. תשמע שועת צועקיך. שומע אל אביונים. תרחם על בניך כרחם אב על בנים. עננו כשענית למרדכי ואסתר. ותלו על העץ חמשים האב עם הבנים. ((חטאנו:))
 
 סדר הקריאות
 קריאות לשבת במנחה ושני וחמישי
 ' ' 

 פרשת בראשית 

 [בראשית ] ברא אלהים את השמים ואת הארץ: והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים: ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור: וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך: ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים: ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן: ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן: ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב: ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן: ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב: ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי:

 פרשת נח 

 [אלה ] תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח: ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת: ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס: וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ: ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ: עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר: וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה: צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע: והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך: ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות: ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה: ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה:

 פרשת לך לך 

 [ויאמר ] יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן: ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען: ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ: וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו: ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה: ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ: ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את: והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו: אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך:

 פרשת וירא 

 [וירא ] אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום: וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה: ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך: יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ: ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות: ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו: ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל: ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו: ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים: ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן: ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי: היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן:

 פרשת חיי שרה 

 [ויהיו ] חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה: ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה: ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר: גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני: ויענו בני חת את אברהם לאמר לו: שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך: ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר: ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר: ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר: לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך: וישתחו אברהם לפני עם הארץ:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה: ויען עפרון את אברהם לאמר לו: אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר: וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר:

 פרשת תולדות 

 [ואלה ] תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק: ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה: ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו: ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויאמר יהוה לה שני (גיים) גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר: וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה: ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו: ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים: ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב: ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף: ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום: ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי: ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה: ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב: ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה: ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה: וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך: גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך: והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ: עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי:

 פרשת ויצא 

 [ויצא ] יעקב מבאר שבע וילך חרנה: ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא: ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך: והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך: וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי: ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה: ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה: וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש: ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך:

 פרשת וישלח 

 [וישלח ] יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה: ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו: ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות: ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך: קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים: ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב:

 פרשת וישב 

 [וישב ] יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען: אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם: וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם: ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו: ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי: והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו: ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי: ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה: ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר:

 פרשת מקץ 

 [ויהי ] מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר: והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו: והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר: ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות: והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן: ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה: וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום: פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים: ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו: ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר: ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה: וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:

 פרשת ויגש 

 [ויגש ] אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה: אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח: ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו: ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת: ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני: ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל: ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו: ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי: ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה: ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה: ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו:

 פרשת ויחי 

 [ויחי ] יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה: ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים: ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך: ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים: ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה: ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם: ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי: ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם: ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם: וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה: ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם:

 פרשת שמות 

 [ואלה ] שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו: ראובן שמעון לוי ויהודה: יששכר זבולן ובנימן: דן ונפתלי גד ואשר: ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים: וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא: ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף: ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ: וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס: וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך: וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך: ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה: ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה: ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים:

 פרשת וארא 

 [וידבר ] אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם: וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה: וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
 לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים: והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה: וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו: וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים: וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים:

 פרשת בא 

 [ויאמר ] יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו: ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה: ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך: וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה: ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים: ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים: ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו: ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם: לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה:

 פרשת בשלח 

 [ויהי ] בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה: ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים: ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם: ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר: ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים: ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר: וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו: ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו: ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו: ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה:

 פרשת יתרו 

 [וישמע ] יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים: ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה: ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה: ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים: ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה: ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה: ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים: ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים: עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם: ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים:

 פרשת משפטים 

 [ואלה ] המשפטים אשר תשים לפניהם: כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם: אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו: אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו: ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי: והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים: אם רעה בעיני אדניה אשר (לא) לו יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה: ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה: אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע: ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
מכה איש ומת מות יומת: ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה: וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות: ומכה אביו ואמו מות יומת: וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת: ומקלל אביו ואמו מות יומת: וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב: אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא:

 פרשת תרומה 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי: וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים: וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים: אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן: ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם: ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו: וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית: ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב: והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם: בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו: ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך:

 פרשת תצוה 

 [ואתה ] תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד: באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל: ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן: ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת: ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי: ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי: והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב: שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר: וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר: ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם: מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם: ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן:

 פרשת כי תשא 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם: זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה: העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם: ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים: ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם: בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה: ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם:

 פרשת ויקהל 

 [ויקהל ] משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת: לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר: קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת: ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים: וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים: ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים: ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן: וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו: את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך: את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים: ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור: ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן: את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו: את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר: את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם: את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן: ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה:

 פרשת פקודי 

 [אלה ] פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן: ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה: ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש: וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש: בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים: ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם: ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל: ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח: ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב: ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה:

 פרשת ויקרא 

 [ויקרא ] אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם: אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה: וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד: והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה: ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש: וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח: וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו: ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב: ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח: והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה:

 פרשת צו 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו: ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור: והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח: והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה: והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה: לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם: כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש:

 פרשת שמיני 

 [ויהי ] ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל: ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה: ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה: ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם: ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה: ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה: ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו: ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח: ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה: וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב: ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח: וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה: ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון: ויקרב את העלה ויעשה כמשפט:

 פרשת תזריע 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא: וביום השמיני ימול בשר ערלתו: ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה: ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן: והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה: ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים: וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו: ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים: וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית:

 פרשת מצורע 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן: ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע: וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב: וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים: והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה: וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים: והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן: והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד: ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה:

 פרשת אחרי 

 [וידבר ] יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו: ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת: בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה: כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם: ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה: והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד: ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל: והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת: והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה: והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת: ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות: ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו: ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת: וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם: וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל:

 פרשת קדושים 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם : איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם : אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם :
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו: ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף: ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה: ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה: ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט: וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם :
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו: ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה: לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר: לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה:

 פרשת אמור 

 [ויאמר ] יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו: כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו: ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא: לא יטמא בעל בעמיו להחלו: לא (יקרחה) יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת: קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו: וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם: ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם: ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא: ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
והוא אשה בבתוליה יקח: אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה: ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו:

 פרשת בהר 

 [וידבר ] יהוה אל משה בהר סיני לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה: שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר: את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה: והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם: וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו: יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה: כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה: בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו:

 פרשת בחוקותי 

 [אם ] בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם: ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו: והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם: ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב: ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו: ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם: והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם: אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות:

 פרשת במדבר 

 [וידבר ] יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר: שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם: מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן: ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור: לשמעון שלמיאל בן צורישדי: ליהודה נחשון בן עמינדב: ליששכר נתנאל בן צוער: לזבולן אליאב בן חלן: לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור: לבנימן אבידן בן גדעני: לדן אחיעזר בן עמישדי: לאשר פגעיאל בן עכרן: לגד אליסף בן דעואל: לנפתלי אחירע בן עינן: אלה (קריאי) קרואי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות: ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם: כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני:

 פרשת נשא 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם: מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד: זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד: ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו: על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם: זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם: מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד: וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו: ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם: זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן: ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם: מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד: ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים: אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה:

 פרשת בהעלותך 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות: ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה: וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם: וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו: ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת: והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים: והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה: והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים: והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה: והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:

 פרשת שלח 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם: וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור: למטה שמעון שפט בן חורי: למטה יהודה כלב בן יפנה: למטה יששכר יגאל בן יוסף: למטה אפרים הושע בן נון: למטה בנימן פלטי בן רפוא: למטה זבולן גדיאל בן סודי: למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי: למטה דן עמיאל בן גמלי: למטה אשר סתור בן מיכאל: למטה נפתלי נחבי בן ופסי: למטה גד גאואל בן מכי: אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר: וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב: ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים: ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים:

 פרשת קרח 
]
 [ויקח ] קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן: ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם: ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וישמע משה ויפל על פניו: וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו: זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו: ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי: המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם: ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה: לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי (תלונו) תלינו עליו: וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה: המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר:

 פרשת חקת 

 [וידבר ] יהוה אל משה ואל אהרן לאמר: זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על: ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו: ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים: ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף: ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב: והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב: ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם: הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים: הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר: כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו: זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים: וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא: וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים: ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי:

 פרשת בלק 

 [וירא ] בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי: ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל: ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי: ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר: וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם: ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך: ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי: הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו: ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא:

 פרשת פנחס 

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי: לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל: ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני: ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: צרור את המדינים והכיתם אותם: כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור: ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר: שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל: וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר: מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים:

 פרשת מטות 

 [וידבר ] משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה: איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה: ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה: ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום: ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה: ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה: ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו: ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה: ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה: ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום: ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו: ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו: ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה: אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה:

 פרשת מסעי 

 [אלה ] מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן: ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם: ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים: ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת: ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל: ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה: ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם: ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף:

 פרשת דברים 

 [אלה ] הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב: אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי: בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר: יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה: פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם: ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם: יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב: יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם:

 פרשת ואתחנן 

 [ואתחנן ] אל יהוה בעת ההוא לאמר: אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך: אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה: עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה: וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה: ונשב בגיא מול בית פעור: ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם: לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם: עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך:ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה: ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה: כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו: ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום:

 פרשת עקב 

 [והיה ] עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך: ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך: ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך: והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך: ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך: כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם: לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים: המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם: וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך: לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה: ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם: ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם: פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא: ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא: כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם: וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר (מצותו) מצותיו אם לא: ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה: וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך: ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו: כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר: ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש: ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת: ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך:

 פרשת ראה 

 [ראה ] אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום: והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם: והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל: הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה: כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום: אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה: אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן: ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא: לא תעשון כן ליהוה אלהיכם : כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם: ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך: לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו: כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך: ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח:

 פרשת שופטים 

 [שפטים ] ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק: לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם: צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך: ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך: לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא: כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו: וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי: והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל: והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו: על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד: יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך: כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו: ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט: ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל: והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל: וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד:

 פרשת כי תצא 

 [כי ] תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו: וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה: והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה: והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה: והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה: והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר: כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם: ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו: ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא: ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו:

 פרשת כי תבא 

 [והיה ] כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה: ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם: ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך: וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב: וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה: ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו: ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים: ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש: ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך: ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו: ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי: לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש:

 פרשת נצבים 

 [אתם ] נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל: טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך: לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב: ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת: כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם: ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם: פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה: והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה: לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים: והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה: ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה: גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה (וצביים) וצבוים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו: ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה: ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים: וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם: ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה: ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה: הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת:

 פרשת וילך 

 [וילך ] משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל: ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה: יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם: ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם: חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם: ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת: ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל: ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות: בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם: הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת: ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה:

 פרשת האזינו 

 [האזינו ] השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי: יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב: כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא: שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל: הליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך: בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל: כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו: ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו: כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו: יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר:

 פרשת וזאת הברכה 

 [וזאת ] הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו: ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו (אשדת) אש דת למו: אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך: תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב: ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל: יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר: וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה: האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת (בנו) בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך: ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון: לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת: וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים: ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם: וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו: בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה:

 ' ' 

 קריאה בתורה לתענית ציבור

 [ויחל ] משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה: למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך: זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם: וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו:
 ' - : ; : ;' ;שני ; ;
ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת: והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר: ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא:
 ' - : ; : ;' ;שלישי-מפטיר ; ;
ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים: וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה: ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים: וימהר משה ויקד ארצה וישתחו: ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו:
 הפטרה לתענית ציבור במנחה

 [דרשו ] יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב: יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח: כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה: כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם: כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל: כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו: כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף: תחת הנעצוץ יעלה ברוש (תחת) ותחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת: כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות: אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע: ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש: כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי: ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת: ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי: והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים: נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו:
 ' ' 
 קריאה לראש חודש

 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו: [ואמרת ] להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:
 ' - : ; : ;' ;לוי חוזר מ"ואמרת להם" ; ;
{חוזר מ''ואמרת להם''} את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:
 ' - : ; : ;' ;שלישי ; ;
עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה: ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה: ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה: וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו: עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה:
 ' - : ; : ;' ;רביעי ; ;
ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד: ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה: ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה: ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו:
 קריאה לחוה"מ פסח

 [קריאה ליום ט"ז ניסן ]
((בארץ ישראל הוא יום א' דחוה"מ ומוציאין ב' ס"ת וקורין בס"ת ראשון בפרשה זו ומתחלק לג' גברי:))

(( [ויקרא כב כו ]))
 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה: ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד: וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו: ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה: ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה: ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם: המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה: וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם: אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם: בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה: ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו: ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו: והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן: והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן: ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה: ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין: ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה: עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה: ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה: והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה: ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים: והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן: וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם: ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם : וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש: כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה: וידבר יהוה אל משה לאמר: אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה: וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם : כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה: וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה: כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם: שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם: וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה: ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו: שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו: אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו: מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה: אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים: וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו: בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת: למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם : וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל:

((ולרביעי קורין והקרבתם בס"ת שני:))
 [והקרבתם ] אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

 [קריאה ליום י"ז ניסן ]
((מוציאין ב' ס"ת וקורין בס"ת ראשון בפרשה זו ומתחלק לג' גברי:))

(( [שמות יג א ]))
 [וידבר ] יהוה אל משה לאמר: קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא: ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ: היום אתם יצאים בחדש האביב:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה: שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה: מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך: והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים: והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים: ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך: והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה: וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה: והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים: ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה: והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים:

((ולרביעי קורין והקרבתם בס"ת שני:))
 [והקרבתם ] אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

 [קריאה ליום י"ח ניסן: ]
((מוציאין ב' ס"ת וקורין בס"ת ראשון בפרשה זו ומתחלק לג' גברי ואם הוא ביום א' קורין בפרשת קדש לי מאתמול:))

(( [שמות כב כד ]))
 [אם ] כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך: אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו: כי הוא (כסותה) כסותו לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר: מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי: כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי: ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו: לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס: לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת: ודל לא תהדר בריבו: כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו: כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
לא תטה משפט אבינך בריבו: מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע: ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים: וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים: ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה: והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך: ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר: ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך: שלש רגלים תחג לי בשנה: את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם: וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה: לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר: ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו:

((ולרביעי קורין והקרבתם בס"ת שני:))
 [והקרבתם ] אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

 [קריאה ליום י"ט ניסן: ]
((מוציאין ב' ס"ת וקורין בס"ת ראשון בפרשה זו ומתחלק לג' גברי ואם הוא ביום ב' קורין בפרשת אם כסף מאתמול:))

(( [שמות לד א ]))
 [ויאמר ] יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת: והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר: ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים: וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה: ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת: נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים: וימהר משה ויקד ארצה וישתחו: ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו: ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך: שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי: השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך: כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון: כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא: פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו: ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן: אלהי מסכה לא תעשה לך:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים: כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה: ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם: ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת: וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל: כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה: לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח: ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו:

((ולרביעי קורין והקרבתם בס"ת שני:))
 [והקרבתם ] אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:

 [קריאה ליום כ' ניסן: ]
((מוציאין ב' ס"ת וקורין בס"ת ראשון בפרשה זו ומתחלק לג' גברי:))

(( [במדבר ט א ]))
 [וידבר ] יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר: ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו: בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו: וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח: ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל:
 ' - : ; : ;' ;לוי ; ;
ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא: ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל: ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם:
 ' - : ; : ;' ;ישראל ; ;
וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה: בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו: לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו: והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא: וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ:

((ולרביעי קורין והקרבתם בס"ת שני:))
 [והקרבתם ] אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם: ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו: עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים: ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם: מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה: כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו: וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
 קריאה לחול המועד של סוכות

((בארץ ישראל קורין ביום ראשון וביום השני לכל אחד מהד' קרואים וכן בכל יום את קרבן יומו. ובחו"ל קורין לכהן וביום השני ללוי וביום השלישי לשלישי וביום הרביעי ולרביעי ביום השני וביום השלישי וכן בכל יום קורין לרביעי ספיקא דיומא. ובהו"ר קורין לכהן וביום החמישי ללוי ביום השישי לשלישי וביום השביעי ולרביעי ביום השישי וביום השביעי))
 [וביום ] השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם:

 [וביום ] השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:

 [וביום ] הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה:

 [וביום ] החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה:

 [וביום ] הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט: ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה:

 [וביום ] השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם: ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם: ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה: ))

 סדר ברכת כהנים
 ' - ' 
 ((לפני נשיאת כפים אומרים הכהנים והצבור בלחש:))

 [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתהא הברכה הזאת (( [(לכהנים)) ] שצויתנו) (( [(לקהל)) ] שצוית) לברך את עמך ישראל ברכה שלמה ולא יהיה בה שום מכשול ועון מעתה ועד עולם:

(( [(החזן בלחש:) ])) [אלהינו ] ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשלשת בתורה הכתובה על ידי משה עבדך האמורה מפי אהרן ובניו:

(( [(החזן אומר בקול רם:) ])) [כהנים: ] (( [(והקהל עונים:) ])) [עם קדושיך כאמור: ]

 ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדשתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:

 יברכך. 	יברכך יהוה מציון עושה שמים וארץ: ברכי נפשי את יהוה וכל קרבי את שם קדשו:

 יהוה. 	יהוה אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ: יהוה בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה:

 וישמרך. 	שמרני אל כי חסיתי בך: שמרני כאשון בת עין בצל כנפיך תסתירני:

(( [הצבור אומרים רבש"ע בשעה שהכהנים מזמרים בוישמרך ויחנך שלום אבל המקרא אפילו אינו ש"ץ לא יאמר הרבש"ע מפני הטירוף: ]))

(( [מאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי ליקום קמי כהני בעידן דפרסי ידייהו ולימא רבש"ע ולסיים בהדי כהני דלעני צבורא אמן ואי לא סיימו עדיין לימא אדיר וכו': ]))
(( [רבונו ] של עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא. יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שיהיו כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה בין שחלמתי על עצמי ובין שחלמתי על אחרים ובין שחלמו אחרים עלי אם טובים הם חזקם ואמצם ויתקימו בי ובהם כחלומותיו של יוסף הצדיק ואם צריכים רפואה רפאם כחזקיהו מלך יהודה מחליו וכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו וכמי מרה על ידי משה רבנו וכמי יריחו על ידי אלישע. וכשם שהפכת את קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כן תהפוך כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה ותשמרני ותחנני ותרצני: אמן.))

 יאר. 	אלהים יחננו ויברכנו. יאר פניו אתנו סלה: האירה פניך על עבדך הושיענו בחסדך:

 יהוה. 	יהוה יהוה אל רחום וחנון. ארך אפים ורב חסד ואמת: יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני:

 פניו. 	פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני: פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם:

 אליך. 	אליך יהוה נפשי אשא: אליך יהוה שועתי ובבוקר תפלתי תקדמך:

 ויחנך. 	הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו:
	חנני אלהים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי:

(( [רבונו ] של עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא. יהי רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שיהיו כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה בין שחלמתי על עצמי ובין שחלמתי על אחרים ובין שחלמו אחרים עלי אם טובים הם חזקם ואמצם ויתקימו בי ובהם כחלומותיו של יוסף הצדיק ואם צריכים רפואה רפאם כחזקיהו מלך יהודה מחליו וכמרים הנביאה מצרעתה וכנעמן מצרעתו וכמי מרה על ידי משה רבנו וכמי יריחו על ידי אלישע. וכשם שהפכת את קללת בלעם הרשע מקללה לברכה כן תהפוך כל חלומותי עלי ועל כל ישראל לטובה ותשמרני ותחנני ותרצני: אמן.))

 ישא. 	ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו. ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם: נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים:

 יהוה. 	יהוה חננו לך קוינו היה זרועם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה: יהוה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה:

 פניו. 	אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני: אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך:

 אליך. 	אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים: אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני:

 וישם. 	ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך:

 לך. 	לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש: כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי:

 שלום. 	שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו: יהוה עוז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום:

(( [כתוב בשערי ציון שלא יאמר אצל שלום רבונו של עולם רק יאמר זה: ]))
(( [יהי ] רצון מלפניך יהוה אלהי ואלהי אבותי שתעשה למען קדשת חסדיך וגדל רחמיך הפשוטים ולמען טהרת שמך הגדול הגבור והנורא בן עשרים ושתים אותיות היוצאים מהפסוקים של ברכת כהנים (אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם) האמורה מפי אהרן ובניו עם קדושיך שתהיה קרוב לי בקראי לך ותשמע תפלתי נאקתי ואנקתי תמיד כמו ששמעת אנקת יעקב תמימך הנקרא איש תם ותתן לי ולכל נפשות ביתי מזונותינו ופרנסתנו ברוח ולא בצמצום בהתר ולא באסור בנחת ולא בצער מתחת ידך הרחבה כשם שנתת פסת לחם לאכול ובגד ללבוש ליעקב אבינו הנקרא איש תם ותתננו לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו ויהיו דברי נשמעים לעבודתך כשם שנתת את יוסף צדיקך בשעה שהלבישו אביו כתונת פסים לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואיו ותעשה עמי נפלאות ונסים ולטובה אות ותצליחני בדרכי ותן בלבי בינה להבין ולהשכיל ולקים את כל דברי תלמוד תורתך וסודותיה ותצילני משגיאות ותטהר רעיוני ולבי לעבודתך וליראתך ותאריך ימי (נשוי אומר וימי אשתי ובני ובנותי) (ואם יש לו אב ואם יאמר וימי אבי ואמי) בטוב ובנעימות ברוב עוז ושלום אמן סלה:)) 
 תפילות וסגולות שונות
 לחש לעין הרע

 ((לחש לעין הרע בדוק ומנוסה מספר עבודת הקודש להחיד"א זיע"א:))

 [משביע ] אני עליכם כל מין עינא בישא. עינא אוכמא עינא צרובא עינא תכלתא עינא ירוקא עינא ארוכא עינא קצרה עינא רחבה עינא צרה עינא ישרה עינא עקומה עינא עגולה עינא שוקעת עינא בולטת עינא רואה עינא מבטת עינא בוקעת עינא שואבת עינא דדכורא עינא דנוקבא עינא דאיש ואשתו עין דאשה ובתה עין דאשה וקרובתה עין דבחור עין דזקן עין דזקנה עין דבתולה עין דבעולה עין דאלמנה עין דנשואה עין דגרושה כל מין עינא בישא שיש בעולם שראתה והביטה ודברה בעין הרע על (פ"ב פלונית) גזרנא ואשבענא לכון בההוא עינא עילאה עינא קדישא עינא חדא עינא חורא עינא דאיהי חור גו חור עינא דכליל כל חור עינא דכלא ימינא עינא פקיחא עינא דאשגחותא תדירא עינא דכלא רחמי עינא דאיהי רחמי גו רחמי עינא דכליל כל רחמי עינא דלית עלה גבנוני עינא דלא אדמיך ולא נאים עינא דכל עיינין בישין אתכפיין ואתטמרן גו כיפין מן קדמוהי עינא דנטיר לישראל כדכתיב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכתיב הנה עין יהוה (יאהדונהי) אל יראיו למיחלים לחסדו:

 [בההיא ] עינא עילאה גזרית ואשבעית עליכון כל מין עינא בישא שתסורו ותערקו ותברחו ותרחיקו מעל (פ"ב פלונית) ומעל כל בני ביתו (לנקיבה ביתה) ולא יהיה לכם כח לשלוט בפ"ב פלונית ובכל בני ביתו (לנקיבה ביתה) לא ביום ולא בלילה לא בהקיץ ולא בחלום לא בשום אבר מרמ"ח אבריו ולא בשום גיד משס"ה גידיו (לנקיבה לא בשום אבר מאבריה ולא בשום גיד מגידיה) מהיום ולעולם אמן נצח סלה ועד:

(( [(ג"פ) ])) [אתה ] סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה:
(( [(ג"פ) ])) [סלה ] תסובבני פלט רני תצרני מצר לי סתר אתה:
((כל זה יאמר ג' פעמים:)) 
 אגרת הרמב"ן

((האגרת הזאת שלח הרמב"ן ז"ל מעירו לקטולניא לבנו על הענוה וצוה בו שיקראנה פעם אחת בשבוע וילמדו גם אחרים עמו ויהיה רגיל בו בעל פה כדי לחנכם בילדותם ביראת שמים. ובישר לו שביום שיקרא אגרת זה שיענוהו מן השמים כל מה שישאל. וכל מי שירגיל לאומרו בודאי יהא ניצול מכל צרה ומובטח לו שהוא בן עולם הבא))

((מספר מעולפת ספירים:))

 [שמע ] בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת ובזה תנצל מן הכעס שהיא מדה רעה להחטיא בני אדם. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו שנאמר הסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה. וכאשר תנצל מן הכעס תעלה על לבך מדת הענוה שהיא מדה טובה מכל המדות טובות שנאמר עקב ענוה יראת יהוה: ובעבור הענוה תעלה על לבך מדת היראה כי תתן אל לבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך ושאתה רמה ותולעה בחיך ואף כי במותך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך הכבוד שנאמר הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי לבות בני אדם ונאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה וכאשר תחשוב את כל אלה תירא מבוראך ותשמור מן החטא ובמדות האלה תהיה שמח בחלקך וכאשר תתנהג במדת הענוה להתבושש מכל אדם ולהתפחד ממנו (מהשי"ת) ומן החטא אז תשרה עליך רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא: ועתה בני דע וראה כי המתגאה בלבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמים שנאמר יהוה מלך גאות לבש וגו'. ובמה יתגאה לב האדם אם בעושר יהוה מוריש ומעשיר ואם בכבוד הלא לאלהים הוא שנאמר והעושר והכבוד מלפניך ואיך מתפאר בכבוד קונו. ואם מתפאר בחכמה מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. נמצא הכל שוה לפני המקום כי באפו משפיל גאים וברצונו מגביה שפלים לכן השפיל עצמך וינשאך המקום: על כן אפרש לך איך תתנהג במדת הענוה ללכת בה תמיד. כל דבריך יהיו בנחת וראשך כפוף ועיניך יביטו למטה לארץ ולבך למעלה ואל תביט בפני אדם בדברך עמו וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך ואם חכם או עשיר הוא עליך לכבדו. ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב בלבך כי אתה חיב ממנו והוא זכאי ממך שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד: בכל דבריך ומעשיך ומחשבותיך ובכל עת חשוב בלבך כאילו אתה עומד לפני הקדוש ברוך הוא ושכינתו עליך. כי כבודו מלא העולם ודבריך יהיו באימה וביראה כעבד לפני רבו ותתביש מכל אדם ואם יקראך איש אל תענהו בקול רם רק בנחת כעומד לפני רבו: והוי זהיר לקרות בתורה תמיד אשר תוכל לקימה וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקימו ותפשפש במעשיך בבקר ובערב ובזה יהיו כל ימיך בתשובה: והסר כל דברי העולם מלבך בעת התפלה והכן לבך לפני המקום ברוך הוא וטהר רעיוניך וחשוב הדבור קודם שתוציאנו מפיך וכן תעשה כל ימי חיי הבלך בכל דבר ודבר ולא תחטא ובזה יהיו דבריך ומעשיך ומחשבותיך ישרים ותפלתך תהיה זכה וברה ונקיה ומכונת ומקבלת לפני המקום ברוך הוא שנאמר תכין לבם תקשיב אזניך: תקרא האגרת הזאת פעם אחת בשבוע ולא תפחות לקימה וללכת בה תמיד אחר השם יתברך למען תצליח בכל דרכיך ותזכה לעולם הבא הצפון לצדיקים ובכל יום שתקראנה יענוך מן השמים כאשר יעלה על לבך לשאול עד עולם אמן סלה: 
 תפילת השל"ה הקדוש

((תפלה מספר של"ה הקדוש לכל עת ובפרט לער"ח סיון המוכתר בכתר של תורה להתפלל על עצמו ועל צאצאיו לילך בדרכי ישרים לחינוך הילדים ולזווגיהם בבנין בתים של תורה וקדושה. (ספר שני לוחות הברית מסכת תמיד פרק נר מצוה) ))

(( [חל ] עלינו חובת התפלה ובקשה להשם יתברך בכל צרכינו כי הכל מאיתו יתברך על כן בכל מה שיצטרך האדם בכל עת ובכל שעה ירגיל על לשונו תפלה קצרה להשליך על ה' יהבו. ובעת הפעולה יאמר בכל צרכיו לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה רבון העולמים הצליח דרכי כי מאתך הכל וכו'. וביותר צריך זירוז להתפלל שיהיה לו זרע כשר עד עולם ואגב כל צרכיהם וזיווגם מה' יצא הדבר. ולבי אומר שעת רצון לתפלה זו בערב ראש חודש סיון הוא החודש שבו נתנה התורה ואז נקראים בנים לה' אלקינו. וראוי לישב בתענית ביום ההוא הוא ואשתו ויתעוררו בתשובה ויתקנו כל ענייני הבית איסור והיתר וטומאה וטהרה וכל העניינים ויתנו צדקה לעניים הגונים. ואם אפשר לבעל להתענות אז הפסקה מה טוב ומה נעים ועל כל פנים יהיה תענית גמור ככל דיני תענית צבור.))
 ((נוהגים לומר לפני כן עשרה פרקי תהילים שהשל"ה תיקן לאומרם בכל יום: עט פ קלז כה נא צ פט צח קז צו.))
((ויש נוהגים אח"כ לקרוא אותיות קר"ע שט"ן מפרק קיט. ואחר כך אומרים את התפילה על הילדים: ))

 ["אתה ] הוא יהוה אלהינו עד שלא בראת העולם ואתה הוא אלהינו משבראת העולם ומעולם ועד עולם אתה אל ובראת עולמך בגין להשתמודעא (כדי להודיע) אלהותך באמצעות תורתך הקדושה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה "בראשית" בשביל תורה ובשביל ישראל כי הם עמך ונחלתך אשר בחרת בהם מכל האמות ונתת להם תורתך הקדושה וקרבתם לשמך הגדול:

 [ועל ] קיום העולם ועל קיום התורה בא לנו ממך יהוה אלהינו שני צוויים כתבת בתורתך "פרו ורבו" וכתבת בתורתך "ולמדתם אתם את בניכם" והכונה בשתיהן אחת כי לא לתהו בראת כי אם לשבת ולכבודך בראת יצרת אף עשית כדי שנהיה אנחנו וצאצאינו (וצאצאי צאצאינו) וצאצאי כל עמך בית ישראל יודעי שמך ולומדי תורתך ובכן אבוא אליך יהוה מלך מלכי המלכים ואפיל תחנתי ועיני לך תלויות עד שתחנני ותשמע תפלתי להזמין לי בנים ובנות וגם הם יפרו וירבו הם ובניהם ובני בניהם עד סוף כל הדורות לתכלית שהם ואני כלנו יעסקו בתורתך הקדושה ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך לאהבה וליראה את שמך:

 [אבינו ] אב הרחמן תן לכלנו חיים ארכים וברוכים מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים זכרנו לחיים נצחיים כמו שהתפלל אברהם אבינו "לו ישמעאל יחיה לפניך" ופרשו רבותינו זכרונם לברכה "ביראתך":

 [כי ] על כן באתי לבקש ולחנן מלפניך שיהא זרעי וזרע זרעי עד עולם זרע כשר ואל ימצא בי ובזרעי ובזרע זרעי עד עולם שום פסול ושמץ אך שלום ואמת וטוב וישר בעיני אלהים ובעיני אדם ויהיו בעלי תורה מארי (בעלי) מקרא מארי משנה מארי תלמוד מארי רזא (סוד) מארי מצוה מארי גומלי חסדים מארי מדות תרומיות ויעבדוך באהבה וביראה פנימית לא יראה חיצונית ותן לכל גויה וגויה מהם די מחסורה בכבוד ותן להם בריאות וכבוד וכח ותן להם קומה ויפי וחן וחסד ויהיה אהבה ואחוה ושלום ביניהם ותזמין להם זווגים הגונים מזרע תלמידי חכמים מזרע צדיקים וגם זווגם יהיו כמותם ככל אשר התפללתי עליהם כי זכרון אחד עולה לכאן ולכאן:

 [אתה ] יהוה יודע כל תעלומות ולפניך נגלו מצפוני לבי כי כונתי בכל אלה למען שמך הגדול והקדוש ולמען תורתך הקדושה על כן ענני יהוה ענני בעבור האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ובגללם תושיע בנים להיות הענפים דומים לשרשם ובעבור דוד עבדך רגל רביעי במרכבה המשורר ברוח קדשך:

 [שיר ] המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך: הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה: יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך: וראה בנים לבניך שלום על ישראל:

 [אנא ] יהוה שומע תפלה יקים בנו הפסוק ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם:

 [יהיו ] לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי: