ב״ה, מצב אודות מכתבו... על במענה ד׳ בהוה, הגדולות הישיבות תלמידי יהיו. עליהם בהנעשה חשבון כשנעשה הנה ובני בכלל, היראים עולם בעולמנו, כי הכל סך לידי נבוא בפרט, תורה עתה גם מהעבר, גרוע איגו ההוה הזמן ותלמידי ושלמים, יראים ישנם ת״ל ידוע ובמדה — ירבו כן — ישיבות שנים לגבי מעלתן לראות עוד אפשר ההפרעות ריבוי אחרי כי בזה הקודמות בתודה. הם שוקדים ת״ל ומחח, מבית השי״ת. יעזרם המבלה בעולמנו, ישנו אחד דבר ורק והיא הכל, ח״ו ומכלה הכל, את ח״ו גלייך׳ זיינען אלע ההשתוות, מדת גלייך. זיץ דארפין אלע אז הדעה, והיינו והפרש הבדל הי׳ בישראל לפנים חייהם וארחות מלבשתם הנהגתם בין ובין הישיבות, ותלמידי אהל יושבי של של חייהם וארחות מלבשתם הנהגתם עסקים. הבעלי עתים קבעו עסקים הבעלי כי ואם הנה בכ״ז אבל בעבודה, ועסקו לתורה, הישיבות ותלמידי בכלל, אהל היושבי ועבודה בתורה שוקדים היו בפרט, לא ניכרים שהיו כזו ונתינה במסירה באר־ מטרתם, שאיפתם, בחכמתם, רק מהותם בכל כ״א ולבושיהם חייהם חות ועצמותם. אהל היושבי כי לאמר כוונתי מושבם איתן הי׳ הישיבות, ותלמידי ותעוד־ חובתם והרגישו חזק, בסיס על בסביבתם, תורה של אורה להשפיע תם משפיעים להיות והיינו סביבה, א מאבין להיות לא אופן ובבל זולתם, על גם מזולתם. מושפעים עתים שקבעו אלו גם ע^ןים, והבעלי אלקים ויראי מרובה במדה לתורה אהל היושבי של מעלתם ידעו באמת, והיו מהם ולמדו הישיבות, ותלמידי מסביבתם. מושפעים להלל עליגו כמה מלין די לנו אין חלק אשר ית׳ כל אדון את ולשבח תהלוכי עניני בסדרי ליראיו מחכמתו שלפנינו. בדורות והדרכתן הישיבות אקזר כך לידי הביאו — זי״ע — הם והמעולה, הטוב סמל הי׳ הישיבה, תלמיד עפ״י הנרצה האדם של דיוקנו הי׳ הוא הק׳. תורתנו ב. ישרות, במדות טובות מעלות כמה ביראת הקדש, בחיבת התורה, באהבת הביאו המצות בקיום וחיות שמים מלפנים, דורות בשני היהזיבות בני ישראל. בני אחינו בבתי בני שהיו הימים ארוחת ה״ימים״, בעלי העקזירים, בבתי אוכלים הישיבה בין הנקראים העם, מדלת וגם בתים, הגשר היו טעג״ «די בשם הישיבה בני עם ישראל בני בתי וחיבר קישר אשר מדרש. הבית תורה אור פנסי היו טעג׳׳ »די הימים בשאיפה ובהיר צח אור מאירי ומצוה, הצעירים לב מעוררי והמדע, החכמה אל גולה ולהיות החומר על הצורה להגביר תורה. למקום א ו כ מ 8 אל בבואו הישיבה בן התלמיד ואודותו עליו אשר הציר הי׳ ארוהתו, הבית בעלת מלאכת והולכת סובבת ודאגתה. ההוא ביום ישיבת ההיסדות קודם בליוב^יויטש, עירונית ישיבה היתד. תמימים, תומכי ר׳ הרב ישיבה הראש של בהנהגתו תלמיד סקאבלא׳ ז״ל אליעזר יעקב זמומו״ר כ״ק הוד שיפד הגדוא*. הישיבה נבג׳ימ זצוקללד.״ה צדק צמח הרה׳׳ק ה׳תקצ״ד. בשנת זי״ע של הישיבה מתלמידי הי׳ הדיא״מ בליובא־ צדק צמח אאזמו״ר כ״ק הוד תרי^ג בשנת שהותחל שני בדור וויטש, הנודע הגאון ד״ז כ״ק של דדינהגתמ כ״ק הוד חתן וגיסו מהרי׳׳ן אדמו״ר הריא״ם — והוא צדק׳ צמח אאזמו״ר מארגעים* העירוניה הישיבה נד׳ל — מזמש ובתוכם תלמידים׳ חמישים הסמובות, מהעיירות תלמידים עשרה הימים. ארוחת אוכלים והיו המחזד, אותו עיני לנגד היום ועוד שנה מ״ו או מ״ד. ת״ל זה ראיתי אשר שבע׳ בן או שש בן בהיותי מקודם׳ ארוחת אוכלים שהיו הישיבה בני באותן וביום הראשון ביום בשבוע, פעמיים יום הרבנית זקנתי אמי כ״ק בבית הרביעי׳ והשאר זי״ע׳ נבג״מ זצ״ל הצדקנית משסועזינו. בני שאר ובבתי בבתינו, הצדקנית הרבנית זקנתי אמי כ״ק משגחת בעצמה היתה זי״ע, נבג״ט זצ״ל ובבוא התלמידים׳ עבור ה «ל הכנת על אליהם נכנסת היתה לאכול התלמידים אחד כל אצל ולחקור לדרוש לברכם, הימים כל לו יש והאם שלומו, על ואחד והיתה בלימודו׳ הוא ואיד במילואם׳ בלימודם שישקדו בדברים מחזקתם אותה זוכר הנני היום ועוד לזה. והדומה תפלה הלימוד, בשקידת ההתעוררות והנהנין, המזון בברכת זהירות במתינות, קודם שמע וקריאת השחר בברכת דיוק הישיבה. תלמידי בי שעוררו השינד. ישראל בני בבתי התלמידים ביקודי לא אש לפידי נועם׳ אור רשמי הניחו הקדש וחיבת התורה באהבת ימה׳ הבנים בלב וזרעו המצות, בזר.ירות בתורה לשקוד שאיפד. גרעיני והבנות התורה. יסודי על בישראל בתים ולבנות מדינת הצטיינה הלזה הטוב ובדבר ניכרים ת״ל כהיום ועוד יע״א, ליטא נחקקו אשר הטובות חקיקות אותן ד׳ ליטא, אזרחי אחינו של בלבותם ובמקום התורה באהבת יחיו, עליהם תודה. הכני ת״ל שתופסים החשוב תרצ׳׳א) העברה(חורף בשנה בביג^־רי DV מקום בליטא•). העיירות באחת מה והמחוז׳ השדה מעדי התקבצו בני אל השאיפד. לראות התענגתי מאד מבני בישראל בתים בנין ואל תורה תורד,. וממאות אז אוחי המבקרים מאות מבק שאלו רובם אשר מהורים׳ מכתבים ו»סני חיימז׳ דרכי בעניני בעצות יחיו ילידיהם של בעזד׳״י הסתדרות P _ גתל אחוז ת״ל הי׳ בשידוכים. יהיו שבניהם והתברכו שחפצו — ירבו לבני ינשאו ובגותידזם הישיבות תלמידי רוחני ענג לי וגרם הפלאני ואשר תורה׳ הנוער מכתבי הנה הן לב ועליצת תלמידי מעלת שהכיר שידוכים בעניני הישיבה, בני מייקדי זעוח ירושת אלא זד. ואין ושרידי מצוה׳ שומרי ומחבבי תורה ימי קדם׳ ימי והדרכת הנד״גת צמחי לבם שמו ישראל גדולי זמזר האור׳ בהתיסדות רק ישראל בית «ק1ל ודעתם שמים, ויראת תורה של ישיבות י׳׳ג. בקונטרס זה ביקור ע״ד ראה *) M ו ב מ 9 ג. בעשרים היעו האחרת, בזמן אמנם במאד, הדבר נשתנה האומדנות שנים ותלמידי אהל היושבי התורה בעלי נם כי די בסיסם, ח״ו אבדו כאלו הישיבות ש^־קייט׳ דיער ^גיתארין ומובת למושמעיג^ ממשסיעים ונהסט אלע ההשתוות, מדת היא לזה והסיבה לפימ* התחיל זר ורוח גליין, דץ ז^־סין התולעת הוא זה זר ורוח התורה, במוסדי מוט דבר כל ח״ו ומרקיבה האוכלת והמסבבים בוסבות זו בשעה אדון לא הישיבות, בעולם זה זר תח שהביאו כי ד ^ לעינים הנראה דבר אחרית אבל מטהרי ת״ח דור לנו מקים זה זר רוח המעות לקיום קרירות של השרץ את ומלואה. תבל סני על השורץ בהידור, קע«י עילוים, גאונים בתוא־י אריםמתו אברמם כהיום אנחנו פוגשים בסוגיא מפלפלים פאה, וגדועי זקן דבר בכל להקיל מגדלים ובונים עמוקה נשמה, בלא גוף ערומה ולהעמידה מצוד״ הגאונים סברת לסתור להם וקרנים ראשונים. איסורי ולנתוץ כאן אין זאת, גרם ומה זאת, ה6זף מי ם«תה בזר״ לדבר הזמן עתה ולא המקום גלוי. ולהראות לדבר הי׳ שראת המדד. שאינו בדבר הפלפולים הנני שונא החסרת את לתלות או תועלת, מביא האשם. אחר לחפש רק או בזולתי, רק עם היומים, החיים עם לד״תחשב עלינו הוא. באשר הפועל ה ו א י כ ן ה ו ה ב ו ה ד ב ר חדשים קנקנים מתקומם, חדש דוד מוריהם כמליעת זה ועם חדש, מאזים ופוסקים בש״ס בקיאים ומדריכיד.ם, ב^פו־ מתרברבים ואחרונים, ראשונים ודזמ אתמ בכשרתותיהם, מתסדם אהם, חידושיו זה תזידוקדו, איש איש ותורתו, חנה שונות ולסבות בדפוס, גס זד. בכתב המלצה, במכתבי מוכתרים כאחד כולם ועטופים יגבהד., בעטרות עטורים בדרא. חד בתעודות באספקלריא מסתכלים וכשומו חסר העיקר כי אנזעו רואים ר.,Tר.מא שיטות בראו, חדשה תורה הספר, מן בשביל ורק בכל, להקל יצרו, חדשות ניט תטזברד., הז^ דרישת אל להשתוות וועלט. דער פון אפשטית ד. לו י ש ד ב ר ל כ ל סיבתו. זמזר שי׳, הצעירים התלמידים רוב חנה הישיבה, מתלמידי הם כבר עתד. להתנוסס התחיל בהחדר לימודם בעת היראים של ד״מתוקנים״ החדרים רעיון ודרך תורה כמו אשכנז בטסח המתובלים המלמד ן » החדר ועל וכו׳, יבנד. >טץ, ומ, הם הושלך החם, היהודי מטפום להתפשר הותחלו שונות מסבות ובסבות הנקו־ לימוד להסיר במבטא, המעטאדעם במדד. וד״חולין חולין, נעשה הקדש חת, וברצח. באונס ונטד.ר התקדש ידוע חעל רבה הדחי נוסח לנו יובן (ובזד. שזמממו חטא ועל בד״וידוי, שמתחיל חטא אינו דלכאורה וברצון, באונם לפניך בפתגם הוא זעידד התחלת מדוע מובן זד- בא וידוי כל דהנה הוא הענין אך מזא אשר בהחטא העיון טיב זפזרי או הגלד׳ בד״סיבד. העמוקה וההתבוננות ואאת החטא, את הביאד. אשר הנסתרת הטהר אועיי שבא הכפורים ביום הנה הסליזמיז^ בימי עכ״פ במקצת האדם שמים מלכות עול בקבלת והעבודד. הדעת והעמקת ההתבוננות אחרי בר״ה, ומדותיו, בדעותיו תשובה ימי בעשרת 01W1 עם מהנעשה פנימי בחיפוש ואחרי הד׳ קראתיך ממעמקים בקריזפז אז הנה רבת דיומא במזףזי ההכנ